תקשורת או תשקורת? ::

פוליטיקה

(Art Vandelay) #1

לאור דיונים חוזרים ונשנים בנושא תקשורת האקטואליה והעיתונאים שעושים אותה (בעיקר בדיון הפוליטיקה), החלטתי לפתוח דיון שמטרתו להביע ביקורת (טובה או רעה) כלפי התקשורת העיתונאית, אם זה בטלוויזיה*, ברדיו, בעיתונים או באתרי האינטרנט (בדיוק כפי שאנחנו עושים בדיון על תקשורת הספורט ושידורי הספורט בפורום העולמי).

לירן, מיכה ואחרים שהחלו בדיון שכזה בדיון הפוליטיקה על רזי ברקאי לדוגמה, מוזמנים להמשיך אותו כאן.

שיהיה לכולנו דיון פורה.

*שימו לב - הכוונה למשדרי החדשות והאקטואליה ולא ביקורת על טלוויזיה בידורית (סדרות, שעשועונים וכו’) - בשביל זה יש את דיון הטלוויזיה.


(Art Vandelay) #2

אני אתחיל…

[QUOTE=Gpep;1172114]עולם התקשורת (או לפחות רזי ברקאי) כמרקחה, הכנסת הפאשיסטית חזרה לא מכבר מהפגרה ומעזה לחוקק חוקים!
[ul]
[li]הכנסת מנסה להעביר חוק שיגדיל את הפיצויים בגין הוצאת לשון הרע, ובכך תפגע פגיעה אנושה בכלי התקשורת ובתחקירניה האמיצים. היא גם תפגע בכלי התקשורת הקטנים, ותפלה לטובה את הגדולים. אני דווקא לא מבין, לא יודע אם הם אמיצים או לא, אבל אם הם כותבים\אומרים דברים מבוססים, אז הם לא צריכים לפחד מתביעת לשון הרע. כמו שרוזנטל לא פחד מהאחים עופר שיכלו למעוך אותו כמו ג’וק ובסוף משכו את תביעתם, אז מי זו כבר מדינת ישראל לעומת האחים עופר? הרי רוזנטל בעצמו הוכיח לנו שהיא עפר לרגליהם, מנוחתם עדן. החוק הזה ימנע את החובבנות שפושה ב"תקשורת", בה כל ילד בן 25 מחליט לפתוח בלוג ולטנף על כל העולם ממרומי הלפטופ והגוגל שלו. החוק הזה ימנע מאדון רביב דרוקר, אותו אני דווקא מחבב בדרך כלל, להציג קבלות כפולות של ביבי, ולהצניע את הפרט השולי שעל אחת מהן כתוב CANCELLED; מאילנה דיין, מראיינת בחסד ותחקירנית כושלת בת כושלת, להכפיש שמו של קצין צה"ל על סמך עדותם של חיילים שהוא תיזז יותר מדי; מאמנון אברמוביץ’ להשפריץ עלינו שקרים ושטויות, ולהסתמך על מקור אמין ופורה מזה שלושה עשורים שהתברר כמפוברק; ומ-[I]הארץ[/I], [I]וואלה[/I] ו-[I]Ynet[/I] לפרסם כל דוח של ‘בצלם’ כידיעה חדשותית. איך אנשים כמו אברמוביץ עוד מחזיקים במשרתם? אותי, והרבה אנשים אחרים, היו מפטרים על פאדיחות קטנות בהרבה. באופן אנדוגני וולנטרי, ללא שום תביעות דיבה ולשון הרע.
[/li][/ul]אז מה פוגע בדמוקרטיה? זה שמנסים להכניס פלורליזם לבית המשפט העליון ומבקשים מהתקשורת לחזור להיות “כלב השמירה של הדמוקרטיה” ולא כלב-רץ אחרי רייטינג? מתי כבר רזי ושות’ יבינו שאמנם הורים לא בוחרים, גם לא אנשי תקשורת, שופטים ואנשי אקדמיה, אבל כנסת כן בוחרים. לעיקרון הזה אפילו יש שם, נו… אההמ, איך זה הולך… - דמוקרטיה![/QUOTE]

בנוגע לעניין לשון הרע, שמעתי את רזי ברקאי (נראה לי שלא באותה תכנית שאתה מדבר עליה) מראיין את מתי גולן (גלובס) באותו נושא, והוא אמר במפורש כי הוא מסכים עם ההחמרה על לשון הרע. רזי כמובן הופתע מתגובת הקולגה ושאל האם אתה לא בעד התקשורת? (לא ציטוט מדוייק אבל רוח הדברים) מתי גולן ענה: אני בעד תקשורת טובה, אני נגד תקשורת רעה.

אז מסתבר שיש גם אנשים “טובים” בתקשורת שאפשר להגיד עליהם שהם אמיתיים וכנים ורוצים להוקיע מתוכם את אותם עיתונאים שמוציאים שם רע לעולם התקשורת/עיתונות.

אגב, עוד אמר מתי גולן לרזי על העיסוק והפרסום של “בכירים במשרד ראש הממשלה רמזו לבכירים בערוץ 10 שצריך לפטר את רביב דרוקר” שהוא בחיים לא היה מפרסם ידיעה שכזו כי אין בה אפילו לא שם אחד שאפשר להתבסס עליו. “מה זאת אומרת “בכירים”?”


(Gpep) #3

טוב, באמת הגיע הזמן שיפתח יעשה משהו עם עצמו וירים את הכפפה:

[RIGHT]סליחה על המגלומניה, אך כדי להכניס קצת בשר לדיון, הקדשתי את הבוקר כדי לחפש ציטטות של עצמי בנושאי תקשורת מדיון הפוליטיקה, המחאה החברתית וגלעד שליט. סידרתי אותם לפי נושאים, ובתוך כל נושא הסדר הוא כרונולוגי, לפחות כך השתדלתי:[/RIGHT]

[RIGHT][B]1. תקשורת סמולנית :: הכל בשם הדמוקרטיה - [/B][/RIGHT]

[quote=Gpep;974727]לשם המחשה מעולם הספורט, כשדני נוימן, שרף או רב"ש מפרשנים את ברזיל-הולנד או אתארגנטינה-גרמניה, אוהדים מכל ארבע קבוצות האוהדים, וגם מקרב הנייטרלים, יסכימו שהםמזעזעים בלי קשר להבדלי דת, מין וצבע-החולצה. ההבדל הוא שהחובבנות והבינוניות שלנוימן ודומיו בולטת וברורה, בעוד שזו של התקשורת מוסוות היטב בתוך מעטה שלמקצוענות, מראיינים “חריפים”, מגישי ומגישות חדשות “נוקבים”, וכתבות תחקיר “מעמיקות”. אין טעם להכליל, ברור שיש שם גם איכות ומקצוענות, אך יש שם גם הרבה זבל.זבל שנמצא מעל כל ביקורת (ואני לא מדבר על “פנאי פלוס”, “עכבר העיר” ושות’ שבמקרההטוב מבקרים את אופן העברת התכנים ולא את התכנים עצמם), ואין סיבה שיהיה כך. ממשכמו בג"ץ והאקדמיה.

[RIGHT]אני מרגיש שאני הולך פה על הקצה, ולכן אשתדל להתאפק מהלמשיך ליטול חלק בדיון.[B]אותי מעניינת הזווית התקשורתית ואני מאוד מנסה להימנע מלהיכנס כאן לויכוחים[/B][B]פוליטיים[/B] - ברור לי שהסיכוי להגיע להסכמה עם אנשים בעלי דיעה שונה הוא קלושמלכתחילה, קל וחומר בפורום אינטרנטי שלפעמים מערים קשיי תקשורת והבנה יותר מאשרתורם לתקשורת בין משתמשים. וגרוע מזה, גם הסיכוי לא לחטוף את הקריזה ולהגיעלהתלהמות הוא לא גבוה - אם זה קורה בדיונים ספורטיביים אז בנושאי פוליטיקה אללהאיסתור.[/RIGHT]

באופן אישי, אני הבנתי עד כמה התקשורת מוטה בהתנתקות מרצועת עזה, אז היא הכינהאותנו ללא פחות ממלחמת אחים בין הצבא והמשטרה למפונים, אני ממש ציפיתי לזה, ובסוףהכל נגמר בבכי וקצת קללות, בהתנגדות פאסיבית (“תגררו אותי מהבית אם אתם רוצים, אנילא יוצא מיוזמתי”) ובחומצה שנשפכה על שוטר - תקרית שבעצמה מעולם לא הוכחה ולא הוגשהבגינה תלונה. לא את כל הפעולות שננקטו אני מצדיק, בוודאי לא בתור חייל פוטנציאלי,אבל המרחק מכאן להתנגדות אלימה הוא תהומי, שלא לדבר על מלחמת אחים. אז ירד ליאסימון, הבנתי שאולי מכרו לי סיפור אגדה בלי אחיזה במציאות, בין אם מתוך רצון לייצררייטינג, בין אם מתוך בורות-חובבנות-עצלנות ובין אם מתוך אג’נדה פוליטית. ומאז אניהרבה יותר ביקורתי כלפי מה שאני שומע בכל ערוצי התקשורת, בעיקר המסחריים, אך לא רקבהם. ואני חושב שכולנו צריכים להיות כאלה - אם גרמו פה לשרים ולראשי ממשלות להתנצלולהתפטר, אין סיבה שכתבים לא יתנו את הדין על דיווח מגמתי ושקרי - זה לא ייפגעבחופש העיתונות, בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת, אלא בדיוק להיפך, זה רק יתרוםלקידום הערכים הללו. ואם מישהו רוצה למכור סיפור בידיוני ריאליסטי, שיכתוב רומן ולאכתבה בעיתון, טום קלנסי עשה את נפלא (והאמת, חלקים גדולים מהספרים שלו יותר קרוביםלמציאות מהכותרות בעיתון של מחר…).[/quote]

[quote=Gpep;974846] א. אני לא מדבר על טורי דעה, אלא על ידיעות חדשותיות מסולפות, לכן זה לא ענייןשל מה לרוחי ומה לא לרוחי (מזה שנים אני קורא כל סופ"ש גם את הטור של יהונתן גפןוגם את של אראל סג"ל עמוד אחריו), אלא עניין של אחריות עיתונאית. עיתונאות היאמקצוע לכל דבר, ומי שמתרשל בעבודתו צריך לשאת באחריות לכך. לפעמים נראה לי שבזמןכתיבת פוסט בפורום הזה אני בודק את עצמי יותר מאשר כתבות ראשיות ב-YNET, ואני לאמגזים. ממה שאני מבין, על פאדיחה עיתונאית כמו של אמנון אברמוביץ’ ו-“מסמך גלנט”,בארה"ב העיתונאי היה מתפטר או לפחות מתנצל, מה גם שזו לא הפעם הראשונה שלו.

