ליאו מסי: לא רע הילד הזה

ברצלונה

(moshe34) #4431

[QUOTE=אסף-בארסה;1685284]

לדעתי אין שום מקום לניתוח מקצועי, החוסר מזל שיש לארגנטינה בגמרים הוא כבר מעבר לכל דימיון. זה בלתי נתפס.

בוא הביתה ליאו, אנחנו לא נפנה לך עורף. לעולם.[/QUOTE]
כל מילה זהב.
הפחד הגדול שלי, המשפט ההוא של פפ:
"ביום שמסי יפסיק להנות מכדרוגל הוא יפרוש"
היום הוא הפסיק.
זה ישפיע עליו להרבה בזמן.
ואת רעידות המשנה, תרגיש גם ברצלונה אין לי ספק בזה.


(moshe34) #4432

את הטקסט המרגש הבא כתב [B]צוד[/B] וגרם לי לרגע אחד פחות להיות עצוב, אבל רק לרגע אחד:

[RIGHT]המיתולוגיה היוונית מספרת על אדם עני בשם חורחה שנולד לו בן.
חורחה אהב את הבן שלו יותר מהכל, אבל לצערו הילד היה חולה במחלה נדירה.
חורחה הלך אל הרופאים הכי טובים בכפר, אבל אף אחד מהם לא מצא תרופה למחלה הנדירה של הילד.
בסוף, הרופא הכי זקן בכפר אמר לחורחה “יש רק תרופה אחת למחלה של הבן שלך, אבל בלתי אפשרי להשיג אותה”.
חורה היה עקשן גדול ומילים כמו בלתי אפשרי לא היו בלקסיקון שלו. בטח לא כשמדובר בחיים של בנו האהוב. [FONT=inherit]
"הילד צריך לשתות שלוש טיפות מנקטר האלים שנמצא על פסגת האולימפוס, אבל אף בן תמותה לא יכול להגיע לשם ולגנוב מנקטר האלים. הוא מוגן על ידי…"
חורחה לא חיכה לשמוע על ידי מה הנקטר מוגן ופשוט יצא אל הדרך.
לא אלאה אתכם בכל התלאות שעברו עליו, הוא נלחם בדרקונים, במפלצות בעלות 77 ראשים וביצורים זוועתיים אחרים.
אבל הוא לא נשבר ולא אמר נואש, ואחרי 12 שנה הוא הגיע אל פסגת האולימפוס, שם ראה את נקטר האלים מטפטף מתוך סלע.
חורחה קפץ עם בנו הקטן קדימה וטפטף אל תוך פיו 3 טיפות מהנקטר.
ברגע הזה נשמעה זעקה מחרידה בכל רחבי תבל, וזאוס בעצמו הגיע לראות מי בן התמותה החצוף והנועז שגנב מנקטר האלים.
חורחה התייצב מול זאוס הענק ואמר לו “אתה יכול לעשות לי מה שאתה רוצה, אבל אני מזהיר אותך, אל תחשוב אפילו לפגוע בילד”.
זאוס נהנה מחוצפתו של האבא ובעיקר מההקרבה שלו למען הילד. וכה הייתה תשובתו:
"תירגע. אני לא אהרוג אותך או את הילד. לא בגלל שאני לא יכול, אלא בגלל שאני מעריך את ההקרבה והאומץ שלך.
"דבר שני, הבן שלך שתה מנקטר האלים ולכן הוא יהיה על אנושי. הוא יעשה דברים שאף אדם מעולם לא עשה, ואף אחד לא יבין איך בכלל זה אפשרי.
“דבר אחרון, חורחה. מכיוון שהאבא היה אמיץ כאריה, תקרא לילד בשם שינציח את גבורתך. קרא לו ליאו”.
חורחה התשוש אך מרוצה בסך הכל, החליט שהוא יצא בשלום מכל המסע ופנה ללכת חזרה הביתה, כשקולו של זאוס השיג אותו:[/FONT][FONT=inherit]“א-ב-ל”, רעם קולו של זאוס והתגלגל במורדות ההר, “בגלל שבכל זאת, הייתה כאן גניבה מהאלים, ואי אפשר להשאיר אותה ללא עונש, אני גוזר על הבן שלך שבכל טורניר בין לאומי הוא יגיע לגמר אך לא יזכה בו אף פעם”.
