רכבת ההרים מהדרום: הפועל באר – שבע מסכמת סיבוב

הפועל-בארשבע

(Danny Zastenker) #1

קשה לסכם את שליש העונה הראשון של אלופת המדינה. יש הרבה שאלות שצריכות להישאל- מי השוער הראשון של הקבוצה? האם דור אלו ואורן ביטון מספיק טובים הגנתית? אלחמיד פעם סיים משחק בלי טעות שגרמה לגול? קואנקה, זה כדורגלן או כרובית? פקהארט יודע שהוא גבוה? האם ליברפול תחטוף את מיכאל אוחנה בינואר? עונה מוזרה וזה מבלי להזכיר את שאלת הישארותו של וואקמה, פרשת החומרים האסורים, הנס של ברדה, ההדחה הכואבת מהאלופות, ניב זריהן מפוצץ לבחורות ת’פנים, פציעת ויטור ועוד ועוד, מדהים לחשוב כמה עבר על האלופה עד עכשיו.

ברמת המקרו

השורה התחתונה של הסיבוב הזה לא רעה. הקבוצה מציגה את ההתקפה השנייה בטיבה בליגה (26 שערים, בדיוק שניים למשחק, שנייה רק לבית"ר עם 33) ואת ההגנה השלישית בטיבה (13 שערים, בדיוק שער למשחק, מקדימות אותה הפועל חיפה וק"ש) ומסיימת את הסיבוב בראש הטבלה. האם זה סיבוב טוב שלה? קשה לומר. בשום שלב לא הזכירו האדומים את היכולת מהסיבוב הראשון של העונה שעברה, אף שחקן שבלט במיוחד לאורך הסיבוב כולו וספיגת שער אחד לפחות ב-10 מתוך 13 משחקי ליגה איננה נתון מחמיא במיוחד. מבט בטבלאות הסטטיסטיקה של מנהלת הליגה מלמד כי אין לקבוצה אף נציג בשלישייה הראשונה בשום סטטיסטיקה אישית משמעותית: דקות, שערים, בישולים, מסירות מדויקות, מסירות מפתח מדויקות, בעיטות למסגרת, דריבלים, חילוצים, תיקולים ומאבקי גובה.

מבחינת ההגנה

את חמש העמדות בחולייה זו (כולל השוער) חולקים לא פחות מ-10 שחקנים (לא כולל שיר צדק) כאשר כל אחד מהם עשוי למצוא את עצמו מחוץ להרכב (אפילו מיגל ויטור שאמנם חזר לא רע בכלל מהפציעה אך הספיק לרשום כמה טעויות גדולות העונה). על פי נתוני המנהלת, דווקא מיחאי קורהוט שאיבד לאחרונה את מקומו בהרכב לאורן ביטון, שיחק הכי הרבה דקות ליגה מבין העשירייה (818 דקות), הכי רחוק מיציבות הגנתית שאפשר. בכר יודע שההגנה שלו לא מספיק טובה כרגע וגם הוא מבין שהגנה טובה מתחילה בצבירת דקות משותפות ותיאום בין השחקנים. בעיניי חשוב מאוד שימצא את החמישייה הטובה ביותר וייתן לה לרוץ בהרכב הראשון לאורך זמן. מדובר בכאב ראש לא קטן למאמן, קשה מאוד להסיק ממה שהספקנו לראות עד עכשיו מי החמישייה הנכונה והשער הקריטי של מתן אוחיון במחזור האחרון מול בני סכנין לצד יכולת חלשה של טאהא ואלחמיד במשחקים האחרונים רק סיפק עוד חומר למחשבה לצוות המקצועי. שיר צדק? נחכה ונראה.

