אקסים בארסאים ומושאלים

ברצלונה

(RONNY-BARCA) #1

סיכום עונת 2011/12 של האקסים

במשך כל שנות האהדה והאהבה שלנו אל בארסה, לצערנו ואף לשמחתנו יש הרבה שחקנים שבאים והולכים, ואנחנו רק מתגעגעים (לחלקם) אליהם ומפנטזים על הרגע הזה שהם יחזרו בחזרה לבית שלהם במדים שאנחנו כל כך אוהבים, אבל עד שזה יקרה, אם בכלל, אותם אקסים ממשיכים בקריירה שלהם במקומות אחרים על מנת להשתפר ואולי לחזור בעתיד ללבוש את מדי הבלאוגראנה או פשוט משחקים בגילם המבוגר בכל מיני קבוצות לא כל כך פופולריות או מוכרות בגלל שהם רוצים להמשיך לעשות את הדבר האהוב עליהם, לשחק כדורגל. אז בואו נתחיל בסיקורם של לא פחות מ-40 שחקנים ו-10 שחקני עבר שהיום בתפקיד המאמן.


דיון האקסים הקודם


סמואל אטו

מה לא נאמר על מלך האריות? מהשחקנים האהובים ביותר שדרכו בקאמפ נואו בשנים האחרונות. אטו הגיע לבארסה לאחר שלא הפסיק לחורר רשתות בלה ליגה במדי מיורקה, כולל מספר רב של שערים מול רעל מדריד הכל כך שנואה עליו, וכך בהדרגה הוא הפך לאחד החלוצים הטובים בכל הזמנים ששיחקו בבארסה. אחרי שעזב בקיץ 2009 לאינטר וזכה בטרבל נוסף, הוא החליט לאחר שנתיים שהגיע הזמן לעזוב לקבוצה פחות תחרותית בליגה פחות גדולה, ובו זמנית להרוויח יותר כסף במחשבה לעבר העתיד אחרי הכדורגל, על המציאה קפצה הקבוצה העשירה מהקווקז שבליגה הרוסית, אנז’י מאחזקלה שמעניקה לאטו 20 מיליון יורו לשנה. את העונה סמו פתח בדשדוש אבל ככל שהעונה התקדמה, הוא השתפר פלאים והנהיג את קבוצתו עד לצמרת הגבוהה ואת העונה היא סיימה במקום החמישי שמוביל למוקדמות הליגה האירופאית. במשך העונה הוא שיחק ב-23 משחקים שבהם כבש 13 שערים, בישל 6 שערים וצבר 8 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: כנראה ישאר באנז’י ויעלה איתה לליגה האירופאית וגם ימשיך לחורר רשתות במזרח אירופה.

[YT]67LkxOmvV4A[/YT]

יאיא טורה

היה מהשחקנים אולי הכי פחות מתוקשרים ומדוברים בתקשורת אבל יאיא היה אחד הברגים הכי חשובים במשך עונותיו בפפ-טים ואף נחשב לקשר האחורי הטוב בעולם באותן שנים. לאחר 3 שנים נפלאות של יאיא במדי בארסה, עקב העדפה מסוימת של פפ לבוסי, יאיא החליט לעזוב לפני שני קיצים לאנגליה לפרוייקט הגדול של השייח שקנה את מנצ’סטר סיטי והפך לאחד השחקנים הטובים ביותר בפרמייר-ליג ומי שראה חלק ממשחקיהם של הסיטי, היה יכול לראות עד כמה יאיא השתדרג במיוחד ביכולות ההתקפיות שלו. התקופה הכי פחות טובה של הסיטי העונה הייתה בסוף ינואר-אמצע אפריל, הסיבה העיקרית לכך הייתה זימונו של יאיא טורה לאליפות אפריקה שבה הפסיד גמר לזמביה בדו קרב בעיטות עונשין, רק אז הבינו את חשיבותו הרבה כל כך של יאיא. המשחק הזכור ביותר העונה של יאיא היה במחזור הלפני האחרון במשחק שהסתמן כמוקש לא קטן בסנט ג’יימס פארק של ניוקאסל אבל לא בשביל יאיא שבמו רגליו כבש צמד שערים יפיפה שהשאיר את הסיטי במאבק על האליפות והשאר היסטוריה. במחזור הסיום אולי הדרמטי ביותר שידע הכדורגל האנגלי, יאיא טורה והסיטי זכו באליפות היסטורית לאחר 44 שנים שחונות. במשך העונה בכל המסגרות יאיא טורה שיחק ב-42 משחקים שבהם כבש בסך הכל 9 שערים, בישל 11 שערים וצבר 13 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: נשאר בסיטי בוודאות וימשיך להנהיג את הקבוצה אף לגבהים חדשים.

יש פה גם גולים שלו מקדנציה שלו בבארסה אבל זה הסרטון היחיד שיש בו את רוב השערים של יאיא בסיטי.
[YT]fRcG5M1n-bE[/YT]

בוז’אן קרקיץ’

הילד שאי אפשר שלא לאהוב. תמיד היה נחשב לפוטנציאל גדול מאוד בלה מאסיה, עלה לבוגרים וכששיחק תחת רייקארד הוא פרח אבל באופן מפתיע תחת פפ ההתקדמות שלו נעצרה והיכולת שלו לא הצליחה להשתפר למרות שחווה משחקים מעולים אבל זה לא הספיק לו בשביל להישאר בברצלונה. כאשר הודיעו לו שהוא לא בתכניות, לואיס אנריקה ורומא מיהרו לקחת אותו למען המיני-פרוייקט שלוצ’ו בנה שם, שבהמשך התברר כפרוייקט כושל. למרות זאת, בוז’אן חווה עונה סבירה תוך כדי הסתגלות למדינה חדשה וסגנון כדורגל שונה לגמרי ממה שהוא מכיר, בתקווה שזה יעזור לו להמשך בקריירה. במהלך העונה בוז’אן שותף ב-37 משחקים בהם כבש 7 שערים, בישל שער אחד, צבר 4 כרטיסים צהובים ואדום אחד.
בעונה הבאה: עדיין לא ברור איפה בוז’אן יהיה, אבל כנראה ימשיך לעונה נוספת ברומא.

[YT]SprxhGcHLaM[/YT]

רונאלדיניו

אחד השחקנים הטובים אי פעם ששיחקו בבארסה, כאשר היה בשיאו הוא היה השחקן הכי יצירתי על המגרש עם החיוך הכי גדול בעולם. אנחנו נזכור אותו גם בעוד 50 שנה כי מה לעשות, לא כל יום האוהדים בביב מוחאים כפיים לשחקן בארסה. רוני היה זה שהפך 6 שנים אפורות של בארסה לקבוצה מלהיבה ותוססת והחזיר אותה לקדמת הבמה של הכדורגל האירופאי ומשם החלה ההגמוניה שנמשכת עד היום. את הקריירה רוני החל בקבוצת נעוריו, גרמיו ומשם עבר לאירופה לשחק במדי פריז סן ז’רמן כאשר במדיה החל לעשות קסמים עם הכדור וזה גרם לראשי בארסה לקנותו ומפה בארסה רק הרוויחה. לאחר 5 שנים מדהימות שהסתיימו בקול ענות חלושה, רוני עבר למילאן לשנתיים סבירות ולאחר מכן חזר לברזיל ושיחק במדי פלאמנגו ולפני כחודשיים חתם באתלטיקו מיניירו בגלל בעיות כאלה ואחרות גם בחיים האישיים וגם המקצועיים. בעונה שעברה הוא שיחק במדי פלאמנגו בכל המסגרות ב-51 משחקים שבהם כבש 22 שערים, בישל 12 שערים, צבר 12 כרטיסים צהובים ו-2 אדומים. בעונה הנוכחית שמשוחקת כעת, במדי פלאמנגו הוא שיחק 2 משחקים שבהם כבש שער אחד ובישל שער אחד, מאז שעבר לאתלטיקו מיניירו הוא שיחק במהלך 6 משחקים שבהם כבש 2 שערים, בישל 2 שערים וספג כרטיס צהוב אחד.
בעונה הבאה: עכשיו הוא באתלטיקו מיניירו וישאר שם כמה שיתחשק לו.

[YT]ReSYhBc2JPo[/YT]

תיירי הנרי

הוא הגיע אלינו ככוכב-על מארסנל ואיכזב מאוד בעונתו הראשונה, אבל ברגע שפפ הגיע, הכל השתנה. טיטי החל לחורר רשתות והשתלב מצויין בקבוצה והגשים את חלומו הגדול וזכה בליגת האלופות. ככל שהשנים עברו, גילו המבוגר יחסית החל להשפיע וחלה התדרדרות ביכולתו, עקב כך הוא החליט לעזוב בקיץ 2010 לארה"ב וחתם בניו יורק רד בולס. במהלך השנתיים האחרונות וגם העונה הוא שמר על כושר הכיבושים שלו ועמד על אחוזים מעולים של כיבוש פר משחק ובכך השתלב מצויין גם ביבשת הרחוקה. בסוף העונה בארה"ב, על מנת לשמור על כושרו, הוא עזב לארסנל לתקופה בת חודש וחצי בערך ותרם לה מספר שערים ולאחר מכן חזר בחזרה לארה"ב לניו יורק. לרוע מזלו של טיטי, הוא נפצע לפני כחודשיים אך הוא עדיין לא חזר לכושר כיבוש כמו פעם. במהלך העונה שעברה טיטי שותף במדי ניו יורק רד בולס ב-29 משחקים שבהם כבש 15 שערים, בישל 3 שערים, ספג 5 כרטיסים צהובים ו-2 אדומים, ובמדי ארסנל טיטי שותף ב-7 משחקים שבהם כבש 2 שערים. בעונה הנוכחית שמשוחקת כעת, הוא שיחק ב-12 משחקים שבהם כבש 9 שערים, בישל 5 שערים וספג כרטיס צהוב אחד.
בעונה הבאה: ימשיך לככב ב-MLS עד שימאס לו.

