ליאו מסי: לא רע הילד הזה

ברצלונה

(dmitrys) #4528

"Lineker: "Messi is so good, he even scores after he retires


(Shusaku) #4529

כשנכנסתי לבדוק משהו בטבלת שיאים של ברצלונה, צץ לי משהו מוזר לעין. מתייחסים לשיאים של שחקני שדה, מקבלים את הדבר הבא:

לא מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
לא מסי
מסי
מסי
מסי
לא מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
לא מסי
לא מסי
לא מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
לא מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
לא מסי
לא מסי
מסי
לא מסי
לא מסי
לא מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
מסי
לא מסי
לא מסי
לא מסי
לא מסי
לא מסי
לא מסי
לא מסי
מסי
מסי
מסי
מסי


(Mediapunta) #4530

מישהו יכול לשפוך אור על הפציעה והכאבים של מסי באיזור המפשעה?

קראתי כתבה במארקה, שזה משהו שכמה וכמה שחקנים התמודדו עם כאבים כאלו, ובסופו של דבר נצרכו לעשות ניתוח.

Sent from my LG-D855 using Tapatalk


(dmitrys) #4531

ככה זה כשנשואים לדוגמניות.


(Mediapunta) #4532

ועכשיו מישהו ברצינות?

Sent from my LG-D855 using Tapatalk


(San Sunny) #4533

עדיין לא היה שום אבחון רשמי, שום הודעה רשמית בנושא. רק ידוע שכואב לו שם והוא צריך להיבדק במועדון. מחכים לתוצאות ואז נוכל לשפוך אור.


(מסי 10 ) #4535

אולי עכשיו מסי ולואיס אנריקה יקבלו שכל ויתחילו לתת למסי לנוח מידי פעם.


(Sasha) #4536

חייבים, חייבים. לא הגיוני שבשנים האחרונות זה קורה לו כל פעם בחצי הראשון של העונה. אם אנחנו נמשיך להתנהג כמו בגנון ולתת לליאו 90 דקות כל משחק (ואל תתחילו עם השטות של “נח על המגרש”) אז התסריט של העונה שעברה שוב יחזור על עצמו…


(San Sunny) #4537

[U][B]השם הפרטי: כדורגל, שם המשפחה: מסי.[/B][/U]
[SIZE=2]הטור של מיגל ריקו על מסי מלפני שבוע ענק, מדהים. עונג כביר לקריאה ואני מקווה שגם אתם תתענגו על כל מילה שלו.
[/SIZE]

“הכדורגל שולט בכולנו, אבל הוא שולט בכדורגל. כשאתה רואה את ליאו עושה משהו בלתי אפשרי, האהדה יוצאת ממך פשוט כך. מסי השיג זאת, הוא כבר עשה, עושה ויעשה דברים שאף אחד מאתנו לא ראה בכדורגל.”

אלו היו דברי נבואה מלפני שנה וחצי. מסצ’ראנו אמר אותם דקות אחרי שבארסה עברה את סיטי בליגת האלופות עם תצוגה של ליאו, שהשאירה את גווארדיולה (בכבודו ובעצמו) נדהם. פפ הגיע באותו היום כצופה לקאמפ נואו עם אביו ומצלמות הטלוויזיה תפסו אותם, יותר מפעם אחת, עם פה פעור, תגובה הגיונית כתוצאה מהאהדה הבלתי נלאית שלו לחלק מהביצועים המוזהבים שחתום עליהם השחקן הטוב בעולם.

המשפטים ההם של מסצ’ראנו יכולים להיות גם תיאור מתאים להופעה של מסי מול סלטיק. קטלוג של ביצועים מרהיבים שהגיעו כמעט 13 שנה אחרי (16 בנובמבר 2003) ההופעה הראשונה של מסי בבארסה. וזה הדבר היפה. אחרי שעבר כל כך הרבה זמן מאותו היום בפורטו (המשחק הראשון של מסי בפורטו שבפורטוגל), הדבר שהכי ראוי להערצה הוא התוקף של הכישרון שלו. בזמן שעל כל שחקן אחר היינו רואים סימנים לכך שהוא נמצא בסוף הקריירה שלו, אצל ליאו זה נראה כאילו הוא רק מתחיל. שחקן ייחודי, שנעשה כל פעם חזק יותר, שלם יותר.

