ספרים, רבותיי, ספרים


(Scouser) #1636

אני באמצע הספר החמישי ועד עכשיו הספר השלישי לוקח ובגדול. לא יכולתי להוריד אותו מהיד מרוב שהיו שם התרחשויות ותפניות בעלילה. בשנייה שסיימתי אותו פתחתי כבר את הספר הרביעי לראות מה יקרה ואז נקלעתי לעולם המשעמם של יילודי הברזל שמאמינים באיזה פוסידון.


(Corwin) #1637
  1. הפרקים של בריאן שעממו אותי מכיוון ש: (ספוילר בלבן) - היא כל הזמן רוכבת ממקום למקום כשאנחנו כבר יודעים שהיא רוכבת לחינם כי אנחנו יודעים איפה Sansa (ו-Arya) ואנחנו יודעים שהיא לא תמצא אותם. כך שבעצם אנחנו יודעים שהיא סתם דוהרת לכל מקום וכבר נמאס לשמוע על זה. לפחות לטעמי.

  2. אני מקווה שאת יודעת שהתרגום הקלוקל הפך את Jaime (ג’יימ[B]י[/B]) לג’יים על לא עוול בכפו. הפרקים של Jaime ו-Cersei הם מהמעניינים ביותר בספר הרביעי לטעמי מכיוון שהם מתעסקים בכל התככים של King’s Landing, שזה בדיוק מה שאהבתי גם בפרקים של Tyrion.

  3. לח שיער? Really? :grin: אני אוהב את הפרקים של ה-Ironborn דווקא מכיוון שהם נותנים לנו הצצה על איזור מסויים ואנשים מסויימים אותם אנו פחות מכירים עד אותה הנקודה. דווקא הקטע ההסטורי הוא מעניין מאוד לטעמי, ובנושא זה - האם קראת את הסיפורים הקצרים שכתב מרטין (נקראים The Tales of Dunk and Egg)?

אני לגמרי מסכים איתך לגבי הספר השלישי האלוהי, אבל היי, פוסיידון?! What is dead may never die but rises harder and stronger! הם מהעמים (אם ניתן לקרוא לזה כך) היותר מעניינים לטעמי.


(luhg) #1638

[QUOTE=Corwin;1309939]לדעתי החלקים המשעממים בספר הרביעי היו הפרקים של Brienne, והיו רבים כאלה. דווקא הפרקים של ה-Ironborn הם כמעט תמיד טובים לטעמי, גם ברביעי וגם בחמישי. לטעמי החמישי הוא אמנם לא ברמה של השלושה הראשונים (אין הרבה ספרים בעולם שהם ברמה של השלושה הראשונים), אך הוא טוב ומעניין יותר מהרביעי, אם כי אני חייב להסכים שהפרקים של Tyrion אכזבו אותי - עד הספר השלישי הם היו הפרקים הכי טובים, ובחמישי הם היו הרבה פחות מעניינים.[/QUOTE]

לא מסכים. הפרקים הראשונים של בריאן נמרחים אמנם, אבל הפרק שהכומר הנודד מסביר לה על המלחמה מנקודת המבט של החפ"ש הוא מדהים בעיני, והפרק האחרון שלה עם הBWB הוא מהטובים בסדרה לדעתי, בלי הגזמה.
בכלל יש לי תחושה שהרבה ממעריצי הסדרה מתמקדים אך ורק בעלילה ובפוליטיקה, ומתעלמים מהיופי הספרותי (נשמע גיי, so sue me) שיש בASOIAF.
הספר החמישי הוא לטעמי החלש בסדרה. העלילה לא זזה, הדמויות לא מעניינות יותר מדי והדילמות שלהן בכלל לא דילמות. והסוף ממש מעצבן- מה הקשר דות’ראקים שוב? יאללה עופי לווסטרוז בלונדה מעצבנת. וג’ון מת? ועכשיו חמש שנים נהיה במתח? יופי מרטין. יש רק דמות אחת שכמעט מצילה את הספר לדעתי- ramsay snow. ואני חושב על הקוראים שחיכו לספר הזה 11 שנים- אני הייתי מתאכזב מאוד.

שאלה לקוראים: מישהו מכם מאמין שמרטין יסיים את הסדרה בעוד 2 ספרים? קשה לי מאוד להאמין.


(Corwin) #1639

אני מסכים איתך שיש שיפור מסויים, אבל עדיין הפרקים שלה משעממים והדמות עצמה היא פשוט משעממת בטירוף לטעמי - קצת נסיון ליצור עוד Tyrion - גמד מכוער שנשפט רק על פי מראהו, ועל אותו משקל אישה גברית ומכוערת שנשפטת רק על פי עובדה זו. אני לא אוהב את Brienne ולא את הפרקים שלה (ותמיד שנאתי דמויות שהן Holier Than Thou).