[YT]3RNC22JeP5A[/YT]

דקו

אם תקחו את כף ידכם ותמנו שחקנים פורטוגזים שאתם אוהבים, אין סיכוי שהשם של דקו לא ימצא בין השמות. דקו, בין הקשרים הטובים ביותר ששיחקו בבארסה בעשור האחרון, היה בין הברגים החשובים ביותר תחת פרנק רייקארד, אבל נאלץ לעזוב עקב הגעתו של פפ שבנה סגל חדש ודקו לא היה בתכניות. באותו קיץ דקו עזב לצ’לסי וכעבור שנתיים נוספות החליט להוריד בעומס שלו וללכת לליגה פחות גדולה וכך הוא מצא את עצמו חותם בפלומיננזה מהליגה הברזילאית. דקו הוא המנהיג בקישור של קבוצתו וממשיך להציג יכולת טובה ולשמור את קבוצתו בצמרת הגבוהה בסריה א’ בברזיל. בעונה שעברה הוא שותף בכל המסגרות ב-36 משחקים שבהם כבש 4 שערים, בישל 9 שערים וספג 14 כרטיסים צהובים. בעונה הנוכחית שמשוחקת כעת, דקו שותף במהלך 5 משחקים בהם כבש שער אחד, בישל 4 שערים וספג 2 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: ימשיך לשחק תחת שורותיה של פלומיננזה עד קיץ 2013, ולאחר מכן יפרוש סופית.

את שעריו מהשנה האחרונה ניתן לראות פה (החל מ0:35), פה (החל מ1:40), פה, פה (החל מ2:00) ופה (החל מ4:00).

גבי מיליטו

אמנם עברה רק שנה, אבל אני אישית מרגיש שעבר המון זמן מאז שחברו הטוב ביותר בקבוצה של ליאו מסי חזר לארגנטינה לעונת פרישה לקבוצה בה החל את הקריירה, אידפנדיינטה, כנראה זה מהגעגועים העזים לאיש והתלתלים. כאשר הגיע אלינו ב-2007 מסראגוסה, הוא הציג יכולת פנטסטית לצידו של מארקז כאשר שניהם אף דחקו לספסל את הקפיטא בחלק מהעונה עקב יכולתם הטובה, אבל אף אחד לא חשב שבמאי 2008 הוא יפצע במקום שאף שחקן לא מאחל לעצמו להיפצע בו, בברך הארורה. הפציעה הזאת מנעה מגבי לשחק במשך כמעט שנתיים, הייתה לצידנו תקווה שהוא יחזור להיות כמו פעם אבל לצערנו זה לא קרה וגבי לא היה עקבי ביכולתו שהייתה בינונית ומטה. אבל דבר אחד הוא רצה לעשות וזה לנקום בולדאנו שזילזל לא מעט פעמים בגבי ולחזור ולשחק בקלאסיקו ולנצח את כל אותם אוהדי מדריד וכך הוא גם עשה תוך כדי תצוגת ענק שלו ושל כל הקבוצה בביב בניצחון ה2-0 באפריל 2010. העונה גבי המשיך להציג יכולת בינונית שרק הוכיחה שהוא בשלהי הקריירה, זוהי אחת הסיבות שאינדפנדיינטה סיימה את העונה בתחתית מקום ה-16 שעלול להוביל אותה לירידת ליגה בעוד כשנתיים-שלוש “בעזרת” השיטה שיש בליגה הארגנטינאית. במהלך העונה גבי מיליטו שותף בכל המסגרות ב-33 משחקים שבהם כבש שער עצמי אחד, בישל 2 שערים וצבר 6 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: נח בבית לאחר שהודיע על פרישה בסיום העונה.

רפאל מארקז

רפא מארקז, מהבלמים היותר אלגנטיים שהיו בבארסה בעשור האחרון, עזב אותנו לארה"ב ביחד עם טיטי הנרי לניו יורק רד בולס מסיבה פשוטה, הוא ידע שהוא כבר לא יכול להתחרות ברמות הגבוהות האלה מכיוון שגם הפציעות החלו וגם גילו נתן את אותותיו ולכן הוא נאלץ לעזוב לליגה פחות תחרותית שבה הוא יוכל להמשיך לשחק כדורגל. במהלך שנותיו בבארסה, הוא היה ניחן בבעיטות חופשיות מצויינות ותיקולים מושלמים שהיו יכולים להשאיר אותנו עם פה פעור, בדיוק כפי שעשה להיגוואין באחד ממשחקי הקלאסיקו. במשך העונה רפא הציג יכולת טובה שתרמה רבות לקבוצתו להגיע עד לחצי גמר הפלייאוף בליגת ה-MLS. במהלך העונה שעברה הרוזן שותף ב-21 משחקים שבהם בישל 4 שערים וספג 5 כרטיסים צהובים. בעונה הנוכחית רפא שיחק ב-8 משחקים שבהם בישל 2 שערים וספג 2 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: קודם שיסיים את העונה הזאת ורק אחר כך נראה מה יעלה בראשו.

הבישול של רפא מארקס לטיטי הנרי מהעונה
[YT]0tuOCciBEf4[/YT]

זלאטן איברהימוביץ’

זלאטן, השבדי הענק, כנראה בין האקסים הכי פחות אהובים משלל סיבות כמו היכולת היחסית מאכזבת (לא מבחינת מספרים) ומהסיבה העיקרית, אותו ספר אוטוביוגרפי שהוא כתב ופורסם לאור בשנה שעברה שבו הוא הביע את דעותיו על פפ בצורה מזלזלת ומלגלגת. הדבר היחיד שאנו יכולים לזכור לטובה ממנו הוא אותו שער ניצחון בקלאסיקו שהתקיים בקאמפ נואו בנובמבר 2009. באותה עונה שגם הייתה היחידה שלו במדי בארסה, הוא סיים אותה ביכולת פושרת למדי שבעקבותיה נאלץ לאבד את מקומו בהרכב לבוז’אן. בקיץ הוא כבר מצא את עצמו בדרכו בחזרה למילאן, שם הוא הציג יכולת מצויינת וסחב את מילאן על גבו אך זה לא הספיק ומילאן סיימה את העונה עם אף תואר. בעונה שעברה זלאטן שותף ב-44 משחקים בכל המסגרות שבהם כבש 35 שערים, בישל 15 שערים, ספג 4 כרטיסים צהובים ואדום אחד.
בעונה הבאה: בהעברה מפתיעה למדי, זלאטן עובר לקבוצת המיליארדרים של פ.ס.ז’.

[YT]b0fChS-Zc_I[/YT]

ריבאלדו

האיש והאגדה שהרבה בזכותו בארסה היא חלק ממני. שיחק בבארסה במשך 5 שנים בהן זכה בשתי אליפויות, גביע ספרדי אחד וסופר קאפ אירופאי בודד. בנוסף לכך זכה כמעט בכל תואר אישי אפשרי בשנת 1999, כולל כדור הזהב. ריבאלדו היה מומחה בהבקעת מספרות, כשהזכור ביותר הוא שער הניצחון בתוספת הזמן ב3-2 הביתי על ולנסיה שהעניק לבארסה מקום במוקדמות ליגת האלופות בצורה הכי דרמטית שיכולה להיות. בשנת 2002 הוא עזב עקב החלטות מקצועיות וסיפסולים לא ברורים של מאמנה של בארסה דאז, לואיס ואן חאל. השלב הבא בקריירה הארוכה מאוד של ריבאלדו היה שנתיים במילאן שהיו מלאות בפציעות, ומשם ריבאלדו החל לנדוד בין כל היבשות בהמון קבוצות מכל קצוות הגלובוס כמו ברזיל, יוון, אוזבקיסטן וכיום באנגולה בקבוצה הנקראת קאבוסקורפ. היום ריבאלדו כבר בן 40 והוא עדיין ממשיך לשמור על כושרו הטוב וכובש מספר נאה של שערים בקבוצתו באנגולה למרות גילו המבוגר. את העונה עצמה ריבאלדו התחיל בברזיל במדיה של סאו פאולו ובמהלך הקדנציה הזאת הוא שותף ב-33 משחקים שבהם כבש 6 שערים, בישל 3 שערים, ספג כרטיס צהוב אחד ואדום אחד. בינואר כשחתם באנגולה, ריבאלדו שותף במדי קבוצתו ב-15 משחקים שבהם כבש 7 שערים.
בעונה הבאה: אולי יתלה את הנעליים ואולי ימשיך לחורר רשתות מול קבוצות שקר כלשהן באנגולה הרחוקה.

