האלופה שבדרך - הפיינל פור מעבר לפינה


(Yariv Avdar) #1

לראשונה יתקיים הפיינל פור שהמשתתפות בו הן 4 הגדולות של הכדורסל הישראלי. 4 קהלים אדירים, 4 מסורות ורק אחת תהיה האלופה.

לאחר שנים שבהן תמיד אחת הקבוצות הגיעה כסוג של פייבוריטית, העונה קשה מאוד להמר על אחת מהקבוצות שטובה יותר מהשאר, והכל פתוח לחלוטין.

הערב ב21:00 תארח מכבי את הפועל לדרבי לוהט במיוחד, ומחר באותה השעה, האלופה מהבירה תפגוש את מחזיקת הגביע. בחמישי יתקיים הגמר הגדול.

נבצע סקירה קצרה על מה שהתרחש אצל הקבוצות שהעפילו למעמד הנחשק:
אצל האלופה, שחרור השחקן המרכזי בקבוצה לאחר חילוקי דעות עם המאמן, המשך שחרורם של אוסטין דיי ואלן אומיץ’ , קציקאריס הופך להיות המאמן המפוטר הראשון בעידן אורי אלון, מינוי עוזר המאמן הצעיר וחסר הניסיון לעמדת המאמן הראשי, הדחה מוקדמת באירופה ומינוי המאמן הלאומי במטרה לנסות ולהוציא משהו חיובי מעונת הבלהות הזו.

בשורת הצהובים, העונה החלה בקול תרועה רמה לרגל חזרת נבן ספחיה ובניית סגל מחודש. ההתחלה הייתה זוהרת ומכבי שיחקה כדורסל יפה לעין תוך כדי שגוברת ביורוליג על קבוצות עלית מהיבשת כדוגמת פנרבחצ’ה וריאל מדריד. במהרה הצרות החלו להגיע, הקבוצה נחלה שורה של הפסדים ביורוליג שהקרינו גם ליכולת רעה בליגה המקומית. אי עלייה ל8 הגדולות של אירופה הביאה ליכולת ירודה בליגה המקומית והחותמת הראשית לעונה הרעה של הצהובים הייתה ההפסד הדרמטי לחולון וגלן רייס ג’וניור בגמר הגביע. הניסיון האחרון של המועדון להציל את העונה היה בהבאתו של ה"משיח" ג’רמי פארגו (על חשבון פייר ג’קסון שנמחק סופית מהרוטציה) בניסיון נואש אחרון להחזיר את הכבוד למועדון הצהוב והחזרת צלחת האליפות לארץ המובטחת עוד מעונת 13/14.

הפועל תל אביב החתימה בקיץ את המאמן דני פרנקו. פרנקו שכבר לקח אליפות עם אדומה אחת, הגיע במטרה לסיים את העונה הסדירה בין 8 הגדולות ובניגוד לקודמיו בתפקיד, לעשות את הצעד הנוסף ולהשתחל לפיינל פור, ואכן כך קרה.
הפועל שנתנה עונה סדירה לא יציבה בעליל, הגיעה לסיבוב השלישי בכושר מעולה, דבר שבא לידי ביטוי בשלב רבע הגמר בסדרה נגד אשדוד, ששם הפועל שטפה את המגרש ולא השאירה שום סיכוי לחניכיו של גרינברג שהיו הקבוצה המלהיבה ביותר העונה.

חולוניה חווה עונה הפכפכה. מצד אחד זכייה היסטורית בגביע בצלמו של התופעה- גלן רייס ג’וניור, ומצד שני אותו שחקן נחתך מהקבוצה לאחר שהכה את גיא פניני.
חולון בנתה את עצמה בקיץ עם סגל ארוך שצריך לתת מענה לשתי המסגרות בהן לקחה חלק העונה, אירופה והליגה. שחקנים ישראלים בכירים הגיעו בקיץ ( תמיר בלאט, גיא פניני וג’ו אלכסנדר), והבאתו של גלן רייס ג’וניור, שככל שהעונה התקדמה, הוכיח שמדובר באחד הזרים הדומיננטיים ביותר שנחתו בארץ הקודש.
כאמור מחר יתקיים חצי הגמר השני בין הפועל ירושלים והפועל חולון, ואנו עדיין איננו יודעים בוודאות מוחלטת האם רייס ייקח חלק בהתמודדות, או שמא במידה וחולון תעפיל למשחק הגמר, ישתתף רק במשחק הזה.

ואם נחזור להתמודדויות שצפויות במשחקים, ישנם כמה שחקני מפתח עבור הקבוצות:
הפועל ירושלים תהיה חייבת לקבל את ג’רום דייסון, שמהווה עוגן הגנתי אך במיוחד התקפי. הרכז שזוהי עונתו השנייה בירושלים, נתן בפיינל פור בעונה שעברה שתי תצוגות שיא, ולקח על הכתפיים שלו את קבוצתו בדרך לאליפות השנייה בתולדות המועדון. בניגוד לעונה שעברה שלצידו היו שחקנים כמו ג’רלס ואמארה, העונה הנטל נופל עליו עוד יותר, והוא יצטרך לקבל עזרה מהצוות המסייע.
פרפרוגלו יצטרך לספק משחק טוב, ולקלוע את הזריקות מחוץ לקשת. הוואל אמור להביא כוח אש מהקו הקדמי, ולא להיגרר לעבירות מטופשות בתחילת המשחק, דבר שיביא לספסולו המוקדם.
גם לקינזי מחכה עבודה לא פשוטה בהתמודדות מול המילטון.

בצד הסגול, כמובן שדן שמיר מחכה לתשובה סופית בדבר השתתפותו של רייס ג’וניור. במידה וזה ייקח חלק, יש להיערך בהתאם, תוך כדי שילובו המהיר ברוטציה. מעניין יהיה לראות את הסוויץ’ במידה וזה אכן יקרה.
במידה ולא ישחק, המושכות ילכו להמילטון והולוואי. המילטון מציג יכולות מרשימות, ויחד עם הולוואי יכולים לעשות צרות לקטש.

בדרבי התל אביבי, מכבי תקווה לקבל תצוגת שיא מפארגו, שהבאתו בשלב זה של העונה היא לחלוטין עבור משחקי ההכרעה.
פרנקו יצטרך למצוא פתרונות הגנתיים, שכן פארגו חוץ מהיותו סקורר משובח, ניחן גם ביכולת מסירה מרשימה. במידה ופארגו יקלע את הזריקות שלו, והקלעים שמסביבו (רול, תומאס, קול) גם כן יעשו את המוטל עליהם, הפועל תידרש לתת משחק שיא.
מן העבר השני, פרנקו, מקי, מנקו וגפני כבר היו במעמדים האלו וזכו באליפות רק לפני שלוש שנים עם הפועל ירושלים, לכן הצוות הנ"ל אמור לדעת איך לתפקד בלחץ. לימונד גם הוא שועל קרבות ותיק, ויחד עם תמיכה של 4700 אדומים מהיציע, הפועל תנסה לחולל סנסציה ולהדיח את היריבה המושבעת בדרך לקרב ישיר על הצלחת ביום חמישי.