המצב הכלכלי בארץ

פוליטיקה

(Andrea Pirlo) #1212

ראשית ברוך הבא אמיר.

דוק’,
אני לא יודע מה לומר כל כך. רצית ניתוח, אז לדעתי יש כאן שני שחקנים תלויים זה בזה שמתווכחים איך לחלק את השלל ואף אחד לא יכול בלי השני. כל דקה שעוברת הרווח יורד.

כפי שזה נראה על פניו ואני משתמש כאן בהסקה, המדינה מפסידה יותר מחברות הגז בכל דקה שעוברת, כיוון שהיא מפסידה את הרווח האלטרנטיבי מהגז של כלל המשק, בעוד חברות הגז מפסידות בעיקר את הערך הנוכחי של תזרים ההכנסות כולל מקדם כלשהו של סיכוני שוק ופיתוחים בחו"ל של גז. כך שלמרבה הצער נראה לי שהביקוש של המדינה להשיג הסדר גבוה יותר משל חברות הגז. הסיבה שאני מניח את ההנחה המאוד חזקה הזו, היא שכפי שהדברים נראים המדינה מאוד רוצה לסיים את הסאגה הזו וחברות הגז פחות. מה גם שלמדינה יש כאן רווח כפול - היא מרוויחה גם את המיסים שלה - שהם לפחות דומים לרווחי חברות הגז, לפחות ובנוסף את התרומה למשק של הגז. כלומר הערך המוסף הנובע מהצד הקונה של המוצר.

משל לאיזה משחק הדבר דומה. דמיין שלי ולך יש מאה שקלים לחלק בינינו ורק בינינו. ניתן לחלק רק על ידי הסכמה של שני הצדדים, אני נותן רישיון לחלוקה {המדינה} ואתה מייצר את הכסף {חברות הגז}. בכל דקה שעוברת אתה מפסיד שקל אחד מהסכום שתקבל ואני שניים או שלושה שקלים.

במצב כזה, ושוב תחת ההנחה שהמדינה מפסידה יותר מחלוף הזמן (ראה הסבר להנחה לעיל), היתרון במשא ומתן הוא כמובן של חברות הגז. כך אני רואה את זה במונחים אובייקטיבים.

חלמאות, סחטנות, לוביזם, שחיתות וכו’ הם דברים שגורים וקטונתי מלנתחם. אין לי באמת אינפורמציה אפילו לאמוד סדר גודל שלהם.


ביטול בבג"צ: אני לא מומחה במשפטים. אני מכיר שיש עקרון בחוק החוזים שאם שני צדדים מגיעים להבנה חוזית אז חזקה לקיים את החוזה. אולם, ישנם חריגים כמו עושק. במקרים של תביעות ייצוגיות למשל בית המשפט צריך לאשר את הסכם הפשרה - מחשש לשכ"ט גבוה לתובעים בלבד. כלומר, בחשד שההסכם הושג שלא מתום לב אזי בית המשפט נוגה להתערב (כך אני מבין את המציאות). אז בטח ידונו בסוגיה של תום לב מצד המדינה או לא וכאן יש בור ללא תחתית. או בכלל בסמכות להפעיל את סעיף 52 והצורך הבטחוני. שוב, כאן אני כנראה לא מומחה גדול וגם לגדולים ממני אין ממש מושג מה יקרה. יש טיעונים לא רעים לשני הצדדים.


(DoctorGonzo) #1213

נתחיל מהסוף: לגבי המתווה כשלעצמו, או תכניו וההסכמים שאליהם הגיעו שני הצדדים, אין לבג"ץ מה באמת לומר. רובם של הבג"צים שיוגשו יתייחסו ישירות להפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים -

השר רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או בטחון המדינה.

סעיף זה שנועד לאפשר לשר הכלכלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים לא הופעל מעולם בתולדות המדינה, ולמרות שנתניהו ניסה בוועדת הכלכלה, ולדעתי לא בהצלחה גדולה, לטעון שמתווה הגז הוא גם מדיניות חוץ/בטחון המדינה , יהיה לבג"ץ מה להגיד על כך, במיוחד לאחר תגלית “זוהר” במצרים והסכסוך עם חברת החשמל.

