המצב הכלכלי בארץ

פוליטיקה

(benos) #1140

“המציאות” היא שהעלו לו את המס ל60 אחוז מ-15.

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk


(אמיר) #1141

נו, והכל מתחיל ונגמר בזה? זה היה צעד שהביא את ישראל לאותו אזור של מדינות אחרות עם מאגרים כאלה, אחרי שנים של הזנחה שנבעו כנראה מהעובדה הפשוטה שאף אחד לא מצא גז משמעותי ולכן לא טרחו לעשות משהו בעניין. במסגרת אותה הזנחה, מספר קטן מאוד של חברות קיבלו ים של רישיונות חיפוש גז ונפט בים (ואיזה כיף להן, הא?).

באיחור ורק בזמן אמת נזכרו להתחיל לתקן את העניינים. זה לא צריך להסתכם בהעלאת המס. כאשר רואים את ההתנהלות של נתניהו, את ההיתלות בטיעונים ביטחוניים ומדיניים מפוקפקים, מבינים שמשהו כאן לא תקין. גם אם הוא באמת חושב שמתווה הגז טוב ונכון למדינה, זו לא הדרך לעשות זאת. זו התנהלות קלאסית למשהו שבעוד חמש-עשר שנים נשמע עליה בוועדת בדיקה במקרה הטוב וחקירה במקרה הרע.

אני באמת לא מצליח להבין איך אנשים מקבלים את ההחלטה לאפשר לחברות לייצא את הגז ממאגר תמר גם כשהוא יהיה עדיין המאגר היחיד שמשרת את ישראל.


(DoctorGonzo) #1142

רולניק מהשבת:

[B]5. [/B]הרגולציה והרגולטורים תופסים נתח מרכזי ב"מגש הכסף" - ומסיבה טובה. בניגוד למה שלומדים בפקולטות לכלכלה ולמינהל עסקים, מודלים ניאו-קלאסיים יפים, שבמרכזם תחרות על מחיר ואיכות, הרי שבמציאות הכלכלית רוב השווקים של המוצרים והשירותים סובלים או נהנים מרגולציה כבדה, שמעבירה משאבים בין קבוצות שונות בציבור ומשפיעה על היעילות שלהם.
בנושא הרגולציה מתחלקים הכלכלנים לשתי קבוצות עיקריות: אנשי “האינטרס הציבורי”, שרואים את הרגולציה כמכשיר שנועד לתקן את כשלי השוק השונים, ומולם אנשי “הבחירה הציבורית”, שסבורים שהרגולטורים והפוליטיקאים המבקשים “לתקן” - יוצרים רק קלקולים חדשים לטובת המפוקחים, המקורבים וקבוצות האינטרס השונות.
ב"מגש הכסף" ובמאות טורים וכתבות ב-TheMarker בעשור האחרון אנחנו מנסים לשלב בין שתי הגישות: להסביר לקוראים מדוע הרעיון של שווקים חופשיים בלי מעורבות ממשלתית או כל רגולציה הוא אוטופי או הזוי (כמעט שאין כיום בעולם כלכלנים שמאמינים ברעיון הזה) ומנגד להצביע על הנטייה של רגולציה “להילכד” בידי קבוצות האינטרס. הפתרון הוא לקיים דיון אינטליגנטי יותר ברגולציה: מתי היא משרתת את הציבור הרחב, את היעילות, את התחרות ואת ההוגנות ומתי היא משרתת את השחקנים הקיימים החזקים. [B]הצדדים הקיצוניים בדיון הפוליטי אוהבים לרדד ולשטח את הדיון ולהציע פתרונות קצה של רגולציה בכל מקום או אפס רגולציה. בעולם דמיוני, שתי ההצעות נשמעות קוסמות. במציאות הן אינן רלוונטיות, כפי שהדגימו המחקר והניסיון הכלכלי במאה האחרונה שוב ושוב. [/B]