השלושער של ריבאלדו העונה מול רקראטיבו קאאלה
[YT]nfvzTrr2ilo[/YT]

נוליטו

נוליטו, אמנם כבר לא ילד אבל עקב העובדה ששיחק בבארסה ב’ עד גיל 24 גורמת לפעמים להתבלבל ולחשוב שהוא עדיין צעיר ושיש לו עוד כמה שנים בשביל להשתפר ואולי לחזור בעתיד לבוגרים של ברצלונה, אבל המציאות היא לא כזאת. נוליטו הגיע לבארסה ב’ בשנת 2008 מייסיז’ה ובעונתו הראשונה לא סיפק את הסחורה אבל לאחר מכן במשך שנתיים שבהן גם שיחק מספר משחקים בודדים בבוגרים, הוא השתפר מאוד וגרם להתעניינות ממספר רב של קבוצות ברחבי אירופה, לבסוף בנפיקה הייתה זו שרכשה אותו. כשאנחנו מסתכלים לאחור לעבר העונה האחרונה, ההחלטה של נוליטו לעזוב את בארסה למקום שבו הוא יקבל דקות משחק ויהיה שחקן מפתח התבררה כטעות מאחר והעונה בארסה עברה המון פציעות בחלק הקדמי, על חשבון הפצועים את הדקות קיבלו טייו וקואנקה, אבל נוליטו לא יכל לדעת שזה יהיה המצב מפני שבמידה והיה נשאר, הוא היה זה שכנראה תופס את המקום בהרכב בחצי השני של העונה. בגדול, לא הרבה ציפו מנוליטו לתת עונה גדולה בבנפיקה, אבל הוא נתן מבחינתו עונה פנטסטית שאותה סיים כסגן מלך השערים של הקבוצה, אך זה לא עזר לבנפיקה לזכות באליפות אלא רק לסיים כסגנית לאלופה המכהנת, פורטו. בנוסף לכך, נוליטו היה בין השחקנים הטובים ביותר במשחקי מוקדמות ליגת האלופות כאשר כבש כמעט בכל משחק ובסופו של דבר הוא עלה לשלב הבתים והגיע עד לשלב רבע הגמר, לפני שהודח מול צ’לסי. למרות הכל, נוליטו סיים את העונה עם תואר כאשר בנפיקה זכתה בגביע הליגה הפורטוגזי. במהלך העונה נוליטו שותף בכל המסגרות ב-48 משחקים (רק ב-18 השלים 90 דקות) בהם כבש 15 שערים, בישל 12 שערים וספג 10 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: כנראה ממשיך בבנפיקה במטרה להמשיך להשתפר ואולי לחזור בעתיד לבארסה.

רוב שעריו של נוליטו מהעונה האחרונה
[YT]ZYjEkNziTdU[/YT]

איידור גודיונסן

לא שזה תואר כזה גדול, אבל בלי שום צל של ספק, גודיונסן הוא השחקן האיסלנדי הגדול בכל הזמנים. הוא אף פעם לא היה מהשחקנים הגדולים אלא תמיד היה מקבל דקות במשחקי גארבג’ או נכנס כמחליף, למרות זאת לדעתי אנחנו צריכים לקחת אותו כשחקן ובעיקר כבן אדם למופת שבאמת הגיע מלמטה ממדינה שאין לה כלום ושום דבר שקשור לכדורגל (חוץ מהכדורגל נשים שמאוד מפותח שם) לרמות הגבוהות ביותר, בעיקר בפרמייר ליג במדיה של צ’לסי והיה שם מהשחקנים הטובים ביותר בקבוצה. כאשר האיסלנדי היה בבארסה, הוא חווה בעיקר את השנתיים הלא מוצלחות בלשון המעטה תחת פרנק רייקארד, אך כשהאחרון עזב הוא בכל זאת נשאר ושיחק שנה תחת פפ וסיים את הקדנציה שלו בבארסה בצורה הטובה ביותר עם טריפילטה מהאגדות. כאשר עזב אותנו הוא הלך למונאקו לעונה בודדת ולאחר מכן נדד בין קבוצות מהפרמייר ליג עד שהגיע בקיץ שעבר ליוון לשחק בשורותיה של א.א.ק. אתונה. הוא פתח את העונה באופן רגיל למדי עד שבאוקטובר הוא נאלץ להתמודד עם שבר בשוקית ועקב כך הוא נעדר מהמגרשים כחצי שנה. בסופו של דבר הוא שותף העונה בסך הכל ב-14 משחקים שבהם כבש שער אחד, בישל 3 שערים וספג 3 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: עדיין לא ידוע אם ישאר באתונה אך ייתכן וימשיך לנדוד בין קבוצות ואף לחזור לארץ מולדתו למספר עונות פרישה.

השער היחיד העונה של גודיונסן
[YT]L5fleS9ML8o[/YT]

מקסוול

האקס הכי חדש שלנו (שכבר שיחק בקבוצה אחרת), שעזב אותנו בחלון ההעברות בינואר האחרון לפריז סן ז’רמן. מקסוול אף פעם לא היה כוכב באף קבוצה בקריירה שלו, אך למרות זאת הוא ייזכר כשחקן בעל אופי טוב שלא עושה שום רעש בתקשורת למרות דקות מועטות בקבוצה וסוכן נחש שיעשה הכל בשביל להרוויח כמה שיותר לירות, אותו סוכן כמו של זלאטן, מינו ראיולה. בתחילת הקריירה האירופאית שלו, מקסוול שיחק באייאקס ועוד נחשב לשחקן בעל פוטנציאל גדול להפוך לשחקן דומיננטי בצד שמאל שמגן בצורה טובה ותוקף בצורה מעולה, אבל פציעה קשה מנעה ממנו להתקדם ומשם הוא כבר לא יכל להגיע לרמות שאליהן הוא שאף. אחרי אייאקס, הוא הגיע לאינטר למספר שנים אך לא הציג באיטליה יכולת גבוהה. בעונתו השנייה של פפ, הוא חיפש שחקן שיהווה כמחליף לאבידל מאחר וסילביניו עזב למנצ’סטר סיטי, הוא בחר במקסוול אך הבחירה הזאת התבררה בהמשך כלא טובה מכיוון שמקסוול בכל פעם ששיחק, הוא השאיר את אגף שמאל פרוץ עקב האיטיות שלו אך כיפר על כך בפעמים מעטות ביכולות התקפיות טובות אך זה לא היה מספיק, כתוצאה מכך בארסה קנתה שנה לאחר מכן את אדריאנו ומקסוול נדחק לספסל עוד יותר והפך למחליף שלישי לאבידל. זה גרם לכך שהוא מיעט מאוד לשחק ובהחלטה משותפת עם המועדון, הוא החליט לעזוב לצרפת לפריז סן ג’רמן. העונה מאז שהוא הגיע לצרפת ובסך הכל הציג יכולת סבירה למדי, הוא שותף ב-15 משחקים שבהם כבש שער אחד.
בעונה הבאה: כנראה ישאר בפ.ס.ז’ ויהיה המגן השמאלי הקבוע בקבוצה או המחליף במידה ופ.ס.ז’ יביאו רכש על העמדה הזאת בקיץ הקרוב.

את שערו היחיד העונה הוא כבש בניצחון החוץ 4-3 על ולנסיין, את השער ניתן לראות פה.

ג’פרן סוארז

ג’פרן, הספרדי ממוצא ונצואלי אף פעם לא נחשב לשחקן שיוכל לצמוח לאחד הקיצוניים הבכירים בקבוצה, אבל משום מה הוא נשאר בבארסה במשך מספר שנים והספיק רק לחמם את הספסל שוב ושוב. פפ העלה אותו ביחד עם פדרו לבוגרים באותה שנה שפפ התמנה למאמנה של בארסה, אך מבין השניים פדרו היה זה שתפס את המקום כמחליף בכיר ובהמשך כשחקן הרכב בשלישייה הקדמית. עקב כך, ג’פרן מיעט מאוד לשחק במשך ה-3 שנים במדי בארסה. אבל אנחנו תמיד נזכור אותו בגלל שהוא היה זה שכבש את השער החמישי במאניטה ההיסטורית וההיסטרית בקלאסיקו המדהים בנובמבר 2010. בקיץ הקודם, על מנת להתקדם ולשאוף לקריירה טובה יותר במקום שבו הוא יוכל לשחק ולממש את הפוטנציאל הטמון בו, הוא עבר לפורטוגל לשחק בשורותיה של ספורטינג ליסבון, העונה שלו לא הייתה גדולה אבל נקווה שבעונה הבאה הוא יתפוס מקום בהרכב ויתחיל לשחק הרבה יותר. בעונה האחרונה הוא שיחק ב-18 משחקים שבהם כבש 3 שערים, בישל שער אחד וספג כרטיס צהוב אחד.
בעונה הבאה: כנראה ישאר בפורטוגל אך ייתכן ויעזוב למקום שבו ישחק יותר.

שער (החל מ5:00) בבעיטה חופשית של ג’פרן מההפסד למאריטימו העונה.

