אקסים בארסאים ומושאלים

ברצלונה

(MarkG) #1792

הסיפור עם תיאגו כואב לי אישית יותר משאר הצעירים שלא האמנו בהם. במקרים של מוניר סאנדרו בארטרה גרימאלדו ואפילו סאמפר (למרות שהוא קצת שונה משאר הרשימה), ויתרנו על שחקן שהוא רק פוטנציאל, ולא הייתה אינדיקציה אמיתית למה הוא יתפתח. המקרה של תיאגו להרגשתי הוא שונה כי כל אחד שראה אותו בתחילת הדרך בבארסה ראה שמדובר בכישרון על ושחקן הרכב לטופ העולמי (ברור שיש גם כאלה שכשלו, ועדיין). תיאגו הגיע לבאיירן ודי מהר הפך לשחקן הרכב, מה שלדעתי היה קורה גם אם למאמן לא היו קוראים פפ. וכמה זה סימבולי ומתסכל שדווקא תיאגו נתן אמש משחק אול אראונד ענק, וכבש ובישל…
פשוט לראות את מה שקורה במועדון שלנו מאז 2012 ולבכות

Sent from my iPhone using Tapatalk


(moshe34) #1793

[RIGHT]אל תדאג, גרימאלדו יהפוך לתיאגו ב.
הוא בדרך הבטוחה למועדון עילית בארופה. ללא הפציעה שלו יכול להיות שאפילו בינואר הוא כבר היה עובר לסיטי.
יותר גרוע שהסיבה שגרימאלדו עזב היא (וכמה שתיאגו זה היה טיפשי) זה בגלל שלוצו לא אהב ריאיון סתמי שהוא נתן לאחד מכלי התקשורת בברצלונה.

[/RIGHT]


(Shusaku) #1794

זוכרים שתחילת העונה שילמנו 13 מליון אירו על השוער של אייאקס, במקום בראבו שעזב אותנו?

אז הם החליטו לחסוך את הכסף ולקדם שוער צעיר בשם אנדרה אונאנה. ילד בן 20. אתמול הוא כיכב בנבחרת השבוע של הליגה האירופית.

אז למה אני מספר לכם את זה? אונאנה הצטרף לברצלונה בגיל 12, ועזב לפני שנתיים למחלקת הנוער של אייאקס. בשנה שעברה הוא היה השוער הראשון של קבוצת המילואים, והשנה הוא הצטרף לבוגרים.

רק תחשבו מה היה קורה אם היינו מועדון קטן כמו אייאקס, ולא קונים כל הזמן שחקני על כמו גומש ומת’ייה. עוד חס וחלילה היינו מקבלים רביעיות בליגת האלופות…


(Paul Heyman) #1795

תן לי שוער אחד מוצלח מלבד ואלדס ב-20 שנים האחרונות שקודם מהנוער?

והילד הכשרוני הזה לא עזב בעקבות העונש של פיפ"א?

ומה הפואנטה שלך - שהשוער הפותח שלנו חייב להיות מאסיפ?


(Shusaku) #1796

לא, הפואנטה שלי היא שגומבאו אמור לפתוח על חשבון מסי!!! בואו נמכור את סוארז, ונעלה עם סרג’י רוברטו כחלוץ!

מחלקת הנוער שלנו לנצח תייצר שחקנים ברמות שונות. אז כנראה שלא יגיע ממנו עוד מסי, ואולי גם לא עוד צ’אבי ואינייסטה. מה כן יכול להגיע ממנה? שחקנים כמו תיאגו. שחקנים כמו גרימאלדו ואונאנה.

הציניקנים יתנו דוגמאות כמו מאסיפ וגומבאו, שהם די פחים, אבל מחלקת הנוער שלנו ייצרה כבר יותר מדי שחקנים טובים מכדי שנטיל בה ספק. אפשר להוציא משם שחקני סגל לגיטימים. ואפשר לחסוך עשרות ומאות מליונים.

אונאנה לא עזב בגלל הבאן, אלא בגלל שהוא (כמו כל בן אדם שעיניו בראשו) רואה את היחס של ההנהלה בכלל, ושל מאמן ברצלונה בפרט כלפי הצעירים. הוא עשה מהלך מאוד נכון מצידו, והזניק את הקריירה שלו.

המטרה שלנו צריכה להיות מניעת גרימאלדו ואונאנה הבאים, מניעת תיאגו הבא. מסי אולי היה מצליח להתברג בבוגרת גם היום (אלא אם אנריקה היה מחליט שהוא זורק זין ולא משקיע מספיק בהגנה), אבל צ’אבי, בוסקטס ואינייסטה לעולם לא היו מצליחים להפוך לשחקני הרכב בעידן הזה. הם היו נזרקים החוצה בבושת פנים.


(Paul Heyman) #1797

בשיא הרצינות, כשאתה כותב דבר כזה - מאיפה האסמכתא?

יש לך דבר אחד לקשר כדי לבסס את המשפט הזה?