מסי הוא כבר לא הברק שהיה, הוא מייעל את הכוחות שלו. הוא עושה בשני מטרים את מה, שבזמנים אחרים, היה עושה בעשרים מטרים. הוא גם לא נראה אותו דריבליסט ייחודי שהיה, תמיד מעורער, גם לא אותו סקורר בלתי נלאה שאף שוער יריב לא היה עומד בפניו. אך הוא הציר המרכזי והוא קראק ללא תחרות, כי להיות קראק משמעותו לעשות דברים בצורה טובה יותר מהשאר, יהיו אשר יהיו. השחקנים של בארסה מצוינים, אבל עם ליאו לצדם, הם טובים יותר. ספונטניות שמולידה סולידריות.

וכך, שלוש עשרה שנה אחרי השיעור הראשון, בינתיים הוא ממשיך להסביר את עצמו במגרש, שם את דמותו כאגדה בתור. כלומר, הוא ממקם את הסגנון שלו כאחד המיתוסים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל.

הוא מנפץ את שיאי העבר עם אותו האופי שאיתו חרט על הכתר, מבלי שאותה מוטציה בתוכו תשביע את הרעב שלו או תערער על ייעודו כשחקן שלם, ייעוד שהקדיש לו את חייו. ושם הוא נמצא, עם 517 גולים, הפך (אף על פי שכבר היה הטוב ביותר) לסקורר הארגנטינאי הכי גדול בכל הזמנים. הוא ממוקם לפני אדון האדונים די סטפאנו והרבה לפני דייגו ארמנדו מראדונה (354 גולים).

עוד הערה על ליאו לסיום, הוא שחקן שכבר לא ניתן להגיד עליו משהו טוב שלא אמרו כבר, אבל כמו שכבר רשמנו, זאת הסיבה שבגללה השם “מסי” הוא שם המשפחה של הכדורגל. בחור אשר לא משנה אם נחשב לטוב ביותר בכל הזמנים, יהיה נצחי. אנחנו לא נראה משהו דומה לעולם. ואם מישהו כבר ראה, אותו מישהו עדיין לא נולד.


(Mendieta) #4538

לאו מסי כשהיה קטן בתקציר “מורחב” של משחק בשכונה בין קבוצתו ניואלס לקבוצה אחרת בשכונה. פשוט מדהים. לא השתנה הרבה-בא לאמצע, בא מהצדדים, עובר שחקן שמושך לו בחולצה, “מאכיל” את חבריו במצבים לשערים ומוביל מהפך מ2-0 ל3-2. פשוט מפחיד.

[YT]x4CS61Vlf4I[/YT]


(moshe34) #4539

לאו מסי לא רק כדורגלן גדול אלא גם אדם טוב.
ההתאחדות הארגנטינאית מלינה שכר של המאבטחים של הנבחרת במשך חצי שנה ומסי ללא היסוס משלם את החוב!


(chaplan) #4540

[RIGHT]כתבתי תגובה בדיון בפקולטה במדריד וחשבתי שלאלה מכם שלא מגיעים לשם אני אשתף גם כאן : אני לא בא לפתוח בוויכוח מסי- רונאלדו סתם רוצה לתת פיסת סטטיסטיקה.

מסי - 223 בישולים ב661 משחקים = יחס של 0.337 בישולים למשחק.

רונאלדו - 188 בישולים ב820 משחקים = יחס של 0.229 בישולים למשחק.

שערים:

מסי - עם 526 - יחס של 0.796 למשחק.