חורחה חיבק חזק את הילד והתחיל לרדת חזרה מההר. “זו עיסקה הוגנת”, הוא חשב לעצמו, “עיסקה הוגנת”.
[/FONT]
המיתולוגיה היוונית מספרת על אדם עני בשם חורחה שנולד לו בן.
חורחה אהב את הבן שלו יותר מהכל, אבל לצערו הילד היה חולה במחלה נדירה.
חורחה הלך אל הרופאים הכי טובים בכפר, אבל אף אחד מהם לא מצא תרופה למחלה הנדירה של הילד.
בסוף, הרופא הכי זקן בכפר אמר לחורחה “יש רק תרופה אחת למחלה של הבן שלך, אבל בלתי אפשרי להשיג אותה”.
חורה היה עקשן גדול ומילים כמו בלתי אפשרי לא היו בלקסיקון שלו. בטח לא כשמדובר בחיים של בנו האהוב. [FONT=inherit]
"הילד צריך לשתות שלוש טיפות מנקטר האלים שנמצא על פסגת האולימפוס, אבל אף בן תמותה לא יכול להגיע לשם ולגנוב מנקטר האלים. הוא מוגן על ידי…"
חורחה לא חיכה לשמוע על ידי מה הנקטר מוגן ופשוט יצא אל הדרך.
לא אלאה אתכם בכל התלאות שעברו עליו, הוא נלחם בדרקונים, במפלצות בעלות 77 ראשים וביצורים זוועתיים אחרים.
אבל הוא לא נשבר ולא אמר נואש, ואחרי 12 שנה הוא הגיע אל פסגת האולימפוס, שם ראה את נקטר האלים מטפטף מתוך סלע.
חורחה קפץ עם בנו הקטן קדימה וטפטף אל תוך פיו 3 טיפות מהנקטר.
ברגע הזה נשמעה זעקה מחרידה בכל רחבי תבל, וזאוס בעצמו הגיע לראות מי בן התמותה החצוף והנועז שגנב מנקטר האלים.
חורחה התייצב מול זאוס הענק ואמר לו “אתה יכול לעשות לי מה שאתה רוצה, אבל אני מזהיר אותך, אל תחשוב אפילו לפגוע בילד”.
זאוס נהנה מחוצפתו של האבא ובעיקר מההקרבה שלו למען הילד. וכה הייתה תשובתו:
"תירגע. אני לא אהרוג אותך או את הילד. לא בגלל שאני לא יכול, אלא בגלל שאני מעריך את ההקרבה והאומץ שלך.
"דבר שני, הבן שלך שתה מנקטר האלים ולכן הוא יהיה על אנושי. הוא יעשה דברים שאף אדם מעולם לא עשה, ואף אחד לא יבין איך בכלל זה אפשרי.
“דבר אחרון, חורחה. מכיוון שהאבא היה אמיץ כאריה, תקרא לילד בשם שינציח את גבורתך. קרא לו ליאו”.
חורחה התשוש אך מרוצה בסך הכל, החליט שהוא יצא בשלום מכל המסע ופנה ללכת חזרה הביתה, כשקולו של זאוס השיג אותו:[/FONT][FONT=inherit]“א-ב-ל”, רעם קולו של זאוס והתגלגל במורדות ההר, “בגלל שבכל זאת, הייתה כאן גניבה מהאלים, ואי אפשר להשאיר אותה ללא עונש, אני גוזר על הבן שלך שבכל טורניר בין לאומי הוא יגיע לגמר אך לא יזכה בו אף פעם”.
חורחה חיבק חזק את הילד והתחיל לרדת חזרה מההר. “זו עיסקה הוגנת”, הוא חשב לעצמו, “עיסקה הוגנת”.
[/FONT][/RIGHT]


