ליאו מסי: לא רע הילד הזה

ברצלונה

(dmitrys) #4611

מסי וחבורת הקונוסים שלו נוסעים לרוסיה בסופו של דבר.
אין לי מה להגיד על הניצחון בגבהים של אקוודור, כולם ראו את המשחק או את התקציר.
אבל כל פעם שמסי לא יציל את התחת של ארגנטינה, יגידו שהוא לא משחק בנבחרת כמו שהוא משחק בבארסה, שזה צ’אבי ואינייסטה, שלא אכפת לו , שבלהבלבלה. שיזכרו את המשחק הזה.

נ.ב. לי זה קצת מזכיר את המספרת של ריבאלדו.


(RDT) #4612

נבחרת ארגנטינה זה פשוט בדיחה… אם ברצלונה הפכה לFC מסי אז מה אפשר לומר עליהם?
שמחתי ממש לגלות כבר בקיץ שמסי סוף סוף קיבל קצת מנוחה והוא פתח את העונה באופן דיי מדהים.

לא אסלח להיגוואין בחיים על זה שהוא מנע ממסי זכיה במונדיאל.
אני ממש מקווה שאתבדה, אבל אני לא מצליח לראות את מסי סוחב אותם עד לזכיה ברוסיה.


(DoctorGonzo) #4613

פשוט כיף לראות אותו כל כך שמח


(X@vi) #4614

כמו שRDT אמר זה FC MESSI והסלקסיון דה ברזיל, כל מקום בו הוא נמצא מתרחשת התכנסות גרביטציונית אל הכח שהוא משדר מעצם העליונות שלו. זה טוב וזה רע ביחד כי זה פוגע בקבוצתיות ומסרס איכויות של שחקנים אחרים שלידו, מצד שני אין מה לעשות נגד זה הרי בסופו של יום אתה רוצה את הכדור ברגעים המכריעים אצל ג’ורדן אאאאהההה מסי…

אגב לא שזה אמין אבל נתתי הימור שהוא ייתן שלושער וצחקו עלי החברים לצפיה… עד שהוא הבקיע שלושער :sunglasses:


(Shusaku) #4615

לא זוכר שניימאר וסוארז התלוננו כשמסי בישל להם בסיטונאות.
לא זוכר שצ’אבי ואינייסטה התלוננו כשכל מסירה שלהם למסי הפכה לגול.

עד כמה מסי שחקן נוח (גם מבחינת האופי)? שים אותו שחקן קו, שים אותו חלוץ מדומה, שים אותו קשר, הוא יעשה את התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר, וידאג לסדר מצבים לחבריו להתקפה. בתום המונדיאל האחרון מוריניו רואיין ונשאל על מסי, התשובה שלו הייתה: “אחרי המונדיאל הזה אני מעריך את מסי יותר. הוא הקריב את עצמו ואת המיקום שלו על המגרש, כדי לעזור לנבחרת שלו. בעמדה קדמית יותר הוא היה כובש ומציג מספרים יותר מרשימים, והוא ויתר על זה כי הנבחרת שלו הייתה צריכה אותו מאחורה”.

ארגנטינה משחקת ללא תכנית משחק התקפית כבר שנים, פרט למוקדמות הקודמות. אין קשר בין הנוכחות של מסי לזה שהמאמנים שם לא יודעים מה הם עושים. עוד בתקופת מראדונה מסי סיפק מסירות בלי סוף לחלוצים לפניו כדי שיחמיצו ברשלנות.

דווקא במוקדמות של המונדיאל הקודם ראינו נבחרת ארגנטינה יציבה שמצאה סוג של תכנית משחק עם רביעייה קדמית, אבל למונדיאל עצמו אותם שחקנים הגיעו בכושר רע (כן היגוואין, אני מדבר עלייך) ונפצעו (כלומר רגלי החרסינות: די מריה ואגוארו).

לארגנטינה יש 2 בעיות. בעיה ישנה שטרם נפתרה, ואחת חדשה. הראשונה די ידועה, בכך שלארגנטינה אין שחקני קישור ברמה עולמית. כבר שנים שמשחקים עם ביגלייה ומסצ’ראנו כדי לכסות את החור במרכז המגרש, ולא מוצאים פתרון.