תיאגו נמכר בתחילת העונה של טאטה, ואני לא זוכר עם זה נעשה עוד לפני ההחתמה שלו או אחרי; ככה או ככה - זה לא להפיל על לואיס אנריקה. ועם כל הכבוד(ויש לי כבוד עצום ללא מסיה) אין שם כרגע לא צ’אבי ולא אינייסטה; ובכלל המחשבה שהלה מאסיה תייצר תואם צ’אבי ואינייסטה כל עשר שנים כדי להתחלף - זה מגוחך. צ’'אבי ואינייסטה זה שחקנים של פעם ב-50 שנים, לא עשר.

כל זה לא אומר שלא צריך להשקיע, ולהשקיע הרבה, בלה מאסיה ובשחקנים שמגדלים שם; וזה לא אומר שמה שקרה עם גרימאלדו זה דבר טוב(אני עדיין רוצה לדעת יום אחד מה גרימאלדו בדיוק עשה ששרף אותו באופן כזה אבסולוטי אצל לוצ’ו). אבל הציניות בהודעה הראשונה שלך הייתה מוגזמת לטעמי.


(Shusaku) #1798

זה קרה שנה לאחר הארכת החוזה של בן דודו, פבריס אונדואה. אאל"ט, אנדרה אמר בראיון פרידה שהוא עוזב כי בן דוד שלו (שוער נבחרת קמרון הבוגרת) מתקשה לקבל דקות בבארסה ב’, אז לו (יותר צעיר בשנה) אין סיכוי להתקדם ברוטציה.

אונדואה נשאר להילחם על חייו בבארסה ב’, ועזב בחורף האחרון לאחר שלא קיבל דקות משחק בקבוצת המילואים.

לא אמרתי שרק אנריקה נוראי. כל ההתנהלות של המועדון נוראית, עוד מלפני שהוא הגיע, אם כי אצלו זה התעצם.

גרימאלדו עשה בדיוק מה שעשה מונטויה. הוא התלונן על כך שהוא לא זוכה להזדמנויות.

ד"א

[quote=“Shusaku, post:1796, topic:8485, full:true”]
מחלקת הנוער שלנו לנצח תייצר שחקנים ברמות שונות. אז כנראה שלא יגיע ממנו עוד מסי, ואולי גם לא עוד צ’אבי ואינייסטה. מה כן יכול להגיע ממנה? שחקנים כמו תיאגו. שחקנים כמו גרימאלדו ואונאנה.
[/quote]אולי תפסיק להגיד שאנשים חושבים שיש שם עוד צ’אבי ואנדרס, כשהם אומרים ההיפך?

ד"א2,
בין צ’אבי לאינייטסה לא עברו 50 שנה. מה שכן, היו מאמנים שהאמינו בהם, ואמנם זה לקח להם זמן - אבל הם כבשו את העולם.


(Paul Heyman) #1799

שוב פעם, מאיפה אתה מביא את הכביכול עובדות האלו?

ואני מביא את צ’אבי ואת אינייסטה כדוגמא בדיוק מהסיבה שאתה בתת מסר של ההודעה שלך, חושב שאנחנו צריכים לצפות מהלה מאסיה לייצר שחקנים בקאליבר הזה. כי אם לא - אז מה רע בתחליפים שיש לנו כבר עכשיו בסגל כמו ראקיטיץ’ או דניס סוארז או ראפיניה; אף אחד מהם הוא לא צ’אבי או אינסייטה אבל הם הכי קרוב לתחליף ראוי שאפשר להגיע כנראה.

די כבר עם הבולשיט של לואיס אנריקה לא מאמין בצעירים.ראפיניה בן 24, אנדרה גומש בן 23, דניס סוארז בן 23, אומטיטי בן 23; לואיס אנריקה פשוט לא מאמין בצעירים שאתה רוצה שהוא יאמין - אלא באחרים. ומי אומר שדניס סוארז ואומטיטי לא “יכבשו את העולם”.

ונשמע כאילו השוער הזה לפי מה שאתה מספר לא עזב כי התאכזרו אליו או אמרו לו point blank שאין לו עתיד במועדון - אלא כי הוא לא רצה להתמודד מול הסיכויים שעמדו מולו בברצלונה. ואני יכול להבין אותו - מעליו נמצאו שוערים אחרים יותר בכירים ממנו, בקבוצה הראשונה יש שוער צעיר שנמצא שם להיות שוער העתיד ש המועדון לשנים רבות; אז הבחור עזב, זכותו ויופי לו שהוא מצליח במקום אחר. לא מצליח לראות דבר אחד לא תקין בכל התהליך שעבר השוער הזה - ולה משום מה שזה אשמתנו.

אתה עושה טעות כשאתה לוקח Issue אמיתי שאפשר בהחלט לדון עליו, ומציג אותו בצורה לחלוטין לא ברורה וכזאת שלא מחזקת את העמדה שלך - שאגב בכלליות אני יכול למצוא הרבה בעמדה הזאת שאני יכול להסכים איתך. הבעיה היא שבשביל שאני אעשה את ההצהרה הזאת, אני צריך לעשות הרבה פיענוח של מה בעצם אתה “כנראה” מתכוון ולא למה שאתה אומר ראסטמי בהודעה שלך - שהיא חמומת מוח, צינית ולא קשורה כמעט לנקודה האמיתית שלך.