[RIGHT]ב. לא דיברתי כלל על ענישה ועל כליאה אלא על הכנסת התקשורת, “כלב השמירה שלהדמוקרטיה”, תחת מכלול מרכיבי הדמוקרטיה שיש לשמור עליהם ולא כפי שהיא עכשיו, גבוהמעליהם. “לתת את הדין” - לא במובן המילולי של משפט ומאסר אלא במובן של לעמוד מאחוריהעבודה העיתונאית, לשאת באחריות לטעויות, בין אם הן מכוונות או לא, ולא להסתתרמאחורי “חופש הביטוי”. לא ייתכן שהתקשורת תהייה חסינה מכל ביקורת ובכך תרשה לעצמהלכתוב כל דבר, רחוק ככל שיהיה מהאמת. תביעות דיבה? אלו טיפות בים וזה עניין אישיבין מושא הכתבה לכותב, ולא פעם מה שנצרב בתודעה כבר נצרב והנזק כבר נעשה, ומי בדיוקיטרח לדווח על תוצאות תביעת הדיבה? גם כאן למר אברמוביץ’ היקר יש נגיעה.[/RIGHT]

[RIGHT]כיוונתי ממש למה שנדב אמר בסיפא של דבריו, צריך ליצור אווירה של קריאה ושמיעהביקורתית של ידיעות עיתונאיות. כמו שלפני 60 שנה המנהיגים נתפשו בציבור הישראליכנפילים חסינים מכל ביקורת אשר דבריהם היו דברי אלוהים חיים, והמצב השתנה לאיןשיעור, כך צריך לשנות את המצב כלפי התקשורת, שלרוב מה שנכתב או משודר בה עדיין נתפשכתורה מסיני. בין אם ההטיה שמאלנית ובין אם היא לאומנית.[/RIGHT]

בקיצור, התשובה של עיתונאים לכל ביקורת (לא ענישה! לא סגירת מערכות ולא סתימת פיות! רק ביקורת) היא “הרג הדמוקרטיה”, “פגיעה בחופש הביטוי” - זה אבסורד! הרי אם נחזור לדוגמה הפשטנית שלי מלמעלה, זה כמעט כמו שנטען שביקורת על דני נוימן ורן בן שמעון פוגעת בחופש הביטוי. אני דווקא חושב שקיומה של ביקורת על העיתונאים רק תורמת לדמוקרטיה ולחופש הביטוי. ממש כמו ביקורת על מגדלי שן נוספים כמו בג"ץ והאקדמיה.
[/quote]

[quote=Gpep;1056427] נשבע לכם שלא חיפשתי, זה נפל לי ליד כפרי בשל:

[RIGHT][yt]uthDBZFlgVw[/yt][/RIGHT]

(ולא, זה לא קרלס פויול)[/quote]

[quote=Gpep;1082171] [U]כרונולוגית[/U]:

החלק הראשון של הטור של [B]קלמן ליבסקינד[/B] - http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=2473

הטור של [B]רזי ברקאי[/B] - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4075123,00.html

החלק השני של הטור של [B]קלמן ליבסקינד[/B] - http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=2473

דעתכם?
[/quote]

[quote=Gpep;1172114] עולם התקשורת (או לפחות רזי ברקאי) כמרקחה, הכנסת הפאשיסטית חזרה לא מכבר מהפגרה ומעזה לחוקק חוקים!

שר המשפטים יעקב נאמן מוביל מהלך, כשר אבל מסריח, לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים על מנת שתוכל לבחור שופט שהוא, רחמנא ליצלן, תחזיקו חזק, ימני, ולא תאמינו, תנשמו עמוק, אולי כדאי שתשבו, אפילו מתנחל! אמנם המהלך מסריח גם לדעתי, אני הייתי מוותר עליו. אבל הוא לא יותר מסריח מכך שבמשך 60 שנה הייתה הגמוניה שמאלנית בעליון (נו טוב, למעט ימני המחמד אליקים רובינשטיין). הועדה לבחירת שופטים מונה 9 חברים, מתוכם 3 שופטים, 2 עו"דים, 2 ח"כים (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה) ו-2 שרים. כל מינוי מצריך רוב של 7 חברי ועדה, כך שלשלישיית השופטים יש רוב חוסם ואף שופט לא יכול להיות ממונה שלא על דעתם. רבאק, לא יתכן שיהיו יותר שופטי בית משפט עליון מאשר חברי כנסת שמייצגים את עמדותיהם הפוליטיות!

הכנסת עלולה שלא לאשר, דחייה [B]נוספת[/B] של תשלום החובות של [I]ערוץ10[/I] (וגם של [I]רשת[/I] אא"ט, אך עבור [I]ערוץ10[/I] זה משמעותי יותר), ובכך עלולה להביא כליה על הערוץ המסחרי שנכשל כשלון כלכלי חרוץ, ובכך לפגוע קשות בחופש התקשורת, בפלוריליזם ובדמוקרטיה! אני באמת לא מבין כיצד ערוץ שהוריד את רמת תוכניות הריאליטי, השעשועונים, וגם את רמת התחקירים וכתבי החדשות עוד יותר נמוך מערוץ2, וזה רף נמוך במיוחד, תורם לפלורליזם ולדמוקרטיה, מישהו באמת מבדיל בין הערוצים מבחינה ערכית? הרי אפשר להחליף מחר את כל התכנים בין הערוצים ואף אחד לא ירגיש בהבדל פרט למספר הערוץ בשלט. שלא לדבר על האיכות, כיצד פוסטמה או שרירן חסר מוח בבקיני שנופל\ת, קופצ\ת, שוחה, מזדיינ\ת או מזיינ\ת את השכל תורמת לדמוקרטיה? כל עוד זה נעשה מכספים פרטיים, אז איך אומר שייע? וולקאם! אבל למה אני צריך לממן גם את הזבל הזה מכספי המסים שלי? אם אני צריך לבחור בין השניים, אני כבר מעדיף לשלם אגרה (מן הסתם אני כרגע משלם את שניהם).

הכנסת מנסה להעביר חוק שיגדיל את הפיצויים בגין הוצאת לשון הרע, ובכך תפגע פגיעה אנושה בכלי התקשורת ובתחקירניה האמיצים. היא גם תפגע בכלי התקשורת הקטנים, ותפלה לטובה את הגדולים. אני דווקא לא מבין, לא יודע אם הם אמיצים או לא, אבל אם הם כותבים\אומרים דברים מבוססים, אז הם לא צריכים לפחד מתביעת לשון הרע. כמו שרוזנטל לא פחד מהאחים עופר שיכלו למעוך אותו כמו ג’וק ובסוף משכו את תביעתם, אז מי זו כבר מדינת ישראל לעומת האחים עופר? הרי רוזנטל בעצמו הוכיח לנו שהיא עפר לרגליהם, מנוחתם עדן. החוק הזה ימנע את החובבנות שפושה ב"תקשורת", בה כל ילד בן 25 מחליט לפתוח בלוג ולטנף על כל העולם ממרומי הלפטופ והגוגל שלו. החוק הזה ימנע מאדון רביב דרוקר, אותו אני דווקא מחבב בדרך כלל, להציג קבלות כפולות של ביבי, ולהצניע את הפרט השולי שעל אחת מהן כתוב CANCELLED; מאילנה דיין, מראיינת בחסד ותחקירנית כושלת בת כושלת, להכפיש שמו של קצין צה"ל על סמך עדותם של חיילים שהוא תיזז יותר מדי; מאמנון אברמוביץ’ להשפריץ עלינו שקרים ושטויות, ולהסתמך על מקור אמין ופורה מזה שלושה עשורים שהתברר כמפוברק; ומ-[I]הארץ[/I], [I]וואלה[/I] ו-[I]Ynet[/I] לפרסם כל דוח של ‘בצלם’ כידיעה חדשותית. איך אנשים כמו אברמוביץ עוד מחזיקים במשרתם? אותי, והרבה אנשים אחרים, היו מפטרים על פאדיחות קטנות בהרבה. באופן אנדוגני וולנטרי, ללא שום תביעות דיבה ולשון הרע.