הבעיה השנייה של ארגנטינה כיום היא שאין דור המשך לשחקני ההתקפה. מדברים על שמות שפג תוקפם כבר מזמן, ובינתיים דור ההמשך דל מאוד. חלקו לא ברמה הראויה לטופ של הכדורגל, והחלק האחר בעייתי מבחינת המיקומים על המגרש.

לסמפאולי יש קצת יותר מחצי שנה כדי לנסות להכין נבחרת עם תכנית משחק אמיתית למונדיאל. הוא חייב להפסיק עם אלפי הזימונים האלה, ללכת עם 14 שחקנים ולהכין אותם למונדיאל. הוא חייב למצוא דרך לכסות את הבור בקישור, והוא חייב למצוא שחקנים שיבקיעו חוץ ממסי.

בשקט בשקט, מסי סיים את המוקדמות כסגן מלך השערים, למרות שהוא היה פצוע בכמחצית מהמוקדמות. אף שחקן אחר לא הבקיע יותר משני שערים. המצבים הכי טובים במשחק אמש היו בכלל של די מריה ואיקרדי. ולמרות זאת מסי היחיד שכבש.


(Michaelpiano) #4616

הקמפיין הדפוק הזה של ארגנטינה הוא, דווקא הוא, יהיה זה שיעיר את הרוח הארגנטינית הקשוחה, השיגעון, האהבה למשחק, הלחימה, ואולי דווקא עכשיו זה יקרה. אולי דווקא ב2018, מסי יחבק את הגביע בכל כוחו, כמו דייגו אז. אולי.


(אוריין יפה) #4617
                             מסי, המונדיאל של חייו

ההיסטוריה של מסי עם ארגנטינה היא לעיתים קרובות היסטוריה של בדידות. אפילו של אהבה נכזבת ואבדון. בדידות מחוץ למגרש בכך שהתייחסו אליו כמו אל זר, ובדידות בדשא בשל מחסור בכדורגלנים תומכים.

השלושער של ליאו מסי נגד אקוודור שהביא לכך שהנבחרת התכולה-לבנה תעפיל למונדיאל, ואף בדרך ישירה, לא הפסיקה לגרור תגובות בכל העולם, אך בעיקר בארגנטינה. אלו שביקרו אותו תמיד, אלו ששיבחו אותו, אלו שהיו אדישים, כולם, אבל כולם, נכנעים לרגליו בארגנטינה.

“תקשיבו למה שאני עומד להגיד לכם. אני יודע שביקרתם אותו. שהתייחסתם אליו כ’לא מחויב’. שאמרתם שהוא גאון בברצלונה, אבל עם מדי הנבחרת, כייצוג למדינתנו, הוא לא עובד, לא נותן לנו שמחה. גם אני התמלאתי בזעם כשהוא החמיץ את הפנדל נגד צ’ילה, אותה אחת שהיום הוא השאיר מחוץ למונדיאל. אני גם יודע שזה קל לדבר אחרי שמסי הבקיע שלושה שערים והכניס אותנו למונדיאל, משהו שכבר נראה לנו סיוט. אבל הבחור הזה, זה שעכשיו מהללים בכל השערים, זה שכל אחד מקדיש לו פסקה ברשתות החברתיות, הוא סבל מזה, כאב לו בדיוק כמו שכאב לכם. הוא זה שנשאר עם המבט האבוד לאחר שהפסיד גמר באמריקה ואותו אחד שהתמלא בדמעות כשלא הצליח להביא לנו את הגביע בברזיל. אני חושב שהיום אנחנו צריכים ללמוד ממה שקרה, מזה שהבחור הזה הציל אותנו מהגרוע מכל. מזה שאם הוא לא היה, היום היינו מקללים את הנבחרת.
כולם צריכים להודות לו. השחצן, זה שביקר אותו וזה שתמיד שיבח אותו, החברים שלו, הצוות הטכני, ההתאחדות הארגנטינאית, כולם צריכים להודות שמסי הוא ארגנטינאי. היום תודות למסי אנחנו הולכים למונדיאל.
תודה שלקחת אותנו, ליאו. תודה שגרמת לנו להאמין שוב. תודה שהענקת לי במתנה את הדמעות של אבי, כמו שהמון זמן לא ראיתי אותן. תודה שריגשת את כולנו וגרמת לנו לחוש גאווה בכך שאנחנו ארגנטינאים.
היום מסי מאושר. אבל לא בזכות עצמו, לא בזכות זה שהוא הטוב ביותר פעם נוספת ולא כי הוא העפיל למונדיאל שכל כך שייך לו. ליאו מאושר כי הוא מרגיש שהיום המדינה שלו ישנה בשקט, שהיא הולכת לישון שמחה. מסי מאושר כי הוא עשה אותך מאושר, אותי, את אבא שלי ואת כל אנשיו”. (מכתב שנשלח לעיתון clarin).