(moshe34) #1800

בלי קשר לדיון על השוער, שאני אישית לא עקבתי אחריו:
לוצו לא ספר את גרימלאדו ולא התיחס אליו. מה שגרם לגרימאלדו להתראיין ולספר שלוצו לא מתיחס אלו והקשר היחיד שיש לו זה רק אם המאמן שלו . (לא ציטוט מדויק)
למרות שהוא אמר אמת לאמיתה, הוא כמה ימים אחרי זה התנצל.
אבל לוצו לא סולח ולא שוכח, חצי שנה אחרי זה. הוא נמכר כמעט בחינם ובמקומו הובא מחליף פחות טוב ב 20 מיליון אירו (לא זוכר את המחיר המדויק של דין).
וכדי להראות שזה לא צירוף מקרים או אשמה של גרימאלדו:
פלנסיה מבארסה ב מקבל את אותו יחס שגרימאלדו קיבל בזמנו. אותה התעלמות פושעת.
הוא בנתיים מתנהג כשורה. אבל הסיכוי היחיד שלו להגיע לבוגרת זה רק אם לוצו לא יהיה פה…
ושאומרים שלוצו לא מאמין בצעירים. מתכונים לזה שהוא לא מאמין בצעירים שגדלים בלה מאסיה.
לא בצעירים שגדלים בקבוצות אחרות. זה המציאות ולא משהו שנתון לאיזה סוג של ויכוח.

  • דניס סוארז הוא לא שחקן בית
  • אם לוצו היה מאמין באמת בראפיניה (שהוא השחקן היחיד שהוא העלה מהמשתלה דרך אגב) הוא לא היה מנחית לו את גומש על הראש.

(Shusaku) #1801

ניומן, אתה בכוח תמיד הולך על שחקניים שאין איתם שום בעיה. אני מציין פעם אחר פעם שהבעיה שלי היא עם שחקנים שמגיעים בעשרות מליונים והם פחות טובים משחקנים כמו ראפינייה ודניס. דוגמה: גומש. השניים הראשונים הם משלנו, והשני סתם תופס להם דקות משחק, ואנחנו עוד משלמים עליו פאקינג בונוסים.

אני רוצה להתעכב על נקודה שמשה ציין. “להאמין בצעירים”.

בגיל 21 מסי זכה בכדור הזהב הראשון שלו. שחקן צעיר. יש מאמן בעולם שלא היה נותן לו הרכב?

להאמין בצעירים זה לא לקנות שחקנים בני 22 ב100 מליון אירו. וזה גם לא לתת הרכב לשחק מהטובים בעולם, כבר בגיל הזה. להאמין בצעירים זה ללכת על שחקנים שאף אחד לא יודע מה הם שווים, כי אתה מזהה את הפוטנציאל שטמון בהם. ללואיס אנריקה אין הסבלנות הזאת. להאמין בצעירים זה להגיד לטורה יש פה יהלום שהולך להעיף אותך לסיטי. להאמין בצעירים זה לעלות עם טייו בקלאסיקו ולהפסיד. להאמין בצעירים זה להגיד לצ’אבי שלא ידאג מהשוואות לפפ, כי הוא עוד ימצא את מקומו.

פלנסיה הוא דוגמה נהדרת לשחקן שמגיע לתקרת הזכוכית שלו, וצריך לחפש קבוצה אחרת


(Paul Heyman) #1802

אם כבר, *היימן". או דניאל - איך שנוח לך :slight_smile:

אני לא חושב שאני בוחר את מי שנוח לי; אני ההפך, לא מבדיל בין מי שאני רואה ש"נתפס" יותר פופלארי בפורום הזה לעומט מי שלא.

דניס סוארז לא שחקן “שלך” יותר מאשר אנדרה גומש - לפחות לא במובן שאתה מתכוון אליו; כי הרי דניס לא שיחק דקה אחת אפילו בנוער שלנו או בקבוצות האחרות אצלנו עד לעונת 2013-14(בארסה ב’) ואז ישר יצא להשאלה עד שחזר העונה(יש מצב שהוא היה באיזשהו פרה טמפורדה אחד לפני - לא זוכר מאה אחוז). הוא בכלל שחקן שגדל וגודל ע"י סלטה ויגו. ראפיניה אומנם גדל אצלנו במערכות בדומה לאחיו, אבל בניגוד לאחיו - את ההתחשלות שלו גם הוא עשה בקבוצה אחרת(אותה הסלטה ויגו).

ולא יעזור לאף אחד פה; אתם רוצים פשוט למחוק את הקריירה של אנדרה גומש- תבלו לכם; אבל אני זוכר אותו בולנסיה ואני בהחלט יכול להבין למה היה רצון של הצוות המקצועי להחתים אותו. ואני גם רואה את התצוגות שלו במדי ברצלונה ועבור שחקן צעיר - אני רואה בו פוטנציאל לא נוראי בכלל. אם כמובן, הוא יעבוד על דברים ספציפים מאוד במשחק שלו כדי להתאים את עצמו לסגנון הברצלונאי.