[RIGHT]אז מה פוגע בדמוקרטיה? זה שמנסים להכניס פלורליזם לבית המשפט העליון ומבקשיםמהתקשורת לחזור להיות “כלב השמירה של הדמוקרטיה” ולא כלב-רץ אחרי רייטינג? מתי כבררזי ושות’ יבינו שאמנם הורים לא בוחרים, גם לא אנשי תקשורת, שופטים ואנשי אקדמיה,אבל כנסת כן בוחרים. לעיקרון הזה אפילו יש שם, נו… אההמ, איך זה הולך… -דמוקרטיה![/RIGHT]
[/quote]

[RIGHT][B][FONT=Times New Roman]2. תקשורת סמולנית :: על אתרוגים וזבובים -[/FONT][/B][/RIGHT]

[quote=Gpep;1054625]היום בבוקר, שני הליצנים הנהדרים שי ודרור עשו בית-ספרלתחקירן המהולל עופר-מי-מפחד-מחסן-נסראללה-אופס-למה-צה"ל-לא-היה-מוכן-שלח, סביב העניין הזה:

http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=10820 [RIGHT]

[RIGHT]עד כמה נמוך עוד ירדו שלח ודרוקר (וכספית, וברנע, ומי לא בעצם?) ברדיפה הפאטתית שלהם אחרי נתניהו? האם לא ברור שהם פשוט מגשימים את משל הזבובים של אמנון אברמוביץ’? מה השלב הבא, תחקיר על כך שרוה"מ לא הוריד את המים בשירותי הכנסת, פעמיים(!), ולא שילם חשבון מים בגין המים שלא הורדו, לכאורה? [/RIGHT]

[RIGHT]נכון שהכתבה הנ"ל פורסמה ב"ישראל היום" שנמצא בכיס של רוה"מ, אך זה עדיין לא אומר שהתוכן, הקל מאוד לאימות, אינו נכון. ובעיקר - מדוע האתרים הדגולים Ynet, Walla, nrg והעיתונים העומדים מאחוריהם ממלאים פיהם מים ומתייחסים אל רוה"מ כאילו כבר הורשע, וכאילו יש במה להרשיע? לכאורה. [/RIGHT]

[RIGHT]מתי מישהו כבר יחקור את הנסיעות של דרוקר לחו"ל, מי מממן אותם ואיך זה משפיע על הסיקור החיובי או השלילי שלו את אותם מממנים (על העניין האחרון, של הסיקור, אפשר לוותר, הרי דרוקר לא ניסה למצוא או ניסה ולא מצא את הגמול שגמל נתניהו למממני הטיסות). מתי מישהו ידבר בקול רם על הקשר בין בעלי ההון שמחזיקים בערוצי התקשורת המסחריים לבין התכנים המשודרים בהם (לא שבהכרח יש בזה פסול, אך זה כשר ו\או מסריח בדיוק כמו מימון הטיסות של האזרח נתניהו)? מישהו פרט לאדון שקשוקה שבעצמו עובד בערוץ-10, שעושה זאת רק בהרצאות בתשלום באוניברסיטה. מתי מישהו כבר ידבר על כך שהממשלה הזרימה כספים לערוץ-10 המסחרי, בשביל שזה יוכל להמשיך להזרים אלינו זבל מכל ה-כ-י-וו-נ-י-ם? לכאורה כמובן.[/RIGHT]
[/RIGHT]
[/quote]

[RIGHT][RIGHT][RIGHT][RIGHT][quote=Gpep;1054638]לשמחתנו תמיד יש את אמנון אברמוביץ’ שמשתין עלינולהנאתו מהמקפצה, והמשלים של משל הזבובים הוא עיקרון האתרוג.[/quote][/RIGHT]

[/RIGHT]

[quote=Gpep;1055423]שמעתי משהו בגלי צה"ל שאני מרגיש שאם אני לא אעלה אותו עלהכתב אני לא אאמין ששמעתי את זה.

זה היה בדיון של פורום פרשננו בתוכנית “נכון להבוקר” בהנחיית ליעד מודריק (בדרךכלל ניב רסקין). יש לציין שלא כל “פרשננו” הם שמאלנים - חלקם שמאלנים מאוד, כמו גםעורך התוכנית, עומר ברק. היום כנראה שהצמד-חמד אבי יששכרוף ועמוס הראל מ"הארץ" היועסוקים, או שהם לא סחבקים מספיק טובים של מודריק, אז הסתפקו היום בעמית-לפני-שעתיים-הייתי-לובש-מדים-וזב-חוטם-בגל"צ-לשם-התקבלתי-בזכות-נפוטיזם-ועכשיו-אני-פרשן-חיצוני-סגל,ואיילה-סל-מחזור-של-תקליטים-שבורים-חסון, שהיא חברה קבועהבפאנל. כך נאמר שם, הציטוטים מהזיכרון אך רוח הדברים מדוייקת:[/RIGHT]

[RIGHT][U]עמית סגל[/U]: “נראה שליברמן לא סבור שהאמירות הפוליטיות שלו יתנו לו נקודותבפרקליטות, ולכן הוא ממשיך עם ההתבטאויות הימניות מאוד שלו ועם כל הדבריםהאלה”.

[U]איילה חסון[/U]: “תרשו לי לצנן את ההתלהבות או להלהיט את הרוחות - עד שייערךשימוע לליברמן, עם או בלי כתב אישום, ייקח שנה לפחות”.[/RIGHT]

[RIGHT]אתם קולטים? מבחינתו של סגל, עוד אחד שהתחנך על ברכיהם של רזי ברקאי ושות’ (חלקמשות’ זה אברמוביץ’), עניין האתרוגים והזבובים הוא עובדת חיים מוגמרת. חמור מכך -הם משליכים את המדיניות שלהם על המאותרגים והמזבובבים עצמם, כלומר ליברמן אמור היהלאתרג את עצמו באמצעות הפיכה לביילין. וחמור עוד יותר - גם הפרקליטות בתוך הקלחת,היא היתה אמורה להיות מאתרגת פוטנציאלית, היות והיא אינה כזאת, השד יודע למה,לליברמן אין סיבה להפוך ליונה והוא ממשיך עם “כל הדברים האלה שלו”.[/RIGHT]

[RIGHT]בכל מקרה, אצל כולם יש קונצנזוס ש-יאללה, מתי כבר יגיע כתב האישום הזה ויעיף את הגזען מהמפה. זה שליברמן הימני מאוד (נניח), נבחר ע"י ציבור ימני מאוד (נניח) בבחירות דמוקרטיות (לא לדעתם), וזה שסופסוף יש שר וחבר קואליציה שמביע אחרי הבחירות את אותן עמדות שהשמיע לפני הבחירות ובגינן הוא נבחר, זה ממש לא חשוב.[/RIGHT]

[RIGHT]ואלו הם “כלבי השמירה של הדמוקרטיה”. קישתא![/quote] [/RIGHT]
[/RIGHT]


(Gpep) #4

[RIGHT][B][FONT=Times New Roman]3. התקשורת שטחית-פופוליסטית :: (השריפה בכרמל, גלעד שליט, מחאת הדיור) - [/FONT][/B][/RIGHT]

[quote=Gpep;1013045]לגבי התקשורת, אני לא יודע למה אוריה מתכוון, אבל ממה שראיתי בשישבת בערוץ 10,חוץ מלקחת מצית ולהדליק שריפה בשידור חי הם עשו הכל. הם פשוט התפללו שיקרה להם איזהאסון מול המצלמות, אור הלר למעלה באוניברסיטה או בדניה: “הנה האש 150 מטרים מאיתנו,הנה האש מגיעה לכאן כל רגע” (היא לא הגיעה). והיו גם כל הזמן דיווחים סותריםשהחי-בר נשרף (ערוץ 10) או שלא נשרף (נדמה לי שכל השאר). היה הרבה בילבול והרבהפאניקה שחלחלו ישירות לצופים, ואם זה השפיע עלי על ציר רעננה-ר"ג-יהוד, אני לא יכוללדמיין אפילו מה זה עשה לתושבי הכרמל ובפרט למפונים. היו כאלה שדיווחו שקיבוץ ביתאורן נשרף כליל (האמת שאני לא יודע[B]עכשיו[/B]אם זה נכון), ופעם אחת הכתב מנה את רשימת הישובים אליהם היה אסור עדיין לתושבים לחזור בתור אלה שמותר לחזור אליהם.

התקשורת התעקשה לומר שאם היו כאן שני מטוסי כיבוי קטנים (כמו של היוונים) כלהאסון הזה היה נמנע, בעוד שאני לפחות לא שמעתי אף מומחה טוען כך. מה שכן שמעתי, זהכאלה שאמרו שבשביל שריפה שפורצת פעם ב-100 שנה לא צריך להחזיק מטוסים ואפשר להסתפקבהסכמי סיוע מוכנים מראש עם מדינות שכנות, ושגם ארה"ב הגדולה התקשתה להשתלט עלשריפות הענק בקליפורניה. כל הכתבים, הפוליטיים, הצבאיים, הפליליים גויסו, ובאורחפלא ולמרבה המזל כולם מומחים לענייני שריפות וכיבוי-אש. התקשורת התעקשה להראות שכלמה שהממשלה עשתה\עושה\מבטיחה גרוע (כאילו המציאות לא מספיק גרועה כמו שהיא). אושרתקוטלר (זאת שעשתה בית ספר לאלי ישי אך התחפשה לבת הנביא פאטימה כשראיינה בדחילוורחימו את אחמד יאסין) ראיינה את ראש עיריית טירת הכרמל ושאלה אותו אם הוא אופטימי,ואם הוא מאמין להבטחות של נתניהו, כשהוא אמר שכן, נפלו פניה וכאן הסתיים הראיוןבהערה צינית אודות האופטימיות ו\או התמימות של המרואיין.

כמו כן, אבל אולי זה כבר מוגזם מדי לבקש, כל התקשורת היתה חכמה בדיעבד על מצבכוחות הכיבוי, ועל אותם 500 או 100 מיליון שכן הועברו או לא הועברו, אך אף אחדבתקשורת לא חשב לשאול את עצמו למה הוא לא היה שם כדי לדווח על המחדלים[B]לפני[/B]השריפה, למשל במקום להכניס פעם אחת את כתבת הפרומו היומית לתוכנית הריאליטי המפגרת הבאה.[/quote]

[RIGHT][quote=Gpep;1070980]לי באופן אישי אין מושג אם כדאי או לא כדאי לשחרר 400 אסירים. באמת שלא. אם לשחרר, אז רק בגלל שאני מנחש שבסוף ישחררו אותם, אם לא יותר, וסתם בזבזנו זמן כששליט בשבי. אבל לגופו של עניין, סוגיית גלעד שליט, כלומר העסקה עצמה, סוגיית המחיר, הוא עניין שאני לא מצליח לגבש לגביו דעה. בדיוק בגלל זה אני לא אוהב שאחרים מגבשים דעה עבורי, דעה אחת ויחידה, ולא רק שלא מאפשרים לי לחשוב אחרת, הם אפילו מפריעים לי להתלבט…[/quote][/RIGHT]

[quote=Gpep;1143234] מור, אני לא מאמין שאתה אשכרה כתבת את זה, אני מתכווןלסאב-טקסט כמובן. מן הסתם אין לך מושג מי הוא קלמן ליבסקינד.