צמד גולאסויים (החל מ3:05) שכבש ב5-0 על גווימראש
[YT]iCNHpCgZq_k[/YT]

לודוביק ג’יולי

בארסה ידועה כקבוצה של גמדים זריזים ומוכשרים, לפני כ-5 שנים היה לה אחד כזה, והוא היה גמד במלוא מובן המילה אבל עם זאת, מוכשר מאוד. הצרפתי בן ה-35 החל את הקריירה שלו בליון, שם הוא התגלה לראשונה והכישרון שלו היה ניכר, בהמשך עבר למונאקו ואז הוא כבר נכנס לתודעה בכדורגל האירופאי כאשר עשה את אותה עונה קסומה עם מונאקו בליגת האלופות שנגמרה לצערו בתבוסה בגמר לפורטו וחמוריניו. ב-2006 בארסה רכשה אותו ובסך הכל הוא הציג יכולת טובה מאוד והיווה כמחליף נהדר לשלישייה הקדמית רונאלדיניו-אטו-מסי, כאשר השיא שלו היה השער שכבש בסן סירו נגד מילאן בגומלין ליגת האלופות שהעלה את בארסה לגמר נגד ארסנל, אותו בארסה ניצחה וזכתה בצ’מפיונס ליג לראשונה מזה 14 שנה. כעבור שנתיים לאחר שבארסה נחלשה וחיפשה תחליפים, הוא עזב לרומא לעונה בודדת ולאחר מכן ל-3 עונות בפ.ס.ז’. בקיץ הקודם הוא חזר למונאקו לאחר שנים רבות והפך לקפטן של הקבוצה. מונאקו החלה רע מאוד את העונה ואת החצי הראשון של העונה סיימה במקום האחרון אך בהמשך הקבוצה התאוששה בגלל עזרה ממשקיע שקנה את הקבוצה ובחלון ההעברות בקיץ ביצע מספר שינויים וכך מונאקו החלה לאט לאט לעלות בטבלה ולבסוף סיימה במקום השמיני והמכובד נוכח הנסיבות. בעונה האחרונה ג’יולי שיחק במהלך 28 משחקים שבהם כבש 5 שערים, בישל 3 שערים וספג 2 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: כנראה ישאר במונאקו ויעזור לקבוצה לחזור לליגה הבכירה.

את שעריו מהעונה האחרונה ניתן לראות פה (החל מ3:45), פה (החל מ2:45 ו1:50), פה (החל מ1:30) ופה (החל מ0:30).

מרטין קאסרס

מעט שחקנים מהמדינה הקטנה מדרום אמריקה שזכתה בקופה אמריקה האחרון, אורוגוואי, שיחקו בבארסה אבל האחרון מביניהם הוא מרטין קאסרס. כאשר החל את הקריירה באורוגוואי, מיד ויאריאל גילתה את הפוטנציאל הטמון בו ורכשה אותו והשאילה אותו לרקראטיבו על מנת שישתפשף ברמה הגבוהה בלה ליגה, והוא לא איכזב. הוא הציג יכולת טובה מאוד אך ויאריאל לא הספיקה להנות ממנו מאחר ובארסה קפצה על המציאה וקנתה אותו על מנת שיהווה כתחליף לפצועים ולמושעים שיהיו, אך זה לא קרה כפי שכולם ציפו. קאסרס לא הציג יכולת טובה בהזדמנויות שקיבל והשאיר המון חורים בהגנה אך למרות הכל, בארסה לא מכרה אותו אלא השאילה אותו ליובנטוס ולאחר מכן לסביליה. הוא הציג במדי הקבוצות הללו יכולת סבירה אז זה לא הספיק ובארסה וויתרה על שירותיו וסביליה הייתה זו שקנתה אותו בעונה שעברה כאשר במהלך העונה יובנטוס השאילה אותו. קאסרס הותיר רושם טוב במדי הגברת הזקנה וזה גרם להם לרכוש אותו סופית בקיץ האחרון. קאסרס הציג יכולת טובה שתרמה רבות לביאנקונרי לזכות באליפות הסריה א’ לראשונה מאז שהורדה לליגה השנייה עקב פרשת הקאלצ’ופולי. היכולת הטובה של מרטין העונה התבטאה רבות גם במדי נבחרתו כאשר זכה איתה בקופה אמריקה האחרון כאחד מעמודי התווך בהגנה ובכלל כאחד המצטיינים בטורניר. במהלך העונה האחרונה כאשר שיחק בספרד אצל סביליה, קאסרס שותף ב-18 משחקים שבהם כבש שער אחד, בישל 2 שערים וספג 5 כרטיסים צהובים. מינואר כשעזב לאיטליה ליובנטוס, הוא שותף ב-14 משחקים שבהם כבש 3 שערים.
בעונה הבאה: ישחק בוודאות ביובנטוס וימשיך את ההתקדמות ביכולתו תחת אנטוניו קונטה.

את שעריו מהעונה האחרונה ניתן לראות פה (החל מ3:00), פה (החל מ1:35) ופה (החל מ0:50 ו2:10).

תיאגו מוטה

כידוע לכם, מוטה משחק בנבחרת איטליה אך הוא ברזילאי בכל רמ"ח איבריו. את הקריירה בקבוצות הנוער הוא החל בברזיל והגיע בגיל 17 לברצלונה ושיחק במשך שנתיים בבארסה ב’. במשך שתי העונות הללו הוא הרשים מאוד את הצוות המקצועי שבסופו של דבר העלה אותו לבוגרים. בבוגרים הוא החל לשחק בתפקיד הקשר האחורי והוא עשה את זה נפלא למרות גילו הצעיר. למרות יכולתו המעולה על המגרש, במגרש עצמו הוא גם סבל מפציעות רבות, בעיקר בברך שמא כאשר אחת מהן גרמה לו לשבת מחוץ למגרשים במשך יותר מחצי שנה. הפציעות הללו גרמו לכך שהוא איבד מעט מיכולותיו והוא כבר לא יכל להמשיך ולשחק ברמות הגבוהות ביותר כמו שמצופה בברצלונה. כאשר עזב ב-2007 לאתלטיקו מדריד, הפציעות המרובות שוב פקדו אותו והוא איבד את מקומו בהרכב במהרה והוא נאלץ לעזוב לאיטליה שם בעונתו הראשונה במדי גנואה הוא חזר לעצמו והזכיר את תיאגו מוטה מהעבר וזה גרם לאינטר לרכוש אותו. הוא שיחק במדי הנראזורי במשך שנתיים וחצי והמשיך להציג יכולת טובה כאשר בין לבין הספיק לשחק נגד בארסה בחצי גמר ליגת האלופות והיה ה"קורבן" להצגה הזכורה של בוסי. בעונה שעברה בינואר, המיליונרים מפריז סן ז’רמן החליטו לצרף אותו תמורת 10 מיליון יורו על מנת שיעזור לקבוצה לחזור לימיה הגדולים. הוא המשיך להראות כדורגל טוב כהמשך ישיר מעונתו באינטר אך זה לא עזר ופ.ס.ז’ נאלצה לסיים כסגנית אלופה המפתיעה, מונפלייה. במהלך העונה עוד כששיחק באינטר, מוטה שותף ב-14 משחקים שבהם כבש 3 שערים, בישל שער אחד וספג 4 כרטיסים צהובים. מינואר כשהחל לשחק בפ.ס.ז’, הוא שותף ב-16 משחקים שבהם כבש 2 שערים וספג 6 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: ימשיך במדיה של פ.ס.ז’ ויעזור לה לזכות באליפות ואף להגיע לשלבים הגבוהים בצ’מפיונס ליג.

את שעריו מהעונה האחרונה ניתן לראות פה, פה, פה, פה ופה.

ג’יאנלוקה זמברוטה

אם נסתכל על ההגנה האיטלקית של העשור האחרון, נראה שזוהי אחת ההגנות הטובות אי פעם בכל היסטוריית הכדורגל שכוללת את נסטה, מלדיני, קנבארו וכמובן את אחד המגנים הימניים הטובים ביותר במאה ה-21, זמברוטה. הגנה שכל כך קשה לפיצוח, כך גם היה קשה לעבור את זמברוטה בשיאו. לאחר מספר שנים שבהן זמברוטה שיחק במדי קבוצות קטנות והרשים בהן מאוד, יובנטוס קפצה על המציאה והיא כמובן לא התחרטה. ככל שעברו השנים זמברוטה מצא את עצמו מנהיג את חוליית ההגנה של הגברת הזקנה ואט אט הפך לאחד המגנים הימניים הטובים בעולם. לאחר פרשת הקאלצ’ופולי הידועה, הוא החליט לנטוש את הספינה הטובעת של יובנטוס. בעת חופשת המנוחה שלו בארה"ב לאחר המונדיאל, בארסה שהייתה באותו זמן במסע קיץ בארה"ב, הציעה לו לבוא והוא כמובן לא התנגד. בשנתיים שהוא שיחק בבארסה, הוא הציג יכולת סבירה למדי למרות שבאותן שנתיים בארסה לא זכתה באף תואר. כאשר פפ הגיע לקבוצה, הוא החליט בעת ובראשונה לרכוש את דני אלבס וזה גרם לכך שלזמברוטה לא היה מקום בהרכב וכתוצאה מכך הוא חזר לאיטליה, דווקא ליריבה המרה של יובנטוס, מילאן. במהלך השנים האחרונות הוא הציג יכולת סבירה אך לנוכח גילו המבוגר, כך גם היכולת שלו ירדה. בעונה האחרונה זמברוטה מיעט לשחק מאחר ואבאטה תפס את מקומו בהרכב. בעונה האחרונה זמברוטה שיחק במהלך 16 משחקים שבהם כבש שער אחד וספג 4 כרטיסים צהובים.
בעונה הבאה: כעת הוא נמצא תחת שום חוזה וככל הנראה יודיע על פרישה בקרוב, אך קיים סיכוי שיעזוב לקבוצה קטנה או אפילו לביקור ב-MLS.