ובכלל, תסביר לי עבור האוהד הישראלי(כמוני) במה עדיפה כל כך השקעה בשחקן צעיר מהלה מאסיה לעומת השקעה בפרוספקט צעיר נוסח אנדרה גומש(אני בכוונה לא כותב דניס סוארז). לא בדיעבד עכשיו שגומש לא מצליח עדיין להראות את מלוא הפוטנציאל שלו - אלא בתחילת העונה כשהייתה בחירה האם להשקיע בו או לו. במה השקעה בשחקן צעיר מחוץ למערכת של המועדון היא נפילת השמיים לעומת השקעה בשחקן צעיר מתוך המערכת של המועדון. האם זה העניין הכספי - הרי זה לא הכסף שלך. האם זה עניין של עקרון לאומני - הרי אתה לא קאטולוני גאה במורשתך. האם רעיון הגלובליזציה מפריע לך בתור אוהד קבוצת כדורגל?

למה לראות שחקן צעיר שמראה יכולת טובה בקבוצה אחרת ולהשקיע את הכסף שצריך בשביל להביא אותו אליך זה לא “אמונה בצעירים” אבל לקחת בליינד רק פרוספקטים מהמערכת האישית של המועדון שלך זה כן “אמונה בצעירים”. אני אתן לך מצב היפוטטי לשאלה פשוטה של כן ולא - ובכוונה אני מביא שני הצלחות כדי שההשוואה תהיה הוגנת. ספציפית על ההחתמה של פיקה - האם זאת אמונה של פפ בצעירים; וספציפית לעומט זאת ההחתמה של אומטיטי - האם זאת אמונה של לואיס אנריקה בצעירים.


(Shusaku) #1803

דניס הראה נכונות לעזוב את המקום בו הוא היה, כדי להגיע לקבוצת המילואים שלנו. זה לא הבטיח לו כלום, ועובדה שהוא גם היה שנתיים בחוץ לפני שהחלטנו להחזיר אותו. אבל הוא בכל זאת בחר להגיע לקבוצת המילואים, ללמוד את דרך המשחק הברסאית ולשאוף לקבוצה הבוגרת. לכן (פרט ליכולות הטכניות שלו), אני כבר מחבב אותו ומוכן שיקבל יותר צ’אנסים משחקנים אחרים. בדיוק כמו שחקני הבית שלנו.

אני לא חושב שצריך להתעקש על כל עציץ, כמו לדוגמה על רוברטו כמגן ימני. אני כן חושב שכל אחד זכאי להזדמנות להראות מה הוא יודע. למה? כי כל אחד מהם יכול להיות תיאגו הבא. אה כן, וזה בחינם.

אם נסתכל על כל ההעברות בעידן פוסט פפ, יכולנו לחסוך מאות מליוני אירו (וזה עוד לפני משכורות). מה יכולנו לעשות בזה? לדוגמה לאפס את החוב. לשפץ את האצטדיון מבלי לקרוא לו קטאר נואו. לשלם את סעיף השחרור של כריסטיאנו רונאלדו ולהכריח אותו לשחק שוער.

חוץ מהשימוש בכסף שמאוד משנה לי, אני גם מסתכל על הפרופילים של השחקנים. בעוד שחקנים שחקני בית לרוב יתנו את הנשמה (ומי שלא, כמו ג’ובאני יעוף החוצה), שחקנים כמו מת’ייה וגומש מגיעים לעשות את המליונים שלהם, ולא אכפת להם מאיתנו. יש שכירי חרב כדוגמת מסצ’ראנו, סוארז וראקיטיץ’ שיתנו את התחת שלהם, ויש שכירי חרב שעצם זה שהם לובשים את המדים שלנו הם חרפה להיסטוריה של כל המועדון הזה.

ההבדל מבחינתי בין פיקה לסוארז זה שפפ החזיר שחקן בית שלא קיבל דקות ביונייטד, והפך אותו לשחקן הרכב מהרגע הראשון, בעוד אנריקה לקח שחקן שאנחנו עוקבים אחריו כבר 5 שנים ועדיין הפסיד לנו מלא משחקים בגלל שהוא בחר לספסל אותו.


(moshe34) #1804

דני אלבס משחרר חיצים לכיון ההנהלה:
אני ינסה לתת את המיטב:
הוא טוען שבשנים האחרונות שלו הוא תמיד שמע דיבורים שרוצים לתת לו לעזוב, וההנהלה לא הגנה עליו.
ההנהלה התנהגה אליו בצורה מזויפת וכפוית טובה
הוא יודע שהציעו לו הארכת חוזה אך ורק בגלל הבאן של פיפ"א. (צודק) ואז בגלל זה הוא החליט לשחק את המשחק שלהם
ולחתום על חוזה עם סעיף שיחרור בחינם.
(מאשר, את מה שחלקנו פה כתבו, שהוא נכנס לחוזה במטרה ברורה לעשות תרגיל עוקץ להנהלה ולהשתחרר בחינם").
אין להנהלה של ברצלונה מושג איך להתיחס לשחקנים שלה.
בעיני, הוא ממזר וגם ההנהלה אוסף של ממזרים. זה נבלה וזה טרפה.

