המצב הכלכלי בארץ

פוליטיקה

(beny22) #1237

צודק בהחלט, כבר היום נשמעים קולות של חרטה על תוצאות המשאל. עושה רושם שאנשים לא הפנימו את ההשלכות לפני ההצבעה למשאל המדובר.
מה שעוד מפליא, זה שרוב האנשים שתמכו בניתוק מהאיחוד הינם אנשים מבוגרים בממוצע גיל של 60-65 , ואם אלה שהחליטו על העתיד עבור הצעירים!
מה שמעורר נקודה נוספת למחשבה, האם האדישות שמאפיינת את הדור הצעיר, גם כאן אצלנו בא"י, יכולה להביא למצב דומה כמו סוג של מחטף חוקתי לגבי החלטות רבות משמעות בנושאי כלכלה ועתיד ילדנו? בחוגים של לימודי כלכלה ומנהל עסקים ולימודי מדעי ההתנהגות צריכים להתאים את התכנים גם לכך שיעודדו חשיבה ביקורתית ולא רק לימודים שבלונים.

[RIGHT][B]

[/B][/RIGHT]


(אמיר) #1238

הבעיה עם משאל עם כזה היא שאתה נותן לאדם הממוצע להכריע בנושאים שבהם אין שום סיכוי שהוא יבין באופן מלא. כל זאת, כאשר גם מומחים לא יכולים להתחייב למה תוביל החלטה כזו או אחרת, וכאשר לפוליטיקאים עדיין אין בעיה לסלף ולצאת בהצהרות חד משמעיות כדי למשוך קולות לכיוון שהם רוצים (ואחר כך לגלות שאין להם מושג מה עושים עם התוצאות).


(imblue) #1239

אפשר להגיד אותו דבר על ח"כים.
בישראל עולות מאות הצעות חוק מידי מושב בכנסת (לפעמים אפילו אלפים).
נראה לך שה מצביעים אחרי שלמדו את החומר?


(dkaro) #1240

המשמעות של עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי גדולה בהרבה מאותם אינספור חוקים שקמים ונופלים כל יומיים. לבצע משאל עם על נושא שכזה זה לא רק זריקת אחריות, זה מבחינתי ממש פשע. בערך כמו שייתבצע משאל עם על האם לתקוף באיראן (נעזוב לרגע את איבוד ההפתעה וכו’). משאל עם צריך להתבצע על החלטה אידיאולוגית (וגם זה בספק), לא החלטה מקצועית. עזיבת האיחוד היא החלטה מקצועית נטו.


(imblue) #1241

משעשע שאנחנו רואים את זה בידיוק הפוך… :slight_smile:
לא מסכים איתך, ולא מבין מדוע זה “מקצועי” ביעיניך? מקצועי באיזה מובן? כלכלי? מדיני? עניין למומחים בלבד?
מדובר בעניין עקרוני שמשפיע על סוגיות כגון לאומיות ריבונות ועצמאות. נושאים שהם בנפשו של כל עם. בדמוקרטיה העם הוא הריבון. אתה יכול לא לאהוב את זה, אבל ככה זה עובד. הוא מממש את הריבונות באמצעות נבחריו, אך כאשר עומדת על הפרק סוגיה מהותית לריבונות חוזרים למקור - העם.


(Shusaku) #1242

אימבלו, דמוקרטיה ישירה לא עובדת כיוון שבורים מקבלים קול שווה לזה של המשכילים והמבינים, ויכולים לעשות נזק. הבעיה שגם בדמוקרטיה עקיפה זה קורה, ואנחנו מקבלים אנשים הזויים כמו ביבי בראשות הממשלה. נותר לי רק לצטרף לציטוט של צ’רצ’יל…


(imblue) #1243

לא יודע איך הבנת שאני בעד דמוקרטיה ישירה. אנשים עסוקים בענייני היום-יום וטוב שכך. לכן ישנם נציגים.
אני בעד משאל עם בסוגיות מהותיות של ריבונות למשל. בנוסף ההנחה שח"כים אינם בורים שגויה בעיניי. הם בורים בנושאים מסויימים כמוני וכמוך, ולו רק מקוצר זמן להתעמק בכל חוק.