שערו היחיד העונה מול קטאניה
[YT]7wW65Q77kF0[/YT]

לואיס אנריקה

לוצ’ו, אחד מהשחקנים לשעבר האהובים ביותר בקרב אוהדי בארסה לא רק בגלל היותו אחד מהקשרים הטובים ביותר שדרכו בקאמפ נואו בשני העשורים האחרונים, אלא בגלל האישיות המופלאה שלו. לוצ’ו שנולד בחבל האסטוריה, החל את הקריירה בספורטינג גיחון ובתחילת שנות ה-90 הכדורגל הספרדי החל לראות את גדול הקשרים ששיחקו בספרד ב-20 השנים האחרונות. כעבור מספר שנים מוצלחות בגיחון, לוצ’ו נאלץ לעבור לקבוצה גדולה יותר והוא אכן עשה זאת. לאן? לרעל מדריד. במדריד הוא הפך לשחקן אהוב בקרב האוהדים והיה מהשחקנים הטובים ביותר אצל הבלנקוס אך לאחר 5 שנים במדריד אין אחד שציפה למעבר שלו דווקא לבארסה. מספר שנים אחדות לאחר הדרים-טים, בארסה החלה עידן חדש ולוצ’ו לקח בו חלק נכבד. תוך כדי שהוא הופך לאחד הסמלים הבלתי מעורערים בברצלונה ולאהובים ביותר בקטלוניה, לוצ’ו גם הפך לברומטר על המגרש והנהיג את בארסה בתחילת דרכו לצמד אליפויות, צמד גביעים, גביע למחזיקות, סופר קאפ ספרדי ואירופאי. אך בתחילת שנות ה-2000, כמו כל בארסה, כך גם לוצ’ו עבר שנים שחונות ללא שום תואר אך עם 4 שערים בקלאסיקוס כאשר כל אחד ואחד תקע יתד עמוק יותר ויותר בלבבות המרנגס. ב-2004 כאשר כבר היה בן 34 והבין שהוא כבר לא יכול לתרום יותר לבארסה, הוא החליט לפרוש ולתלות את הנעליים כקולה כמו כל אחד ואחד מאיתנו. לאחר מספר שנים, לוצ’ו התחיל את קריירת האימון שלו בבארסה ב’ ועלה ביחד איתה לסגונדה וקבע איתה בעונתו האחרונה במדיה את מיקום השיא אי פעם של הקבוצה, במקום השלישי והמאוד מכובד. בעונה שעברה הוא עזב לרומא על מנת ליצור שם מן פרוייקט שיהפוך את רומא לקבוצה שמשחקת בסגנון של בארסה והוא אפילו לקח איתו את בוז’אן ואת מיגל אנחל שהיה אמור לנחות בבארסה בקיץ הקודם. אך בניגוד לציפיות, לוצ’ו נחל כישלון רב ואיכזב מאוד את אנשי הבירה האיטלקית שהחליטו בסוף העונה בהחלטה משותפת עם לוצ’ו שהגיע זמנו לעזוב ולצאת לדרך חדשה. את העונה עצמה לוצ’ו סיים עם רומא במקום השביעי, הודח ברבע הגמר הגביע האיטלקי ע"י יובנטוס ועף בפלייאוף הליגה האירופאית לפני שלב הבתים בידי סלובן ברטיסלבה הסלובקית.
בעונה הבאה: עדיין לא ידוע מה יעלה בגורלו בעונה הבאה, ככל הנראה ימצא קבוצה חדשה וינסה להשריש בה את סגנון המשחק הברצלונאי שהוא כל כך אוהב.

נזכר במאניטה

פיליפ קוקו

לפני כ-15 שנה, החלה הגעה המונית של הולנדים לברצלונה כאשר כמעט בכל עמדה על המגרש במהלך השנים, היה ניתן למצוא לפחות הולנדי אחד. באותם שנים הגיע אלינו מהולנד פיליפ קוקו אשר שיחק בתפקיד הקשר האחורי עם נטייה לשחק לעיתים קרובות גם כשחקן הגנה ואפילו כפליימייקר. ביחד עם לואיס אנריקה, הוא היה משלישיית הקישור שבנתה את המשחק של בארסה והוא עשה זאת בהצלחה רבה למדי. פיליפ קוקו הגיע לבארסה מפ.ס.וו. איינדהובן לאחר שנחל הצלחה רבה בארץ מולדתו ובכל רחבי אירופה החלו להכיר אותו ואת הכישרון שלו כאשר ביחד עם קבוצתו זכה באליפות וגביע במשך 3 עונותיו. בשנת 1998 קוקו החליט לעזוב את הולנד לליגה בכירה יותר ולקבוצה גדולה יותר, בארסה הייתה זו שזכתה בשירותיו והיא לא הצטערה על כך כאשר הציג במדיה יכולת טובה מאוד והראה ורסטיליות רבה כאשר יכל לשחק במגוון עמדות במגרש. כאשר בארסה שררה בתקופה של אי זכייה באף גביע וז’ואן לאפורטה הגיע, הוחלט לבנות קבוצה חדשה עם שחקנים צעירים יותר שיתרמו לבארסה גם לטווח הארוך. בקיץ 2004 הוא החליט לחזור לקבוצה הקודמת שלו, פ.ס.וו. איינדהובן והמשיך להציג יכולת כאשר הגיע עם פ.ס.וו. עד לחצי גמר הצ’מפיונס ליג עד שהודח בגלל שערי חוץ בידי מילאן. לאחר 3 שנים הוא עזב לעונת פרישה באל ג’זירה מהאיחוד האמירויות הערביות. את קריירת האימון שלו החל ב-2008 כאשר היה בצוות הניהולי בנבחרת הולנד במשך שנה ושנה לאחר מכן חזר שוב לפ.ס.וו. איינדהובן כחלק מהצוות הניהולי שם החל ממרץ האחרון הוא מונה למאמנה ואת העונה האחרונה סיים עם קבוצתו במקום השלישי, הודח בשמינית גמר הליגה האירופאית ע"י ולנסיה וזכה בגביע ההולנדי לאחר ניצחון 3-0 על היראקליס.
בעונה הבאה: נשאר בפ.ס.וו. איינדהובן במטרה להחזיר את האליפות לאחר שנים רבות ללא זכייה בתואר.

לאחר הזכייה בגביע

פרנק דה בור

כהמשך לפיליפ קוקו, בנדידת ההולנדים לברצלונה לקח חלק גם פרנק דה בור שהגיע ביחד עם אחיו התאום הפחות מוכשר, רונלד דה בור. בדומה לקוקו, גם פרנק דה בור היה שחקן מאוד ורסטילי ששיחק לרוב בעמדת הבלם אך יכל לשחק גם בקישור האחורי והוא עשה זאת בצורה הטובה ביותר. את הקריירה פרנק דה בור החל באייאקס ושיחק במדיה במשך 11 עונות והפך לאחד הסמלים בקבוצה במשך אותן שנים כאשר זכה בכל תואר אפשרי עם אייאקס. לאחר שתם לו החוזה באייאקס, פרנק דה בור הגיע ב-1999 לבארסה ושיחק בקבוצה במשך 4 שנים כאשר הראה יכולת הגנתית טובה מאוד וורסטיליות שתרמה רבות למאמנים שהיו באותן שנים לגוון במערכים ובהרכבים. לאחר הקדנציה שלו בבארסה, הוא עזב לטורקיה לשחק במשך שנה אחת בגלטאסראיי ובהמשך אותה עונה עזב לריינג’רס ולאחר מכן עזב לשתי עונות פרישה בליגה הקטארית במדי אל ראיין ובמדי אל שמאל. את קריירת האימון שלו, פרנק דה בור החל בקבוצת נעוריו, אייאקס, והוא נמצא בה עד היום כאשר זכה איתה עד היום בשתי אליפויות, כולל בעונה האחרונה, בנוסף לכך העונה הוא הודח בשמינית גמר הגביע ההולנדי ע"י אלקמאר ובשלב הנוקאאוט לאחר הבתים בליגה האירופאית הודח ע"י מנצ’סטר יונייטד.
בעונה הבאה: נשאר באייאקס על מנת להמשיך לאליפות שלישית רצופה ולהתקדם בעוד שלבים בצ’מפיונס ליג.

פרנק דה בור חוגג את האליפות

גאברי גארסיה

כפי שדיברתי לפני כן על שני המאמנים ששיחקו באותו דור של הקבוצה במשך מספר שנים, שחקן נוסף ששיחק באותם שנים הוא גאברי. בשונה מהם, גאברי לא היה שחקן קבוע בהרכב למרות שהוא נתן המון מיכולותיו ההגנתיות בקישור. גאברי הוא קטלאני שנולד בסייאנט שזאת עיירה קטנה ליד ברצלונה. בנעוריו גאברי שיחק בברצלונה וככל שעברו השנים כך הוא עלה בין קבוצות הנוער עד שהגיע לבארסה ב’ שם שיחק 3 שנים והרשים מאוד את הצוות המקצועי ובהמשך עלה לבוגרים. הוא שיחק כ-7 שנים בבוגרים אך לא בדרך קבע, אלא בדר"כ כמחליף. בשנים האחרונות שלו בבארסה, הגוף שלו החל לבגוד בו עם שלל פציעות שגרמו לו בסופו של דבר לעזוב בשנת 2006. התחנה הבאה שלו הייתה אייאקס אך גם שם כעבור שנתיים הוא נפצע לחצי שנה ומשם היה לו כבר קשה לחזור לרמות הגבוהות שהוא היה בהן באותן שנים. ב-2010 הוא עזב לאחת העונות האחרונות שלו בקריירה בדומה להמון שחקנים, לקטאר, שם שיחק בקבוצה בשם אום סלאל. בעונה האחרונה הוא שיחק בשוויץ במדי סיון כאשר שותף ב-7 משחקים ובמהלך העונה שותף במדי המילואים של סיון במהלך 2 משחקים שבהם כבש שער אחד.
בעונה הבאה: ייתכן ויפרוש, אך קיימת אפשרות שימשיך לשחק במדי סיון או יעבור לקבוצה קטנה יותר על מנת לשמור על כושר משחק.