““During my last three seasons I always heard that I was leaving, but the management never said anything to me.”
“They (Barcelona board) were very fake and ungrateful. They did not respect me.”
“I was only offered to renew because of FIFA transfer ban. That’s when I played their game and signed a contract with a free clause.”
“Those who run Barcelona today have no idea how to treat their players.”
“I like to feel wanted, and if I’m not, I’ll leave,”
"That was when I played them at their own game and signed a deal with a termination clause.”

יש דרך בלעתיק ציוצים מהטויטר כמו בפורום הישן?


(RDT) #1805

היימן אני מבין את מה שאתה מנסה לומר. אתה חושב שהייחס לתוצרי המשתלה בפורום הוא סנטימנטלי וושה"ציונות" הקאטאלנית צבועה על רקע עולם הכדורגל הקפיטליסטי שבא לידי ביטוי גם בהתנהלות של ברצלונה.

הבעיה שלי עם העניין הזה היא דואלית.

א’ אני לא רואה פסול בקצת “ציונות” הרי פרט לאוהדי הצלחות, אני מניח שחלק גדול מהאנשים שאוהבים את ברצלונה אוהבים אותה, לפחות חלקית, בגלל הערכים שהמועדון מייצג (או לפחות ייצג בעבר) ובשביל הערכים האסתטיים של הכדורגל הברצלונאי (למרות שגם בתחום הזה יש התדרדרות). בקיצור, כן באיזה שהיא רמה אני מצפה מהמועדון לתת ייתר חשיבות ללה מאסיה ולתוצרים שלה.

ב’, כמו ששוסאקו הסביר, יש פה פן כלכלי ותועלתני לחלוטין. לקבל משהו בחינם זה יותר טוב מלשלם עליו 40 מליון יורו.

מעבר לשני הדברים הללו אני חושב שאתה טועה אם אתה חושב ששחקנים ברמה עולמית מתבהרים ככאלה בגיל 17. הרבה פעמים, כמו במקרה של צ’אבי ופויול, אתה צריך להאמין בשחקנים ולתת להם הרבה זמן משחק כדי שהם יפרחו בגיל 24 או 26: כמו פויול וצ’אבי בהתאמה.

אז כן, אם יש לך ילד שמראה ניצוצות בגיל 19-21, אני מצפה, בגלל אידיאולוגיה, בגלל רציונאל כלכלי וציני ובגלל הבנה של הדרך הקשה והארוכה שדרושה ברוב המקרים כדי ליצור סופרסטאר, שהמועדון והמאמן יפעלו כדי להשאיר אותו ולטפח אותו. לא לזרוק אותו לצד בחוסר בסבלנותו ולקנות חתול בשק ב40 מליון יורו.

אני ממש לא נגד רכש, אבל אני חושב שהוא צריך להתקיים כחלק מהתנהלות כללית נבונה שכוללת פיתוח הפוטנציאל הקיים והשלמתו עם רכש. אני לא בוכה על הרבה משחקני המשתלה שפשוט לא היו טובים מספיק. אני כן בוכה על אלו שהראו ניצוצות ונזרקו או בתהליך זריקה.

אני לא עצוב שרכשנו כוכבי על כמו סוארז, ניימאר, אלבס, אטו ואחרים כשלא היה לנו פתרון מספיק בבית. אני כן עצוב שרכשנו שחקנים בינוניים או בלתי מוכחים כמו גומש, וידאל ומת’ייה במקום לפתח אופציות מבטיחות מהבית.

נ.ב
גם אני ראיתי את גומש בוולנסיה והוא נראה לי כמו שחקן בינוני למדיי. אחלה לולנסיה, ממש לא מספיק לברצלונה.


(Paul Heyman) #1806

אוקיי, אז דיברו פה על דניס סוארז. על העובדה שלכאורה דניס סוארז לא מקבל את תשומת הלב שהוא ראוי לה ושבמקום זה ובמקום למשל לתת לשחקן כמו סאמפר מקום בקבוצה, הובאו שחקנים ב-30 מיליון דוגמת גומש שתופסים את מקומם.

קיצר, הצוות המקצועי לא נותן את ההזדמנות המתאימה לכישרון כמו דניס סוארז; סיכמתי זאת נכון?

בואו נבחן את העונה של דניס סוארז עד כה מבחינת כמות הופעות. הוא פתח בשמונה משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-11 נוספים, מה שמביא אותו בטוטאל ל-19 הופעות בליגה עד כה(אפשר גם להוסיף 7 הופעות בגביע והופעה אחת בליגת האלופות). עכשיו לדוגמא, אנדרס אינייטה בעונה הראשונה שלו בקבוצה הבוגרת - 6 הופעות ליגה; עונה שנייה - 11 הופעות ליגה; הפריצה הגדולה הגיעה בעונה השלישית - 37 הופעות(25 מתוכן כמחליף).

עכשיו, אין בכלל מה להשוות בין האימפקט של אנדרס אינייסטה לעומט האימפקט של דניס סוארז. הסיבה היא כמובן שדניס סוארז כנראה נפל בטיימינג נוראי על העונה השחונה ביותר שלנו מזה הרבה שנים, ברמת המשחק והאווירה הכללית. אבל אבל! זאת טענה נפרדת לדיון הזה - כי הדיון הוא לא על רמת הקבוצה פה, אלא על רמת מתן ההזדמנויות לצעירים כדרך העבודה של הקבוצה שלנו.