(ganjo) #4433

[QUOTE=אסף-בארסה;1685284]

בוא הביתה ליאו, אנחנו לא נפנה לך עורף. לעולם.[/QUOTE]

מי בדיוק הפנה לו עורף? כל הטענות האלה שבארגנטינה לא מעריכים את מסי או משהו בסגנון פשוט לא נכונות. ההבדל היחיד הוא שבזמן שכולם משוכנעים שמסי הוא הסיפור של הלילה בארגנטינה הסיפור גדול יותר ממסי. הסיפור הוא נבחרת ארגנטינה. אני לא קראתי מילת ביקורת אחת על מסי. לא בטורניר הזה, לא בקודם, לא בזה שלפניו ולא בכלל. ברור שבהתחלה עוד היו פה ושם דיבורים על כך שמסי של בארסה הוא לא מסי של ארגנטינה אבל זה היה כל מזמן וכל כך שולי. יש רק איש הזוי אחד שמת מפחד שמסי יצליח גם בנבחרת ואז הוא יישאר בלי כלום (בניגוד נניח לבאטיגול שמפרגן) וחוץ ממנו לא תשמעו ארגנטינאי אחד שאומר מילה רעה על מסי. להפך. ההבדל היחיד בין ארגנטינה לשאר העולם הוא שבעוד שבעולם הסיפור הוא מסי בארגנטינה הסיפור הוא ארגנטינה.


(MarkG) #4434

אין לי יותר מדי (או בכלל) אינפורמציה לשפוך פה. גם אין לי כל כך מה להגיד, אחרי שכל הרשת מדברת על זה, והרוב נאמר. עם זאת, אני חייב לכתוב פה, כי אני מרגיש שזה המפלט היחיד שיש לי מההרגשה שעוברת עלי היום.
אני מרגיש כאילו בארסה הפסידה אתמול איזה תואר חשוב, ואני לא מצליח להשתחרר מזה.
כמה מגיע לפרעוש להביא גביע עם ארגנטינה, הוא סוחב את כל הנבחרת על הגב, לא משנה מי המאמן, לא משנה השיטה, זה מסי ועוד 10. כמה רציתי שהוא יביא את הגביע הזה רק כדי שירד לו הקוף מהגב. אני לא צריך את זה, אני יודע שהוא הגדול בהיסטוריה, ושום דבר לא ישנה זאת, אבל בשבילו. כמה כואב לי עליו.
אני מנסה להגיד לעצמי שזה לא נורא, שיחזור רעב לבארסה, שיפרוש מהנבחרת המסריחה הזו שלא העריכה אותו אף פעם כראוי, שיעזוב את היגוואין המחמיצן הנוראי הזה (כמה אפשר להחטיא בגמרים?!?!), שישתחרר מכל השיט הזה כבר, מגיע לו הרבה יותר טוב מזה.
אבל עדיין, הכאב בלב שם, ואין דרך לשחרר אותו. אני מקווה שלמשיח יש צוות משחררי כאב טוב יותר ממני, והלוואי שלא נראה את ההשלכות של הלילה החשוך הזה בעונה הקרובה.

ויסקה לאו לנצח!


(אסף-בארסה) #4435

אני יכול לספר לך שהייתי בטיול בארגנטינה לפני כשלושה חודשים ויכול להגיד לך שיש המון אנשים שפשוט בזים לו. אין לי מילה אחרת.

אבל מה זה משנה מה אני אומר? ברגע שמסי בעצמו מודיע על פרישה מהנבחרת וטוען כי יש הרבה אנשים שישמחו מפרישתו, זה אומר הכל. מסי לא מרגיש מוערך בארגנטינה.


(ganjo) #4436

קודם על הוא לא שמעתי אותו אומר שיש הרבה שישמחו מפרישתו… מתי הוא אמר את זה? שנית הזויים אפשר למצוא בכל מקום… השאלה היא עד כמה קולם נשמע והוא לא נשמע. לא בשום מדיה רצינית.


