ספרים, רבותיי, ספרים


(San Sunny) #1780

[QUOTE=lolothe2nd;1627280]אני מרגיש קצת מובך, כי ניסיתי לקרוא את בעל זבוב, אבל השפה הייתה דיי מעצבנת ומתסכלת שלא הצלחתי להתרכז[/QUOTE]

לא ראית עוד כלום. בעל זבוב זה משחק ילדים לעומת ספרים קלאסיים אחרים. בשנה האחרונה התחלתי לקרוא קלאסיקות, להשלים פערי תרבות שיש לי. בעל זבוב באמת היה קצת בשפה שונה ממה שהתרגלתי לפני כן (דן בראון, רודף העפיפונים, נער החידות ממומבאיי, הארי פוטר וכו’). אבל קראתי ונהניתי. הבעיה מתחילה עם ספרים קלאסיים אחרים, למשל מלכוד 22, לוליטה, תמונתו של דוריאן גריי, כמעיין המתגבר ועכשיו אני התחלתי לקרוא את גאטסבי הגדול. כולם כתובים במין “עברית עתיקה”, שפה שקשה להתחבר אליה ולפעמים אפילו להבין את המשמעות של המשפט. עד כדי כך. זה ללא ספק הופך את הקריאה למאתגרת הרבה יותר.


(Corwin) #1781

[QUOTE=San Sunny;1627286]לא ראית עוד כלום. בעל זבוב זה משחק ילדים לעומת ספרים קלאסיים אחרים. בשנה האחרונה התחלתי לקרוא קלאסיקות, להשלים פערי תרבות שיש לי. בעל זבוב באמת היה קצת בשפה שונה ממה שהתרגלתי לפני כן (דן בראון, רודף העפיפונים, נער החידות ממומבאיי, הארי פוטר וכו’). אבל קראתי ונהניתי. הבעיה מתחילה עם ספרים קלאסיים אחרים, למשל מלכוד 22, לוליטה, תמונתו של דוריאן גריי, [B]כמעיין המתגבר[/B] ועכשיו אני התחלתי לקרוא את גאטסבי הגדול. כולם כתובים במין “עברית עתיקה”, שפה שקשה להתחבר אליה ולפעמים אפילו להבין את המשמעות של המשפט. עד כדי כך. זה ללא ספק הופך את הקריאה למאתגרת הרבה יותר.[/QUOTE]

כמעיין המתגבר זה אחד הספרים הכי מיותרים וגרועים שקראתי בחיים שלי. זה כמו מישהו שמשפריץ צבע על דף לבן ואז זה נמכר כמו יצירת האומנות הכי גדולה בהיסטוריה. לא ממליץ.


(lolothe2nd) #1782

אני עכשיו קורא את כמעיין המתגבר!
אם מישהו קרא, אשמח אם יבהיר לי משהו (יש איזה חור שמציק לי)


(מגן ימני) #1783

אתם מודעים לכך שהבעיות שאתם מדברים עליהם קשורים לתרגום מיושן, כן? אני יודע שלתמונתו של דוריאן גריי ולמלכוד 22 יצא תרגומים חדשים והם בסדר גמור מבחינת השפה. אני לא יודע לגבי בעל זבוב אבל בשנים האחרונות יש תרגומים מעודכנים לרוב הקלאסיקות.

imblue

הרשימה שלי מחולקת לפרוזה הסטוריה מדע ופילוסופיה. אלה הספרים שהשפיעו עלי בצורה המשמעותית ביותר מכלל הספרים. אני לא חושב שאי אפשר לתת רשימה של ספרים מומלצים, כמו שאני לא חושב שאי אפשר לתת רשימה של סרטים טובים למרות שחלק יהיו אקשן וחלק קומדיה.

כמעיין המתגבר הוא אחלה לגיל 15. בדרך כלל מתבגרים מהשאהידיות האינדבדואלית הזאת כשמתפתח הסופר אגו

lolothe2nd

קראתי את זה לפני הרבה זמן. איזה חור יש לך בדיוק?