מעבר לליבסקינד עצמו (ולבן-דרור ימיני ואראל סג"ל - נדמה לי שזהו), “העיתון שלנוחי דנקנר” אינו שונה מהותית מידיעות אחרונות, או מערוץ10 וערוץ2, לא בתקיפההאישית כלפי נתניהו - בן כספית הוא הפובליציסט הראשי של מעריב והוא מנהל מלחמתחורמה נגד נתניהו כבר שנים כמעט מדי שבוע, ולא באג’נדה הפוליטית של כל הכותבים למעטהשלושה הנ"ל. גם אין צורך לציין שכולם נשלטים בידי אילי הון.

[RIGHT][/RIGHT]
העמדה שלך, כפי שבאה לידי ביטוי פה ושל כל תומכי המחאה העיוורים האחרים היא עמדתו של הקוזאק הנגזל. התקשורת קיבלה צו גיוס חובה לטובת המחאה והתייצבה, איך יש כאלה שמעזים להשתמט?[/quote]

[RIGHT][B]3.1 שלב חשבון הנפש[/B][B]:: (השריפה בכרמל, גלעד שליט, מחאת הדיור) - [/B][/RIGHT]

[quote=Gpep;1161867]זה לא עניין של פחד, ואפילו לא עניין של צנזורה - זה הרבה יותר חמור מזה.בתקשורת הישראלית מי שחושב אחרת בכלל לא יגיע לעמדה שהוא יכול לכתוב\לדבר אחרתמהזרם המרכזי שלה (שהוא לעתים רחוקות דומה לזרם המרכזי בציבור). מי שיעז לומר שאוליאולי ורק אולי הפלסטינים לא רוצים שלום, מי שיעז להעלות על בדל שפתיו שטוב עושהביבי שאינו מעוניין במשא ומתן, מי בטעות שגה במחשבה שמהגרי העבודה הם בעיה עבורמדינת ישראל, מי שבכלל יעז לקרוא להם מהגרי עבודה ולא “פליטים”, מי שסבור שהמחאההחברתית היא חרטא ברטא, ומי שחושב שלא צריך להחזיר את הילד הביתה בכל מחיר, פשוט לאיתקבל לעבודה, הוא מנודה. במקרה הטוב הוא יכול להופיע כסייד קיק, ימני\דתי מחמד,בתוכניות וטורי דיעה, או לפתוח איזה בלוג שכל שאר התקשורת תפסול כימני קיצוני, אוימני הזוי, או שנוי במחלוקת. אבל כל דו"ח שקרי ומסולף של “בצלם” הם יקבלו כלשונו,גם כל פרסום בתקשורת הערבית: “מרוואן ברגותי שוחרר”, “18 הרוגים על המרמרה” (שמעתיבמו אוזניי). זה לא קיצוני ולא שנוי במחלוקת. הדבר דומה לכך שב-7 ביוני 1967 היו מדווחים בקול ישראל שצבא מצרים נכנס לתל אביב.

אבל למה שתקשיבו לי? אני מבזבז אותיות וירטואליות. היום אצל רסקין בגל"צ,בסביבות 8:20, איילה חסון ועמית סגל פתאום עושים חשבון נפש (בדיוק כמו שקרה אחריהשריפה בכרמל דרך אגב) -כאן ההקלטה, 17/10 דקות 22-26. וגם פה, העמדה של חסון עדיין אינה רציונאלית אלאאמוציונאלית, לא כלפי משפחת שליט אלא כלפי משפחות נפגעי הטרור. עדיין אנחנובטריטוריה של הפופוליזם הזול והשטחי. כוכב נולד.[/quote]

[quote=Gpep;1162509]עוד קצת חשבון נפש לאחר מעשה.

[RIGHT]ולקרוא ב-Ynet טור ביקורת נוסח: “[B][U]גלעד שליט הוא לא מופלטה[/U][/B][B] -[/B][B]הקרקס התקשורתי סביב חזרת שליט[/B], מבית היוצר של נתניהו ודוברצה"ל,[B]היה מאולץ ומעורר קבס[/B]”, זה שיא הסרקזם. אליבא דה Ynet גלעדשליט הוא האם אם אמא של המופלטה, מופלטה משפריצת דבש של רייטינג. מי שעושה פה קרקסכבר 5 שנים זה Ynet ושות’, מי שהפך את סוגיית שליט לתוכנית רייטינג צינית ודוחה עם “פרוייקט הצינוק” זה Ynet ושות’, מי שדחף את נתניהו לבגוד בכל עיקרון שלו לגביטיפול בטרור ולהחזיר את שליט במחיר הזה זה Ynet ושות’. אין גבול לחוצפה.

בכלל התחושה שלי, היא שכל ביקורת פוסט מורטם שיש על העסקה הזאת (פתאום אוליהמחיר גבוה מדי, פתאום איילה חסון יוצאת מהארון ומצטרפת למשפחת נפגעי הטרור, פתאוםקולם של אלה נשמע ולא תחת תג של עוכרי ישראל) נשמעת רק בגלל הטינה שנוטרת התקשורתלביבי. הם שונאים את נתניהו יותר מאשר אוהבים את שליט. אם יקירי התקשורת שמעון פרסאו ציפי לבני היו מחזירים אותו, הם היו הופכים לקדושים עוד יותר ממה שהם. מזכיר אתהציניות כלפי הסופרטאנקר (תארו לכם שיצחק רבין היה זה שמביא את מטוסי הכיבוי לארץ).איך אמר קהלת? מה-שהיה הוא שיהיה, ומה-שנעשה הוא שייעשה, ואין כל חדש תחת השמש.[/quote][/RIGHT]


(Gpep) #5

[B]4. עיוות\זילות של השפה העברית - [/B]

[quote=Gpep;1006982]אתה לא מבין עד כמההזילות של מושגים כמו “פשיסט”, “גזען”, “רוצח”, “נאצי”, פושה בשיח הציבורי בישראל.

[RIGHT]אתה ואחרים בהחלט יכולים להשקיע מחשבה ולהגיע למסקנה שבליברמן ותנועתו ישאלמנטים פאשיסטיים, אוריה יכול לא להסכים איתך אך אני מניח שהוא לא מבטל את זכותךלחשוב כך. את מה שאבינרי והקיסר (וגם אני) מבקשים לבטל זה את אלה שקוראים לכל מהשטיפה ימני מהם (ואלה שעושים זאת, בדרך כלל[B]הכל[/B]ימני מהם) “פאשיסט”. מבחינתרבים מהאנשים שמשום מה מקבלים מיקרופון ו\או מצלמה, שלא השקיעו מילימטר מחשבה אומחקר, שסתם נגררים אחרי הגדרות ששמעו בקפיטריה - “ימני קיצוני” = “פאשיסט”, “ימנילא קיצוני” = “פאשיסט”, “בחור עם מבטא רוסי שאסי כהן עושה לו חיקוי מפחיד בארץנהדרת” = “פאשיסט”. אולי ליברמן הוא פאשיסט ואולי הוא לא, אבל לא החיקוי של אסי כהןייקבע את זה. בכל ראיון עם דר’ אחמד טיבי הוא משמיע מלים מהשורש ג.ז.ע.נ תרי"גפעמים, זה הולך בערך ככה: “אחמד טיבי, בוקר טוב”, “בוקר[I]גזען[/I]טוב[I]גזען[/I], רזי,[I]גזענות[/I]”. כמובן שהוא עושה זאת בכוונה תחילה, הוא לא באמתמאמין במה שהוא אומר, אך הוא יודע שזה מחלחל לאותם מוחות נבובים ונגררים ודרכם זהיישפך לשיח הציבורי של מחר. הזילות הזו של מושגים עושה עוול, ויש כאן אפקט “זאבזאב” שמטשטש את המציאות ומונע את זיהוי הרוצחים, הפאשיסטים והגזענים האמיתיים.

את רוב הויכוחים הפוליטיים שלי בשנה האחרונה אני עורך עם שותפי למשרד בעבודה,בחור חכם מאוד, בעל תואר דוקטור במדעי המחשב, שמאלני מאוד. הוא פעם קרא לי “רוצח”,כי אני משרת בצה"ל ועושה מילואים, ויצא לו שלפי זווית ראיה מסויימת (שלא רחוקה מזושלו, אם בכלל) אני יכול להיחשב ככזה. ניסיתי להסביר לו בכך שהצבעתי על החלון במשרדואמרתי לו “הנה עגבניה”, הצבעתי על הדלת ואמרתי “הנה חתול”, על הלוח המחיק “סוסיאור”, למה? כי ככה בא לי לקרוא להם, זו תפישת העולם שלי, זו הזווית שלי, ועכשיו לךתתווכח עם זה. למלים יש משמעות, משמעות מדוייקת, אי אפשר למתוח את המושגים לאןשרוצים כי אז אין טעם לדבר על כלום. אז כולנו פאשיסטים, כולנו רוצחים, כולנועגבניות וכולנו לוחות מחיקים.[/quote]

[quote=Gpep;1008758]שמעתי היום משהו ברדיו שהזכיר לי את הדיון הזה, וזה גם לאקשור לפוליטיקה, אלא לנושא שהוא בקונצנזוס, כך שזה מנטרל את השקפות העולם השונות שלימין\שמאל מהדיון. מאידך זה יוצר אוף טופיק לדיון הזה, אז אני מתנצל מראש.

היום מצויין “יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים”, במסגרת הדיון בנושאראיינו גברת אחת בגל"צ, אשר לצערי לא הספקתי לשמוע את שמה או את תפקידה, וגם לא אתרוב הראיון איתה, אך משפט אחד שהיא אמרה קפץ ממנו לאוזני הכרויות: “מעשה אלימותכנגד אישה בתוך המשפחה הוא[B]פיגוע[/B]לכל דבר[B]”. [/B]אני לא מתחייב על הניסוחהמדוייק, אך המילה המודגשת נאמרה כמובן, והיא עיקר התגובה הזאת.