בואו נסיים עם השטות הזו שמסי הוא לא ארגנטינאי, נחליף את הקלילות שבמחשבה על המולטימיליונר שחי באירופה ולא מרגיש את מדי הנבחרת בשאלה האם מגיע לנו אותו. נחסוך לעצמנו את חוסר הרגישות בלא לראות שעבור ארגנטינה, מסי סובל כמו נידון לגזר דין ונודה לו אחת ולתמיד שהוא בחר את גזר הדין של להיות ארגנטינאי.

“רציתם את מסי? הנה קיבלתם אותו, לעזאזל.” שרה הטלוויזיה הארגנטינאית בגול השלישי של ליאו. גול של מונדיאל, של שלווה, צעקה של מדינה ששרה בקול חי את צרותיה והצלחותיה.

מסי הקים לתחייה מוות, נבחרת ששקועה בכאב ממשקל החולצה.

ארגנטינה במונדיאל אחרי שראתה מקרוב את התהום, ותעשה זאת עם מסי שנמצא בבגרות מוחלטת, הכחולים לבנים כבר סבלו בדרך למקסיקו בשנת 86 והשאר היסטוריה.
“זה היה טירוף בשביל ארגנטינה לא להעפיל.” הודה מסי לאחר המפגש. “היה עצב, מתח, הכול. זו המציאות. פתחנו לעצמנו דלתות בחוזקה והצלחנו להוציא את הדברים החיוביים שיש לצוות. היינו רוצים להגיע בדרך אחרת ולא עם החבל סביב הצוואר אבל כך זה יצא”. בשבילו זה יהיה המונדיאל הרביעי וגם ההזדמנות הגדולה של הקריירה שלו (יהיה בן 31) כדי לסגור מעגל נצחי עם המדינה שלו". בשביל סמפאולי אין לליאו חובות לנבחרת: “מסי לא חייב מונדיאל לארגנטינה, זה הכדורגל שחייב מונדיאל למסי. הוא הטוב בהיסטוריה”.

לאחר המועקה הקהל מקווה שהנבחרת תתגבר על המחסום ושכמה שחקנים יחזרו לקבל הכרה. אחרי האופוריה, נכפה לדבר על כדורגל, על משחק, כדי שארגנטינה תהיה משהו מעבר למסי.
“מרוב שאנחנו נואשים לנצח, שכחנו איך לשחק”.

אף אחד לא מפקפק כבר בתרומה של מסי (“מסי משחק כמו מסי”), אבל גם אף פעם לא היה לו קל עם ארגנטינה. בבכורה שלו בשנת 2005, כשהושעה לאחר דקה אחת של משחק, הוא כבר אגר זעזועים. ברוסיה הוא יוכל להוציא את הקוץ בבמה הגדולה מכולן,זה המונדיאל של חייו.