אני מסכים איתך לגבי היופי הספרותי ואני יכול לתת דוגמאות לכמה אני נהנה ממנו לפעמים, אבל הפרקים של Brienne לא יהיו מהדוגמאות הללו.

אני עדיין חושב שהרביעי פחות טוב, אבל בגדול אני מסכים שהחמישי קצת מאכזב. וכן, אני חיכיתי לו 11 שנים…

קשה לי מאוד להאמין. זה בסדר, במקור הוא אמר שזו תהיה טרילוגיה. אז אמר.


(roni-rooney) #1640

[QUOTE=Corwin;1310177]1. הפרקים של בריאן שעממו אותי מכיוון ש: (ספוילר בלבן) - היא כל הזמן רוכבת ממקום למקום כשאנחנו כבר יודעים שהיא רוכבת לחינם כי אנחנו יודעים איפה Sansa (ו-Arya) ואנחנו יודעים שהיא לא תמצא אותם. כך שבעצם אנחנו יודעים שהיא סתם דוהרת לכל מקום וכבר נמאס לשמוע על זה. לפחות לטעמי.

  1. אני מקווה שאת יודעת שהתרגום הקלוקל הפך את Jaime (ג’יימ[B]י[/B]) לג’יים על לא עוול בכפו. הפרקים של Jaime ו-Cersei הם מהמעניינים ביותר בספר הרביעי לטעמי מכיוון שהם מתעסקים בכל התככים של King’s Landing, שזה בדיוק מה שאהבתי גם בפרקים של Tyrion.

  2. לח שיער? Really? :grin: אני אוהב את הפרקים של ה-Ironborn דווקא מכיוון שהם נותנים לנו הצצה על איזור מסויים ואנשים מסויימים אותם אנו פחות מכירים עד אותה הנקודה. דווקא הקטע ההסטורי הוא מעניין מאוד לטעמי, ובנושא זה - האם קראת את הסיפורים הקצרים שכתב מרטין (נקראים The Tales of Dunk and Egg)?
    [/QUOTE]

  3. אני מבינה אותך, וכשמסתכלים על זה ככה אז אני אפילו מסכימה איתך, אבל אני התייחסתי פשוט לאירועים שקורים במהלך הפרקים. (בלבן)- נכון שהיא לא בכיוון של סאנסה ואריה, אבל המאבק בבקתה איפה שג’נדרי, הפגישה עם קייטלין, הדרך לשם, כל זה עניין אותי.

  4. האמת שלא ידעתי. בטלויזיה הם קוראים לו ג’יימי אז לא ידעתי מי מהם שינה את השם המקורי. מעכשיו, ג’יימי :smiley:
    ונכון, הקטעים המעניינים ביותר הם של מעלה מלך, לכן טיריון (כולל האופי שלו) היה הדמות והפרקים האהובים עלי. אגב, ג’יימי (בלבן)- לאחר שקייטלין שחררה אותו, ובטח אחרי שכרתו לו את היד הפך לאחת הדמויות האהובות עליי. דווקא אריה שאהבתי מאוד את הפרקים שלה בשלושת הספרים הראשונים הדרדרה מאוד בספרים האחרונים (מאז שהגיעה לבראאבוס).

  5. איך קוראים לו באנגלית? לא יודעת לטעמי הם מדברים יותר מדי על ההיסטוריה ופחות מדי על תכל’ס מה קורה עכשיו, והפרקים שלהם רוב הזמן לא מתקדמים. שוב, בספר החמישי הפרקים של ויקטאריון ואשה די מעניינים.
    ולא, לא קראתי ואפילו לא שמעתי עליהם. תוכל לתת לי תקציר כלשהו?


(Scouser) #1641

וחשבתי שרק אני קראתי את הפרקים של טיריון, ג’יימי וסרסיי וכשסיימתי אותם דפדפתי לראות עוד כמה עמודים הפרק הבא שלהם…


(luhg) #1642

[QUOTE=Corwin;1310189]אני מסכים איתך שיש שיפור מסויים, אבל עדיין הפרקים שלה משעממים והדמות עצמה היא פשוט משעממת בטירוף לטעמי - קצת נסיון ליצור עוד Tyrion - גמד מכוער שנשפט רק על פי מראהו, ועל אותו משקל אישה גברית ומכוערת שנשפטת רק על פי עובדה זו. אני לא אוהב את Brienne ולא את הפרקים שלה (ותמיד שנאתי דמויות שהן Holier Than Thou).[/QUOTE]