עד כמה שידוע לי, המילה “פיגוע” משמשת בעיקר לציון פעולות הטרור הקשות ב-20השנים האחרונות, פיצוצי האוטובוסים, בית-ליד וכיו"ב. בהמשך כונו גם פעולות קטלניותפחות, כמו תקריות ירי, כ"פיגועים" או “פיגועי ירי”. בהמשך הורחב המונח והחל משמש גםבהקשר הפלילי - כאשר מכוניתו של עבריין כזה או אחר מולכדה והתרוממה לה לשמיים באורחלא טבעי, או כאשר נורו צרורות מאופנוע חולף על יושבי בית קפה בנתניה. הרחבת השימושבמקרה השני (בטחוני->פלילי) היא די טבעית בעיני, פיצוץ מכונית מזכיר מאוד פיצוץבאוטובוס, ההרחבה הראשונה (פיצוץ->ירי) היא יותר בעייתית אך עוד מתקבלת - “פיגועקל” על רקע פוליטי קשור איכשהו לפיגוע קשה של אוטובוס.זאת ההגדרה בויקיפדיה.

אבל לקרוא לאלימות נגד נשים “פיגוע”, למה? זאת לא המילה הנכונה. ברור לי למה, עלמנת ליצור זעזוע, להפוך את התופעה לחמורה יותר. המטרה ברורה, אך עדיין זו לא המילההנכונה. ודרך אגב, אני בכלל לא בטוח שבעל שרוצח את אישתו זה חמור פחות מעברייןשמחסל את עמיתו למקצוע. יתרה מכך, מבחינתי צירופי מלים כמו “רצח במשפחה”, “אלימותבמשפחה” הן חמורים\מזעזעים\טראגיים הרבה יותר מביטוי כמו “פיגוע במשפחה” שהוא פשוטחסר כל משמעות בעיני. המלים הקשות יותר לכאורה רק גורמות לדעתי לזילות כפולה של שתיהתופעות - הן של האלימות בתוך המשפחה והן של הפיגועים.

אז מה אני אמור לטעון כלפי אותה דוברת, או לאותם דוברים עתידיים בהנחה הקלושהשהביטוי הזה ישתרש? שהביטוי לא מתאים ולא ראוי? אני לא חושב שאני אחדש להם\ן משהו,המטרה שלהם\ן היא לא לשמור על דיון ענייני אלא להשפיע על דעת הקהל באמצעיםקופירייטרים. המטרה היא להקצין, שזה ההיפך מלתאר את המציאות במלים המתאימות. ורקלשם הבהרה, אני חו"ח לא ממעיט בחשיבות העלאת המודעות לאלימות נגד נשים ובתוךהמשפחה, בכוונה בחרתי נושא שאני מאמין שהוא קונצנזוס פה. אך האם כל האמצעים כשרים?אפשר להתווכח עד כמה, ואם זה היה נשאר בגדר קמפיין פירסומי-תודעתי, אז מילא, הבעיההאמיתית נוצרת כאשר מלים משתרשות והדוברים שוכחים שמדובר בקמפיין שתפקידו היהלייפות או לכער את המציאות, ומתחילים להשתמש במלים הללו לתיאור המציאות.

ועוד משפט, למיטב ידיעתי, המילה “פיגוע” היא חדשה יחסית, לפחות בהקשר הנוכחישלה, והיא מילה הרבה יותר סובייקטיבית וגמישה מאשר “פאשיזם”, לה יש הגדרה די ברורה.כך ששימוש לא נכון במילה “פאשיזם” הוא בעייתי יותר.[/quote]

[quote=Gpep;1020579]פעם היו אומרים “כושים”,לא כמילת גנאי, ואז זה הפך לפוליטיקלי-אינקורקט, אז עברול"שחורים", עכשיו גם “שחורים” זו פוליטקלי-אינקורקט, אז הם הפכו “פליטים” שזה לאנכון עובדתית, ולאחרונה תיקנו ל-“מסתננים”, מאיפה? משוודיה?[B]מי שחושב ש"שחור"[/B][B]היא מילת גנאי הוא הגזען, מי שמשתמש במילה הזאת לאו דווקא.[/B]

כנ"ל “ערבים”, לצערי “ערבי” הפכה למילת גנאי, כלי התקשורת ממעטים להשתמש במילההזאת, רק בהקשרים שליליים כמובן, אלא בתחליף הנהדר “צעירים”: “צעירים” זרקו אבנים, “צעירים” דקרו. זה הגיע לכדי כך שכשניב רסקין ראיין את חברתה של הצעירה שניצלהמניסיון דקירה (ושחברתה נרצחה), כשכבר היה חשד מבוסס שהדוקרים היו ערבים, הוא שאל: “היא הספיקה לראות את הדוקרים, הם נראו לה כמו[U]צעירים[/U]?”. [B]מי שחושב[/B][B]ש"ערבי"[/B][B]היא מילת גנאי הוא הגזען, מי שמשתמש במילה הזאת לאו דווקא.[/B]

כשהייתי ביסודי היתה לנו “כיתה טיפולית” לילדים שמתקשים בלימודים ו\או עם בעיותבבית. עם הזמן זה הפך לכינוי גנאי, אז החליפו את זה לכינוי אחר, היום זה “לקויילמידה”, כשברור לכולם שמדובר ב"מופרעים" (מן הסתם לרובם יש נסיבות מקלות ורקע עצובמאוד). בתקופת התיכון התנדבתי במועדונית ל-“ילדים חריגים”, כשאסור היה לומר “מפגרים”, היום גם “חריגים” זו מילה גסה, ומדברים על “חינוךמיוחד”. אסור לומר “חרשים” אלא “לקויי שמיעה”, ועדיף לארוז את זה בתוך “לק"שים”[B]. [/B][B]זה לא משנה באיזה מילה נשתמש, לאורך זמן היא תהפוך לכינוי גנאי כי ברור מה מסתתר[/B][B]מאחוריה. אבל אסור להפוך את היוצרות ולהפוך את אלה שקוראים לילד (או לצעיר) בשמו[/B][B]ל-“גזענים”, “פאשיסטים” וכולי[/B] - ומה שמעניין זה שמלים מסוג זה הן תמידפוליטיקלי קורקט.[/quote]

[quote=Gpep;1057851]שוב התקשורת משאילה טרמינולוגיה ומחרבת מלים בשפה העברית,הפעם: “[B]הטבח[/B]באיתמר” -Ynet, nrg, וואלה, גלצ, 10, 2. שוב נעשה עוול הן למילה “טבח” והן לרצח המזעזע של בני משפחתפוגל. גם המשמעות הפוליטית ברורה - זו חרב פיפיות, ועכשיו לא נוכל לומר כלוםכשארדואן ושות’ ידברו על “הטבח על המרמרה”, קל וחומר על “הטבח בעזה”.

כמו במערכה המדינית-צבאית, כך במערכה ההסברתית-טרמינולוגית - ישראל נגררת במקוםלהיות היוזמת.[/quote]

[B]5. מילה טובה לסיום :: השקשוקה[/B][/RIGHT]

[quote=Gpep;1025594]דווקא אני לא. בניגוד לשקשוקה, מאוד התאכזבתי מהסרט שלצברי, לטעמי הוא התמקד יותר מדי במאבק (“מהפכה”) עצמו ופחות בעצם העניין עליו הואנאבק. ובניגוד לשקשוקה, הושמעו שם כמה טיעונים קשים ללא ביסוס - גם אם הם נכונים,היו חסרות לי הוכחות, בניגוד לעבודה היסודית של רוזנטל.

[RIGHT]אם נחזור לשקשוקה, אני ממליץ לצפות בעימות שנערך בערוץ הראשון לאחר הקרנת הסרט -חלק 1, חלק 2. אחד הרגעים הטלויזיונים החזקים שראיתי בשנים האחרונות.כדאי לצפות קודם בסרט התגובה (המגוחך ברובו) של האחים עופר, אם כי לצערי אני לאמוצא אותו ביוטיוב, אך אני בטוח שהוא היה שם פעם.
[B]עריכה[/B]: לבסוף מצאתי את סרט התגובה המלא פה -http://www.omov.org/
[/quote][/RIGHT]


(Gpep) #7

דעתי היא שהדבר היחיד שמפתיע אותי כאן שהינשופים טוענים שזה דבר חדש. אולי זה חדש במהדורות חדשות (מסופקני) אבל אני בטוח שזה עניין ישן בכתבות של תוכניות תחקירים (עובדה, המקור, אולפן שישי וכדומה). ידיעות חדשותיות כבר מזמן אינן דיווח של עובדות מהשטח, אלא הפקה של סרטון כמו סרט תיעודי (במקרה הטוב) או עלילתי לכל דבר, ובתור כזה יש לו תיזה או פואנטה שהוא מנסה להעביר, וכל הדרכים כשרות.

זה לא רק מוזיקה, גם תמונות, בכתבה שחפצה להחמיא למישהו נמצא אותו מחייך, וכאשר רוצים לבקר מישהו נמצא פוזה כעוסה שלו. ולא משנה אם התמונות האלה הן מלפני 10 שנים.