לגבי הניתוח שלך לרמת הסיכונים, אני חושב שאתה טועה, ומאזן הכוחות שונה, כיוון שהזיכיון של נובל/תשובה לפיתוח לוויתן למיטב ידיעתי הוא עד 2018 (לפי החוק כיום, ולפני ההארכה שניתן במתווה). זתומרת, הסיכון הוא לא רק התזרים הנוכחי, פלוס שווי המניות ומה לא, אלא סיכון מהותי לאחזקה במאגר עצמו. אתה צודק שהמדינה מאוד רוצה לסיים את הסאגה, והחברות פחות - אבל כאן גם טמון המלכוד. לפני שנה המצב היה שונה בעליל - מחירי הגז היו גבוהים בהרבה, והאינטרס של תשובה/נובל היה לפיתוח מהיר ככל האפשר של לוויתן. היום, עם קריסת מחירי הגז והנפט, מי מבטיח שבעוד 5 שנים (מועד הפיתוח החדש) אכן באמת יפותח המאגר? גם לנגידה היה מה להגיד על כך במתווה הנוכחי.

איימבלו ידידי: לא שכחתי אותך, מבטיח תגובה עוד הערב.


(Andrea Pirlo) #1214

נכון, אבל כל עוד לא הגענו ל 2017 זה פחות רלוונטי.
בנוגע לסיכון המחיר, זה מחיר סחורה מצוטט בשוק פעיל - במקרה הזה בצורה פשוטה מבצעים גידור כלכלי באמצעות נגזר. אני אופתע מאוד אם תשובה ונובל לא עשו עסקאות פורוורד לגדר כלכלית את ההשקעה שלהם ואת השקל. זה ממש בסיסי לתאגידים ברמה הזו.

שוב, הסקתי זאת בשל הצורה שבה דברים מתנהלים. במדינה כולם סובלים מהגז והמיסים שלא זורמים, בשותפות עדיין יכולים לצאת עם נזק מזערי של ערך הזמן של הכסף. בריבית כזו נמוכה, נראה לי שמצבם עדיף.


(DoctorGonzo) #1215

איימבלו, כמובטח:

אני לא חושב שיש מחלוקת מהותית ביננו לגבי המצב הרצוי, בין אם זוהי כשרות, ליגליזציה, הסרת חסמים ומכסים, פירוק מכון התקנים ומה לא. יש לנו איזה ויכוח בנושא הרגולציה, אבל ההבדל המשמעותי ביננו הוא בנאיביות/אופטימיות שמהלכים משמעותיים כאלו יתקיימו בעתיד הקרוב או הרחוק. ציינת 5 אופציות של מה אפשר לעשות, ואני יכול לתת עוד 5, שבעיני הם לא רלוונטיות באותה מידה. האופציה שאני הייתי בוחר חוזרת ל-2011, לימים שביבי באמת האמין שהכסא שלו רועד, עד כדי כך שהוא היה מוכן להחזיר למעלה מ-1000 אסירים ביטחוניים וביניהם חלאות אדם אמיתיות, תוך כדי סתירה אמיתית של הדרך והאמונה רק בשביל לשנות את התקליט, ולו לזמן קצר. אני האמנתי אז שאם המסר בהפגנות היה - נתניהו, קח פיקוד - אנחנו מאחוריך, ואם לא - לך קיבינימט, הוא באמת היה עושה זאת, ואת ועדת הריכוזיות שלו (שאותה הקים לפני המחאה) הוא היה משכפל כמעט בכל תחום. שים לב, שבאותן הפגנות הודרו במיוחד ההסתדרות והמפלגות (וביניהן האבודה), אבל קבוצות נוספות בחרו להדיר את עצמן בטענה שמדובר בקונספירציה שמאלנית להשתלט ולהשליט אג’נדה קומוניסטית שכוללת החזרת כל שטחי ישראל וכניעה מוחלטת לפלסטינים, ובכך הטון השלט בנאומים היה זה של היוסייונס. זו הייתה שעת כושר לשינוי מהותי, בעבודה המאורגנת, בריכוזיות והטייקונים, עם מאות אלפים ברחובות, וזה פוספס לחלוטין.