         			    															 					        			        														 					        			        														 										        				        														 										        														        														 					    							    		        		        		         		        		         							            		        				    						[B]6.[/B]  המחנות הקיצונים ביותר בשיחה הכלכלית בישראל ובעולם כולו מורכבים בדרך כלל  מהאנשים הנלהבים ביותר לקיים שיחה בנושא ולכן הם תופסים את ״נתח השוק״  הגדול בשיח. בימין הכלכלי ישנם אלה שמשוכנעים ש"שוק" או "יד נעלמה" פותרים  כל בעיה, דבר שאדם סמית, ממציא המונח, ורוב הכלכלנים הליברלים חשבו שהוא  מגוחך. רוב הכלכלנים הליברלים, גם המורים של מילטון פרידמן, היו מוטרדים  מאוד מאי־שוויון וחשבו שהממשלה צריכה להתערב. 												    
         			    															 					        			        														 					        			        														 										        				        														 										        														        														 					    							    		        		        		         		        		         							            		        				    						מנגד,  בשמאל הקיצוני נמצאים אלה שמנסים לשכנע אותנו שמתכנן מרכזי או ממשלה  גדולה, הגדרתית, הם המלאכים השומרים שתמיד יידעו להקצות את המקורות במשק  בצורה הטובה ביותר וישרתו את האזרחים ואף פעם לא את עצמם ואת מקורביהם.  אנחנו מעדיפים גישה שמבינה את כשלי השוק וכשלי הממשלה ומנסה לחתור להשתמש  בשווקים פתוחים וחופשיים במקום שבו הם הכי יעילים, ולהשתמש בממשלה  וברגולציה במקום שבו הן יכולות להיות יעילות. הפתרונות לנושאים האלה אינם  "חוקים" ואינם קבועים. אלה תהליכים דינמיים שלעולם לא מסתיימים, ולנורמות  חברתיות יש השפעה משמעותית עליהם לא פחות מחוקים ומתקנות.

(dkaro) #1143

אני חושב שכל צדדי המפה הפוליטית-כלכלית, וכמו כן אף כל ה’ניצים’ כאן, יתחברו באופן דומה לשני הסעיפים הללו. אף אחד לא באמת נמצא על הקצוות הקיצוניים, השאלה היכן אמורים להיות על הסקאלה.

גם אנשי הימין כמואב וכדומה יסכימו עם כל מה שהוא כתב פה. הרצון לעורר שיח אינטלגנטי בציבור זה מה שדוחף אנשים כמו מואב שחלקכם אוהבים לרדת עליו פה, ובסופו של דבר גם את רולניק עצמו. יש סיבה שהפרק שלו עוד היה הפרק הסביר יותר במגש הכסף.


(benos) #1144

[QUOTE=dkaro;1652479]אני חושב שכל צדדי המפה הפוליטית-כלכלית, וכמו כן אף כל ה’ניצים’ כאן, יתחברו באופן דומה לשני הסעיפים הללו. אף אחד לא באמת נמצא על הקצוות הקיצוניים, השאלה היכן אמורים להיות על הסקאלה.

גם אנשי הימין כמואב וכדומה יסכימו עם כל מה שהוא כתב פה. הרצון לעורר שיח אינטלגנטי בציבור זה מה שדוחף אנשים כמו מואב שחלקכם אוהבים לרדת עליו פה, ובסופו של דבר גם את רולניק עצמו. יש סיבה שהפרק שלו עוד היה הפרק הסביר יותר במגש הכסף.[/QUOTE]
אתה ראית את ההודעת פייסבוק של רולניק…? זה היה של מישהו שהדבר האחרון שמעניין אותו זה שיח.


(dkaro) #1145

לא, אין לי אותו בפייסבוק. התייחסתי למה שהדוקטור ציטט.