(agalma) #4439

למה להשתחרר מהכאב, הכאב מסמן הכי טוב את האובדן, האובדן מעיד על כך שהיה רצון, עניין, תשוקה להשיג דבר מה. המושא יוחלף, מסי פורש כדי שהתשוקה שלו לא תסתיים ותיסתם.
הוא יחזור, מושא התשוקה.


(אסף-בארסה) #4443

ליאור אתה דובר ספרדית נכון?

אז בבקשה: תסתכל החל מ-01:44.


(אסף-בארסה) #4445

ליאור, ו-95 אחוז מהארגנטינאים שאני דיברתי איתם בשנה האחרונה, ודיברתי עם הרבה, אומרים ההיפך.

חוץ מזה, אני לא חושב שזה מה שמפריע למסי, שחלק גדול מהארגנטינאים מעדיפים את דייגו עליו. מפריע לו שמפקפקים בזהות שלו, במחויבות שלו לנבחרת, מחפשים אותו על כך שהוא לא שר את ההמנון, צולבים אותו אחרי כל כשלון, מפריעה לו ההתאחדות שיש לו בטן מלאה עליה ועוד.

אם אתה משכנע את עצמך שזה ממש קומץ, ו-95 אחוז מארגנטינה סוגדת למסי זכותך. בכל מקרה, מסי לא מרגיש ככה, אלא בדיוק להיפך, והוכחתי לך את זה בסרטון שהעלתי.


(moshe34) #4446

אתם יודעים כמה אני אוהב את מסי והגנתי עליו פה מספיק.
אבל דחילק אם הם טיפשים ולא יודעים כלום מהחיים שלהם.
תחשבו אתם במקום שלהם. אינספור אכזבות וכישלונות. אתם לא היתם מחפשים שעיר לעזאזל?
אני לא מסכים עם רוב הביקורת עם מסי כמובן. ועצוב לי בשבילו.
אבל מספיק עם השיפוטיות הזו וההתנשאות הזאת.
שימו את עצמכם במקומם.
מראדונה הוא בן זונה ואגואיסט, אם היה אכפת לו מהנבחרת כמו
שאכפת לו מהאגו שלו.
אז הוא לא היה בדיוק שהטורניר מתחיל יורד על מסי, ודואג שכל העולם ידע מזה.
ויומים לפני הגמר מאיים על הנבחרת שלא יחזרו אם לא ינצחו.
אני בטוח במאה אחוז שהיום יש ארגנטינאי אחד שמח וזה מראדונה.
אפס עלוב. חבל שלא מת מהסמים.
ושאף לא יגיב לי פה על המונדיאל שהוא לקח. לזכות בתואר זה “לעשות לביתו” לא פחות מלעשות את העם שמח.
לעמוד מאחורי הנבחרת ללא תנאי ולתמוך בה באופן כללי ובכל שחקן ללא הבדל בשמות של שחקנים ללא עוררין גם במחיר פגיעה באגו שלו וללא תמורה אישית זה פטריוטיות אמיתית.
הוא בחר בלבגוד בעם שלו על מנת לשמר את המורשת שלו. אין לי ספק שכל הפסטיבל של “אין למסי אופי” זה קמפיין מכוון לפגוע במסי ובנבחרת.
הוא יודע שמסי מסתכל עליו כמו אל. הוא יודע שזה יפגע בו.
בעיני אישיות קטנה. מאחל לו רק רע.


(ganjo) #4447

[QUOTE=אסף-בארסה;1685319]ליאור אתה דובר ספרדית נכון?