במרכז המגרש

בקישור של ב"ש יש פחות אקשן ורוטציות. ג’ון אוגו בעונה בינונית מבחינתו, מרבה לאבד ולטעות ועדיין- אם הוא לא על המגרש זה מורגש, שחקן שעצם הנוכחות שלו משפיעה מאוד על המשחק ואין לו מחליף אמיתי (בראון ואלחמיד לא מתקרבים להשפיע על המשחק ברמה הזאת). שתי העמדות הנוספות בקישור תלויות בשיטה, כאשר בכר רוצה ליצור יתרון במרכז המגרש נמצאים שם שני קשרי 50-50 בדמות ראדי ואיינבינדר (שהשתלב נהדר במועדון האדום) בעוד שבמשחקים שהיריבה “חלשה” על הנייר לרוב נראה את מליקסון או אוחנה מאחוריי החלוץ. שאר האופציות הן פחות טובות והינן בגדר ברירת מחדל כרגע. יש לציין שיפור משמעותי ביכולת של אוחנה ומליקסון במשחקים האחרונים, נותן תקווה ל"יום שאחרי טוני".

בגזרה ההתקפה

פה יש בעיקר חוסר וודאות. וואקמה, קואנקה, זריהן, ברדה, גאדיר, מלמד, שהר ופקהארט. על הנייר מדובר בשמונה שחקנים טובים על שתיים-שלוש עמדות, בפועל מתוך השמינייה הזאת יש שישה פצועים בכל רגע נתון. ברדה ספק פורש, גאדיר זריהן וקואנקה לא הגיעו לעונה הזאת, מלמד ופקהארט הם עדיין בגדר סימן שאלה גדול. וואקמה הוא שחקן ענק שנמצא פה בטעות, החולשה שלו היא מנטלית וזה בלט מאוד בעיקר בתחילת העונה, כעת לקראת ינואר הוא בוחן את האופציות כאשר דווקא הזימון לנבחרת ניגריה לקראת המונדיאל עשוי להשאיר אותו בב"ש עד סוף העונה (לא ימהר לעבור לקבוצה שבה יידחק לספסל). נורא בולט שהקבוצה לא מצליחה לייצר משחק התקפה שוטף בלעדיו ואם יעזוב הצוות המקצועי יצטרך למצוא פתרון בדמות שחקן אחר ברמה גבוהה. אם יש מישהו שיכול להיות מעודד ממצב העניינים הוא בן שהר שביסס את מעמדו כחלוץ הבכיר בסגל והתאושש בצורה נהדרת מהפציעה שעבר בתחילת העונה.

לאן הולכים מכאן?

שאלת השאלות.

הרבה דברים צפויים לקרות בינואר, חלקם בשליטת המועדון וחלקם פחות. ב"ש תעשה מה שתוכל על מנת להשאיר את וואקמה לפחות עד סיום העונה ובמידת הצורך תצטרך לחפש לו מחליף. ההנהלה והצוות המקצועי יצטרכו לקבל החלטות לא פשוטות לגבי המשך דרכם של קואנקה, פקהארט וגאדיר (בעיניי שלושתם צריכים להיחתך) ולגבי עמדת השוער הבעייתית (גורש וחיימוב סבירים אך שניהם לא מספיק טובים כרגע, בשלבים מוקדמים יותר של העונה עלו שמותיהם של זובאס וניצן כמועמדים פוטנציאליים).
האלופה, שסיימה את העונה האירופית שלה מאוכזבת, תכוון לשלושת התארים המקומיים שעדיין על הפרק כאשר כמובן הליגה תהיה בעדיפות עליונה בניסיון להשיג אליפות שלישית ברציפות. המבחן הראשון הוא כבר ביום חמישי הקרוב (14/12) - גמר גביע הטוטו מול מכבי ת"א בנתניה, משחק שזהות היריבות בו עושה אותו קרב מעניין במיוחד.
דבר אחד בטוח, אם בחמש השנים האחרונות ראינו רק עלייה ושיפור במועדון האדום, העונה הקודמת הייתה הפיק וכעת הירידה החלה. סוף עידן ברדה ובוזגלו הגיע והביא איתו לא מעט אתגרים ניהוליים ומקצועיים למועדון. אלונה, אסי ובכר הוכיחו בעבר התמודדות מעוררת כבוד עם אתגרים כאלה וכעת מגיע מבחן נוסף. שיהיה לנו בהצלחה.

יאללה באר - שבע!

סמל ויקיפדיה