רונאלדו - עם 565 - יחס של 0.689 למשחק.[/RIGHT]

[B]

[B]אם נהיה אופטימיים וננסה לחזות שהוא ימשיך פחות או יותר באותו הקצב עד המשחק ה-820 שלו נקבל ממנו תפוקה של : 652 שערים ו-276 בישולים בקירוב גס. [/B][/B]


(agalma) #4541

שמתי לב שכל פעם כשמסי עושה שחיל (מילה יותר מדוייקת מנאטמג), הוא מיד נכנס ל-god mode, או בשפת משחקי הוידיאו “קומבאט”, ומשם לסדרת תנועות ושלל הטעיות ספק מחושבות ספק תגובתיות, כמו מי שבונה מסלול דומינו- בתיחכום ובדיוק רב רק שבפאסט פורוורד.

שחיל זה ההזנק שלו, זה כאילו פוער נתיב בבונקר והוא נשאב לשם בכל גופו ומאודו.


(Ender) #4542

[U]עושים למסי עוול! על יעילות ואסתטיקה / עמית לוינטל וזמר אהרן[/U]

“כמו מוצארט למוסיקה, כמו איינשטיין למדע, כמו היצ’קוק לקולנוע.”
“הכדור הומצא בשביל הרגליים שלו.”


(San Sunny) #4543

[B]מסי כריסמס, המתנה העונתית של בארסה עם ציפוי של השחלה
[/B]
בארני רוניי בטור מדהים ומסחרר לגבי המשחק של בארסה נגד אספניול, עם מסי במוקד.

[B]המהלך המדהים שלו נגד אספניול היה הרגע של השבוע, עונת החגים ואולי השנה. מהלך שמעניק תחושה של פלא ילדותי, של רצון טוב.
[/B]

זה מצחיק איך זה עדיין נראה חשוב לברבר על ליונל מסי, אחרי 12 שנים של קריירת ספורט יוצאת דופן. היית חושב לעצמך שעד עכשיו היינו כבר אדישים מרוב הישנות. אבל לא כשהוא ממשיך לעשות דברים כמו מה שעשה נגד אספניול.

אחד הדברים הבולטים בחג המולד זה הנגיעה שלו בכולם, השכבות של המסורות וההרגלים, הדרך בה התקופה המיוחדת הזו בשנה מצליחה לגרות כל אחד מהחושים שלנו. מוצפים רגשית, זו בהחלט בחירה קשה. לכולנו יש את ההעדפות שלנו. אבל בסופו של דבר זו בחירה אישית לגבי איזה חלק בחג המולד אנחנו הכי שונאים.

הרשימה אינסופית. פקקים אינסופיים. אנשים שמכנים את החג “כרימבו”. ילדים אמריקאיים טיפוסים בסרטים משפחתיים, שלבבותיהם מלאים בסנטה ובאושר יותר מדי. סנדוויצ’ים מפורקים בבייקון ובגבינה, חנויות מלאות באנשים עצבניים וזועמים, פרסומות טלוויזיה שמתגרות בך להזיל דמעות ריקניות של תסכול קיומי… כמובן, בנוסף לכך מגיעה האימה של המסורת המשפחתית, שלפעמים יכולה להתיש נפשית. חג שמח לכולם!

בתוך כל התוהו ובוהו הזה מגיח הספורט חזק יותר מתמיד. אולי זה היסוד של האסקפיזם, רגע של בהירות במרכז של כל זה. מה שלא תהיה הסיבה, זה מנהג קבוע בזמן הזה של השנה להאנח קצת, לאמץ ארשת פנים דתית קצת, למלא את העט בגבינה נוזלית ולכתוב על הרגעים האלה של השנה, אלה שמעבירים מסר של תקווה ספורטיבית לאנושות.

למזלנו, יש כמה דברים שתמיד אפשר לסמוך עליהם. אני מדבר, כמובן, על המהלך המדהים של ליונל מסי נגד אספניול. הרגע שלי של השבוע, של תקופת החגים ואולי השנה. אז תשכחו מחג המולד. בואו נדבר על מסי. זה מצחיק איך זה עדיין נראה חשוב לברבר על ליונל מסי, אחרי 12 שנים של קריירת ספורט יוצאת דופן. היית חושב לעצמך שעד עכשיו היינו כבר אדישים מרוב הישנות. אבל לא כשהוא ממשיך לעשות דברים כמו מה שעשה נגד אספניול.