ומה הלאה? אתה ואחרים מאמינים שהניצנים שהצלחתם להכניס לליכוד יניבו פירות מסוימים בעתיד, וזכותכם להאמין בכך. אני צופה שאלו יתאיידו מול גדודי השוהדה של כץ, מחנה יו"ש והגפסואים של רגב, ולא באמת יתברגו במקום שיאפשר להם להניע שינוי, לא בטווח הקצר ולא הרחוק. אלו אגב, רחוקים שנות אור מהרפורמות שאתה מאמין שצריכים לקרות. את האמונה של “אוריה” בכך שהחרדים יתברגו במחנה הליברלי הייתי מגדיר כהזויה, במיוחד שאלו הם הראשונים שידחפו לעוד קיצבאות, ונגד כל שינוי ליברלי במונופול שלהם על חוקי הכשרות והנישואין. ובמבט לעתיד - 10, 20 שנה קדימה - הרוב החילוני יתאייד כמעט לחלוטין, ואיתה כל תקווה שיהיה כאן שינוי מהותי.

כאמור, שנינו מסכימים שצריך לבטל מכסים, אבל מה שנשאר זה מתן מכסות גדולות יותר לרמי לוי ושופרסל להביא קצת בשר מארגנטינה ופולין. וכל זאת - בשתי הממשלות הפסאודו-ליברליות ביותר שהיו בישראל מאז שנוסדה.

יאיר, בינתיים הגז זורם (במחיר מופקע, ראה החטא השני בהודעה הקודם-קודמת שלי) והמיסים דופקים. אגב, היום בשעה טובה העלתה ילן את הריבית בארה"ב. בקרוב אצלנו.


(Uriah) #1217

[QUOTE=DoctorGonzo;1657214]איימבלו, כמובטח:

אני לא חושב שיש מחלוקת מהותית ביננו לגבי המצב הרצוי, בין אם זוהי כשרות, ליגליזציה, הסרת חסמים ומכסים, פירוק מכון התקנים ומה לא. יש לנו איזה ויכוח בנושא הרגולציה, אבל ההבדל המשמעותי ביננו הוא בנאיביות/אופטימיות שמהלכים משמעותיים כאלו יתקיימו בעתיד הקרוב או הרחוק. [/QUOTE]

אני אשמח אם תרחיב לגבי הויכוח בנושא הרגולציה.

את האמונה של “אוריה” בכך שהחרדים יתברגו במחנה הליברלי הייתי מגדיר כהזויה, במיוחד שאלו הם הראשונים שידחפו לעוד קיצבאות, ונגד כל שינוי ליברלי במונופול שלהם על חוקי הכשרות והנישואין. ובמבט לעתיד - 10, 20 שנה קדימה - הרוב החילוני יתאייד כמעט לחלוטין, ואיתה כל תקווה שיהיה כאן שינוי מהותי.

עובדתית יש פעילים חרדים בתנועה הליברלית החדשה.


(DoctorGonzo) #1218

“אוריה”:
ראה עמ’ 71-75 בתרד זה, בוויכוח שגם אתה השתתפת בו. אם אתה מעוניין לפתוח את זה שוב, בברכה.

לגבי החרדים בתנועה הליברלית החדשה, היוצא מן הכלל אינו מעיד על הכלל, וודאי שלא על ההנהגה הפוליטית והדתית של העדה החרדית.


(Uriah) #1219

אם כך אז גם החילונים אינם קהל פוטנציאלי או בעצם כל פלח אפשרי באוכלוסייה.

משעשע לראות את הציניות שלך כלפי הפעילות כשאתה מציין את ישראל כץ, שר התחבורה השתתף בעצמו באירוע של התנועה הליברלית.