זה מזכיר לי משהו - במוסף “7 ימים” של ידיעות אחרונות בסופ"ש הקודם, היתה כתבת שער על ג’ני מיי, מאלפת דולפינים לצרכים צבאיים שנמצאה תלויה בחוף הים בת"א. לכאורה התאבדה, אך בנסיבות מחשידות היות ומתברר שהיו לה קשרים עם המוסד ועם סוכנויות ביון ברחבי העולם. עד כאן סבבה. בכותרת המשנה [B]בשער[/B] של המוסף, מועלית השאלה:[B] “מדוע בארנקה נמצאו מספרי הטלפון של נתניהו וצמרת המוסד?”.[/B] וואו, חושב הקורא, הביבי הזה, ראש הממשלה שלנו, מסובך בכל דבר אפשרי! אבל מי שטורח לקרוא בגוף הכתבה, מגלה די מהר שהיא מתה מזמן, ב-1994, אז ביבי היה באופוזיציה, וראש הממשלה היה אחד, יצחק רבין שמו. עדיין לא נורא, אולי ביבי עדיין היה הבכיר ביותר שהיה מקושר אליה ולכן אוזכר בשער. אז זהו שלא, תראו מה מצאתי בפסקה תמימה ולא מודגשת בעליל בגוף הכתבה: “בארנקה נמצאו מאות כרטיסי ביקור, ובכלל זה טלפונים חסויים של בכירים, בהם גם של בנימין נתניהו, רפי איתן, עוזי לנדאו, משה ארנס, יצחק שמיר ויצחק רבין ז"ל.” שתי שורות אחר כך כתוב שהיא הכירה את רבין ואף נפגשה איתו בארה"ב ו-“הם קידמו זה את פניו של זה כחברים”. כלומר הקשר האישי של בחורה שנמצאה תלויה בחוף הים לראש הממשלה המכהן רבין הוצנע, למה להכתים פרות קדושות? הוא אפילו אחרון ברשימה, אחרי רשימה של ליכודניקים (ומעניין מי מאותם מאות הושמט מהרשימה של ששה ומדוע), אבל מספר הטלפון, אולי סתם כרטיס ביקור, של ביבי, אז ראש האפוזיציה, שבניגוד לרבין אין שום אזכור לכך שאכן הכיר אותה, הגיע לכותרת המשנה בעמוד השער. בה בעת שאפילו תאריך האירוע הושמט ובכך מתקבל הרושם שזה קרה לאחרונה.

אז ככה מכתימים אדם ונמנעים מלהכתים אחר, גם בלי מוזיקת רקע ובלי תמונה.


(Art Vandelay) #8

החוק לחיסול העיתונות החוקרת

הגנה צודקת מפני לשון הרע או חוק לא פרופורציונלי שיפגע בדמוקרטיה?

דעתכם?


(Gpep) #9

אם כבר פשעת והשתמשת בכותרת של Ynet, אני אוסיף חטא על פשע ואצטט את כותרת המשנה:

ההצעה הבריונית לתיקון חוק לשון הרע, שתעלה בעוד שבוע על שולחן הכנסת, תמנע מהציבור מידע בנושאים הרי גורל. אם תעבור, נישאר עם שיח ציבורי בסגנון “האח הגדול” ו"הדוגמניות"

כאילו שכיום יש שיח ציבורי על נושאים אחרים פרט ל-“האח הגדול” ו"הדוגמניות", ו-Ynet הוא מנושאי הדגל של ה"שיח הציבורי" הרדוד הזה. כאילו שכיום יש שיח ציבורי על הנושאים המרכזיים שעל סדר היום ולא נשמע רק קול אחד שאסור לסתור אותו. למעשה, למרבה האירוניה, גם בנושא הנדון עצמו אין שיח ציבורי, ואנו שומעים כמעט אך ורק את המתנגדים לחוק. המשל והנמשל מעורבבים זה בזה.

[U]ולעצם העניין:[/U]
[ul]
[li]חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת הם עקרונות דמוקרטיים חשובים ביותר. אבל כבר בכיתה י"א למדנו בשעורי אזרחות שלפעמים עקרונות יסוד, או זכויות יסוד, או חוקי יסוד דמוקרטיים סותרים עקרונות\זכויות\חוקי יסוד אחרים. כאן בדיוק מדובר על מקרה כזה: יש התנגשות בין עיקרון חופש הביטוי לשמירה על כבוד האדם ושמו הטוב. צריך לשים את [B]שני[/B] עקרונות היסוד האלה על [B]שתי[/B] כפות המאזניים, ולא רק את חופש הביטוי ובכך להטות את הכף לכיוון אחד. התקשורת לא עושה את זה, כך בדיוק נמנעים מ"שיח ציבורי" ולא יוצרים אותו. דרך אגב, קל מאוד להכריע לאן צריכות כפות המאזניים לנטות בכל מקרה ומקרה - כאשר מדובר בעובדות מבוססות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת גוברים על כבוד האדם וחרותו, כאשר מדובר בשקרים, שמו הטוב של האדם חשוב יותר ולציבור אין זכות או סיבה לדעת שקרים. כאשר רוזנטל מציג עובדות כנגד האחים עופר ז"ל, שמם הטוב לא מעניין אותי, כאשר דרוקר מנפנף בקבלה כפולה מבוטלת של ביבי, זכותו של ביבי לא להיות מוכפש וזכותי לא להיות מוטעה.[/li][li]חשוב לזכור: בישראל שנת 2011, לא רק חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת עומדים לנגד עיניה של התקשורת, אלא גם, ובראש ובראשונה, כסף כסף כסף.[/li][li]חשוב להבין: בניגוד לאיך שהם מציגים את עצמם, כלי תקשורת או איש תקשורת, בין אם זה עיתון, ערוץ טלויזיה או רדיו, כתב, פובליציסט או מגיש, אינו אמון על השיח הציבורי, הוא אמון על קידום האג’נדות והאינטרסים שלו. כלי תקשורת אינו שופט במשחק כדורגל, אלא אוהד שרוף של אחת הקבוצות, ולעתים שחקן פעיל באחת הקבוצות.[/li][li]החוק הזה יפגע בתקשורת, אין ספק. זה יערים קשיים על עבודתם, יעכב את קצב פרסום התחקירים, יעודד אותם לבדוק שוב ושוב, יכריח אותם לבקש את תגובת ה"נאשם" ויגרום להם לעבוד יותר קשה ויותר יסודי באופן כללי. זה יגרום להם לספק לנו מוצר שהם עבדו עבורו יותר ובדקו אותו יותר. ולכן - א. זה עושה את התקשורת מאוד לא אובייקטיבית לגבי סיקור החוק הזה, מבחינתי זה בדיוק כמו למשל לשמוע את דעתו של יצרן רכב על כך שמגבירים את הענישה על אי עמידה בתקני בטיחות; ב. שכל אחד מאיתנו, כצרכן תקשורת (או רכב…), יחליט אם זה טוב או רע עבורו.[/li][li]שוב, וחשוב להדגיש את זה - החוק לא בא למנוע פרסום תחקירים, מביכים ככל שיהיו, אשר יכפישו את שמו של אדם כלשהו, אלא בא למנוע תחקירים [B]לא מבוססים[/B] אשר יכפישו את שמו של אדם [B]לשווא[/B]. ולכן ההשוואה לטלויזיה האירנית היא דמגוגיה זולה.[/li][li]התקשורת רואה את עצמה מעל לכל חוק וכל מוסר, בשם חופש הביטוי (או חופש הרייטינג), והיא לא ששה להתנצל אלא אם מכריחים אותה. עיתונים מפרסמים הכפשות בכותרת הראשית, ואת ההתנצלות, אחרי בתי משפט וכמה חודשים או שנים, הם מפרסמים בקטן ליד מודעות האבל. כשערוץ 10 הוכרח להתנצל ע"י שלדון אדלסון, לא ב-2 בלילה או בהודעה לקונית לעיתונות, אלא בגוף התוכנית שפרסמה את התחקיר אודותיו, כולם עסקו בעצם ההתנצלות, ואיך בעלי ההון מכופפים את הערוץ (שכמובן נשלט ע"י בעלי הון אחרים, ועוד כאלה שלא עומדים בתנאי המכרז מול המדינה ומנסים לכופף אותה, ממש כמו האחים עופר, אבל זה נושא אחר), ואיזו פגיעה בדמוקרטיה. והנה גיא זוהר התפטר, ושהוא כזה חמוווווווווווד. אבל אף אחד לא עסק בתוכן, בכך שהתחקיר היה מוטעה בחלקו, שהיו בו אי-דיוקים עובדתיים, על כך שרק על אותם אי-דיוקים עובדתיים (שניים אם אינני טועה) אדלסון דרש התנצלות ורק בגינם הערוץ התנצל, על כך שאם היו דורשים את תגובתו לפני פרסום הכתבה, כמתבקש על פי חוק, כל הסאגה היתה נמנעת. אף אחד לא דיבר על זה שאם זה היה אזרח מהשורה ולא איל הון, שמו הטוב היה מוכפש, והוא אולי היה יכול להילחם על שמו הטוב בבתי המשפט אבל לא מול התקשורת, כל שבעצם הוא לא היה יכול להילחם על שמו הטוב. אם לתקשורת היתה אינטגרטי מינמלית היא היתה מתנצלת מיוזמתה על טעויות, באותה תשוקה ובאותה עצימות בה פרסמה אותן. אם לתקשורת היה מינימום גאווה מקצועית היא היתה מביאה את מספר הפרסומים המוטעים, המעוותים והשקריים למינימום מלכתחילה.[/li][/ul]


(Uriah) #10

לירן, הדיון הנוכחי צריך להיקרא על שמך :slight_smile:

שאלה/תהיה:
מפריע לי לשמוע פעמים רבות טיעונים נגד תקשורת מוטה פוליטית, כאילו ישנו איזשהו קו ישר לפיו היא צריכה לפעול (ואולי יש כזה - הציונות). לדעתי אחת הדרכים לקדם פלורליזם ודיון ציבורי ברמה גבוהה היא חשיפה לכלי תקשורת מגוונים אידאולוגיים שונים, לעיתים אני מרגיש שהעמדה הפוליטית של אזרח בישראל מהווה מדד לשנאת/אהבת ערבים או לשיוך תרבותי ואפילו אתני. ראוי לציין שמבחינת אחוזי צפייה/קריאה (רשמיים או לא רשמיים) יש כאן אוליגופול חריג וישראל גם ככה היא מדינה קטנה (בהתאמה: עברית גם ככה איננה שפה “פופולרית”).

בשורה התחתונה, כל עוד אנחנו מאמינים ביכולתו של הציבור להבחין בין טוב לרע עדיף שיהיו כמה שיותר “ישראל היום” ו"הארץ".

מה דעתכם?


(Uriah) #12

ליאור, האם נחשפת לעיתונאות בשפה האנגלית/הספרדית שאיננה עוסקת בספורט?