חריסטו סטוייצ’קוב

חריסטו סטוייצ’קוב, הוא גדול שחקני בולגריה בכל הזמנים. סטוייצ’קוב הגיע מצסק"א סופיה לבארסה ושיחק במדיה במשך שתי קדנציות בשנות ה-90 והיה מהשחקנים הבולטים ביותר בדרים-טים של יוהאן קרוייף. הוא שיחק בקריירה שלו בעיקר כחלוץ אך בין לבין הוא גם יכל לשמש כקיצוני בקבוצות ששיחק בהן. חריסטו היה שותף בכיר לרצף של 4 אליפויות בתחילת שנות ה-90 ולזכייה ההיסטורית בצ’מפיונס ליג מול סמפדוריה. לאחר 5 שנים מדהימות, חריסטו עבר לעונה בודדת בפארמה ולאחר מכן חזר לקדנציה נוספת בבארסה שערכה שתי עונות. לאחר מכן, חריסטו החל לנדוד בין קבוצות קטנות עד סוף הקריירה כאשר חזר לצסק"א סופיה ובהמשך היה באל נאסר מערב הסעודית, קאשיווה רייסול היפנית, שיקגו פייר ודי סי יונייטד מארה"ב. שנה לאחר שפרש, חריסטו החל את קריירת האימון כאשר אימן את נבחרת בולגריה ולאחר מכן עבר לאמן את סלטה ויגו במשך עונה אחת ואת ממלודי סנדאונס מדרא"פ. לאחר הפסקה של שנתיים מאימון, לפני מספר שבועות חריסטו מונה למאמנה של ליטקס לובץ’ מבולגריה.
בעונה הבאה: בקיץ האחרון, סטוייצ’קוב התמנה למאמנה של ליטקס לובץ’ הבולגרית במטרה להחזיר את תואר האליפות שאבד בעונה האחרונה.

מיכאל לאודרופ

מיכאל לאודרופ הוא חלק מצמד האחים הכדורגלנים המוכשרים, מיכאל ובריאן. ב-1989 לאודרופ הגיע לבארסה לתקופה של 5 שנים, בהן מיכאל לאודרופ היה הקשר ההתקפי באותה קבוצה של הדרים-טים של יוהאן קרוייף והיה אחד ממנהיגי הקבוצה כאשר למרות היותו קשר, הוא ניחן בכושר כיבוש מעורר פליאה. אך לקראת סופה של תקופת הדרים-טים וגם לקראת סוף הקריירה, הוא החליט לעבור דווקא ליריבה המרה, רעל מדריד, לתקופה של שנתיים לאחר שהסתכסך עם יוהאן קרוייף. את שתי העונות האחרונות בקריירה הוא בילה בוויסל קוב היפנית ובעונת הפרישה באייאקס. בשנת 2000 לאודרופ החל בקריירת האימון שלו כאשר היה עוזר המאמן בנבחרת דנמרק, אחר מכן הוא היה המאמן הראשי בברונדבי, חטאפה, ספרטק מוסקבה, מיורקה ובקיץ האחרון התמנה למאמנה של סוונסי לאחר שנה שבה לא אימן אף קבוצה.
בעונה הבאה: לאחר עונת בכוה מעולה מבחינת הוולשים, לאודרופ ינסה לעלות עם קבוצתו החדשה, סוונסי, עוד מספר מקומות בטבלה.

רונלד קומאן

רונלד קומאן, האיש והאגדה שלא נשכח. מהשחקנים העיקריים והטובים ביותר של הדרים-טים שהביא לנו במו רגליו את גביע הצ’מפיונס ליג הראשון אי פעם וגרם לאוהדים המבוגרים יותר להתחיל לחלום על דברים חדשים, מעבר לתארים המקומיים. קומאן היה שחקן הגנה מעולה וגם הצטיין בקישור, ובמיוחד היה ניחן בבעיטות חופשיות אימתניות שאחת מהן גם הביאה לנו את אותו תואר הצ’מפיונס ליג ב-1992 בהארכה מול סמפדוריה. את הקריירה שלו כשחקן הוא החל כמובן בהולנד במדי כרונינגן ומשם עבר אצל אייאקס ופ.ס.וו. איינדהובן ולאחר מכן הגיע לבארסה ל-6 שנים מופלאות. אחרי שקבוצת הדרים-טים החלה לדעוך עם השנים, הוא חזר לארץ המולדת לפיינורד שם גם סיים את הקריירה. את קריירת האימון קומאן החל לפני 13 שנה בויטסה כאשר הוא אימן גם באייאקס, בנפיקה, פ.ס.וו. איינדהובן, ולנסיה, אלקמאר ובעונה האחרונה החל לאמן את פיינורד. אחרי שנים רבות שבהן פיינורד לא הצליחה לחזור לבמה הגדולה ולהוות כאחת הקבוצות הטובות בהולנד, העונה תחת קומאן היא סוף סוף הצליחה לעשות זאת כאשר סיימה את העונה כסגנית האלופה אך הודחה כבר בסיבוב השלישי בגביע ההולנדי ע"י גו אהד איגלס מהליגה המשנית.
בעונה הבאה: ימשיך לאמן את פיינורד וינסה לעלות מקום אחד בתום העונה הבאה וגם יחזור למפעלים האירופאים במטרה להנחיל הצלחה לקבוצה מרוטרדם.


(Chico89) #3

השקעה פסיכית לחלוטין - תענוג! כשאצא מהתקופת מבחנים בהחלט אתפנה לקרוא.

[B]מזכיר לכולם שהדיון נועד לעדכונים מעניינים, ולא עדכונים בנאליים כמו “אטו שיחק 90 דקות ולא עשה כלום”.[/B]


(VISCA) #4

השקעה מדהימה, כל הכבוד, אני אנסה לקרוא חלק מהחומר המעניין שכתבת פה בהמשך השבוע פשוט אני לא כך כך יכול כרגע.

לגבי בוטייה אגב, הוא עדיין יכול לחזור אלינו כחלק מהעסקה שלנו עם ספורטינג, לא? במיוחד אחרי שהם ירדו ליגה, אבל כמובן שהכל תלוי בבארסה.


(TikiTaka) #5
  1. =-O על ההשקעה.

  2. =-O על זה:

[YT]vYPgbMhb23A[/YT]


(שי) #6

רוני ציפיתי למשהו קטן יותר ובסוף קיבלנו 5 ערכים בוויקפדיה!

כל הכבוד!


(jordi alba) #8

באמת כל הכבוד על ההשקעה!

נהנתי לקרוא.


(VISCA) #9

מתוך כתבה נחמדה שפורסמה על הנרי ב-SPORT:

שני השערים הראשונים של הנרי בקריירה(במשחק אחד) -

[yt]f4YbXQMxr2g[/yt]

זה היה בתבוסה של מונאקו על לאנס בתוצאה 6-0, כאשר הנרי כבש צמד.
מונאקו כאמור זוהי הקבוצה בה התחיל הנרי את הקריירה בתור שחקן כדורגל.
באותו הזמן הוא היה בסה"כ בן 17.

לאחר 18 שנה, השער האחרון שלו(והמדהים יש לומר) שפורסם פה כבר בעבר -

[yt]duH4Mhuik48[/yt]

כבש את שער זה בקבוצת ניו-יורק מה-MLS, שם הוא משחק כרגע.
זה היה במשחק הליגה מול שיקאגו, בעודו בן 34.

שלא ייגמר לעולם.


(Oz IV) #10

השקעה פסיכית ביותר =-O

כל הכבוד לך, באמת.


(Mendieta) #11

כמה אקסים אהובים…

בעיניי מעל כולם תמיד היה תיאגו מוטה. כילד התאהבתי בו באמת באותו משחק מול ריאל מדריד האימתנית. איך היה אפשר שלא להיתאהב? ילד מהנוער שמגיע ומשתק את זידאן הגדול של ריאל מדריד הגלאקטית. ילד לא מוכר, לא מפורסם, מאוד אפור, שייצג בלי שנדע את ברסה מול ריאל מדריד-האנדרדוג מול הפייבוריט. האפור מול הנוצץ. והוא הצליח ושמר על כבודינו באותה תקופה.

שאפו על ההשקעה, אבל לא סיפרת את סיפורו המלא של מוטה. הוא הרבה יותר עמוק מזה. כשהוא היה בברסה לפני העזיבה הוא פשוט נעלם אם אני זוכר נכון לברזיל לתקופה מסויימת של שבוע-שבועיים, כנראה הוא היה במין משבר אישי והעזיבה מבחינתו הייתה ברורה. משהו קרה לו. הוא עזב לאת’ מדריד ובמחנה האימונים ובמשחקי ידידות הוא היה מספר אחד, אבל כבר הספיק שוב להיפצע וגמר למעשה את העונה. עונה אחרי את’ רצו לעשות איתו חוזה מביש-הוא יקבל שכר לפי כמות המשחקים שהוא ישחק. פשוט התנהלות של קבוצה ליגה ז’, והוא בחר לעזוב. אף קבוצה כמעט לא רצתה אותו, הוא הלך להיבחן (!!!) באנגליה בפומפי ולא קיבלו אותו!
מפה המון שחקנים היו פשוט נעלמים, וכמה שקל להיעלם בעולם הכדורגל. אבל לא מוטה, מוטה נאבק על מקומו בעולם הזה, כי הוא ידע שהוא שווה את זה. הוא הלך לאיטליה לגנואה, והוחתם. משם סיפור ההצלחה האמיתי שלו התחיל. הוא סיים את העונה הכי טובה שלו בקריירה מבחנת מספרים עם 6 כיבושים, וכבר אחרי העונה היחידה הזאת הוא הוחתם באינטר ביחד עם דייגו מיליטו שותפו בקבוצה. באינטר הוא תפס מקום של קבע בעונה הראשונה, אבל עם הזמן הצטרף לרוטציה באמצע, אבל עדיין היה שחקן חשוב באינטר. מאוד כאב לי שבגלל האופי המסריח של בוסקטס הוא לא זכה לשחק בגמר מול ביירן, והוא למעשה זכה ב-2 גביעי אירופה-אבל לא שיחק באף גמר, וחבל, כי באמת הוא שחקן שמגיע לו. לפחות הוא זומן לנבחרת איטליה, ועכשיו הוא תפס מעמד כל כוכב אמיתי בפריז עם כל הכוכבים. הלוואי ששם הוא ישאיר עוד חותם ויצטרף לחלק מהיסטוריה.