שחקנים שעונים על הקרטריונים שאתה ציינת פה יש למיטב ידיעתי כרגע אחד: סרג’י סאמפר. ואני מסכים איתך לחלוטין שזה כשרון שבהחלט שווה להשקיע בו - וזה כולל מבחינתי מלכתחילה אי הבאה של שחקן בעמדה שלו בתחילת העונה - קרי אנדרה גומש, ולצורך העניין הזה - גם ארדה טוראן בעונה שלפני זה.

אלו שני רכישות שאני אישית לא מצליח לגרום לעצמי להאמין שהם היו בקשות של הצוות המקצועי. טוראן היה קלף בחירות מלוכלך, וגומש היה החתמת “הנה הבאנו כשרון בהרבה סכף - ייאיי לנו ההנהלה המדהימה”; כי בשום שלב של הכנת העונה, לואיס אנריקה לא דיבר על רצון להחתמת קשר נוסף(והוא דיבר לא מעט על מה אנחנו צריכים לקראת העונה הזאת).

זה בראיה היסטורית בהקשר לתכנון הסגל בכלל. אבל בסופו של יום, כבר הבהרתי שאני רואה בגומש יותר ממה שרוב האנשים פה בפורום רואים - אבל הוא לא היה הקשר הנכשל הראשון שרכשנו והוא בטח לא יהיה האחרון; חלב, פאברגס, אפלאיי, טוראן, סונג, קייטה, אדמילסון(למרות תקופה קצרה בה הוא היה שווה משהו)… כולם רק חלק מהשמות שאפשר להוסיף לרשימה.

אני מנסה להראות פשוט את היציאה לחלוטין מהפרופורציות של הדיון פה ע"י להראות לכם שבמובן ההיסטורי רכש כושל תמיד היה, וגם תמיד היו שחקנים צעירים שנפלו לנו בין הכיסאות(ג’ורדי אלבה, פיקה, בלרין וכו’ הם רק כמה דוגמאות לצעירים שעזבו את המערכת שלנו מסיבות כאלו או אחרות); ולכן היציאה מהפרופורציה בגלל עונה רעה אחת(גם במובן ההיסטורי - בטח שידענו כאלו שנים בעבר) להודעות בומבסטיות על “ברצלונה שאני מכיר ואוהב נעלמה לחלוטין”, “אין תקווה והכל נוראי”… מה אני אגיד… פרופורציות חברה…


(Shusaku) #1807

ההודעות האלה החלו כבר מזמן. ברור שאתה חייב לסתום את הפה כשהמאמן מביא טרבל, וכשהקבוצה שלך לא מספידה 40 משחקים ברצף (באמת, לא אקח ממנו את זה. כבודו במקומו מונח), אבל ברגע שהקבוצה נראית חרא (ומתוך 2.5 עונות שלו עד כה - נראינו פח ב2014, ומ2016 חזרה היכולת המזעזע) הביקורת מתחילה, וככל שאתה נראה חרא לאורך יותר ויותר זמן - הביקורת מתעצמת.

אינייסטה אולי קיבל את ההזדמנות האמיתית שלו בעונה השלישית שלו בברצלונה, אבל זה הגיע כשהוא היה בן 21 אחרי שקפץ ישירות מבארסה ב’ לבוגרים.

דניס כבר בן 23, אחרי 2 עונות בקבוצות צמרת בספרד. מן הראוי ששחקן כל כך כישרוני, שהפך לשחקן הרכב לגיטימי בקבוצות צמרת בספרד - יקבל יותר מפירורי דקות.

בוא נדבר דוגרי. דניס לא השלים 90 דקות באף משחק ליגה העונה. הוא הוחלף ב8 מתוך 8 משחקים שהוא שיחק בהם, הוא נכנס כמחליף אתמול בדקה 80, וזה לא המשחק היחיד בו הוא נכנס כל כך מאוחר. בד"כ הוא גם לא משחק בעמדה שלו בצד השמאלי של הקישור (שיחק שם אולי פעמיים העונה), ומציבים אותו כקיצוני ימני או כל מיני חלטורות כאלה ואחרות.


(Paul Heyman) #1808

יש הבדל בין ביקורת לבין יציאה מפרופרציה והשתלחות בכל דבר שזז; לדוגמא, הודעה צינית בנוגע לשוער שהיה אצלנו בנוער ומצליח עכשיו באייקס…

בדיוק בגלל זה - זה חשוב לבקר גם כשמצליחים; ובדיוק בגלל זה - זה חשוב לחשוב יותר לעומק כשדברים לא מצליחים.[quote=“Shusaku, post:1807, topic:8485”]
דניס כבר בן 23, אחרי 2 עונות בקבוצות צמרת בספרד. מן הראוי ששחקן כל כך כישרוני, שהפך לשחקן הרכב לגיטימי בקבוצות צמרת בספרד - יקבל יותר מפירורי דקות.