(or-deco) #1146

(imblue) #1147

ישנם מדדים לכמות הרגולציה במדינה. זה לא דיבור באוויר כי יש נתונים אמפיריים ואפשר בקלות להשוות ולראות האם אנחנו בצד הקיצוני עם יותר מידי רגולציה ביחס למערב (רמז: כן!) או בצד ה"מופקר" כמו שטוענים חובבי הרגולציה.
בנוסף אני ממליץ כאן לכל אחד לקרוא את “חוק פרקינסון”, שמסביר מדוע יש להציג עמדה נחרצת נגד רגולציית יתר, והיא הנטיה הטבעית של כל מערכת בירוקרטית להגדיל את עצמה וחמור מכך את סמכויותיה. כל מי ששירת בתפקיד מטה בצבא מבין על מה אני מדבר.
אנקדוטה קטנה מהספר:
לפני מלחמת העולם הראשונה בריטניה שלטה על משהו כמו שליש מהעולם, ובממלכה היה משרד ממשלתי שנקרא “משרד המושבות” שהיה אחראי על הקשר עם כל הקולוניות של בריטניה. במשרד עבדו X פקידים.
לאחר מלחמת העולם השניה בריטניה נסוגה מרוב הקולוניות שלה (בין השאר מישראל) והפלא ופלא מספר הפקידים במשרד המושבות גדל ל - 10X או משהו כזה.
זוהי דוגמא לרגולציה שהולכת ומתנפחת בכל מערכת שכזאת. ישראל לא במקום טוב במדדים של עשיית עסקים שנגזרים בין השאר מכמות הרגולציה.


(benos) #1148

נחשו מי הלך לעבוד בהסתדרות…

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk


(benos) #1150

שזה היינו אך… אלא אם אתה חושב שהוא לא ידאג לאינטרסים של יושב ראש ההסתדרות.

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk


(gass12) #1151

[QUOTE=benos;1653126]שזה היינו אך… אלא אם אתה חושב שהוא לא ידאג לאינטרסים של יושב ראש ההסתדרות.

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk[/QUOTE]
היתה תקופה בחיי שלמדתי משחק. קיים מושג כזה בתיאטרון או בקולנוע שנקרא overacting . במטאפורה זה מה שקרה כאן בשלושת הפרקים של מגש הכסף. לקחו בעיה אמיתית , אף אחד לא יהין לחלוק שאכן יש בעיה. אבל דרך הצגת הבעיה היתה מניפולטיבית. לאורך כל הפרקים אתה מתגרד בחוסר נוחות בידיעה ש…
וואלה מישהו פה מורח אותי בעדינות. עד שמגיע פרק ג’ ומאשש את החשד שלך בבחינת יצא המרצע מן השק.
כמי שצפה בסרטון מתאריך 11/5/2012 כנס השמאל הישראלי 2 בחסות שלום עכשיו.

דורון צברי יוצר הסדרה בשותפות עם אמיר בן דוד ,מדבר שם בפתיחות ובביטחון ( כנס סגור אין חשש מימנים ר"ל )על הצורך לחזור לשלטון בכל מחיר . הדרך לא ממש משנה והכל כשר. חלק מהמילים שלו "… בדיון הזה של איך אנחנו כובשים את השלטון, אנחנו קודם כל צריכים להיות רלוונטים, אני לא אומר שכל הדיון על השמאל המדיני הוא לא רלוונטי .אבל באמת של זה איפה אנחנו רלוונטים למסות? אנחנו צריכים להציג אלטרנטיבה ופה אני מתחבר לחיבור הרגשי שמציע הימין. הימין מציע חיבור רגשי ללאומנות, לדת להרבה מאוד דברים. ואנחנו לצערי עד לא מזמן לא הצענו את החיבור הזה. פה גדולתה של המחאה בענין כי היא הציעה חיבור רגשי…
מכאן הוא מציע שורה של דרכים להיות רלוונטי לאדם הפשוט מן השורה ( תוספת שלי ,הגדרה של איש מתנשא לטייפקסטינג של מצביע הימין ) בוא נראה לך מי דופק אותך. לא בראש… רגש!!!
אנחנו נעשה את החיים שלך טובים יותר כי זו המהות שלנו.
עלינו לקרוא תיגר על הכל, על כל המציאות . על השיטה הכלכלית ,לא תיקונים פה תיקונים שם. יש לנו הסתייגות בסעיף 37 סעיף קטן פה ושם. לא!!! להפוך את השולחן "