אגב: אולי שאלת בצורה לא רצינית, אבל ניתן וראוי לשאול את אותה השאלה בצורה רצינית מאוד - אין שום ערובה לכך שהרוב איננו מטומטם או בור. ציינתי את נקודת המוצא מכיוון שלרוב הדיון הרלוונטי מתחיל משם.

לא חשבתי על כך עד הסוף: בהנחה והעיתונאי לא משקר, כיצד דיווח יכול להיות לא אובייקטיבי מעבר לפן הרטורי? (חמישה אנשי טרור נהרגו, חמישה אזרחים לא חמושים נרצחו וכו’)


(Gpep) #13

אוריה, קודם כל - זה בשבילך :kiss:

אין לי בעיה עם כלי תקשורת מוטים פוליטית, או לצורך העניין שמאלנים. כל עוד -
א. יש איזון. אולי זו מתת אל וימנים לא הולכים לעסוק בתקשורת אלא בכדורגל וכריית פחם. אבל צריך לבדוק אם כלי התקשורת הקיימים לא נוהגים כגילדה\חונטה ומונעים מכתבים מוכשרים, אך שאינם מתיישרים עם הקו שלהם, לעבוד או להתקדם. או מנסים לרמוס כלי תקשורת מהצד השני. שים לב כמה ביקורת יש בקרב התקשורת כלפי ‘ישראל היום’, “העיתון של ביבי”, כאילו ל-‘הארץ’ אין אג’נדה מובהקת.
ב. הקוראים מודעים למה שהם קוראים ולמי שכתב אותם, ולכך שלא מדובר בדברי אלוהים חיים. וזה נכון כמובן לגבי שני הצדדים. כמו שליאור אמר, זה לא בהכרח כך, למרות שאני חושב שישנה מגמה הולכת ופושה של קריאה ביקורתית וזה מתבטא בטוקבקים.

ליאור, אני לא מאמין עד כמה אני מסכים איתך במשהו שלא קשור לברצלונה או לארגנטינה, עכשיו אני מבין למה לא הגבת פה על התעמולה הפאשיסטית שלי עד עכשיו. רק משום מה נראה שהכלבה שלך גם אכלה לך את סימני הפיסוק היום. וגם את המשפט האחרון לא הבנתי - מה זה “המידע גלוי לכל”? הרי מישהו מביא אלינו את המידע, המידע אינו גלוי באופן בלתי אמצעי. חלק גדול מהמידע הגולמי אינו גלוי, או שלא קל למצוא אותו, וחלקו גם לא יכול להיות גלוי (למשל אין מצלמה שמשדרת בשידור חי ורציף מבילעין).

אוריה, לגבי שאלתך האחרונה - קודם כל, הפן הרטורי הוא משמעותי מאוד, השימוש במלים כמו “ערבי”, “יהודי”, “מתנחל”, “צעיר” הוא סובייקטיבי ולא במקרה, כמו גם הפגנה “רבת משתתפים” של 20 איש. שנית, העיתונאי, או העורך שלו, יכול בכלל להחליט מה הוא מפרסם ומה לא, במה הוא עוסק ובמה לא, מה הוא שם בכותרת הראשית ומה בחצי פסקה עלומה. ושלישית, יש המצאות ושקרים והסתמכות על שמועות או על מקורות מפוקפקים, ולכן אנו זקוקים לחוקי הוצאת דיבה ולשון הרע.

נ.ב
הנה דוגמה להמצאה, הגזמה או שקר, שאני אוהב להביא אותה כדוגמא כי היא לא קשורה לפוליטיקה ולא לשום דבר טעון או חשוב. הכותב, דרך אגב, הוא למיטב ידיעתי אזרח מן השורה, שלא כתב לאתר לאטמה לפני כן ומאז.


(Uriah) #15

תודה ליאור/לירן :slight_smile:

[B]לירן:[/B] אני לא מאמין בהתערבות של גורם עליון אשר יהיה מוסמך “לאזן” את התקשורת, שחקני כדורגל וכורי הפחם הם בסופו של דבר הצרכנים ואם “הארץ” איננו נראה להם שלא יקראו אותו. למעשה הנטייה של התקשורת שמאלה (שוב - בגבול הציונות) מולדת מאותה תפיסה, יוסי בנאי הקדיש בזמנו שיר טומי לפיד שהובא לתפקיד מנכ"ל רשות השידור על תקן “איש ימין”. בחברה מתוקנת ראשי ממשלות לא ממנים אנשי תקשורת… אני מזדהה עם הסלידה שלך מהחונטה השמאלנית בתקשורת (אנשי תקשורת-שמאלנים רבים מודים בכך בעצמם), אבל באופן עקרוני אני סולד יותר מתערבות של הממשלה בתחום אשר מעצב את תודעת הציבור.

לא זילזלתי בפן הרטורי, פשוט תהיתי האם ישנה דרך נוספת לתת גוון סובייקטיבי לדיווח אובייקטיבי - כנראה שסדרי העדיפויות הן דרך אחת ובכל זאת קשה להצביע על גבול מדויק. הסטנדרט של ליאור בהחלט הגיוני, גם אם הוא שונה משלי (אני מתעניין בהרוגים לפי הקשר פוליטי - מאסונות טבע אני מתעלם לרוב).

[B]ליאור:[/B] אני גם מרגיש שמזלזלים באינטיליגנציה שלי, באיזשהו שלב ניסיתי לחשוב האם קריאה של חמש דקות תוסיף משהו משמעותי לידע שלי או תציג קו מחשבה מעניין ולרוב התשובה היא שלילית. מצד שני אולי הסטנדרט הישראלי לצרכנות תקשורת הוא חריג במיוחד מבחינת היקף (מסיבות ברורות).


(ג. מיכאל) #17

לא חשבתי על כך עד הסוף: בהנחה והעיתונאי לא משקר, כיצד דיווח יכול להיות לא אובייקטיבי מעבר לפן הרטורי? (חמישה אנשי טרור נהרגו, חמישה אזרחים לא חמושים נרצחו וכו’)

[QUOTE=ganjo;1174271]
דיווח כזה יקדים (ואף ידחק החוצה) דיווח אחר על תאונת אוטובוס ביפן בה נהרגו 52 בני אדם. כלומר- חיי אדם באזור בו אנחנו חיים חשובים יותר מחיי אדם באזורים אחרים. עצם העובדה שלעיתון יש עורך ושאותו עורך מחליט מה יכנס למהדורה בדפוס ומה לא מבטלת כל סיכוי לאובייקטיביות (בין אם העורך מייצג נאמנה את דעת הקהל הרווחת ובין אם לא).
.[/QUOTE]

ואף יותר מכך: דיווח כזה יקדים גם את הדיווח על “שלושים איש מתו כתוצאה מזיהום האוויר במפרץ חיפה”. גם בתוך האזור שלנו יש חיי אדם חשובים יותר או פחות. וכתוצאה מכך יש מצב ששופטי בג"ץ ה"אובייקטיבים" ש"שומרים על הדמוקרטיה והפרדת הרשויות" יתערבו בהחלטות שהן לחלוטין החלטות של הדרג המבצע, ע"מ להגן על חיי האדם החשובים יותר גם במחיר הפקרת חיי האדם החשובים פחות.


(Art Vandelay) #18

ליאור, דיווח על חמישה הרוגים בישראל כתוצאה מירי יקדים (ואף ידחק החוצה) דיווח על 52 הרוגים בתאונת אוטובוס ביפן כי ישראלים רוצים להתעדכן במה שקורה בישראל בדיוק כפי שיפנים רוצים לדעת מה קורה ביפן לפני מה שקורה בישראל (אם בכלל). זה לא רק בהרוגים ואיזה חיי אדם חשובים יותר או פחות, זה גם בידיעות כלכליות בישראל לעומת קריסת הכלכלה בארה"ב, יוון או ספרד. תהיה בטוח שבאותו יום בו נהרגו 5 ישראלים ו-52 יפנים בעיתונים האמריקאים הכותרת הראשית הייתה על מצבו של אובאמה בסקרים לקראת הבחירות.

התקשורת מוּנעת מרייטינג, ולירן הזכיר את זה קודם. רייטינג = מה שמעניין כמה שיותר אנשים. זאת גם הסיבה שנושאים חדשותיים שעד לפני יום היו בכותרות, מחר הם יהיו “לא אקטואלים” ו"לא מעניינים" גם אם הם עדיין נמשכים ואקטואלים במציאות ולא על גבי דפי העיתון, גלי האתר של הרדיו או על מרקע הטלוויזיה.

נושאים מתמשכים כמו גלעד שליט בשבי, מחאת הרופאים המתמחים וכו’ ירדו מהכותרות ועלו חזרה הרבה פעמים במהלך הסיקור התקשורתי שלהם. כשלא נעשה מעשה “קיצוני” העורך יגיד “זה לא מעניין, אין כאן שום דבר חדש. כמה אפשר לדבר על רופאים”. מתי הם עולים חזרה לכותרות? כשהרופאים מתפטרים קבוצתית, כשמשפחת שליט מקימה אוהל מול בית ראש הממשלה וכו’.

דרך אגב, סתם כדי לחדד. כשאתם מפנים אצבע מאשימה כלפי התקשורת על דיווח לא אובייקטיבי, כותרת לא מדויקת ומטעה (כמו הדוגמה המצוינת של לירן על מוסף 7 ימים לפני שבועיים), בחירת האייטם הפותח (מעיד על חשיבות) האצבע המאשימה צריכה להיות כלפי העורך והממונים עליו ולא כלפי העיתונאים עצמם (להוציא פובליציסטים ופרשנים. אני מתכוון לכתבי שטח שמביאים את הידיעות). סתם כדי לא להכפיש ולהוציא לשון הרע כלפי מגזר שלם :wink: :kiss:

נ.ב.
אומנם התחלתי עם פנייה לליאור אבל הפלגתי לכיוונים אחרים (יריתי מה שהיה לי בראש…) וכמובן שההודעה פונה לכולם…


(Gpep) #19

אם הדברים האלה נכתבו לעומת דברים שאני כתבתי, אז כנראה שלא הובנתי נכון וחשוב לי להבהיר - אני לא חושב אחרת ומסכים עם כל מילה. לדעתי, לא הממשלה\הכנסת היא זו שצריכה לעשות סדר באמצעות התערבות יתר, בדיוק כמו שהיא לא צריכה לעשות סדר באמצעות התערבות יתר כפיתרון לבעיות המחאה (גם אם ראשי המחאה דורשים את ההתערבות) וכמו שהיא לא צריכה לעשות סדר עם עמותות השמאל.