(lolothe2nd) #1785

מגן ימני

לא יודע אם זה ספוילר או לא, אני בעמוד 90 עכשיו ואני לא מבין כ"כ מאיפה ג’ון אריק סנייט הופיעה… הוא קשור למשרד של גורדון ל’ פרסקוט?
כי בכמה העמודים הקודמים רורק נמצא במשרד של גורדון לראיון עבודה ולא נראה שהוא עומד להתקבל. אחרי זה רורק מודכדך בניו יורק ופתאום הוא במשרד של ג’ון.
נניח על גורדון לפחות נתנו מידע מהכתבה במגזין


(מגן ימני) #1786

סאני
הרעיון המרכזי שמדובר עליו בכמעיין המתגבר הוא על הציר של אינדבידואליזם וקולקטיביות. רוב האנשים שמתחברים אליו מתחברים לניתוץ של המוסכמה שאנוכיות היא דבר שמתנגש עם מה ש"נכון" או “צודק”. סביב המסרים האלו מסתובב רוב הספר, ולמרות שבהחלט אפשר להוציא ממנו דברים אחרים (שהם בהחלט נכונים, כמו המסר הזה בעצמו, אגב), הביקורת שלי עליו מופנית בעיקר כלפי זה. הרעיונות מוגשים בצורה מוקצנת מאוד על גבול הילדותית. מדובר בספר שהוא בעיקרו פרופוגנדה סיפורית, היא מקצינה את הדמויות לרמת קריקטורה, כאשר ברור מאוד במי הסופרת חפצה ביקרו (ואז הוא כליל השלמות) למי שלא (ואז הוא הכלאה של גרגמל ווולדמורט מצד אחד, או פורסט גאמפ פאתטי מצד שני). בן אדם שהוא מבוגר מ25 ונשבע בשמה של ראנד, הוא אדם שאם היה נולד בירדן או בסוריה היה מצטרף לדאעש.

lolothe2nd

מצטער שאני לא יכול לעזור עבר מדי הרבה זמן :sad:


(San Sunny) #1787

מגן ימני, אני יודע מה שאתה אומר. לרגע לא החמצתי את ההטפה לאינדיבידואליזם/ליברליזם/קפיטליזם אל מול קולקטיביות וסוציאליזם. אין ספק שזה המסר העיקרי ולשם הסופרת רוצה לקחת את הקוראים. בעיניי הדרך פחות ילדותית וקריקטורית ממה שאתה מתאר, אך אני מבין היטב את מה שאתה אומר. אני אדם ליברלי בגישה שלי ולכן ההתאמה בין הגישה של הספר לגישה שלי מצאה חן בעיניי, אך זה לא משהו שגורם לי להעריך את הספר יותר. אני עדיין אומר שלא נהניתי ממנו יותר מדי.

ושמע, בתקופה בה לא מעט אנשים דורשים יותר התערבות, יותר פיקוח ויותר קולקטיביות בנושאים כמו הדיור והגז, אולי כדאי לזרוק את הספר הזה לעברם. בין אם לידיים שלהם ובין אם לראש שלהם. זה ספר כבד אחרי הכול.


(lolothe2nd) #1788

[QUOTE=San Sunny;1627379]אולי כדאי לזרוק את הספר הזה לעברם. בין אם לידיים שלהם ובין אם לראש שלהם. זה ספר כבד אחרי הכול.[/QUOTE]
אם כבר מרד הנפילים
הרבה יותר כבד


(Uriah) #1789

אם זה מעניין מישהו אני בן 27 (25<) וכמעיין המתגבר שינה לחלוטין את חיי, אני מגדיר את עצמי כאובייקטיביסט.


(Corwin) #1790

[QUOTE=Uriah;1627385]אם זה מעניין מישהו אני בן 27 (25<) וכמעיין המתגבר שינה לחלוטין את חיי, אני מגדיר את עצמי כאובייקטיביסט.[/QUOTE]

גם את החיים שלי הוא שינה, הוא שיכנע אותי [B]לא [/B]לקרוא את מרד הנפילים…


(sh4rky) #1791

צירוף מקרים נחמד, בדיוק סיימתי לקרוא את כמעיין המתגבר.
Corwin, אני מצטער בשבילך שקראת אותו קודם, מרד הנפילים הרבה יותר טוב. כמובן שאף על פי כן, אין לך שום סיבה לקרוא אותו.

יש משהו שמאוד הפריע לי בכמעיין המתגבר - הדמות הנשית.
ב׳מרד הנפילים׳, דאגני טגרט היא אישה מאוד מוכשרת, שאפתנית, מוצלחת. מנהלת חברה ביד רמה ובתושייה רבה. אמנם יש לה בעיות נפשיות קשות בכל הנוגע לתחום הרומנטי, אבל היא אכן אישה מוכשרת.
לעומת זאת, ב׳כמעיין המתגבר׳ דומיניק פרנקון אמנם מתוארת ביומניה של איין ראנד כ׳אישה היחידה שמתאימה לרורק׳, אך קשה להבין מדוע.
בחורה שלא עבדה מעולם בעבודה יצירתית (ערך שראנד מקדשת), חסרת כשרון מוסבר, המבססת את חייה על עושרו של אביה (החופשה הארוכה בבקתה) ומסתובבת תועה בעולם, עד למפגש עם רורק. רורק, נזר הבריאה, מתאהב בה ממבט ראשון, בלי שום סיבה נראית לעין.
התהליך הנפשי שדומיניק עוברת ב׳כמעיין המתגבר׳ דומה לתהליך שדאגני עוברת אצל ג׳ון גאלט ב׳מרד הנפילים׳. תהליך שבסופו האישה המתוסבכת-חובבת-המין-האלים זוכה בבחיר ליבה, האדם האצילי בפלנטה.
אני לא חושב שאי פעם תיעבתי דמות ספרותית יותר מאשר את דומיניק פרנקון. התעלמתי משאר הדמויות השטוחות בשני הספרים, אבל הבחורה הזו היא כשלון טוטאלי.