(GoD iS a Dj) #1152

בוקר טוב לכולם.
אני מאמין שרובכם שמעתם את מושג “מתווה הגז” אך כנראה שרובנו לא באמת יודעים, מה, למה וכמה?
בבקשה מכם תצפו בתחקרי הזה שנעשה ע"י מבט של ערוץ 11 החלק השני ישודר ביום רביעי הקרוב.
אם נפסיד במלחמה הזו הפגיעה תיהיה לא רק כספית אלא קיומית…
אנא מכם שתפו את הבשורה חייבים להעלות את המודעות לנושא החשוב הזה.

//youtu.be/ve3yLeTdrBk


(dkaro) #1153

אמנם לא צפיתי עדיין בתכנית הזו, אך מדוע אם נפסיד במלחמה הפגיעה תהיה קיומית?

המצב הנוכחי הוא ללא הגז. גם אם המתווה גרוע, יש לו רק פוטנציאל חיובי. אולי לא אופטימלי, אבל בהכרח חיובי.


(benos) #1155

כי ככה מפמפמים, זליכה טוען שיש במאגר טריליון שקל אז אוכלים את זה, אין עלויות שינוע, הפקה וכו’, אין מחירים שיכולים להשתנות, אין תקלות שיכולות לקרות בקידוח בעומק הים. יש במאגר הזה טריליון שקל שביבי הרשע והטייקונים החמדנים גוזלים מאיתנו, ומי שמפקפק בכך הוא קפיטליסט רשע ולוביסט של תשובה.


(Ricardo) #1156

איפה אפשר לקרוא על כל נושא הגז בצורה כמה שיותר (עד כמה שאפשר) אובייקטיבית?


(lolothe2nd) #1157


שחררו את ווילי :grin:


(gass12) #1158

[QUOTE=Ricardo;1653313]איפה אפשר לקרוא על כל נושא הגז בצורה כמה שיותר (עד כמה שאפשר) אובייקטיבית?[/QUOTE]
אם שאלתך הייתה מסתיימת במילים כמה שיותר, היית מקבל תשובה. ברגע שהוספת את המילה אובייקטיבית , איבדת כל סיכוי לקבל תשובה אובייקטיבית.

ובכל זאת אנסה להסביר במילותי. הויכוח מתחלק לשניים.
[U]הויכוח הראשון[/U] כמה אחוזים מתוך המאגר ימכרו ליצוא,כמה ימכרו לשוק המקומי ובאלו מחירים. פועל יוצא מכך,כמה תרוויח המדינה ובאמצעותה אנחנו הציבור ממאגר לוויתן . לצורך כך הוקמה ועדת שישינסקי 1 ולאחר שרבו הטרוניות קמה שישינסקי 2 ( תוכל לגגל )

מחד בעלי הזכיון על המאגרים יחפשו תמיד ועד כמה שאפשר להרוויח יותר. שכבות של לוביסטים ואנשים מטעם במעגל פנימי ומעגלים נוספים דואגים לזה. מאידך המדינה עשתה די הרבה ( יש אומרים שבכלל לא מספיק ) הקימה ועדה ראשונה וועדה שניה. חרמנית שיתחילו בפיתוח בכדי לקלוט מיליארדים רבים לקרן העושר, שהוקמה אך תתחיל לפעול ב2020, אולי מעט קודם לכן. הקרן הזו תשקיע את הכסף כמו קרן השקעות שתישא רווחים והכל לטובת הציבור ( פחות או יותר במודל הנורבגי )
[U]הויכוח השני [/U]
יש מעט מאוד שחקנים פעילים בשוק הזה של חיפוש הגז /הנפט והפקתו. הממונה על ההגבלים העסקיים טען טוען ויטען , אולי בצדק אולי בצדק חלקי ואולי בכלל לא. בגלל מיעוט השחקנים יווצר סוג של קרטל והם יקבעו מחירים גבוהים בהרבה מהממוצע העולמי או האיזורי. ולכן דורש מהבעלים למכור לפחות באר אחת שתצא מבעלותם אל בעלים אחרים על מנת ליצור תחרות. ( כאן היה סרט של התפטרות הממונה על ההגבלים + יומן+ פרסומות + פופקורן ) אל הויכוח הזה הצטרפו “טוענים” רבים שבאופן מוזר ( או שלא ) למדי משתייכים לשמאל הפוליטי. ששמו להם מטרה ברורה ( סמויה אבל על מי הם עובדים ? )
להראות שהכל שחור במדינה, הכל מושחת, מדינה חרא ביבי מושחת עושק גזל הכל יפסק ברגע שמפלגת העבודה תחזור
לשלטון :slight_smile: .
טענה נוספת שהושמעה , מדברת על איך נבחרו הזכיינים לקידוח והאם הזיכיון ניתן בדרך מכרז , כמה השתתפו וטענות נוספות.