אז בבקשה: תסתכל החל מ-01:44.

http://youtu.be/YKy_PmT_EFQ[/QUOTE]

תשמע יוצא לו חתיכת משפט מבולבל… אם אני אנסה לצטט מילה במילה (העיתונאי מדבר איתו על זה שדמיצ’ליס אמר לו שהוא מפחד על מסי שהוא יעזוב. ושמה שמסי בעצם אומר לו עכשיו זה שזה מאוד קשה להמשיך מכאן):

מסי: “כן… אני חושב שלטובת כולם… אההה… קודם כל בשביל… בשבילי… ואח"כ בשביל… בשביל כולם, אני חושב שיש הרבה אנשים שרוצים את זה… שכבר… אההה… שמן הסתם לא משלימים עם זה ואנחנו גם לא משלימים עם להגיע לגמר ולא… ולא… לנצח אותו… אבל… אבל כמו שהרגע אמרתי, אהה… הפסדנו שוב אההה… בפנדלים… עוד פעם משחק מאוד מאוזן… אבל מאיפה לי… כן… אני חושב שכן… שכבר קיבלתי את ההחלטה”


(אסף-בארסה) #4448

ליאור, עם יד על הלב, אתה באמת חושב שמסי מרגיש מוערך בארגנטינה?

אני באמת צריך להביא ציטוטים ישנים, ולא בתוך ראיון מבולבל כפי שאתה טוען, שהוא מספר שהוא נפגע מאוד מכך שמערערים בזהותו הארגנטינאית ועל כך שלא שר את ההמנון?


(ganjo) #4449

אני באמת חושב שהוא מרגיש מוערך בארגנטינה… אשמח לדוגמאות מחמש השנים האחרונות


(Aimarito) #4450

הגרוש שיש לי לדיון:

  1. יש הזויים בעולם. יש גם כמה אוהדים ארגנטינאיים שבשבילהם ריקלמה הוא לעד הכי טוב בעולם, ומסי במקרה הטוב שני לו. יש את עובד מהסביח שאומר שמסי לא מתקרב למאראדונה, ובאמת שיש לובי מרשים של אוהדים שיודעים שרק עליו אפשר לסמוך בהתקפה של הנבחרת.

  2. הוא דיבר על זה לא פעם שהוא לא מרגיש מוערך בארגנטינה, ושמחפשים אותו בקטנות.מכל פעולה שהוא עושה על המגרש, עד פרשיית ההמנון המטופשת. ספציפית בראיון אני חושב שהוא כיוון להתאחדות הארגנטינאית, והגיוני שקשה להוציא מהבן אדם ה"רהוט" הזה אחרי הפסד צורם בפדלים ראיון נורמאלי, אבל אני חושב שהוא מכוון באופן דיי חד אליהם, ופחות כעל העם הארגנטינאי כקולקטיב. הוא נתן טורניר מצויין שהוא הצטיין בכל משחק בו הוא היה, ואני חושב שמכבדים אותו על מה שהוא עשה. בניגוד לטורנירים קודמים בו הוא נראה דיי כמו צל של עצמו.

נראה לאיפה הפרישה הזאת הולכת, ומה היא מזיזה.


(רון קעקועים) #4451

מסי בן 29 בלבד ויש לו לפחות עוד מונדיאל אחד לפניו. בשביל מישהו תחרותי כמוהו, יהיה קשה לו להחזיק מעמד. אני מניח ומעריך שברגע שהנגע הרע יצא מההתאחדות הארגנטינאית, אם ובכלל, מסי ושות’ יחזרו לנבחרת. למרות שאני עדיין הייתי מחזיק ממנו יותר אם ההחלטה הזו הייתה סופית, לא משנה מה.


(moshe34) #4452


(OfirMarco) #4454

שחקני כדורגל הם בני אדם.

זה משפט שחוק יחסית אבל יש מצבים שהוא תקף. בגמר זה אולי היה קשר מסוים.
ואני לא מדבר דווקא על מסי, כי מסי לא בנאדם, מסי חייזר, חצי בן אנוש-חצי אל.
יש כמה דוגמאות כאלה במהלך ההיסטוריה של הספורט. מייקל ג’ורדן בכדורסל, יוסיין בולט בריצה ועוד.

אז אתקן קצת את המשפט: שחקני כדורגל הם בסופו של דבר בני אדם או חייזרים.

ולמה אני מתייחס לזה אחרי שחשבתי וקצת הפנמתי את הגמר של ארגנטינה?