לפני כעשר שנים הכרתי בסך הכל אדם קפיטליסט אחד בכל העולם מלבדי, ההתפשטות של הרעיונות מדהימה ולא רק בקרב ילדי אינטרנט: חברי הילדות שלי הם קפיטליסטים היום בתפיסתם ומגדירים את עצמם ככאלו.

אין ביכולתך לתפוס את הנחישות מכיוון שאתה לא מאמין ברעיונות, ומי שלא מאמין אין לו על מה ולמה להילחם. מבחינתך הדיון האידאולוגי הוא שולי בעוד שמבחינתי הדיון הנקודתי על סוגיה כזו או אחרת יהיה לעד שולי. אנחנו לא דוברים את אותה השפה ואנחנו לא מכוונים לאותן המטרות.

[B]זו[/B] המחלוקת האמיתית.


(DoctorGonzo) #1221

אוריה, לזה קוראים ממשלה ניאוליברלית?

[FONT=Arial][SIZE=2]טיב טעם, שופרסל, גולד פרוסט ונטו – אלו היבואנים הזוכים שיתחרו על הוזלת מחירי החמאה לצרכןמנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, עמית לנג: "שוק החלב עובר מהפכת היצע ומחירים ובהמשך לתחרות בשוק הגבינות הצהובות, אנו צופים ירידת מחירים גם בתחום החמאה. לצרכנים יש חלק חשוב ומשמעותי בתחרות במתן הזדמנות למותגים החדשים, להתנסות בהם, לתרום לתחרות וליהנות ממחירים נמוכים מהמחיר הקיים כיום"
במסגרת פעילות משרד הכלכלה והתעשייה להגברת התחרות במשק והפחתת מחירים במגוון מוצרי החלב לצרכנים, ובהתאם להחלטת הממשלה, מפרסם היום המשרד את רשימת הזוכים בהליך התחרותי ליבוא חמאה שולחנית, במסגרת מכסה פטורה ממכס. היקף המכסות שחולקו לזוכים במסגרת מחיר מקסימום לצרכן עומד על כ-1000 טון.

ארבעת הזוכים בהליך התחרותי התחייבו, כחלק מהצעתם בהליך, לשווק את החמאה השולחנית לצרכן במחירים שלא יעלו על המחיר שיצוין להלן (ל-100 גרם חמאה שולחנית):

ישרקו (טיב טעם) – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.10 ₪
שופרסל – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.40 ₪
גולד פרוסט – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.60 ₪
נטו – מחיר מקסימום לצרכן שלא יעלה על 3.60 ₪
ראוי לציין שהמחיר המפוקח ל-100 גרם חמאה שולחנית עומד כיום על 3.92 ₪ ל-100 גרם.
עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ציין כי זהו מהלך נוסף בשורה של צעדים שנקט משרד הכלכלה בשנה האחרונה, על מנת להגביר את התחרות ולהביא להוזלת מחירים במוצרי חלב בסיסיים ופופולריים. מחירי המקסימום לצרכן אשר להם התחייבו הזוכים נמוכים, בחלקם באופן משמעותי, מהמחיר המפוקח, לפיכך הם יתרמו להגברת התחרות ולהוזלת מחירים של החמאה השולחנית".
יאיר שירן, מנהל מינהל תעשיות ויו"ר ועדת מכסות במשרד הכלכלה והתעשייה, מוסיף כי “ההליך התחרותי הינו אחד מן הכלים בהם משתמשת ועדת מכסות על מנת להקצות מוצרי יבוא באופן שיבטיח שהטבות הפטור ממכס יגולגלו לטובת הצרכנים. שירן מוסיף כי לאור הצלחת השימוש בהליך התחרותי כאמצעי לחלוקת מכסות יבוא פטורות ממכס בגבינה קשה, החלטנו לאמץ מכשיר זה גם לצורך חלוקת מכסת החמאה השולחנית. לשמחתנו ראינו שכפי שקרה בגבינה קשה, כך גם בחמאה שולחנית – קיבלנו הצעות רבות מצד גורמים בשוק שהתחייבו לייבא ולשווק את המוצרים לצרכן הסופי במחירים אטרקטיביים, הנמוכים מן המחיר המפוקח”

[/SIZE][/FONT]


(Uriah) #1222

אני לא יודע מה זו ממשלה נאו-ליברלית, אבל זו ודאי איננה ממשלה קפיטליסטית.