** כמה כוכביות

  1. החל מקבלת האישור ידרשו לתשובה ולנובל אנרג’י 4 שנים לפתח את שדה הגז ולהביא אותו אל מצב שהבור מפיק גז .
  2. ההשקעה הדרושה תחול כולה על השותפים העלות מוערכת : 1.5 - 2 מיליארד דולר
    3.ההשקעה תוחזר לבעלים כבר מהכסף הראשון . רק לאחר הכיסוי המלא של ההשקעה תחל חלוקת הרווחים בין המדינה לבעלים
    4.במצב הענינים הזה נתפסה המדינה והבעלים עם התחתונים למטה כי פתאום מצרים גילתה מרבץ גז הכי גדול בעולם
    5.אם לא נתחיל להפיק גז כדרישת המוחים אז שני דברים נכונים . העם לא יגזל כי 60 אחוז מ00 זה 000
    הבעלים לא ירויחו כי 40 אחוז מ000 זה 000 + הסכומים שהושקעו וטרם חזרו +איבוד אמינות של הבעלים כי נחתמו חוזים עם ירדן ומדינות נוספות בהתאם לאישורים + אובדן אמינות של המדינה ,כמי שנחשבת עד היום רצינית לעשות איתה עסקים ואז מתחרטת. גם ככה יצא לנו שם מחורבן בעולם בכל הקשור לביורוקרטיה .
    זו תמונת המצב בראייתי

תחליט אתה מה טוב בעינך יותר.


(lolothe2nd) #1159

אתה מוזמן לשאול רב :grin:

[B]הרב שלמה אבינר[/B]

[RIGHT]
למי שייך הגז בים התיכון?
הרב שלמה אבינר
**
שאלה:יש ויכוח כבד למי שייך הגז הטבעי שבים התיכון שבמתווה הגז .הוא מוערך לאלף מיליארד שקל, כלומר אוצר גדול. האם על פי ההלכה הוא שייך למשקיעים או לעם היושב בציון?
**
התשובה לכך מורכבת ממספר גורמים:
**