(מגן ימני) #1792

אוריה, כשדיברתי על נשבעים בשמה של ראנד עולה לי בעיקר כל מיני הזויי רשת שפגשתי. אני לא חושב שכל אובייקטיביסט הוא כזה, אם יש לו את היכולת להכיל מורכבות, יכולת שלאיין ראנד לא היה בכלל, לא על פי ספריה ולא על פי הגיגיה בפלאטפורמות אחרות. אני יודע שלך יש יכולת כזאת, ככלות הכל, רוב הידע שלי בכלכלה קיבלתי ממך ומלייזר ומסמיר ומdood בקפיטריה פה, כך שאפשר להניח שההשקפה שכלכלית החובבנית שלי קרובה למה שראנד תראה בו כאידיאל. בקיצור, לרעיונות עצמם יש לי הרבה פחות התנגדות כמו שיש לי לדרך ההגשה שלהם ולמה שעומד מאחורי דרך ההגשה שלהם.

הדמות של דומיניק פראנקון מייצגת בעיני את הטעות האוילית כאילו יש ערך לשחיה נגד הזרם. אנשים ששוחים נגד הזרם הם חסרי דעה בדיוק כמו אנשים ששוחים עם הזרם. מה שמעצבן בהם זה שיש להם גם יומרות. דמות מאוסה


(NimrodOfran) #1793

אהלן,

שמי נמרוד עופרן. בשנים האחרונות כתבתי מדור באתר וואלה שעסק בצד האפל של הספורט המקצועני: שערוריות, התמכרויות, התאבדויות וכו’.

כעת אני מנסה להוציא אותו עצמאית לכדי ספר, עם כמות נכבדה של כתבות שעדיין לא פורסמו, וכתבות על כדורגל, כדורסל, אתלטיקה, אגרוף, הוקי, סנוקר, קריקט, ועיסוק רב גם בענפים ובדמויות פחות מדוברות בנוף.

מי שזה נשמע לו מעניין מוזמן לקבל פרטים נוספים ולרכוש ממש כאן:

כולי תקווה שהפרויקט הזה יצליח, ושיהיה לנו עוד ספרי ספורט בעברית.
תודה על העזרה,
נמרוד


(steve_g) #1794

“נקודת ההיעלמות” של מוריס וסט
ואווווו!@!!!
בנשימה אחת


(Uriah) #1795

המדריך לטרמפיסט בגלקסיה!

מה שקנה אותי זה האנקדוטות ולא העלילה עצמה, כיאה ליצירה שיש סביבה פולחן תרבותי. עוד מישהו כאן קרא ורוצה קצת לחלוק חוויות?


(lolothe2nd) #1796

אני לא אהבתי אותו…

אבל יש בו כמה פנינים

“האין זה די במראה של גן כלשהו שהוא יפהפה, מבלי להזדקק לאמונה כי חבויות בו גם פיות?” פורד פרפקט


(or-deco) #1797


(Chelseaforeva) #1798

[QUOTE=Uriah;1655013]המדריך לטרמפיסט בגלקסיה!

מה שקנה אותי זה האנקדוטות ולא העלילה עצמה, כיאה ליצירה שיש סביבה פולחן תרבותי. עוד מישהו כאן קרא ורוצה קצת לחלוק חוויות?[/QUOTE]
the ships hung in the sky in the same way that bricks don’t.
ספר אגדי.


(ערן א.) #1799

ממליץ בחום על ספרו הנהדר של ד"ר חיים סדובסקי[B] “לתפור חף מפשע[/B].[B]”[/B] ספר חובה לכל מי שמחפש צדק ומשפט אמת והוגן בישראל. ספר שלא ישאיר אף אחד מכם אדיש, ואם מישהו עדיין מאמין במשטרה ובפרקליטות שעושים עבודתם נאמנה, אחרי שיקרא את הספר דעתו תשתנה לחלוטין בוודאות .


(imblue) #1800

מישהו קרא פה סטיבן קינג?
אם כן אשמח לרשימת המלצות…