בהרבה מהפרקים שלה יש פלשבקים לתקופת האימונים שלה, והיא הרבה יותר טיפשה מטיריון. לדעתי היא דקונסטרוקציה של ה-knight in shining armor (והיא, וג’יימי, וסנדור ובעצם כמעט כל דמות שנייה כשחושבים על זה). ככה אני קורא אותה.
אני גם אוהב להבדיל בין דמויות שאני שונא לפרקים שאני שונא- למשל, אני מתעב את catelyn (לפחות עד שהיא מתה- משם היא הפכה לדמות חזקה ביותר) אבל הפרקים שלה כתובים נהדר. את דאבוס אני מחבב אבל הפרקים שלו פשוט משעממים אותי.

[QUOTE=Corwin;1310189]קשה לי מאוד להאמין. זה בסדר, במקור הוא אמר שזו תהיה טרילוגיה. אז אמר.[/QUOTE]

הוא כבר בן 65+, כשיצא הספר הבא הוא כבר יגרד את ה70, שלא לדבר שבמקרה הטוב אני אהיה בן 30 כשהסדרה תיגמר!!


(roni-rooney) #1643

[QUOTE=Scouser;1310198]וחשבתי שרק אני קראתי את הפרקים של טיריון, ג’יימי וסרסיי וכשסיימתי אותם דפדפתי לראות עוד כמה עמודים הפרק הבא שלהם…[/QUOTE]

גם אני עשיתי את זה :grin:, כולל עם אריה.
אגב, זה הרס לי פעם אחת כשהעברתי לראות איפה הפרק הבא של אריה בספר השני, ובטעות ראיתי שיש עוד פרק של בראן (מה שרמז לי שהוא כנראה לא מת) :embarassed:

הוא כבר בן 65+, כשיצא הספר הבא הוא כבר יגרד את ה70, שלא לדבר שבמקרה הטוב אני אהיה בן 30 כשהסדרה תיגמר!!

בטוח שיקח לו 5 שנים לספר הבא? או שזו הערכה שלך על סמך הזמן שלקח לו לכתוב את הספר החמישי?


(Corwin) #1644

אני מסכים שלקראת הסוף זה משתפר ביחס להתחלה, אבל עדיין, אני לא אוהב את הדמות ובסה"כ לא ממש נהנתי מהפרקים שלה.

[quote=roni-rooney;1310194]האמת שלא ידעתי. בטלויזיה הם קוראים לו ג’יימי אז לא ידעתי מי מהם שינה את השם המקורי. מעכשיו, ג’יימי :smiley:
ונכון, הקטעים המעניינים ביותר הם של מעלה מלך, לכן טיריון (כולל האופי שלו) היה הדמות והפרקים האהובים עלי. אגב, ג’יימי (בלבן)- לאחר שקייטלין שחררה אותו, ובטח אחרי שכרתו לו את היד הפך לאחת הדמויות האהובות עליי. דווקא אריה שאהבתי מאוד את הפרקים שלה בשלושת הספרים הראשונים הדרדרה מאוד בספרים האחרונים (מאז שהגיעה לבראאבוס).[/quote]

Jaime הוא דמות נהדרת בגלל השינוי שחל בו (בלבן) - משחצן בעל עודף ביטחון עצמי שתמיד משתמש בחרב כדי לפתור כל דבר הוא פתאום תלוי הרבה יותר ביכולות השכליות שלו. מעבר לכך, התגליות לגבי העבר (לגבי הסיבה המאוד-מאוד טובה שבגינה הוא הרג את Aerys מסבירות את הדמות שלו בצורה נהדרת. בסה"כ הוא אחת הדמויות האהובות עלי. יש לציין שגם Cersei - שמצטיירת כחכמה גדולה בשלושת הספרים הראשונה - מתגלה כטיפשה לא קטנה ברגע שהיא דמות POV. זה אחד הדברים הגדולים בסדרה הזו.

Aerion Damphair הוא שמו.

תקציר לא ממש (אלו שלושה סיפורים קצרים ועוד אחד יצא בקרוב) אבל הם מספרים על ההסטוריה - בערך מאה שנים לפני A Game of Thrones, על התקופה של ה-Targaryens, של המלכים Daeron the Good ושל הבן שלו, Maekar (שהוא היה אבא של Aemon Targaryen). לטעמי סיפורים נהדרים, אבל שוב, זה על ההסטוריה.