  • מה דין אוצר טבע תת קרקעי?
    על פי ההלכה, אוצרות תת-קרקעים שייכים לבעל הקרקע. שו"ע חו"מ ריד ג-ה.
    **
  • תנאי יהושע.
    יחד עם זה, בכניסה לארץ יהושע בן נון התנה תנאים, שבעניינים מסויימים, ארץ ישראל שייכת לכולם. למשל מעין הבוקע משדה שייך לכולם, וכן בתנאים מסויימים מותר לדרוך בשדה חברו. בבא קמא פא א. אמנם הוא חפר ומצא מים, הם שלו. תוס’ שם. כמובן יהושע בן נון לא דיבר על גז טבעי, אך יש מקום לדמות, לגבי כל מיני אוצרות טבע כגון מחצבות, אשלג ים המלח, נפט.
    **
  • הים הוא הפקר.
    כל האמור לעיל נאמר על היבשה, אבל הימים והנהרות הם הפקר. שו"ע חו"מ רעג יג.
    **
  • דינא דמלכותא.
    יחד עם זה, יש אפשרות בידי השלטון, להחליט שגם הימים והנהרות יהיו של הכלל, מפני דינא דמלכותא דינא, או מדין טובי העיר (בבא בתרא ח), ומה לי טובי העיר ומה לי טובי המדינה, או מדין מלך, כדברי הרב קוק במשפט כהן (סי’ קמד) שלכל שלטון מוסמך ומוסכם, יש דין מלך לגבי עניינים אלו. וכאן יש השלכות כלכליות וגם בטחוניות כבדות.
    **
  • האם הים הוא ארץ ישראל?
    מחלוקת תנאים. לפי חכמים האיים שבים התיכון שייכים לארץ ישראל אם הם בתוך קו נטוי מהנקודה הכי צפונית שבחוף, טורי אמנון ,עד הנקודה הכי דרומית, נחל מצרים. ורבי יהודה אומר שמותחים קו משתי נקודות אלה מערבה. לפי חכמים הגז אינו בתוך הים של ארץ ישראל, לפי רבי יהודה הוא בפנים. הלכה כחכמים. גיטין ח א. אם כן, הגז הוא בחו"ל.
    **
  • מים טריטוריאליים.
    עם זאת, על פי החק הבין לאומי, יש מים טריטוריאליים, 22 ק"מ מן החוף, בתוספת עוד 45 ק"מ הנקרא אזור סמוך, שגם בו יש שליטה מסויימת של המדינה כדי למנוע תקלות שונות, ועוד אזור של 370 ק"מ הנקרא מים כלכליים, המקנה זכות למדינה לבצע חיפושים ימיים של משאבי טבע ולהשתמש בהם. אם כן, הגז שלנו הוא במים הכלכליים של מדינת ישראל לעומת מדינות אחרות, אבל מים אלה אינם ממש בבעלות המדינה. אז לכאורה כל אחד רשאי לחפש לעצמו.
    **
  • דינא דמלכותא.
    אבל גם כאן, נאמר דינא דמלכותא דינא, וכיון שמדובר באוצרות טבע אדירים וחשובים, מותר למדינה להתערב ולקבוע אלו אחוזים יהיו לבעלי חברת הגז ואלו אחוזים למדינה.
    **
  • סיכון כלכלי.
    אבל אין זה בטוח שמבחינה כלכלית אין לתת תשואה גבוהה לבעלי החברה, שהרי יש סיכון רב של השקעות רבות בלי למצוא כלום. לכן כדי שיהיה כדאי לחברת הגז לערוך חיפושים ,יש להבטיח לה תשואה גבוהה. עובדה היא שהמדינה לא מינתה חברה ממשלתית לעשות זאת, כי לא רצתה להיכנס לסיכונים. הרי בכלכלה המניע הוא הרווח האישי, ולא האידיאל, כפי שהוכיח מזמן אדם סמית’.
    **
  • הסכם ראשוני לקוי.
    אלא שההסכם הראשוני היה לקוי והעניק למדינה רק 12.5% ,שלכל הדעות זה מעט מידי. הגובה הזה נקבע בשנת תשי"ב כאשר הסיכוי למצוא נפט היה אפסי. אבל בתנאים של היום, זה מעט מידי. למשל האחוזים שמקבלת הממשלה הם: נורבגיה 75%, אוסטרליה וקנדה 55%, בריטנה 50%. לכן מתברר למפרע שההסכם היה לקוי. לפי זה ,זה ישר לשנות אותו. אבל נשאלת השאלה האם מותר להפר הסכם, גם אם הוא צולע.