(Oleguer 23) #1223

כשהתחלתי לעבוד ראיתי שבתלוש הראשון אני מקבל החזרי נסיעות פחות ממה שאני מוציא. אני משתמש ברב קו ומחיר נסיעה ליום לאורך חודש יוצא יותר ממה שקיבלתי.
אז בהנהלה הפכו לי את ההחזרי נסיעות לתעריף למשמרת, מה שדי השתלם לי.

עכשיו אני מתחיל ללמוד, והרפורמה בתחבורה הציבורית שינתה את דעתי, והכי יעזור לי לעשות חופשי-חודשי בטבעות שאני צריך. כמה מופרך יהיה שישנו לי את הסעיף בתלוש לתעריף של החופשי חודשי שאשתמש בו?


(dkaro) #1224

מאוד תלוי בכמות המשמרות שלך בשבוע… בגדול, זה ממש לא מופרך ואם אתה עובד מספיק זה גם משתלם להם.

Sent from my Nexus 5 using Tapatalk


(lolothe2nd) #1225

אחד מכל ארבעים חברי הכנסת ליברל
זה יותר מהיחס שלהם באוכלוסיה


(lolothe2nd) #1226

מסתבר שסתיו שפיר קוראת איין ראנד, רק היא לא קראה נכון את הקריקטורות

//youtu.be/rkQPLzsJRyw


(gass12) #1227

האמת המכוערת על קריסת מגה שכולם מנסים להסתיר.

קריסת מגה: חרפת הקיבוצים שחומקים מאחריותבעלי המניות הגדולים ביותר ברשת מגה - הקיבוצים - נהנו מהסדר חובות של כ-20 מיליארד שקל מכספי המסים הישראלי ומחזיקים היום נכסים במיליארדים - ובכל זאת חמקו מאחריותם


(Dovi) #1228

[B]נלקח מתרד האירוח של עומר מואב:[/B]

גם רוברטו באגיו 31 וגם גונזאלו היגוואין כתבו פה על השפעת החרדים על הכלכלה בכך שהם לא עובדים ורק לומדים תורה.
אז תרשו לי לשבור את המיתוס השיקרי והמסית הזה.
חלק גדול מאוד מהחרדים והחרדיות עובד משרה מלאה, חלק נוסף עובד במשרה חלקית.
לומדי התורה מקבלים מהמדינה גרושים (כ500₪ בחודש וגם זה רק לנשואים, תקציבי הישיבות הם ככל מוסד חינוך) בתוספת קיצבאות ילדים.
אני מאמין שהפרופסור יוכל להרחיב על הבעיתיות שיש אוכלוסיה שלא עובדת ומשפיעה על התל״ג אבל שיהיה ברור, אף אחד לא מקבל אלפי שקלים מחודש מהמדינה כי הוא לומד תורה.

Sent from my iPhone using Tapatalk


(DoctorGonzo) #1230

והקשר לבג"ץ?

ששיסנקי 1 (גאוותו הגדולה של שטייניץ) היא יוזמה ממשלתית, ששיסנקי 2 היא יוזמה ממשלתית (לפיד) וכמוה הגבלת שכר הבכירים שהיא יוזמה ממשלתית של כחלון. ההחלטה האחרונה של בג"ץ בנושא מתווה הגז אישררה הלכה למעשה את המתווה עם סייג אחד: אתה רוצה להבטיח למשקיעים זרים שזכויותיהם לא ייפגעו בעתיד? תעשה זאת בחקיקה, או תמצא מנגנוני פיצוי טובים ונכונים (ערבות ממשלתית למשל). אתה לא יכול להתחייב בשם ממשלות וכנסות העתיד לא לפעול בתחום מסוים כחלק מאותו מנגנון.