(jonny1988) #1244

[SIZE=2]וואו המון חומר למחשבה… @ טל קנת תסתכל על מה שדיברנו
[/SIZE]


(imblue) #1245

לרוב נהוג להפריד בין נושאים כלכליים לפוליטיים. הפרדה זו הינה מלאכותית, אך מסייעת לניהול דיונים ענייניים.
המס של כחלון הוא לא רק איוולת כלכלית, שתשיג תוצאה הפוכה, אלא גם עלולה לסמן את תחילת שקיעת הקריירה הפוליטית שלו. מה לעשות לא כל פריימריזיסט מצטיין יודע גם להנהיג ולקרוא את המפה הפוליטית. אני צופה לכחלון נפילה בקלפי. חבל.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/819/029.html?hp=1&cat=479&loc=10


(dkaro) #1246

בואו ננסה להרים כאן דיון מעניין:

דעתכם?


(ביג לבובסקי) #1247

את אותם הדברים היא הייתה אמורה לדעת עוד לפני שהחלה ללמוד לתואר, שכן, לדעת כמה מרוויחים כשכיר בשוק אליו אתה נכנס הוא דבר בסיסי.

זה לא שאין ״בשר״ בחלק מן הטיעונים שלה, אבל היא נשמעת נאיבית מדי ובעיקר מקצינה בכמות הדברים שהיא צריכה לעשות בעבודה.


(Paul Heyman) #1248

השאלה לדעתי היא לא הגישה הפרטית של המורה הזאתי למצב, אלא היחס הכללי של המדינה למקצוע ההוראה.

תבדקו כל מדינה מתקדמת שיש לנו מה ללמוד מהם, כמו הפינים או השוויצרים וכו’ ותראו מה הסטטוס החברתי והכלכלי של להיכנס למקצוע ההוראה ומה היחס מבחינת הבנת החשיבות של המקצוע הזה; אתה מבין מיד למה המדינות האלו מצליחות יותר מאיתנו. מקצוע ההוראה אמור להיות המקצוע הנחשק ביותר במדינה שרק הטובים ביותר נבחרים כדי לעסוק בו, אבל במקום זה רוב העוסקים בהוראה בבתי הספר בארץ- הגיעו לזה מברירת מחדל, כי אם הייתה להם איזשהי אפשרות אחרת, הם בטוח היו לוקחים אותה.


(dkaro) #1249

Cerv, מה לדעתך הסיבה לכך ומהו הפיתרון?

אגב, מאוד מאוד בולטת העובדה שהיא ‘השמיטה’ מהפוסט את אחוז המשרה שלה (שודאי אינו מלא שכן שכר מינימום גבוה מהשכר שציינה בכ-25%).


(Paul Heyman) #1250

[RIGHT]Cerv, מה לדעתך הסיבה לכך ומהו הפיתרון?[/RIGHT]

הסיבה הי נטו סדר עדיפיות של הממשלות לדורותיהן, וגם חלקית האופי החברתי הישראלי. זה לא הפתעה אני מניח שאין יותר מדי כבוד למקצוע ההוראה בארץ, לעומט למשל הכבוד שמורה מקבל/ת בתרבות האירופית.

הפיתרון הוא סופר פשוט; תעלה את שכר הבסיס של מורה בישראל למשהו שמתקרב לתחום ההיי-טק נגיד בארץ, ותראה איך אנשים נוהרים כדי לקבל תעודת הוראה(זה אגב בדיוק מה שעשו בפינלנד ושוויץ); בנוסף תהפוך את הדרישות ממורה פוטנציאלי להרבה יותר גבוהות מבחינת רמת התארים והידע, או קיצר תהפוך את התחרות למקצוע הזה להרבה יותר קשה ונחשקת. ופתאום אתה לא תיקח כל מורה שאתה יכול רק כי הוא בין הפראיירים שמסיבה זו או אחרת הידרדרו עד למצב שבו הם חייבים לעבוד עבור משרד החינוך, אלא כל מנהל בית ספר יוכל לבחור ולברור את המתמודדים ולקחת רק את אלו שבאמת כולנו היינו רוצים שיעבדו בהוראה.