אתה ממש לא היחיד…

[quote=luhg;1310215]בהרבה מהפרקים שלה יש פלשבקים לתקופת האימונים שלה, והיא הרבה יותר טיפשה מטיריון. לדעתי היא דקונסטרוקציה של ה-knight in shining armor (והיא, וג’יימי, וסנדור ובעצם כמעט כל דמות שנייה כשחושבים על זה). ככה אני קורא אותה.
אני גם אוהב להבדיל בין דמויות שאני שונא לפרקים שאני שונא- למשל, אני מתעב את catelyn (לפחות עד שהיא מתה- משם היא הפכה לדמות חזקה ביותר) אבל הפרקים שלה כתובים נהדר. את דאבוס אני מחבב אבל הפרקים שלו פשוט משעממים אותי.[/quote]

מסכים איתך לגבי Catelyn. את Davos אני לא אוהב.

יותר, יותר…

[quote=roni-rooney;1310225]גם אני עשיתי את זה :grin:, כולל עם אריה.
אגב, זה הרס לי פעם אחת כשהעברתי לראות איפה הפרק הבא של אריה בספר השני, ובטעות ראיתי שיש עוד פרק של בראן (מה שרמז לי שהוא כנראה לא מת) :embarassed:[/quote]

זה היה די ברור שהוא חי, היו שם רמזים ממש רציניים. אבל לא כדאי לכתוב את זה בלבן?

הדד-ליין היחיד שיש לו נובע מהסדרה. הוא חייב להספיק את הספרים כדי שיוכלו לצלם את הסדרה. אבל, העונה השלישית תהיה מבוססת רק על החצי הראשון של ASoS, אז מי יודע כמה זמן עוד יקח לסדרה להגיע לספר השישי…


(or-deco) #1646

איך הספר פחד ותיעוב בלאס וגאס?
יש לציין שכבר ראיתי את הסרט


(Halla_Madrid) #1648

“משחק המושבעים” של ג’ון גרישם - ספר נהדר עם עלילה נהדרת.

“ברידג’ט ג’ונס: עובדות החיים” - ספר מצחיק מאוד עם סגנון כתיבה פשוט אדיר.
אני קצת מתבאס כי זה ספר שמיועד לבנות ו"הרמתי" אותו מהחדר של אחותי.


(מגן ימני) #1650

[QUOTE=ליאור;1313056]איך מרד הנפילים?[/QUOTE]

קראת את כמעיין המתגבר?


(מגן ימני) #1652

מרד הנפילים מציג את אותה השקפת העולם רק בצורה קיצונית יותר ובמלל ארוך מאוד ומייגע ביותר. זה נסיון לכתוב את כמעיין המתגבר בצורה אפית. צריך הרבה מאוד סבלנות וחיבור לכתיבה ולרעיונות שהספר מייצג כדי להנות ממנו


(Corwin) #1653

אני שרדתי את “כמעיין המתגבר” המייגע ומשעמם עד טירוף וזה שכנע אותי שאין מצב שאני אנסה לקרוא עוד ספר של איין ראנד. אני מעדיף למות קודם.


(Rude) #1654

[B]רוני שויקה[/B]

רוני שויקה נולד בירושלים. בוגר ישיבת הר-עציון שבאלון שבות, בעל תואר שלישי בתלמוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרו העיקרי הוא ספרות ההלכה מתקופת הגאונים (מאות 11-8). תחומי מחקר אחרים שלו כוללים את הספרות התלמודית והרבנית, מדרש ואגדה, הסטוריה של עם ישראל וחקר גניזת קהיר. שויקה השתתף בקבוצות מחקר על גניזת קהיר באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת אוקספורד, וכיום הוא עובד כחוקר עבור פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.

[B]שיר חדש – דרשות על יצירות רוק ישראליות[/B]

הספר ‘שיר חדש’ כולל אחת עשרה דרשות תלמודיות, כאשר בבסיס כל דרשה עומד שיר או מספר שירים מהרפרטואר של הרוק הישראלי, ובסך הכל מצוטטים בספר כשבעים שירים השייכים לשלושים יוצרים ולהקות. הדרשות משתמשות במגוון מקורות מארון הספרים היהודי: תנ"ך, תלמוד, אגדה, פרשנות מקרא מסורתית ופרשנות מודרנית, הגות ופילוסופיה. בנוסף לאלה הספר עושה שימוש בחומרים היסטוריים שונים, בספרות כללית ובמקורות שאינם יהודיים. כל אלו סובבים סביב השירים עצמם, אשר משמשים כציר מרכזי לדרשה או מצטרפים למקורות הנזכרים כאסמכתא או כאילוסטרציה. התוצאה היא בית מדרש חי ותוסס בו מוזיקת הרוק הישראלית נטענת משמעות יהודית עתיקה, ואילו המקורות הקלאסיים נטענים בחשמל של גיטרות-בס-תופים. ההיזון ההדדי בין הרוק הישראלי למקורות התלמודיים מאיר באור שונה ומקורי הן את השירים והן את המקורות עצמם, הנקראים ומתפרשים מחדש בהקשר תרבותי-ישראלי עכשווי. תוצאת לוואי אחרת של הספר היא הבנה עמוקה יותר של טכניקת הדרשה החז"לית ככלי משוכלל ועוצמתי לדיאלוג בין-תרבותי – במקרה שלהם בין התרבות המקראית לתקופתם – ואת תפקידה החשוב של הלשון העברית בתהליך זה.