מבחינתי תיאגו מוטה הוא גיבור, כי הוא עבר כ"כ הרבה פציעות ובעיקר מורדות בקריירה שלו, והוא חזר מכולם כמו גדול, כמ ווינר אמיתי. הוא פייטר בכל חלקיק בגוף שלו, והוא ללא ספק האקס הכי אהוב עלי. [U][B]הוא דוגמא מושלמת לאיך כל ספורטאי צריך להיות באופי-לא לוותר אף פעם. אף פעם.[/B][/U] הרבה אנשים פה יגידו שהוא אפור, טיפש, ראש בקיר, אבל בידיוק נגד הדברים האלה הוא נלחם, עוד שלא רצו אותו בפאקינג בפומפי-להוכיח לכולם שהוא שחקן כדורגל מהטופ של הטופ ולגרום לכולם לחזור בהם. עם הפציעות, עם הבעיות, הוא הגיע לטופ העולמי והשתיק את כל המבקרים. ד"ש לאת’ מדריד המחורבנת וההצעה המגוחכת שלה, אני בטוח שהוא ישלח להם צ’ק מפריז…

גיבור כדורגל. ניצחת!

[yt]bURD8F02law[/yt]


(dmitrys) #12

לגבי מוטה, היה שם סיפור פיקנטי הקשור לחברה שלו ושחקן בארסה אחר בשם אוסקר לופס. אני לא זוכר את הפרטים, אבל נדמה לי שזה , בנוסף לפציעות, היה הטריגר להעיף אותו מבארסה.

חסר לי הסיפור של אולגר. לא כל יום שחקן כדורגל מגיע לאימונים עם טנדר מתוך מניעים חברתיים, לא כל יום יש שחקן כדורגל בעל תואר אקדמי אמיתי, שיש ברזומה שלו גם ספר עלילתי.
ולא כל יום פוגשים שחקן ששובר יד במחצית הראשונה, ועולה לשניה עם גבס, במקום ללכת לבית חולים. או-או-אולגר!!!
למי ששכח או לא מכיר, היכולת המקצועית שלו הייתה כמו היכולת של קייטה מחולקת ביכולת של מסי. הוא היה מתפאר בכל מילה שאמרו כאן על קייטה ומקסוול.


(Oleguer 23) #13

אני לא אשכח את היחס הזוועתי לאולגר מצד אוהדים(לפחות בטוקבקים ואפילו כאן בפורום) כשהפרשה שבה דווח שהוא עלול להיכנס לכלא עלתה. קראתי תגובות ששמחו, ממש שמחו על כך שהוא נכנס לכלא. כאילו רבאק, אולי הקטלוני הכי מובהק בקבוצה, שחקן שהיה יותר גדול מחוץ למגרש מאשר בתוכו(0 כישרון כנראה, כשאפילו בגול של טאמודו היה לו חלק), ואוהדים שולחים אותו לכלא.

שמחתי שהוא עזב את הקבוצה ואיכשהו הוסיף לקופה 5 מיליון יורו, אבל ידעתי שעדיין הוא שחקן שלא ידעו להעריך אותו מהבחינה שלא קשורה לכדורגל. בכל זאת, אם צ’אבי מסתיר את דגל ספרד בגרביים במשחקי נבחרת ספרד, אולגר פשוט מסרב לשחק בה.


(roi&barca) #14

קאסרס בחוץ לחצי שנה אחרי פציעה בטורניר TIM.


(spikey) #15

רונאלדיניו כובש שער נפלא בניצחון 1-4 של קבוצתו אתלטיקו מיניירו בחוץ, מול ספורט רסיפה.
זה היה הניצחון השישי ברציפות של מיניירו, שמוליכה את טבלת הליגה בברזיל לאחר 11 מחזורים.


(levcool) #16

ברוסיה הליגה התחילה וכבר במחזור הראשון אטו מראה שהוא עדיין פה עם שער שמזכיר במעט את השער שלו בקלאסיקו האחרון שלו בקאמפ נואו:
http://youtu.be/Tz5ygRfA4Fc
גם בויאן מתכונן עם רומא לעונה החדשה עם בישול לגול הראשון במשחק נגד זגלבי לובין והבקיע בעצמו את הרביעי עם שער שדומה לביצועים של מסי- http://www.youtube.com/watch?v=VMVPyMrWTBM


(Oz IV) #17

[B]סמואל אוקנואו[/B] איבד את ביתו בשריפה שכילתה את ביתו שבנגריה.


(RONNY-BARCA) #18

אמנם עבר הרבה זמן מאז פרסום “סיכום העונה של האקסים”, אך בכל זאת הייתי רוצה להודות לכם על המחמאות הרבות ואני מקווה שנהנתם לקרוא בדיוק כמו שאני נהנתי להכין את זה (למרות שהיו רגעים שאמרתי לעצמי למה לעזאזל אני עושה את זה :rollmyeyes:).

תודה לכל אלה שעדכנו פה קצת על מעשי האקסים בשבועיים האחרונים, שבועיים שהיו גדושים בשערים משחקני העבר שלנו.


בסיכום עונה רשמתי שג’ונתן סוריאנו ינסה לפתוח את העונה בצורה טובה ולשמור על יציבות על מנת להרשים את הצוות המקצועי של רד בול זלצבורג, את העונה הוא פתח בצורה בינונית ביחד עם קבוצתו שהודחה בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות במבוכה רבה ע"י אלופת לוקסמבורג, דודלאנג’. במשחק הראשון שנערך במדינה הקטנטנה הקבוצה המקומית ניצחה 1-0 כאשר באותו משחק ג’ונתן סוריאנו נכנס כמחליף בדקה ה-53 והספיק בדקה ה-90 לספוג כרטיס צהוב שני שמנע ממנו לשחק במשחק הגומלין באוסטריה. משחק הגומלין היה מאוד הפכפך כאשר בסיומו זלצבורג הצליחה לגבור על היריבה הלוקסמבורגית רק בתוצאה 4-3, עקב מאזן שערי החוץ זלצבורג וסוריאנו הודחו כבר בשלב הזה ויסתפקו במפעלים המקומיים.

אך זה לא העדכון האחרון מהשבועיים האחרונים מאוסטריה. במחזור הראשון של העונה הסדירה רד בול זלצבורג יצאה למשחק חוץ מול שטורם גראץ וניצחה אותה 2-0. כבר בדקה ה-11 זלצבורג עלתה ליתרון ראשון משער (החל מ1:50) של ג’ונתן סוריאנו וכעבור 11 דקות נוספות סוריאנו הוסיף עוד שער (החל מ3:10) למאזנו למעשה גם קבע את תוצאת המשחק.

[YT]ZqsbsvuKPV8[/YT]

זה לא נגמר! במחזור השני של הליגה האוסטרית, רד בול זלצבורג אירחה את מאטרסבורג וגברה עליה בתוצאה 3-2. במצב של 1-0 לטובתה של זלצבורג, ג’ונתן סוריאנו הכפיל (1:40) את היתרון בדקה ה-34, עד הסיום הקבוצה היריבה עוד הצליחה להשוות אך לקראת הסיום זלצבורג כבשה את שער הניצחון ונמצאת כעת במקום השני בצוותא עם רפיד וינה. ג’ונתן סוריאנו גם מלך השערים של הליגה האוסטרית לרגע זה.

[YT]hQKgd6DIRXI[/YT]


לפני מספר שבועות קלאב ברוז’ ניצחה את אלופת גרמניה בורוסיה דורטמונד כשאת אחד השערים ויקטור ואסקז הבקיע, לפני שבוע וחצי במשחק האימון הלפני אחרון לפני שהליגה נפתחה היא פגשה את חטאפה במגרשה הביתי וחטפה 5-1 משפיל. נקודת האור היחידה מהמשחק מבחינתה של קלאב ברוז’ הייתה שער השוויון הזמני שכבש (החל מ0:50) ויקטור ואסקז עוד לפני שחטאפה התפוצצה עליה.

[YT]RImWpDXz99U[/YT]


הנציג היחיד שלנו מיבשת אפריקה ריבאלדו ממשיך לחורר רשתות באנגולה למרות גילו המתקדם. בסופ"ש האחרון קבוצתו קאבוסקורפ אירחה קבוצת שקר כלשהי והביסה אותה 4-1. את שלושת השערים הראשונים כבש ריבאלדו כאשר השער השלישי שלו הוא במבצע נדיר שקשה להאמין שהוא מסוגל עדיין לעשות בגיל 40. כעת ריבאלדו וקבוצתו ממוקמים במקום הרביעי כשהפער בין המקום השני הוא 3 נקודות בלבד, רקראטיבו ליבולו מוליכה את הטבלה בפער ניכר משאר יריבותיה למי שמעוניין לדעת את מצב הליגה האנגולית.