מקורות: http://www.sport.es/es/noticias/barca/messi-mundial-vida-6349160
http://www.mundodeportivo.com/futbol/mundial/clasificaciones/20171012/432000637313/messi-mundial-argentina-aficionado-agradecimiento.html


(X@vi) #4618

כתוב יפה מאוד

באופן אישי מסי עבורי היה תמיד שם ותמיד נמצא עבור ארגנטינה אבל המחסומים החברתיים והעוולות שנעשו לו היו חסרי פרופורציה, הביאו לכך שאנשים אשכרה מפקפים בזה שהוא ארגנטינאי ולא נולד וגדל שם עד גיל 13 וייצג אותם מהנוער. מסי נותן עוד גושפנקא עבור חלק מהארגנטינאים והמפקפקים אבל הוא לא עשה שום דבר יוצא דופן, עבורו כל משחק הוא משחק אותו דבר ותמיד הוא הכי טוב.

מסי עושה את אותם דברים כבר מעל 12 שנה אבל מעטות הפעמים בהם המאמנים הארגנטינאים משתמשים בו כמו שצריך, העם הארגנטינאי חי על עיוות היסטורי שבו דייגו לקח נבחרת בינונית (האמת שהיתה לו נבחרת לא רעה) ולקח מונדיאל אבל זה היה עם פוקס שלא ראו את היד שהוא שלח כדי להתגבר על אנגליה. דייגו לקח מונדיאל ומסי הגיע לגמר והפסיד לנבחרת הרבה יותר טובה בסכ"ה זה הכל ענין של מזל, מסי לא חייב לאף אחד שום דבר כבר הרבה זמן זה הכדורגל שחייב לו זה משפט מדוייק שאמר סמפאולי.

אני מקווה כמו כל העולם שמסי יצליח לסגור מעגל ולקחת את התואר הגדול מכולם כי זה ישים אותו באופן סופי עם דייגו ופלה שם, במדרגה הכי גבוהה של הפודיום ההיסטורי של הכדורגל. אני מקווה בשבילו שהמעגל הזה ייסגר למרות שאני לא חושב שיש מסביבו את הכלים לעשות את זה, אבל גם אם המעגל הזה לא יסגר כפי שאנו רוצים בשבילי המעגל הזה כבר סגור.

אין שחקן שריגש אותי כמו שהוא ריגש אותי כי דייגו כיכב כשהייתי פיצפון, רונלדו בא שבה את ליבי והלך אחרי שנה, רונלדיניו הכניס בי המון תקווה ונפלתי לאיזה קראש אבל מסי היה שם כל פעם מחדש שהיה צריך אותו… בגלל זה אני מוקיר ומודה על כל רגע נוסף שהוא משחק, בגלל זה אני מקווה רק בשבילו שהוא ייקח מונדיאל…


(t-rix) #4619

מסי מאריך חוזה עד 2021 עם סעיף שחרור של 700 מליון… יהיה בן 34, מצידי שימשיכו להאריך לו עד גיל 43…
אשרינו שזכינו…!


(X@vi) #4620

700 מיליון?

זה פחות מכריסטיאנו… כנראה שמסי פחות טוב


(barakpxp) #4621

מסי בקלאסיקו בגיל 18


(agalma) #4622

טוב, אז עם כל הכבוד לסטטיסטיקות (ואין כבוד) בואו נתעכב על מה שחשוב באמת. קצת כמו שהמדע היום מצליח להוכיח את מה שפרויד ראה במו עיניו, כך גם לנתונים שמוכיחים לנו שמסי הוא החייזר הטוב ביקום (במסירות, בראיית משחק, בשערים, בבישולים, בחמידות) אין באמת מה לחדש לנו, הרי אנו צופי בארסה מיומנים ביותר. מה שכן מעניין הוא האופן בו מסי בוחר לחגוג במגרש הביתי שלו, הרי הוא: הביב.

אנחנו יודעים כבר שרמת הסלפי של מסי היא ברמת ה-בואו נחגוג שער בגמר ליגת אלופות כשאני מפרסם את הנעל של אדידס ולכן אחרי שאני כובש עם הראש!! אני מוריד את הנעל ומראה אותה למצלמה- כך גם הצילומים המביכים והחמודים שלו עם בחירת זוית מצלמה שמכריחה את אנטונלה לקחת את הפיקוד לידיים.