שחקני כדורגל גדולים ככל שיהיו מושפעים גם מגורמים פיזיים כמו עומס ושחיקה של הגוף והשרירים וגם מגורמים מנטליים כמו עייפות, לחצים נפשיים, כעסים, תסכולים, חוסר ביטחון ועוד.

לא יכולתי שלא לשים רגע בצד את המובן מאליו של מה שקרה על המגרש (החמצות פנדלים, החמצות ברחבה של שחקנים מסויימים שאוהבים לקרוס במאני טיים, בלי להזכיר שמות, לפחות בינתיים…) ולהיזכר למשל במה שקרה ביום המשחק.

מסי הביע את כעסו בהודעה כנגד התאחדות הכדורגל בארגנטינה על העיכוב בטיסה של הנבחרת. לכאורה, עניין קטן, אבל מסתתרים מאחוריו כמה דברים.
קודם כל, ביום שלפני משחק, יום שבו הנהחרת צריכה להיות עסוקה בהתכוננות למשחק הכי חשוב בטורניר, במנוחה והכנות אישיות - פיזיות ומנטליות, לא יכול להיות חוסר ארגון כזה שגורם לנבחרת שלמה לאבד שעות מנוחה והכנה חשובות.
זה לא עוזר מבחינת עייפות וריכוז לקראת המשחק וזה גם לא תורם מבחינת הלחצים הנפשיים העצומים שהנבחרת סוחבת לקראת משחק חשוב כזה, במיוחד לאור היסטוריית הכשלונות. ואני לא מדבר רק על הלחץ שנופל על הכתפיים של מסי, אני מדבר על כולם.
מעבר לזה, להכניס נבחרת שלמה ובמיוחד את מסי לכעס ועצבים לפני משחק גמר זה דבר גרוע לעשות.
השחקנים צריכים לבוא רגועים ודרוכים לקראת המשימה.
הצקות עיתונאיות, כותרות ומהומות לפני המשחק רק מפריעות להתרכז במשחק עצמו.
הראש צריך להיות במשחק. לא בשטויות.

דמיינו לכם שהכל היה עובר חלק ואת היגוואין לאחר שישן טוב יותר מגיע למשחק יותר חד ומרוכז כמו שהיה העונה בנאפולי ובכמה משחקים אחרים בנבחרת. אולי, רק אולי, היה בועט כמו שהוא יודע ומוביל את ארגנטינה ליתרון.
דמיינו את אגווארו מגיע חד ורגוע יותר למשחק ומסיים כמה מהלכים ברשת.
דמיינו את מסי מגיע עם קצת פחות לחץ, בלי שהראש שלו חם על ההתאחדות ומתעסק בקרבות איתם ועם העם הארגנטינאי ובעתיד שלו בנבחרת (לא חושב שזה סתם צץ שנייה אחרי המשחק, יש מצב שזה התבשל לו בראש כבר כמה זמן והתפוצץ עכשיו). אתם יודעים איך זה לדמיין את מסי כשהוא מסי…
אולי, רק אולי עם מנוחה והכנה נורמלית, בלי עיכובים בטיסות, הם היו מסיימיל את המשחק ב 90 דקות או 120 דקות.
אולי הפנדל של מסי היה נכנס חלק כמו שהוא יודע.

אולי גם לא הייתה לזה השפעה, אבל לעולם לא נדע…

אם או בלי קשר למקרה הזה ולמשחק הזה שיכל להיגמר אותו דבר גם בתנאים אופטימליים, די מרגיז שההתאחדות בארגנטינה ממשיכה לעשות טעויות ולא לתת את התנאים המתאימים לנבחרת כדי להצליח ולזכות בתארים.
זה מתחיל בדברים בסיסיים כאלה וקיים גם בקבלת החלטות לא ברורה שהובילה למנות את מראדונה ואת טאטה מרטינו למאמני הנבחרת ולא מאמנים מוכחים, מנוסים יותר וכאלה שגם מתאימים יותר לארגנטינה ולסוג המשחק שהיה מתאים לה.