בוא נדבר דוגרי. דניס לא השלים 90 דקות באף משחק ליגה העונה. הוא הוחלף ב8 מתוך 8 משחקים שהוא שיחק בהם, הוא נכנס כמחליף אתמול בדקה 80, וזה לא המשחק היחיד בו הוא נכנס כל כך מאוחר. בד"כ הוא גם לא משחק בעמדה שלו בצד השמאלי של הקישור (שיחק שם אולי פעמיים העונה), ומציבים אותו כקיצוני ימני או כל מיני חלטורות כאלה ואחרות.
[/quote]

דניס השלים 837 דקות בליגה, לעומט 1014 של גומש, 1288 של ראקיטיץ’, 576 של אינייסטה ו-732 של ראפיניה. רוצה לטעון שמגיעו לו אפילו יותר - בבקשה; אבל טענה שהוא באיזשהו אופן “נדפק” - מצטער, doesn’t stick.


(Shusaku) #1809

אתה לא יכול להתלונן על משהו מצליח, כי אז אתה נתפס כאנטי. זו בדיוק הסיבה שהטענות היו “השיטה לא לטעמי”, “בטווח הארוך נפגע מזה”, ו"אנחנו מצליחים על חשבון הDNA שלנו". הטענות הנגדיות היו שעידן פפ כבר לא יחזור, ואנחנו צריכים להתסגל לשיטת משחק אחרת עם שחקנים אחרים.

לא זוכר איפה קראתי, וניסחו את זה מאוד יפה, ש"כאשר המאמן מסתכסך עם האוהדים והתקשורת - התוצאות והתארים הם אלו שמגנים עליו. ברגע שאלה נעלמים, המאמן יכול להתחיל לספור את ימיו".

אז אנריקה החליט לגרום לקרויף ללכת לעולמו כשהוא רואה את כל מפעל חיו נהרס, וללכת הכי רחוק מהפילוסופיה שלו, מה שסכסך בינו לבין הזרם הקרויפיסטי, להתנשא על התקשורת בכל פעם שהייתה לו הזדמנות, מה שגרם לו לשרוף את הגשרים גם שם, ולזרום עם הקו שהטוותה ההנהלה - המטרה של הלה מאסיה היא להכניס כסף למועדון ותו לא, מה שסכסך בינו לבין כל האוהדים ההדוקים ששחקני הבית חשובים להם.

למעשה רק שני זרמים תמכו באנריקה במהלך הדרך ב100%. אוהדים שמקדשים את התארים מעל הכל, ואוהדים שמאוהבים באנריקה מאז היותו שחקן.

את הזרם הראשון הוא איבד ברגע שהפסיק להיות מצליח, ולכן הרוב המוחלט של הקהל נגדו. בתקשורת לא סובלים את הגישה המתנשאת והיהירה שלו. הוא הרס המון בזמן שלו פה, ועכשיו שכבת ההגנה שלו של “יש תארים - אין על מה להתלונן” נמוגה. אני מניח שגם הוא מבין את זה, ומאמין שאילולא הגישה היהירה שלו, הוא היה מתפטר.

ד"א, אני חייב לציין שממש מצחיק אותי שהדיון הזה מתפתח בערך בכל פוסט אפשרי, דרך כל קישור אפשרי. זה בערך הדבר היחיד שנשאר לדבר עליו בבארסה הנוכחית.[details=Summary]This text will be hidden[/details]


(Paul Heyman) #1810

בשם האוהדים שהם לא הראשון ולא נותנים לשני לגרור אותם מעבר לחוסר הגיון - הרשה לי לגחך לקביעה חסרת הביסוס שלך.

אני לא מוצא דבר אחד הגיוני בטענה הזאת שלך גם.

בואנה, מטרת הקיום של ברצלונה היא לא לשרת את רצנותיו המקצועיים של יוהן קרוייף… מה זאת המלדרמתיות המוגזמת בטירוף הזאת. בדיוק לזה אני מתכוון שפשוט איבדת כל סוג של פרופורציה. אולי פשוט נסיים עם זה, ותכריז שלואיס אנריקה זירז את דרכו של קרוייף לקבר מרוב הכאב שהוא כפה עליו לחיות.[quote=“Shusaku, post:1809, topic:8485”]
להתנשא על התקשורת בכל פעם שהייתה לו הזדמנות
[/quote]
מתי הוא לעזאזל “התנשא על התקשורת בכל פעם שהייתה לו הזדמנות”. תגיד לי, על מה אתה מדבר בן אדם?

אתה מבין את הרעיון שלבן אדם יכולות להיות דעות ומחשבות שונות משלך מבלי שזה יהיה “התנשאות”. האם כל שאר עולם הכדורגל שלא דוגל באותה שיטת הכדורגל “מתנשא” עלינו?

ברצינות - תסביר לי איך הוא “התנשא על התקשורת בכל הזמדנות”?

לא לא לא. זה שהיה פה משתמש בשם אסף לירן שהתווה קו מחשבה מסויים, ושאתה מסכים איתו. לא נותן לך את הזכות לדבר בשם כל האוהדים “ששחקני הבית חשובים להם”. היי, נעים להכיר - אוהד ש"שחקני הבית חשובים לו" שלא “הסתכסך” עם לואיס אנריקה. מי מתנשא עכשיו הא?