אבל לגבי החגיגות?? הרי אנחנו רגילים להצטלבות ולהקדשה לסבתא שבמרומים (או שזו מעין קריאה לחללית שתבוא כבר לקחת אותו כי נמאס לו מבני האנוש הפשוטים). כן נכון, יש מדי פעם שמסי עושה מעין תנועה עם היד של ‘וואו וואו וואו’ איזה שער יצא לי, או מעין ניתור ארבעה מטר לגובה עם הנפת אגרוף. אבל מה שהוא עשה בשתי חגיגות השערים שלו בביב, על זה כבר צריך לפקח קצת יותר מקרוב.

לגבי החגיגה ההיא המפורסמת, כבר ציינתי שנראה שמסי מנסה לסמן דבר מה עבור האוהדים באיצטדיון ובעולם כולו, כאילו הוא מבקש לעצור רגע את המובן מאליו שקורה סביבו ולציין את הרגע, להופכו לסימלי, אולי אפילו לקדוש. זה ברור שזה מכוון, לא ספונטני בעליל, מסי ממש מסיים לחגוג באופן הרגיל שלו ואז עושה את המחווה- הורדת החולצה והענקתה לבני התמותה, כאילו הוא מפריד את השם המתנוסס על החולצה מהאדם שלובש אותה: “אני הוא מסי, מסי הוא גדול יותר מסך חלקיו, אני בתפקיד הזה של להיות האיקס פאקטור, תהנו מהרגע, זה לא יימשך לעד”.
לגבי שאלת התזמון, ולמה לעזאזל הבחור הצנוע הזה צריך את זה? הייתי מת פעם לשאול אותו, אבל נראה לי שלא אקבל תשובה ברורה.

לגבי החגיגה משבת, זה קצת עוד מאותו דבר, אך הפעם מבלי לקבל צהוב מהשופט, שכן הרגע של קבלת הצהוב (לפי חוקי המשחק) לא תואם את מה שמסי עושה (מעבר לחוקים הגיוניים) וגם לא ראוי לצהוב. ולכן אתעקב רגע על ההשתחוות:
כמו שחקן מהולל שעושה תפקיד שייקספירי, הוא משתחווה, הוא מודה לקהל בה במידה שהוא מבין שהקהל מודה לו. וההכרה הזו, ההבנה הזו של מסי שהוא כתב לעצמו את התפקיד, הוא כתב לעצמו את הטקסט והוא כמובן השחקן הראשי בהצגה הזו, ההבנה הזו היא קסומה, הזויה, ונצחית.

מסי מבין שהוא נחרט בספרי ההיסטוריה, פשוט מתחשק לו לנווט את הסיפור (קצת) כמו שהוא היה רוצה להיזכר.


(t-rix) #4623

הפסקה האחרונה היסטורית כמעט כמו הפרעוש עצמו.
Priceless @agalma


#4624

עוד שיא נשבר - 366 שערי ליגה עבור מועדון אחד בחמש הליגות הבכירות באירופה.


(אוריין יפה) #4626

מסי מעורב ב-10.2% מ-4000 השערים של בארסה בקאמפ נואו.

308 שערים ו-102 בישולים.


(dmitrys) #4627

יותר הגיוני למדוד את המעורבות שלו מאז שהתחיל לשחק שם, לא מאז שקאמפ נואו נבנה.


#4628
  • לאחר הבישול ללואיס סוארס עם שער השוויון, מסי הפך לגדול המבשלים בלה ליגה עם 148 בישולים.

  • עונה עשירית ברציפות שליאו מסי מגיע ל-30 שערים לפחות במדי בארסה.


(Shusaku) #4629

מסי הוא השחקן שמגיע הכי מהר אי פעם ל100 שערי ליגת אלופות. זה לקח לו ‘רק’ 123 משחקי ליגת האלופות.

היחיד שהגיע לפניו ל100 שערים היה כריסטיאנו, לו לקחו 137 משחקים.


(dmitrys) #4630

ושער הכי מהיר בקריירה , אחרי 128 שניות בלבד.


(t-rix) #4631

מסי שוב הרגיש עומס שרירי וכנראה שהוא לא ישחק נגד ספרד.
אני גם חושב שהוא לא צריך לשחק במשחק הליגה הקרוב.
מבחינתי כפפות משי (לא פחות!) עד סוף העונה.