כשדיברתי על איזון, לא דיברתי על איזון מלמעלה, אלא על איזון מלמטה, מהרחוב, מהכתבים והעורכים שאינם מחזיקים בדעות הפופולאריות בעצמם, ובראש ובראשונה - מהקוראים. אני חשוב שהציבור צריך לברך על [B]עצם קיומם[/B] של אתר כמו לאטמה (אשר אני מסתייג מהעמדה הפוליטית שלו ומעריך את החלוציות וההתמדה שלו בתחום ביקורת התקשורת), של ערוץ רדיו כמו “ערוץ 7” (כל עוד הוא מתנהל חוקית, אם כי לא חוקיותו הפריעה פה לאנשים, כמו שלא הפריעה חוקיותו של קול השלום) ושל עיתון כמו “ישראל היום”. וכתנאי מקדים לכך, אני חושב שהציבור צריך להיות מודע לכך שאמצעי התקשורת הנ"ל אינם שונים עקרונית מאתר כמו “וואלה”, ערוץ רדיו כמו “גל"ץ” ועיתון כמו “הארץ”, או מכל אתר\ערוץ\עיתון אחר.

יש מקומות בהן הממשלה\הכנסת היא זו שצריכה לאזן במקומות שנוצר בהן עיוות היסטורי גלוי לעין - כמו מינוי שופטים לעליון למשל. וגם פה - אני נגד “חוק השימוע”, רק זה חסר לנו, שחברי כנסת בורים ושטחיים במקרה הטוב ומושחתים במקרה הרע ימנו פה שופטים - אם זו האלטרנטיבה, אני כבר מעדיף אלף שנות רייך שמאלני בעליון. אני חושב שוועדה, בראשות שר המשפטים, בה יש נציגות גם לאופוזיציה, לעורכי הדין ולשופטים עצמם היא רעיון טוב, או נכון יותר - הרע במיעוטו, אך ללא בלוק חוסם לשופטים. אבל אנחנו בדיון תקשורת וזה אופטופיק (אם כי כל דיון שמכבד את עצמו ראוי לאופטופיק משלו).

יפתח, אני מסכים עם דבריך (בפסקה הראשונה), יש מקרים בהם רייטינג וזכות הציבור לדעת מתלכדים. אבל ספציפית לגבי הדוגמא שליאור מדבר עליה - בכל העולם, גם בארה"ב עסקו אז באסון ביפן, ורק אצלנו :


(Art Vandelay) #20

[QUOTE=Gpep;1174515]
יפתח, אני מסכים עם דבריך (בפסקה הראשונה), יש מקרים בהם רייטינג וזכות הציבור לדעת מתלכדים. אבל ספציפית לגבי הדוגמא שליאור מדבר עליה - בכל העולם, גם בארה"ב עסקו אז באסון ביפן, ורק אצלנו :

[/QUOTE]

לירן, דיברתי על ה[B]דוגמה ההיפותטית[/B] שליאור הביא [B]על תאונת אוטובוס בה נהרגו 52 יפנים לעומת מקרה בו נהרגו חמישה ישראלים[/B]. אסון הטבע הנוראי בפוקושימה תפס כותרות ראשיות בכל העולם כולל בישראל. להביא צילום מסך של עמוד אינטרנט זאת דמגוגיה. עמוד אינטרנט משתנה אונליין ויכול מאוד להיות שחמש דק’ לפני הצילום מסך שהבאת וחמש דק’ אחרי, הכותרת הייתה שונה (במיוחד בהתחשב שהכותרת הספציפית הזאת מדברת על נק’ זמן מאוד ספציפית שארכה חמש דק’). הכותרת שנמצאת שנייה בצילום מסך עוסקת באסון ביפן והגיוני מאוד שבשלב כלשהו במהלך אותו יום היא הייתה ראשית ולהרבה זמן. אני גם זוכר שידורים ישירים בשלושת ערוצי הטלוויזיה הישראלים (10, 11, 22) בזמן שזה קרה, בשעות הבוקר או הצהריים אם איני טועה, כמשדרים מיוחדים ולא מתוכננים.

עריכה: אפילו שלחו את יעקב אילון ויונית לוי לטוקיו (לא שזה היה נחוץ, משמעותי, מוסיף לסיקור וכו’…).


(Art Vandelay) #22

כמו שאמרתי ללירן, לקחת כותרת ראשית באתר אינטרנט כדוגמה זה לא מדויק ובעייתי כי אתרי אינטרנט הם מאוד דינמיים. אני לא יודע מתי אתה הסתכלת אבל יותר מוקדם אני ראיתי ב-YNET, ב-NRG וב"הארץ" (באינטרנט) כותרת ראשית שעסקה ברופאים. ממש עכשיו אני רואה שב-YNET הכותרת היא דברים של סטנלי פישר (כותרת שנייה - רופאים, שלישית - אירן), ב-NRG הרמטכ"ל מדבר על תקיפה בעזה (2 - רופאים, 3 - חיזבאללה) וב"הארץ" רופאים ראשית (2 - טור דעה על נתניהו נלחם באירופה, 3 - סטנלי פישר), ב"וואלה" הראשי זה הרמטכ"ל על עזה (2- ניסיון חיסול בפ"ת, 3 - רופאים). יכול מאוד להיות שכשתקרא את ההודעה שלי הכותרות כבר יהיו שונות.

אני חושב שזה דווקא טוב שהבחירה אינה אובייקטיבית - כל עורך מחליט מה לדעתו הנושא הכי חשוב ולא “נכנע” לתכתיבים המקובלים. מה עדיף שבכל האתרים הכותרות יהיו זהות ובאותו סדר חשיבות? אז בשביל מה צריך כל כך הרבה ערוצי תקשורת אם כולם זהים?


(Gpep) #23

באופן עקרוני אתה צודק, הרי גם ב’בארסה מאניה’ הכותרת באותו יום כנראה לא דיברה על האסון ביפן, וגם לא ב’פנאי פלוס’, כמו שאלו אתרי נישה, גם ישראל כולה היא נישה (מישהו אמר בועה?). רק שהשוני שאתה מצביע עליו בין אתרי החדשות הישראלים הוא קוסמטי - בכותרות ובסדר שלהן. כשעושים זום אין, רובם די זהים ובאמת לא צריך כ"כ הרבה ערוצי תקשורת\חדשות. אפרופו ערוץ 10 והחובות שלו. פלורליזם אינו ריבוי ערוצי תקשורת, אלא ריבוי דעות.


(Gpep) #24

משהו רלבנטי שראיתי הרגע לראשונה:

[yt]F6uYh0mo0sA&feature=related[/yt]

ולמי שאינו יודע מי הדובר, כדאי לקרוא מתוך ויקיפדיה. התקופה הפוליטית בחייו רלבנטית לקטע שלעיל, התקופה העיתונאית רלבנטית לדיון הזה באופן כללי (והתקופה הספורטיבית כיו"ר מכבי ת"א כדורגל רלבנטית לפורום):

[SIZE=3][B]עיתונאות[/B]

ב-1991, בתקופת מלחמת המפרץ, החל לשמש כתב עוזר של משה נוסבאום בקול ישראל, ולאחר שנוסבאום עבר לערוץ 2, מונה בושינסקי ככתב הפלילים של הרדיו. בתפקיד זה שימש 7 שנים.
ב-1997 חשפה כתבת הטלוויזיה איילה חסון מערוץ 1 את פרשת בר-און חברון, שבמהלכה הועלה חשד כי נרקמה קנוניה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת ש"ס למינוי רוני בר-און ליועץ משפטי לממשלה כדי שידאג לעסקת טיעון מקלה לאריה דרעי במשפטו. בדיווחיו ברדיו נטה בושינסקי להמעיט מערך הסיפור, ובשלב מסוים דיווח כי בפרשה לא יוגשו כתבי אישום (שאכן לא הוגשו). הדבר הכעיס את מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (שהיה ממונה על חסון ועל בושינסקי) [1], שאמר “הדיווחים של בושינסקי אינם פרק שהרדיו יכול להיות גאה בהם” [2]. בושינסקי ענה למבקריו כי דיווח אמת וכי היא הכואבת [3].
בושינסקי עזב את קול ישראל כאשר קיבל הצעה מגלי צה"ל להיות כתב מדיני.
[B][/B]
[B]פוליטיקה[/B]

ב-1998 מונה בושינסקי לתפקיד יועץ התקשורת של ראש הממשלהבנימין נתניהו. בושינסקי ספג ביקורת על המעבר החד מתפקיד של כתב מדיני לתפקיד פוליטי, בלא תקופת צינון, ואף נטען נגדו כי סיקוריו מגמתיים והם שסייעו לו לקבל את התפקיד. בתקופתו כדובר משרד ראש הממשלה התמודד עם תדמיתו של נתניהו שהדרדרה בדעת הקהל ובאמצעי התקשורת, כולל פרסומי רכילות על אשתו שרה. בושינסקי שימש בתפקידו זה עד לאחר סיום כהונתו של נתניהו בעקבות כשלונו בבחירות 1999 והפסדו לאהוד ברק. הוא המשיך ללוות את נתניהו גם לאחר פרישתו לתקופה קצרה מהחיים הפוליטיים, ובמקביל עסק בייעוץ וביחסי ציבור.
בין השנים 2003-2004 כיהן כראש המטה של שר האוצר בנימין נתניהו, בעת כהונתו בממשלתו השנייה של אריאל שרון.
[/SIZE]


(Art Vandelay) #25

כנס חירום של העיתונאים בעקבות ה"התקפה" על התקשורת:
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/306/566.html?hp=16&cat=1901&loc=3