ברצלונה פגשה את אספניול ביום ראשון בלילה. זה היה דרבי צמוד ועצבני, שבארסה הובילה 1 - 0 אחרי שחלפו 67 דקות משחק. מדי פעם שומעים מישהו זורק משפט על כך שהליגה הספרדית עדינה. משהו שלא כדאי לומר לאנדרס אינייסטה, שמתחיל להזיז עניינים על ידי התפתלות בין 3 שחקנים, תוך כדי שקוצצים לו אתה הרגליים באלימות והוא מחליק את הכדור למסי, שנמצא כ-40 מטרים מהשער. בנקודה הזו: התחלנו.

מסי מרים מבט. הרבה מהשעה שלפני כן הושקעה בלחמוק מתיקולים ובלדחוף את אספניול אחורה. מלפניו נמצאים כעת שבעה שחקנים, מסודרים במשולש צפוף ועצבני בקצה הרחבה שלהם. עצרו את הרגע הזה והסתכלו – מסי נראה לרגע קט כמו קישוט אדום-כחול בקצהו העליון של עץ חג מולד עמוס וצפוף מאוד. טוב, מספיק עם רפרנסים לחגים מפה והלאה. בתקווה שזה העניק תחושה של פלא ילדותי, של רצון טוב.

הדבר הראשון שמסי עשה – הוא השחיל לחאבי פואגו בין הרגליים. זה לא קל כמו שזה נשמע. פואגו שחקן ותיק שעבר הרבה בקריירה, והוא בן 32 היום. מרחוק הוא נראה כמו הקשרים האחוריים בשנות ה-80 בספרד שהטילו אימה על כל רגל שנתקלו בה. בניגוד מושלם לכך מגיעה ההשחלה של מסי, מרגיעה ועדינה, טפיחה קטנה ושקטה ברווח שנותר על ידי תנועתו של פואגו.

זה משהו מצחיק אצל מסי, העדינות הזו. ג’רארד פיקה זוכר שהגיע ללה מאסיה מבלי לומר מילה אחת כל החודש הראשון שלו שם. גם עכשיו, כשהוא מסב כאב חסר רחמים ולעתים משפיל על יריביו, מסי עושה זאת עם נגיעה מפנקת וקטנה. המהלך המפורסם בחצי גמר ליגת האלופות שהותיר את ג’רום בואטנג על הרצפה לפני שנה וחצי היה כמו מכה קטנה וחמודה עם פטיש יום עצמאות לעורף.

לאחר מכן מסי מדלג הרחק מדייגו רייס. לרייס יש 39 הופעות בנבחרת מקסיקו. הוא בגובה מטר תשעים והוא קופץ בזריזות לעבר הכדור. מסי נאלץ להתרגל לכך שגוברים עליו בעוצמה לעתים. בעת הצפייה בו דואה הרחק מרייס אתה נזכר כמה הוא חזק, כמה מתישים הזינוקים שלו, הצורך התמידי ללחוץ על הדוושה על הסוף כדי למצוא שטח, להיות רענן ממש עד הסוף. הוא אולי נראה כמו עכבר מצויר וידידותי. אבל מסי הוא גם לוחם בדרכו שלו.

הבא בתור הוא ג’רארד, שרץ בספרינט אחורה כדי לחפות על חבריו. כשמסי משנה כיוון קרוב אליו, ג’רארד נועל את רגליו, מחשש להשחלה נוספת. מסי פונה לימין ומרחף מעבר לו, כמה פשוט וקל. בתור שחקן עם כדרור כה עילאי, אין לו טווח רחב. הוא לא רקדן יצירתי ברמה אדירה, כמור ונאלדיניו עם צעדי הריקוד רבי התושייה שהקסימו את העולם בזמנו. הכול אצל מסי הוא וריאציה של אותם מהלכים בודדים, הטעיית הגוף והניתור הצידה, היכולת יוצאת הדופן לראות את השטח הפנוי ולקפוץ ישר לתוכו. 12 שנים עברו וזה עדיין מפתיע לראות אותו עושה זאת.