על פני 450 עמודים מגולל רוני שויקה את סיפור הכמיהה והריחוק, את הנאמנות מול התשוקה, שבתוך היוצר הישראלי בדור החדש. דרך הספר מצטייר לו מהלך פנימי שלם, המצליח למקם את הנפש התועה של היוצר המבקש לעסוק כל העת בבירור האור מן החושך. באמצעות ניתוח של יצירות נבחרות כגון “ירח במזל עקרב”, “מול הים עם תפילין” (להקת אלג’יר), “סוויטת יום העצמאות” (פונץ’), שירים של מאיר אריאל מתוך האלבום “רישומי פחם” (“שיר התעסוקה”, “חיית הברזל”), אהוד בנאי (“איש ציפור”, “דממה דקה”) ויוצרים רבים נוספים, השזורים בתוך סיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב, סיפורי נביאים, מדרשי חז"ל ועולם הסוד היהודי, נוצרת התבוננות מקיפה ומלאה על נושאים חברתים, השפעות המודרניזציה על האדם, בריחה והתמודדות, גורל מול בחירה, וכל הכוחות הפועלים על חיינו.


(Zizou) #1655

לא קורא המון ספרים אבל בהחלט ממליץ על הספר הנמצא כאן למטה. מגולל את סיפורם של חמישה חבר’ה מחיפה באזור שנות ה70 עם שלל העדות, יוצאי בגדד וכו’. די מרתק ומשלב גם קצת הומור. אמרתי שאני לא קורא הרבה אבל עם הספר הזה סיימתי בשבוע 200 ומשהו עמודים ויש בו כמעט 700.


(Ricardo) #1656

מישהו ממליץ על מונטיין?


(צוד) #1657

[QUOTE=Zizou;1325380]

[/QUOTE]


(imblue) #1658

היום סיימתי לקרוא את ספר היסטוריה שלם לראשונה בחיי (כן כן ממש כמו אלה בתיכון עם תאריכים ציטוטים ובבליוגרפיה של 150 עמ’).
הספר עוסק בסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל. והוא נקרא: מאז ומקדם וכתבה אותו האמריקאית ג’ואן פיטרס. ספר מאוד מומלץ למי שמתעניין ושואל את עצמו שאלות על ארץ ישראל לפני הקמת המדינה. הוא מנפץ המון מיתוסים שניפחו ובדו בעולם הערבי בנוגע לפלשתינאים. מסתבר שיש לו הרבה מעריצים ואפילו גרסת PDF שנפוצה ברשת

הספר מציג תוכן בהחלט “נפיץ” אך הכותבת דואגת לגבות את דבריה באינספור מקורות ערביים בריטים יהודים ועוד. היא מציגה וחושפת גם מסמכים סודיים מימיי המנדט הבריטי בארץ וכן מסמכים של האו"ם בנושא.
אני לא יכול להגיד בלב שלם שאני מסכים עם 100 אחוז מן הטענות (שאינן עובדות) אך בכל זאת חושב שכל אזרח במדינה חייב לקרוא אותו.
מעניין מרתק ושווה קריאה למרות סגנון הכתיבה ה"מדעי/היסטורי". סיימתי אותו בידיים רועדות ממש.


(Corwin) #1660

כמה עדכונים. ראשית, קראתי את Oracle Night של פול אוסטר ומאוד נהנתי. זה הספר החמישי שלו שאני קורא, ואחד מהיותר טובים לטעמי. התחלתי עכשיו לקרוא את Sunset Park, עד עכשיו נחמד ומעניין אבל אני רק בהתחלה.

התחלתי גם (סופסוף! לקח לי המון זמן) לקרוא את היצירות של H. P. Lovecraft ואני חייב להגיד שאני די מאוכזב עד עכשיו. יש לסייג ולהגיד שעוד לא קראתי את היצירות הגדולות והידועות ביותר (The Call of Cthulhu ו-Necronomicon, בעיקר) אבל ממה שכן קראתי די התאכזבתי. מקווה לשיפור בהמשך…