כל בן אדם פה בפורום יכול לספר כנראה על מורה אחד או שניים שהיה מעבר לסתם מדקלם חומר בתקופת לימודיו, מורה שהשפיעה על מי שהפכנו בבגרתנו; הבעיה, שמורה כזה כרגע יש אולי אחד פר עיר בערך. תחשבו מה יקרה אם כל מורה יהיה כזה, איך זה ישפיע על דורות הילדים שלנו, על החברה והתרבות שלנו.

אישית עבורי, אני פשוט כבר נמנע מלראות קטעי חדשות או תחקירים על המתרחש בבתי הספר שלנו, מרוב בושה וחוסר רצון להיכנס לדיכאון.


(Ender) #1251

[QUOTE=dkaro;1697400]
אגב, מאוד מאוד בולטת העובדה שהיא ‘השמיטה’ מהפוסט את אחוז המשרה שלה (שודאי אינו מלא שכן שכר מינימום גבוה מהשכר שציינה בכ-25%).[/QUOTE]
בהקשר הזה, “מאמר נגדי” - שכר המורים בישראל הוא “באמת” 102 שקל לשעה.

כמובן שיש הרבה דברים שאפשר וצריך להסתייג מהם במאמר שצירפתי (עדיין חושב ששווה לקרוא אותו, כדי לשמוע גם את הצד השני), אבל בשורה התחתונה, אני חושב שהבעיה מספר 1 בתפקיד המורה היא שהוא בנוי ממש גרוע כמשרה מלאה. הוא בנוי מושלם כמשרה לאמהות (או אבות), שהקריירה היא מבחינתם עדיפות שנייה, והם אלה בזוגיות שאחראים על תחזוקת הבית.
אני חושב שזה טוב שיש מקצועות כאלה, מקצועות שבהם [B]אפשר[/B] לעבוד מספר מצומצם של שעות, לקבל תפוקה סבירה פר שעת עבודה, ועדיין להיות עם הרבה זמן פנוי (למשפחה או לכל דבר אחר שתבחר). אני חושב שזה שמקצוע ההוראה הוא [B]באופן מובנה[/B] “מקצוע משלים” - פוגע ביכולת שלו לתת שכר שמפרנס משפחה (כי המקצוע בנוי למעט שעות עבודה פרונטליות - וכאשר מנסים להתחכם מקבלים דברים עקומים כמו עוז לתמורה, שפוסחים על שתי הסעיפים, להבנתי) ובמעמד שלו בחברה, ועקב שני אלה פוגע מאוד בטיב האנשים שהולכים אליו (ברובם) - ועל זה האחרון כולנו יכולים להעיד, לצערנו.

לגבי פתרונות - להפסיק את התפיסה שהוראה היא “עבודה לאמהות” (ואבות, וכל מי שרוצה עבודה פחות קרייריסטית כדי לטפל בבית), שבית הספר יחזיק מעט מורים שכל אחד יקבל הרבה שעות עבודה (פרונטליות בזמן שהילדים בבצפר, עבודה עצמית - שיש בכל מקצוע - בזמן בין היציאה של הילדים הביתה ועד סיום יום העבודה של אנשים רגילים במשרה מלאה), ובהתאם יותר שכר. ברגע שזה יהיה מקצוע של משרה מלאה ושכר גבוה, השינוי התפיסתי עשוי ליצור בעצמו את ההבדל במעמד המקצוע בחברה.
(וזה בלי להזכיר דברים מעניינים כמו שיטת השוברים, למרות שבהחלט שווה לדבר עליהם)


(ganjo) #1252

מורה מקבל משכורת על שעות הוראה (בערך 25 בשבוע) ושעות שהייה (בערך 7 שעות) - זה תלוי בכמה גורמים. כמובן שבפועל שעות ההכנה, בדיקת עבודות\מבחנים, ישיבות צוות, שיחות הורים, פעילויות נוספות, דורשים הרבה יותר מ35 שעות בשבוע… תוסיפו לזה את העובדה שהשכר ההתחלתי נמוך מאוד מאוד ושיש במדינת ישראל יותר מידיי ילדים והמדינה ממשיכה לעודד ילודה באופן חסר תקנה ואחריות ותקבלו מורים צודקים ומורים גרועים. לא ברור לי למה המורה מפנה אצבע לנפתלי בנט. מה הוא אשם?