(imblue) #1231

שוב אתה לוקח אותי לדיון הפוליטי. אני אגיד בפעם ה-100: עבורי הליכוד הוא הרע במיעוטו כי אלטרנטיבה היא שלי צ’אבס יחימוביץ’ והאספסוף מרוטשילד שהגיע לכנסת.
עכשיו לעניין: בג"ץ לא אמור להיות מסוגל בכלל להתערב בהחלטה כזאת. זכויות הקניין של מי שמצא את הגז צריכות להיות מעוגנות בחוקה. אני מתנגד לשישינסקי, אך בהינתן שיח ציבורי מתלהם וסוציאליסטי לא היתה ברירה לממשלה אלא לעשות את המהלך הזה.
“כבילת ידיים לעתיד” נו באמת. שנספור כאן את התהליכים הבלתי הפיכים שהונהגו ע"י ממשלות ישראל, ובג"ץ לא התערב בהם? מישהו אמר “התנתקות”? “אוסלו”? “ביטוח לאומי”?
זו המהות של ממשלה וכך מתנהלים משאים ומתנים בין לאומיים. צריך להתעורר ולהפסיק לדרדר את ישראל למצב של ונצואלה עם כל הממבו-ג’מבו המשפטי הזה. נחנקנו תנו לעשות עסקים כאן.


(imblue) #1233

תפיסת העולם שלי היא - כלכלה היא לא עניין למשפטנים. שיעזבו את אנשי העסקים בשקט ויתנו לפתח. הנזק בעיכוב של למעלה מ-5 שנים כבר נעשה. איפה הסבירות שבג"ץ כל כך אוהב לנפנף בה? סעיף היציבות לא עומד לבדו. הוא חלק ממו"מ במסגרתו הגיעה הממשלה להישיגים נאים והשאירה חלק נכבד מהרווחים בקופתה. זה בידיוק ההבדל בין ראיה משפטית טכנוקרטית לבין ראייה עסקית של win win.

אם היתה כאן סביבה אוהדת עסקים כבר מזמן היו קונים לרשת “מגה”. אתה יודע מה ? אפילו ע"י השקעה מבחוץ. רשת שיש לה כל כך הרבה סניפים במרכזי הערים היא נכס. אבל המשפטנים החליטו שהיא תימכר כיחידה אחת וזכויות העובדים יישמרו אז בבקשה שילכו למכולת עם הנייר המשפטי. בתיאבון.

עריכה: נעזוב את הדוגמאות הלא ממש מוצלחות שהבאתי.
נגיד שהממשלה רוצה להקים רכבת תחתית או כביש 6? היא צריכה להעביר את זה בכנסת? למה? איפה המשילות? תשתיות הן באחריות הממשלה. איך קבלן שיבצע את זה יידע שמחר לא יבטלו את הפרויקט? פרויקטים ארוכי טווח הם עניין שבשגרה בתחום התשתיות והאנרגיה. אם לא היתה כאן אווירה אנטי עיסקית החברות לא היו חוששות ולא היו דורשות את אותו סעיף.


(lolothe2nd) #1234

חברים יקרים, ונצואלה חיה את החלום הסוציאליסטי!
היא ירוקה יותר! (ארבע שעות יומיות למען כדור הארץ!)
שכר המינימום עולה ב-30%!
רק ארבעה ימי עבודה בשבוע! (אני עובד 6-7 ימים בשבוע)

חלום!!


(SantiagoBernabeu) #1236

הטענה לצאת מהאיחוד התבססה בעיקרה על רקע התעסוקה. הם טענו שמהגרים אירופאים בעיקר ממזרח אירופה באים לבריטניה ותופסים את המשרות לבריטים. יש בזה היגיון, למרות שאני לא מסכים איתו והוא בעיניי מאוד מצומצם.
לישראל אני לא מאמין שזה ישנה יותר מדיי, אלא אם זה יגרום לעוד מדינות כמו צרפת או גרמניה לעזוב את האיחוד, ואז הגוש יתפרק והייצוא ייפגע. העולם ייכנס לטלטלה בזמן הקרוב אבל ייצא ממנו. מי שיפגעו יהיו אך ורק הבריטים בסופו של דבר לטעמי…