הנה אני מתדיין איתך בצורה רצינית ועקבית. ויש כאלו שיסכימו עם הדעה שלי, ויש כאלו שיסכימו עם הדעה שלך. במה הדעה שלך מעניקה לך יותר לגיטמציה כאוהד? בעוד שהדעה שלי מקטלגת אותי בתור אוהד הצלחות או fanboy של לואיס אנריקה כי אהבתי אותו בתור שחקן? אתה מבין עד כמה מגוחכת הטענה שלך?[quote=“Shusaku, post:1809, topic:8485”]
ולכן הרוב המוחלט של הקהל נגדו.
[/quote]
אתה בברור גם לא מקשיב לקהל הביתי. אין משחק ליגה ביתי שבו אין לפחות 3-4 פעמים שירי “לואיס אנריקה” שאפשר לשמוע בקלות. אפילו במשחק האחרון הסופ"ש אחרי פאריז - עדיין היה חלקים בקהל ששרו בשמו, וחלקים בקהל ששרקו בוז כל פעם. “רוב מוחלט של קהל נגדו” זה עוד המצאה של הדמיון שלך.[quote=“Shusaku, post:1809, topic:8485”]
הוא הרס המון בזמן שלו פה
[/quote]
הבלם החשוב ביותר שלך, זה שאתה מריץ לנשיאות כבר עכשיו בלי מיצמוץ עין - אמר משהו שקצת נוגד את הדעה שלך היום… אתה יודע מה… הוא כנראה פשוט אוהד הצלחות טיפוסי.[quote=“Shusaku, post:1809, topic:8485”]
ד"א, אני חייב לציין שממש מצחיק אותי שהדיון הזה מתפתח בערך בכל פוסט אפשרי, דרך כל קישור אפשרי. זה בערך הדבר היחיד שנשאר לדבר עליו בבארסה הנוכחית.
[/quote]
חס וחלילה, אני מוכן לדבר על מלא דברים! אני יכול לדבר על נאיימר… על סרג’י רוברטו… על ראקיטיץ’… על מסצ’ראנו… על העתיד…על סרג’י סאמפר…

היחיד שלא משנה מה, מקשר את זה מיד להזדמנות לרדת על לואיס אנריקה זה אתה.

ואני מדגיש את זה שוב - הטענה שלי היא לא שהתקופה של לואיס אנריקה צריכה להיזכר בתור רק קשתות בענן ומחשבות חיוביות בלבד. יש מלא דברים שאפשר לבקר אותו, את הכדורגל שבו הוא דוגל, את האישיות שלו, את ההחלטות שלו. אבל אתה לקחת את זה לפשוט דימוניזציה מוחלטת שלו ויצאת מפרופורציות.


(Shusaku) #1811

לפי התגובות שלך, אתה ממש לא מתומכי 100% אנריקה. אתה פשוט פחות קיצוני ממני.

אני לא אתחיל להביא דוגמאות להתנשאויות של אנריקה על התקשורת בברצלונה, אבל פשוט תקרא ציטוטים שלו מראיונות. לא אצטט משפטים שאני לא זוכר במדויק, אבל לא פעם הוא זלזל בדעות שלהם, ואמר שאם הוא היה מקשיב להם, לא היינו מצליחים כפי שהצלנו בזכותו.

הכוונה רשמתי אוהדים שמקדשים תארים, ולא אוהדי הצלחות. אני לא חושב שתעבור לצ’לסי כי הם אלופים ואנחנו לא, אבל אני כן חושב שכל עוד הקבוצה רצה על תארים, לא משנה לך צורת המשחק שלנו. לא אכפת לך מקידום של נוער, או היצמדות לשיטה של קידוש הקישור והנעת הכדור.

הקהל באצטדיון מורכב מתיירים, טרמפיסטים וזקנים בני 100. הם לא מייצגים שום דבר. עשרות אלפי לייקים ברשתות החברתיות השונות על ביקורת נגד אנריקה כן מייצגת. ואני ממש לא מדבר עלינו הישראלים.

השחקנים גם גיבו את טאטא מרטינו. אני לא מצפה שיגידו בקול דברים נגד אנריקה. מה שכן אפשר לראות על המגרש זה שהשחקנים מיואשים מאיך שאנחנו נראים.

אנחנו יכולים לדבר על ניימאר ונגיע לזה שללא אגף ימין, ועם שיטת משחק שגורמת לו להתחיל 20 מטר אחורה ממה שהוא צריך, ניימאר הופך ללא יעיל. אבל מי המציא את השיטה?

אנחנו יכולים לדבר על סרג’י רובטו, אבל מי החליט שהוא המגן הפותח שלנו?

אנחנו יכולים לדבר על הרבה דברים, אבל הכל בסוף מגיע ללואיס אנריקה. אנחנו במצב קטסטרופלי. העתיד? דבר ראשון הוא צריך להיות עם מאמן קרויפיסיטי, כזה שיקבל חום שיטת המשחק של אנריקה. בפועל אני לא אופטימי, ההנהלה הזאת נוראית.