    **
  • האם מותר להפר הסכם?
    מותר להפר הסכם רק אם היה מקח טעות, כלומר שצד אחד לא היה מודע לכל הנתונים, ולו ידע ,לא היה מסכים. אכן 12.5% זה מעט מאוד, אבל קשה להעלות על הדעת שנציגי המדינה הינם בורים ועמי-הארץ בכלכלה. ולכן לא היה מקח טעות. אלא אם כן נוכיח שהיתה רמאות מצד חברת הגז,וזה לא נטען. גם מה שרשיונות חיפוש גז ניתנים חינם, חורג מן הנוהג במדינות אחרות, בהן יש לשלם סכום כבד מאוד 30%, 50%, 70% .אך גם כאן קשה לטעון מקח טעות.
    **
  • התנהלות לקוייה.
    לכן נציגי המדינה עשו אז טעות, מחוסר מחשבה. גם יש תמיד לבדוק אם לא היתה כאן מצידם שחיתות, אך כאן לא שמענו על שחיתות, לא מצד הנציגים ולא מצד החברה. לכן על אותם הנציגים לתת את דין בפני האומה, כמו בכל טעות חמורה, ולשלם מחיר פוליטי. על כל פנים, ההסכם אינו בטל.
    **
  • מנהיג חייב לקיים הבטחותיו.
    אך גם אם היינו מוכיחים שהיה כאן מקח טעות, זה רק מבטל עסקה של אדם פרטי, אך לא של מנהיג לאומי, שחייב להיות אמין במאה אחוז, ולקיים הבטחותיו, ויהי מה, אחרת לא נוכל לתת בו אמון, ותהיה אנדרלומוסיה בארץ. לכן יהושע בן נון כיבד את הסכם השלום עם הגבעונים, על אף שרימו אותו. ויפתח קיים הבטחתו לגבי בתו, על אף שהיתה מוטעת מיסודה, כפי שמבאר מרן הרב קוק בשו"ת משפט כהן.
    **
  • הבטחת העתיד.
    יתר על כן, אם מנהיג אינו מכבד הבטחותיו למשקיעים, ומשנה את התנאים כאשר העסק מצליח, הוא לא ימצא משקיעים בעתיד. כך שהמדינה מרוויחה לטווח קצר אך מפסידה לטווח ארוך.
    **
  • חקיקה מחודשת.
    למעשה היתה חקיקה מחודשת, שהעלתה מ12.5% ל62% ושוב הורידה ל50%, וזאת רק אחרי שהמשקיעים יחזירו לעצמם פי 3 מהשקעתם.
    **
  • דילמה מוסרית.
    כך שאנו נלכדים בדילמה מוסרית כבדה. מצד אחד אין למדינה לשנות הסכמים עם משקיעים, אין זה מוסרי, אין זה הלכתי, וגם אין זה כדאי – אלא אם כן המשקיע משתמש באוצרות הטבע באופן לא חוקי, לא מוסרי, לא הגיוני.
    מצד שני, האומה זקוקה לאוצרות הטבע האלה, יש בה עניים ומדובר בסכום עתק - שזו שערוריה מוסרית שהמשקיעים יהנו כל כך ממנו.
    **לגבי העתיד הפתרון פשוט, ובמקרים דומים יש לערוך מכרז בין משקיעים ולקבל את זה שמועיל הכי הרבה למדינה. ולגבי ההווה, נקוה לטוב.
    זה הנושא על רגל אחת, ואתה קורא נעים המשך להתעמק.[/RIGHT]

(gass12) #1160

ידיעה ששמעתי היום מביאה בשורה איתה:
כחלון מתעקש לעשות לביטוח החובה מעשה סלולר.
המדינה תאלץ ע"י תחרות את כל הגורמים בענף להוריד מחירי ביטוח חובה. הירידה יכולה להיות משמעותית ביותר, בעיקר לגבי נהגים צעירים.
כיום מי שמוגדר נהג צעיר רוצה לומר גילו פחות מ24 ו/או בעל רשיון נהיגה שנוהג פחות מ4 שנים או פחות אני לא בטוח בזה. משלם כמעט 3,000 ש"ח ביטוח חובה לרכב פרטי. אם יש ברכבו את כל האביזרים ( מערכות בטיחות שונות ) הבטיחותיים המחיר ירד ב40 אחוז.


(imblue) #1161

השאלה איך הוא מתכוון להוריד את המחירים. האם ע"י פיקוח או ע"י הכנסת תחרות