אז כדורגלנים הם לא מושלמים ולא על אנושיים (לפעמים קרוב לזה), אבל אפשר היה ללמוד מנבחרות אחרות ולעזור להם להתקרב לשיא שלהם בהכנה אופטימלית.

עכשיו אפשר רק לדמיין את מסי במה שיכל להיות אחרת.
דמיינו את מסי…


(boris163) #4455

כול היום זה מה שראיתי בראש, מסי בבארסה מול מסי בנבחרת…
טוב ששמרתי תמשחק…



(Dani-Compadre) #4456

בנוגע לדיון על דעת הקהל בארגנטינה כלפי מסי אני נמנה עם המחנה שחושב שמסי לא מוערך כמו שהוא צריך להיות, בטח בהשוואה לדעה כלפיו באירופה. בטיול הארוך שלי בדרום אמריקה, בחלק בו הייתי בארגנטינה, כיוונתי הרבה שיחות עם מקומיים לנושא של מסי ובאיזה אור רואים אותו. לדעתי, משפט שסיכם לי די טוב את היחס כלפיו בארצו הוא המשפט ששמעתי מנהג מבוגר באחד הטרמפים שהייתי עליהם - “מסי הוא שחקן כדורגל מצויין, אבל הוא לא אגדה כמו מראדונה”. אין שום ספק שמחזיקים ממסי כספורטאי בארגנטינה אבל ההשוואה ביניהם מחייבת היכרות עם העם הארגנטינאי בשביל להבין אותה לעומק: זה עם עם טמפרמנט מטורף, זיקה חזקה לדת והם אוהבים את הספורטאים שלהם בצלמם ובדמותם. ההעדפה למראדונה לא מתבססת רק על היכולת ככדורגלן אלא כי הם פשוט התחברו לאופי הדרום אמריקאי שלו הרבה יותר.

בכל אופן, זה יום עצוב לכדורגל לטעמי. לעולם לא האמנתי בכוח עליון אבל הפיספוס הרביעי הזה ברצף של מסי וארגנטינה, במיוחד שמסי מחטיא את אחד הפנדלים, פשוט גורם לי לחשוב שזה באמת לא נועד להיות. כשמסי אמר “it’s not for me” הרגשתי בלב שלם שהוא מאמין בזה.
אני חושב שאחרי שהאבק ישקע, ובמידה ומסי לא יחזור בו מפרישתו, העם הארגנטינאי יבין באמת את חסרונו של הספורטאי המדהים הזה.


(Ehud) #4457

מסי אכן היה לא מספיק מוערך בחלקים מסויים של ארגנטינה אחרי הקופה ב-2015 ובשנים קודמות לכן, בדיוק כמו שיש כאן אנשים שתופסים מזהבי וחלק שלא, חלק שחושבים שאלישע מאמן נבחרת טוב וחלק לא, אבל ככל שעובר הזמן ובעיקר בשנה האחרונה הדעה כלפיו בארגנטינה עלתה בפן החיובי בצורה משמעותית, אין אחד שמאשים את מסי בכישלון של הקמפיין הנוכחי כולל העיתון OLE שהיה הגוף הציבורי הבוגדני ביותר לגביו, מאשיימים את די מריה, אגוארו, היגוואין וטאטה אבל ממש לא את מסי.

השינוי הגדול החל אחרי שארגנטינה החלה את קמפיין מוקדמות המונדיאל בחודש ספטמבר ושיחקה את 4 משחקי המוקדמות הראשונים בחוסר הצלחה בלי מסי הפצוע, למעשה ביממה האחרונה מתנהל קמפיין ציבורי גדול מאוד שמבקש ממסי להישאר, אני באופן אישי חושב שמסי קורא לפרישה שלו חופשה, הוא לא יזומן למשחקי המוקדמות הקרובים בספטמבר, אולי גם לאלה של אוקטובר ומרץ, אבל אם ארגנטינה תתקרב אל עבר המונדיאל ברוסיה ואחרי קיץ חופשי ראשון שיהיה לו ב-2017 מאז 2013 הוא יחזור, אני לפחות מקווה שכל זה יהיה.