(ביג לבובסקי) #1253

הכי קל להגיד ש״צריך לעשות ככה וככה״, אבל אנחנו חיים במדינת ישראל עם תקציב שמופנה ברובו לביטחון בקיצוניות שאין בשום מדינה אחרת.

השכר בהייטק הוא לא סתם גבוה. זו התעשייה הכי גדולה ומצליחה בישראל בהבדל ניכר, ועדיין הביקוש לעובדים שכירים הוא עצום. אפשר לספר סיפורים עד מחר על כך שהמורים הללו הם אותם אנשים שמשפיעים על כל האנשים לעתיד שמרוויחים את אותם כספים, אבל רוב גדול מהמורים אינו משמעותי כלל עבור אותם אנשים.

אני מוסיף כאן שאלה לדיון שהתפתח כאן: כל החשיפה והנגישות למידע - ברשת/בספרייה/אחר - הופכת, לפחות בעיניי, את המורה לפחות ופחות משמעותי ככל שעובר הזמן. זה לא בהכרח רלבנטי רק לבתי הספר התיכוניים, אלא גם לאוניברסיטאות/מכללות. אני בהרגשה שהמוסדות הללו הפכו להיות משהו שפשוט צריך לעשות (בעיקר כדי לקבל תעודה), אבל הן לא חשובות להשכלה שלך כמו בעבר; קצת משעשע ולא הכי קשור, אבל בדיוק התחלתי לקרוא את ׳אל תיגע בזמיר׳ של הרפר לי ובאחד הפרקים הראשונים ילדה שמתחילה את כיתה א׳ מספרת על החוויה הראשונית שלה בכיתה ואיך המורה לא מאמינה לה לכך שיש לה כבר את הידע הנחוץ לכיתה ג׳.


(Shusaku) #1254

חשבתי להגיב תגובה מלאה ומפורטת. אבל אז קראתי חלק מהתגובות פה והתייאשתי. הרי הדעות האלה מייצגות אחוז ניכר מהחברה הישראלית, מה הטעם?


(DoctorGonzo) #1255

אז ככה: אני בן למורה (בפנסיה, מחנכת/היסטוריה/תנ"ך, חינוך מיוחד) ואח של מורה למתמטיקה (תואר שני במתמטיקה בהצטיינות, גאונה בכל מובן של המילה) ובאמת עצוב לי מה שקורה במערכת החינוך הישראלית. לפני חודש בערך אמא שלי קיבלה וואצאפ מתלמיד שלה מסוף שנות ה-70, לקראת מסיבת איחוד של אותה כיתה שאותה לימדה בחטיבת הביניים. זה די הפתיע אותי, כי אני למשל לא זוכר אף מורה מהחטיבה שלי, אולי שניים מהתיכון, ובכל מקרה - אני לא מסוגל לדמיין שהכיתה שלי בחטיבת הביניים תתאחד ותזמין במיוחד את המחנכת שלנו מאותה תקופה. אפילו לא מהתיכון. המעמד שאמא שלי זכתה לו בכל הכיתות שלימדה מתבטא בשיחות טלפון שהיא מקבלת מהתלמידים שלה מדי שנה, רובם מגרדים היום את גיל ה-40/50 ולכולם חשוב להזכיר לה מה היה התפקיד שלה בהפיכתם למה שהם היום. האחות, על כל גאוניותה, מלמדת כבר מתמטיקה קרוב ל-17 שנה, וכל שנה אני שומע את התסכול שלה מהמערכת עצמה. כל כמה שנים תוכנית מהפכנית חדשה שממציאה את הגלגל מחדש, והמשכורת שלה? מגרדת את -7000, על אף ותק אדיר. שנה הבאה היא יוצאת לחופשה, שסביר להניח שלא תחזור ממנה ללימודים.