עד כה עברנו רק 4 שניות מאז שמסי החל את המהלך שלו. נותרה עוד שנייה אחת. דויד לופס נמצא בדיוק מולו. הוא גדל בעיר ברצלונה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הספרדית באותה העונה בה מסי זכה בכדור הזהב השני שלו. לצד התקופה שלו בנאפולי, הלכה למעשה הקריירה שלו נמצאת תמיד קרוב לצל של מסי. פה הוא מתבונן במסי נע בחדות שמאלה 3 פעמים, ואז יוצא כדי לחטוף את הכדור.

בנקודה הזו מסי מבצע פעולה שנראיתה באותו רגע כמו שינוי קופצני לתוכניתו. הוא פונה ימינה במקום, במהירות מסחררת. לופס מזנק בכלל לכיוון הלא נכון, מבט כואב כבר מתחיל להתפרס על פניו תוך כדי שהוא רודף אחרי אוויר. עכשיו שני המגנים גם הם מתקרבים, כמו שני קצוות של תפר שנמשכים פנימה. כל המשחק נדחס לתוך המשולש המתכווץ הזה. לבסוף מסי עושה מה שכל שחקני העל האלה נוטים לעשות – עוצר את הזמן, נשען לשנייה על המרפק ותוהה מה לעשות, ואז מעביר את הכדור לרגלו השמאלית. הבעיטה חלשה, דחיקת בוהן ישר לרוברטו שהודף את זה. לואיס סוארס מטיח את הכדור החוזר. כל הקאמפ נואו גועש.

וכך, פחות או יותר, מסתיים המהלך המדהים של מסי, אם כי דקה מאוחר יותר הוא רץ בין 4 שחקני הגנה וסידר לג’ורדי אלבה את השלישי. הקבוצה הזו של סופרסטארים ענקיים תמשיך לנצח משחקים כמו אלה ככל שהעונה תתקדם לעבר שתי מחוזות אפשריים – הצלחה עילאית או כישלון עילאי. לא הרבה ישתנה על ידי עוד מהלך של מסי, עוד סיבוב של תשואות, הצתה מחדש של הוויכוח הבלתי פוסק ומעיק לגבי גדולה וגבורה.

החלקה הטובה ביותר תישאר אותה משבצת קטנה וירוקה מסביב למסי תוך כדי שהוא מוציא לפועל את אותן התבניות המורכבות שלו, תזכורת לכך שאפילו באמצע המהומה המוכרת של קניות, מסורות מפוקפקות ומותגים צעקניים, הספורט עדיין יכול לייצר את רגעי הטוהר האלה, רגעי הקסם והניצוץ המתמשכים.


(moshe34) #4544

גראהם האנטר אם עוד מאמר מצוין על המשחק של מסי אתמול.
אמ_לק:
“אל תעצבנו את מסי”
"Lionel Messi turns frustration into match-winning Clasico performance"
http://www.espnfc.com/blog/the-match/60/post/3108413/lionel-messi-turns-frustration-into-match-winning-clasico-performance-for-barcelona


(t-rix) #4545

היום לפני 5(!!) שנים מסי כבש רבעייה ונפרד בחיבוק מפפ.
בתקופת הזוהר, מסי שיחק 219 משחקים, בהם כבש 211 שערים ועוד 81 בישולים!!

רק בשביל הספורט, אז ב5 השנים האחרונות מסי שיחק 250 משחקים, בהם כבש 249 שערים ועוד 95 בישולים!!

בגדול הסטטיסטיקה אפילו השתפרה ביחס גול+בישול פר משחק…
#שחקןשלשולשארבעשנים!


(סארי) #4546

חברה מישהו פה יכול להסביר לי מה הקטע עם החוזה של מסי? למה עדיין לא חידשו לו ועל מה אין הסכמה?


(Paul Heyman) #4547

סתם דיבורים בעיקר של התקשורת שמרימה כל דבר לרמה של קטאסטרופה לאומית לפחות.

יש לו עוד שנים על החוזה הנוכחי אבל רוצים להעריך לו כבר את החוזה עד 2022.

יקח עוד כמה סבבי משא ומתן ויחתם חוזה חדש.

באמת שאין פה שום סיפור גדול.


(האחיין של קרלס) #4548

עוד שנה.