[YT]vx2VejVYTh4[/YT]


בשבוע האחרון מנצ’סטר סיטי ערכה מסע קיץ באסיה כאשר באחד ממשחקיה התמודדה מול ארסנל וגברה עליה בתוצאה 2-0. לאחר שעלתה ליתרון בדקה ה-41 משער של זבאלטה, דקה לסיום המחצית יאיא טורה הכפיל את היתרון עם דחיקה מקרוב אחרי התקפה נאה של סיטי.

[YT]VfJf0Sx9MkU[/YT]


אקס לא אהוב כל כך אבל אחרי שעזב את מילאן לטובת השייחים הצרפתיים, זלאטן איברהימוביץ’ כבר במשחק הראשון שלו במדי פ.ס.ז’ כבש שער ראשון במדיה בעת מסע הקיץ שהקבוצה ערכה בארה"ב בתיקו 1-1 מול די סי יונייטד. למי ששכח, בשבת הקרובה זלאטן שוב “יזכה” לפגוש את בארסה במשחק הידידות שייערך בצרפת.

[YT]tPG3akX6xCg[/YT]


רומא אשר נמצאה בשבוע האחרון במסע קיץ בארה"ב, שיחקה מספר משחקים שבהם בוז’אן הרשים מאוד. אחרי שכבש ובישל מול זגלבי לובין הפולנית וניצח עם רומא את ליברפול 2-1, במשחקה האחרון של רומא במסע הקיץ בארה"ב היא פגשה את נבחרת אל סלבדור וניצחה אותה 2-1. במצב של שוויון 1-1, בוז’אן כבש (החל מ1:15) את שער הניצחון במשחק וסיים מסע קיץ מעולה מבחינתו.

[YT]XTyL8AI_ENM[/YT]


אנז’י מחצ’קלה וסמואל אטו החלו לפני כשבועיים את עונתם השנייה במפעל אירופאי כלשהו כשהחלו את המסע בליגה האירופאית בסיבוב המוקדמות השני מול בודפשט הונבד ההונגרית. במשחק הראשון אנז’י ניצחה בקושי רב 1-0 בלבד במגרשה הביתי, במשחק הגומלין הסיפור כבר היה שונה לגמרי. אנז’י יצאה למשחק חוץ בהונגריה והביסה את יריבתה 4-0 ענק. אטו פתח את מסכת השערים כבר בדקה השביעית, אנז’י הוסיפה עוד שני שערים בהמשך המשחק ו-9 דקות לסיום אטו כבש גולאסו משלו וסיים את המשחק עם צמד ועלייה לשלב הבא. בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופאית אטו ואנז’י ישחקו מול ויטסה ארנהיים מהולנד.

[YT]iww-0dt9nKo[/YT]


החזרה לכושר של טיטי הנרי לאחר הפציעה שהוא עבר הייתה די קשה וסוף כל סוף הוא חזר לכבוש לפני כשבועיים עם גולאסו אדיר. בסופ"ש האחרון טיטי שוב כבש במדי ניו יורק רד בולס שהפסידה במשחק 3-1 למונטריאל אימפקט. השער של טיטי היה שער מצמק בזמן שניו יורק פיגרה 2-0 אך לבסוף ספגה שער נוסף והפסידה את המשחק. כעת ניו יורק, טיטי הנרי ורפא מארקז ממוקמים בליגת ה-MLS במקום השלישי עם משחק חסר בפער של 6 נקודות מסן חוזה איירת’קוויק.

[YT]LHe8fsFg-iY[/YT]


גיא אסולין שחתם לפני מספר שבועות ביורדת הטרייה לסגונדה, ראסינג סנטאנדר, פתח עמה בהכנות לקראת העונה הקרובה בתקווה לחזור לפרימרה. את המשחק האימון הראשון היא קיימה מול קבוצה ספרדית חובבנית בשם בארדה, אותה ראסינג הביסה 9-0. את השער השלישי של ראסינג כבש (החל מ2:35) גיא אסולין במבצע אישי יפה, עד הסיום התוצאה גדלה כאמור עד ל9-0.

[YT]nZFIqSS9fTM[/YT]

מי שחשב שהשער של גיא אסולין היה חד פעמי טעה. במשחק ההכנה השלישי של ראסינג מול חימנאסטיקה טורלאווגה מהסגונדה ב’ היא ניצחה 3-0 חלק. את השער הראשון של ראסינג כבש (החל מ2:00) גיא אסולין בעוד מבצע אישי שמאוד דומה לשערים של ליאו מסי, עד הסיום ראסינג כבשה עוד שני שערים וסיימה את המשחק בניצחון 3-0.

[YT]Kub83dqNRSQ[/YT]


במשחקי הכדורגל באולימפיאדה בלונדון ספרד U23 כבר הודחה אבל חוץ ממנה ישנן עוד נבחרות כמו מקסיקו U23 והאקס ג’ובאני דוס סנטוס. בסופ"ש האחרון במחזור השני של שלב הבתים, מקסיקו גברה על נבחרת גאבון 2-0 מצמד שערים של ג’ובאני דוס סנטוס. את השער הראשון (החל מ2:15) הוא כבש בדקה ה-67 ואת השער השני הוא כבש (החל מ3:50) מהנקודה הלבנה בתוך תוספת הזמן של המשחק. כעת ג’ובאני דוס סנטוס ונבחרתו ממוקמים במקום הראשון בצוותא עם דרום קוריאה והיא עם רגל וחצי בשלב רבע הגמר של משחקי הכדורגל באולימפיאדת 2012 בלונדון.

את תקציר המשחק ניתן לראות פה.


מקסי לופז שהושאל לפני מספר שבועות מקטאניה אל העולה החדשה סמפדוריה, פתח עמה את הכנותיה לקראת העונה החדשה במשחק חוץ מול סאבונה מהליגה החמישית. את המשחק סמפדוריה ניצחה 3-0 קליל כאשר את השער הראשון במשחק כבש מקסי לופז מהנקודה הלבנה (בהתחלה), עד הסיום סמפדוריה הוסיפה עוד שני שערים וכך המשחק נגמר ב3-0 לקבוצה מגנואה.

את תקציר המשחק ניתן לראות פה.


(Koeman) #19

[quote=RONNY-BARCA;1309775]
אנז’י מאחזקלה וסמואל אטו החלו לפני כשבועיים את עונתם הראשונה במפעל אירופאי כלשהו כשהחלו את המסע בליגה האירופאית בסיבוב המוקדמות השני מול בודפשט הונבד ההונגרית.[/quote]

זה אוף טופיק מטורף, אבל הציטוט הזה הזכיר לי את המנג’ר הכי טוב שהיה עד היום - 2001-2002. באחת מאלוהים יודע כמה שעות ששיחקתי במנג’ר הזה לפני כעשור, יצא לשחק נגד אנז’י במוקדמות גביע אופ"א ז"ל, לא לפני שישבתי שעה מול המסך וניסיתי להבין מה שמה של הקבוצה הזאת, כך שאני בטוח שזאת לא עונתם הראשונה באירופה.

בדיקה קצרה העלתה שבמציאות הם הפסידו 1-0 לגלאזגו ריינג’רס במשחק בודד שנערך במקום נייטרלי (ורשה) לאחר שהסקוטים סירבו לנסוע למחצ’קלה בגלל קרבתה לצ’צ’ניה.

נ.ב. - שם הקבוצה הוא אנז’י מחצ’קלה. באחת העבודות הקודמות שלי הכרתי אוהד מבוגר של ספרטק מוסקבה והוא לימד אותי איך בדיוק מבטאים את שמה של הקבוצה הזאת.

בקיצור, סורי על האוף טופיק. תמשיך בעבודה המצויינת שלך.


(RONNY-BARCA) #20

הייתי בטוח שזאת העונה הראשונה שלה באירופה בגלל היותה קבוצה קטנה עד שרכשו אותה משקיעים עשירים בדיוק איך שעלו לליגה הבכירה. ערכתי את ההודעה שלי ותודה על התיקון.


(levcool) #21

ג’ולי חזר לליגה הראשונה בצרפת וישחק בעונה הקרובה בלוריין


(שי) #22

קייטע בראיון לעיתון במלזיה (לא ברורה אמינותו), הרשה לעצמו לפתוח פה על גווארדיולה. הנה דברי הבלע:

“שמעתי הרבה פעמים שגווארדיולה אהב אותי. כמו שהוא דיבר עליי בתקשורת, אפשר לקבל את הרושם הזה. חשבתי שהכל טוב אבל אחר כך לא שיחקתי”.

“לא מצא חן בעיניי שהוא הילל אותי אחר כך לא שם אותי בהרכב. סגרנו את זה שדיברנו כמו גברים”.

“בברצלונה אתה יכול לשחק בהרכב ואחר כך להיות מחליף בשני משחקים רצופים. זה פוגע בכושר הפיזי. בסין אמצא יותר רציפות של משחק”.

“למרות הכל לא אשכח את התקופה שלי בברצלונה”.

“זה רצון האלוהים שאשחק בסין”.

טוקבק מתאים במארקה:

Si no fuera por Guardiola, Keita no hubiese disputado ni un solo minuto con la camiseta del Barça. Esa es la verdadera realidad.

בלעדי גווארדיולה, קייטע לא יכל לשחק אפילו דקה עם החולצה של בארסה. זאת המציאות האמיתית".