הבעיה של מדינת ישראל שהיא כל הזמן עסוקה בלהמציא את הגלגל, ובמערכות בירוקרטיות גדולות - זה פשוט אבסורדי. אי אפשר לעשות סטארטאפ במערכת החינוך הישראלית, בדיוק כמו שאפשר לקיים פה צבא קטן וחכם. זה יכול לשבת טוב על נייר עמדה, על פוסטר ענק בעזריאלי, אבל המימוש של זה אפסי. אז באה לבנת וזרקה תוכנית, שנקברה על ידי שר החינוך הבא סער שבנה תוכנית אחרת. וזו נקברה בהמשך ע"י פירון שבא עם “חזון” חינוכי משלו ושוב בלבל את המערכת. ואז הגיע בנט, ושוב המערכת נכנסה ללופ. ואתה אומר לעצמך למה, למה החארות האלה שמגיעים לתפקיד כה משמעותי כמו שר חינוך, לא מסוגלים לקנות כרטיס טיסה למדינה שבה מערכת החינוך מתפקדת טיפטופ, ופשוט ללכת ללמוד איך עושים את זה נכון. למה כל הזמן לנסות לחדש, ובכל ניסיון כזה לראות איך מערכת החינוך מדרדרת שוב.

למשכורת יש כאן עניין כפול. זה הדרך שבה המדינה מעריכה את התפקיד הזה של מורה, ואם היא מעריכה את השכר של מורים קרוב לשכר המינימום או קצת יותר, אז ככה זה משתקף גם בעיניים של התלמידים. זה לא שאם היו מכפילים את המשכורות של המורים הכל היה טוב, אבל וודאי זה היה מושך אנשים הרבה יותר איכותיים לתפקיד. אבל זה רק חלק קטן מרפורמות מעמיקות שמערכת החינוך (והיא לא בודדה כאן - כל המערכות הגדולות בישראל) חייבות לעבור. הבעיה שוב, שאצלנו ינסה כל שר להמציא את הרפורמה מחדש, במקום לאמץ מודלים טובים שקיימים כבר.


(dkaro) #1256

[QUOTE=Cerv;1697401]הפיתרון הוא סופר פשוט; תעלה את שכר הבסיס של מורה בישראל למשהו שמתקרב לתחום ההיי-טק נגיד בארץ, ותראה איך אנשים נוהרים כדי לקבל תעודת הוראה(זה אגב בדיוק מה שעשו בפינלנד ושוויץ); בנוסף תהפוך את הדרישות ממורה פוטנציאלי להרבה יותר גבוהות מבחינת רמת התארים והידע, או קיצר תהפוך את התחרות למקצוע הזה להרבה יותר קשה ונחשקת. ופתאום אתה לא תיקח כל מורה שאתה יכול רק כי הוא בין הפראיירים שמסיבה זו או אחרת הידרדרו עד למצב שבו הם חייבים לעבוד עבור משרד החינוך, אלא כל מנהל בית ספר יוכל לבחור ולברור את המתמודדים ולקחת רק את אלו שבאמת כולנו היינו רוצים שיעבדו בהוראה[/QUOTE]

העלאת שכר בפני עצמה אינה יכולה להוות פיתרון שכן היא תהיה זריקה כמעט מוחלטת של כספי ציבור לפח. אמנם כן, סביר להניח שבטווח הארוך זה ימשוך אנשים מעט יותר איכותיים אבל כל עוד השיטה עצמה לא משתנה, לא נראה כל שינוי. ועובדה היא שתקציב החינוך רק הולך ועולה ומנגד התפוקה הולכת ופוחתת… לא יעזור כלום העלאת שכר אם הכספים הללו ילכו לאותם האנשים עבור אותה עבודה.

החלק השני שלך כבר מתחיל להישמע יותר לעניין לדעתי (התניה של השכר הגבוה/ההוראה עצמה על פי רמת תארים וידע), אבל בקלות אני כבר רואה איך התקשורת הישראלית מראיינת מורים בינוניים שמבכים על כך שציונים זה לא הכל וששוכחים את הערכים והאהבה לילדים, ושאי אפשר להפלות בשכר וכו’ וכו’. מה גם שעדיין יחסר לך פה תמריצים למורה חכם שכבר במערכת לתת עבודה. בקיצור, תכנון מרכזי פשוט לא יעבוד, הפיתרון חייב להיות דרך החלפת השיטה.

[QUOTE=Ender;1697402]לגבי פתרונות - להפסיק את התפיסה שהוראה היא “עבודה לאמהות” (ואבות, וכל מי שרוצה עבודה פחות קרייריסטית כדי לטפל בבית), שבית הספר יחזיק מעט מורים שכל אחד יקבל הרבה שעות עבודה (פרונטליות בזמן שהילדים בבצפר, עבודה עצמית - שיש בכל מקצוע - בזמן בין היציאה של הילדים הביתה ועד סיום יום העבודה של אנשים רגילים במשרה מלאה), ובהתאם יותר שכר. ברגע שזה יהיה מקצוע של משרה מלאה ושכר גבוה, השינוי התפיסתי עשוי ליצור בעצמו את ההבדל במעמד המקצוע בחברה.
(וזה בלי להזכיר דברים מעניינים כמו שיטת השוברים, למרות שבהחלט שווה לדבר עליהם)[/QUOTE]

האמת שזה כבר מתחיל להישמע משהו מעניין, ואני נוטה בהחלט להסכים. הרבה אנשים שעובדים קצת זה כמעט בהגדרה מתכון לבזבוז כספים עצום, וסביר מאוד להניח שהפיכת מקצוע ההוראה למקצוע במשרה מלאה באמת תעזור מאוד לצמצום בשומנים, עלייה בשכר, משיכה של מורים איכותיים יותר והתייעלות של מערכת החינוך כולה. על הדרך זה יכול לאפשר “שיעורים פרטיים” במסגרת הבית ספרית וחיסכון עצום להורים, מה שגם יקדם מאוד את נושא השוויון.

[QUOTE=ganjo;1697408]מורה מקבל משכורת על שעות הוראה (בערך 25 בשבוע) ושעות שהייה (בערך 7 שעות) - זה תלוי בכמה גורמים. כמובן שבפועל שעות ההכנה, בדיקת עבודות\מבחנים, ישיבות צוות, שיחות הורים, פעילויות נוספות, דורשים הרבה יותר מ35 שעות בשבוע… תוסיפו לזה את העובדה שהשכר ההתחלתי נמוך מאוד מאוד ושיש במדינת ישראל יותר מידיי ילדים והמדינה ממשיכה לעודד ילודה באופן חסר תקנה ואחריות ותקבלו מורים צודקים ומורים גרועים. לא ברור לי למה המורה מפנה אצבע לנפתלי בנט. מה הוא אשם?[/QUOTE]

ליאור, אני עובד במשרד 45 שעות בשבוע, כאשר כמובן שבפועל שעות העבודה מרחוק על הלפטופ והטלפון, סקייפ, איימיילים - כל אלו הופכים את העבודה שלי לקשה וארוכה הרבה יותר. אבל כשאני מתייחס לשכר שלי ולשעות העבודה שלי אני לעולם לא מחשיב את זה. המורים הם היחידים שמתלוננים תמיד על עבודה מחוץ לבית הספר, וזה מאוד מרגיז כשלוקחים בחשבון שהם עובדים בפועל באזור החצי משרה.

להפיל את האחריות על ילודה גבוהה? השיטה הנוכחית רק הופכת את הילודה הגבוהה לבעייתית שכן אין איך לממן את כל חוסר היעילות הזה שצריך להתמודד עם יותר אנשים.

[QUOTE=Shusaku;1697411]חשבתי להגיב תגובה מלאה ומפורטת. אבל אז קראתי חלק מהתגובות פה והתייאשתי. הרי הדעות האלה מייצגות אחוז ניכר מהחברה הישראלית, מה הטעם?[/QUOTE]

נו, דבר…

[QUOTE=DoctorGonzo;1697413]הבעיה של מדינת ישראל שהיא כל הזמן עסוקה בלהמציא את הגלגל, ובמערכות בירוקרטיות גדולות - זה פשוט אבסורדי. אי אפשר לעשות סטארטאפ במערכת החינוך הישראלית, בדיוק כמו שאפשר לקיים פה צבא קטן וחכם. זה יכול לשבת טוב על נייר עמדה, על פוסטר ענק בעזריאלי, אבל המימוש של זה אפסי. אז באה לבנת וזרקה תוכנית, שנקברה על ידי שר החינוך הבא סער שבנה תוכנית אחרת. וזו נקברה בהמשך ע"י פירון שבא עם “חזון” חינוכי משלו ושוב בלבל את המערכת. ואז הגיע בנט, ושוב המערכת נכנסה ללופ. ואתה אומר לעצמך למה, למה החארות האלה שמגיעים לתפקיד כה משמעותי כמו שר חינוך, לא מסוגלים לקנות כרטיס טיסה למדינה שבה מערכת החינוך מתפקדת טיפטופ, ופשוט ללכת ללמוד איך עושים את זה נכון. למה כל הזמן לנסות לחדש, ובכל ניסיון כזה לראות איך מערכת החינוך מדרדרת שוב.

למשכורת יש כאן עניין כפול. זה הדרך שבה המדינה מעריכה את התפקיד הזה של מורה, ואם היא מעריכה את השכר של מורים קרוב לשכר המינימום או קצת יותר, אז ככה זה משתקף גם בעיניים של התלמידים. זה לא שאם היו מכפילים את המשכורות של המורים הכל היה טוב, אבל וודאי זה היה מושך אנשים הרבה יותר איכותיים לתפקיד. אבל זה רק חלק קטן מרפורמות מעמיקות שמערכת החינוך (והיא לא בודדה כאן - כל המערכות הגדולות בישראל) חייבות לעבור. הבעיה שוב, שאצלנו ינסה כל שר להמציא את הרפורמה מחדש, במקום לאמץ מודלים טובים שקיימים כבר.[/QUOTE]

אתה נוגע בנקודה נכונה, אבל זה רק חלק קטן מהבעיה. זה נכון שזה שכל שר שמתחלף כל שנתיים מתחיל מחדש גורר בעצם שהמערכת תמיד בשינויים שלעולם לא יגיעו לנקודת סיום, אבל מאי נפקא מינא אם השרים הללו לא באמת משנים משהו מהותי?

וכאן נכנסים לפסקה השנייה שלך, וזו גישה שלצערי אני רואה בהמון המון מקומות ודיונים ברחבי הארץ כאשר הנושא עולה לשיחה. [B]תפקיד השכר הוא בשום פנים ואופן לא להוות דרך בה המדינה מעריכה את התפקיד של מורה[/B], אלא אך ורק להוות גישור בין מבקשי חינוך למציעי חינוך. הסיבה לשכר הנמוך במורים בישראל היא לא כי המדינה לא מעריכה נכונה את המורים (ואל תטעו להציג כך את הבעיה שכן אז תטעו לפנות לפיתרון של העלאת שכר המורים בצורה שתחמיר את חוסר היעילות בתחום החינוך), אלא כי המדינה מלכתחילה מעורבת בכלל בחינוך וכי ועדי עובדים בישראל זה נושא קדוש. כשהציבור בישראל שומע את יחימוביץ’ מטמטמת לו את המח על החשיבות של התמיכה בעובדים, הוא שוכח שזה על חשבונו הוא.

איך שאני רואה את זה, הפיתרון הוא יחסית פשוט, והוא שהמדינה תעשה אחורה פנה. אין שום סיבה שבעולם שהמדינה וחוסר היעילות שלה ימשיכו לנהל בתי ספר. שיטת הוואוצ’רים שאנדר הזכיר תוביל לצמצום עצום במורים מיותרים, העלאת אחוז המשרה, הגברת התחרות על מורים איכותיים ומכאן העלאה בשכרם, וכמובן והכי חשוב - מתן תמריצים למורים להשקיע. מי שלא יביא תוצאות יילך הביתה. פשוט מאוד. כל מה שהמדינה צריכה לעשות זה לפקח ולתת תמריצים על הישגים, זה הכל. השוק כבר יעשה את שלו.