שירה


(Apollo) #225

[B]שניים / Apollo
[/B]
שניהם
רואים שניים,
הפוזל רואה
אדם כצל
והשיכור
צל כאדם


(Apollo) #226

שיר גדול שחיבר הרב אברהם אליהו קפלן בשנת תרס’'ז - אחד הטובים ששזפו עיני.

[B]שקעה חמה[/B]

שקעה חמה, שקעה נפשי
בתהום יגונה הרב כים
כי נלאיתי מלחום את מלחמתי,
את הבשר ואת הדם.

ימים עוברים ימים כלים,
מבלי קחת מבלי תת
אם לזאת קראת חיים
אמור לי קלי מה זה מת.

חוסה קלי כי לא אדע
איכה אוכל כה לחיות,
האם לשכוח - ולשמוח
או לזכור - ולבכות.

החייני קלי עד למחר
אולי אפתור את החלום,
שקעה חמה, שקעה נפשי
עבים באים פנה יום.


:slight_smile:
ואוו…


(Apollo) #227

[B]ניחוח הניסוח / Apollo
[/B]
להשיב לרעך

הדורש בשלומך

‘אני לא מרגיש טוב’

זהו סיכון בחישוב

אינך מרגיש

את אשר אתה חש

אך הטוב קיים

בתוכך הנעלם.

א’'כ המשפט

הנכון והמופשט

‘אני מרגיש שלא בטוב’

ובהסבר קרוב,

הגוף, האיברים

מרגישים חלושים.

ואולי כל זאת

סתם התפלספות

כי אדם החושש

שאיננו ‘מרגיש’

סימן הוא לו

שבקי בתחושתו.

אם לא כן

האיך זה הסכין

לדבר על רגשותיו

כשאינו מבין את דבריו ?!


(Apollo) #228

יעקב בסר בשיר נפלא על מסכת חייו, לידתו בפולין, בואכה ברית המועצות-סיביר, וביאה לארץ היהודים.

[B]כמה זמן / יעקב בסר
[/B]
כַּמָּה זְמַן לֹא פָּגַשְׁתִּי אֶת אָבִי
שָׁנָה, שָׁנִים, אוּלַי
מִיּוֹם פְּרֵדָה, בְּשַׁעַר הַבַּיִת בְּסִיבִּיר
אֲנִי בֵּן שֵׁשׁ וְהוּא חַיָּל
כּוֹכָב אָדֹם עַל כּוֹבָעוֹ.
כֵּן, כּוֹכָב, טוֹבֵעַ בְּפַּרְוָה
טוֹבֵעַ, אָמַרְתִּי?
אֲנִי בַּשֶּׁלֶג.

וְכִי מָה אֲנִי חוֹפֵר בְּבוֹר
בֶּן עַשְֹרוֹת שָׁנִים.
מִתְכַּסֶּה פֵּרוּרֵי אֵימָה שְׁחוֹרָה
כַּמָּה שָׁנִים אֲנִי תָקוּעַ כְּבָר
בִּרְכַּי בַּשֶּׁלֶג
מִתְחַלֵּף בְּבֹץ אֲשֶׁר
חוֹזֵר וְקוֹפֵא. חוֹזֵר וּמַפְשִׁיר
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה –
אֲנִי מַבְשִׁיל, בּוֹגֵר, הוֹלֵךְ
וּמִזְדַּקֵּן -

וַעֲדַיִן כָּאן, עַל מִפְתָּן מֻשְׁלָג
מִמּוּל אָבִי, טוֹעֵן נֶגְדִּי וְגַם מַבְהִיר
וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת לְאַט
גַּם לְעֵת כְּפוֹר, גַּם לְעֵת שֶׁלֶג
וְהִנֵּה אִמָּא בָּאָה – כְּמוֹ פַּעַם, בַּחֲלוֹם
רוֹכֶסֶת אֶת הַכַּפְתּוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל מְעִיל הַפַּרְוָה שֶׁלִּי
"שְׁמֹר עַל עַצְמְךָ, יוֹרֵד גֶּשֶׁם!" אֲנִי צוֹעֵק: "שֶׁלֶג. שֶׁלֶג!"
הִיא מַפְנָה לִי עֹרֶף, כְּמוֹ לֹא שׁוֹמַעַת
הוֹלֶכֶת מַעֲדַנּוֹת, הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת, לְאַט
לְאַט בְּהַדְרָגָה, חוֹזֶרֶת וְנֶעְלֶמֶת, מוֹתִירָה אוֹתִי
רָץ אַחֲרֶיהָ, רָץ, חוֹזֵר וְנֶעְלָם, חוֹזֵר וְנֶעֱלָם
עַד שֶׁרָאִיתִי עַצְמִי אֵינֶנִּי – הֵי! הֵי! אֲנִי, אֵיפֹה אַתָּה?
סָפֵק יֶשְׁנִי, סָפֵק אֵינֶנִּי…

בְּעֶצֶם, מִי אֲנִי וּמָה?
כַּמָּה פְּעָמִים שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי –
עַכְשָׁו אֵדַע, אוּלַי, מִי
שֶׁיָּשַׁב עַל מִפְתַּן הַדֶּלֶת, בְּיוֹם שֶׁלֶג
בִּכְפָר סִיבִּירִי, שֶׁשְּׁמוֹ "פְּרִיבִיטְקוֹבוֹ"
שֶׁפֵּרוּשוֹ – לְהַגִּיעַ, לַעֲלוֹת, לֹא לְהֵעָלֵם…
לְהִתְמַקֵּם בְּתוֹךְ לְשׁוֹן הָאָדָם, לְהִתְכַּסוֹת
בְּמִלּוֹתָיו. וְלָנוּעַ. לָנוּעַ לְפָנָיו… עַד בּוֹא
הַחוֹל הַמִּדְבָּרִי. עַד תֹּם הַחוֹל וּבוֹא הַיָּם
וְהָעוֹלָם לְפָנֶיךָ
וְאַתָּה
אֵינֶנּוּ
וְגַם
יֶשְׁנוֹ.


שיר נפלא שכתב משה בן שאול לעת זקנותו.

[B]רצון לעוף / משה בן שאול[/B]

אֵינֶנִּי מַסְכִּים עִם הַמְּתִיקוּת הַזֹּאת
גַּם לֹא עִם פִּרְחֵי אַמְנוֹן וְתָמָר הַנְּמוּכִים לְהַרְגִּיז
בְּגִנּוֹת הַבַּיִת הַקְּטַנּוֹת הַמִּזְדַּהֲמוֹת מִפְּסֹלֶת הַסוּפֶּרְמַרְקֵט
לוּ יָבוֹא גֶּשֶׁם דַּק
וְיַצְמִיחַ כְּנָפַיִם שְׁתַּיִם אוֹ יִתָּכֵן שָׁלֹשׁ
מִפְּנֵי שֶׁזָּקַנְתִּי
וּרְצוֹנִי לָעוּף.


(#4Gidi) #229

הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.

הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.

אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.

הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.

הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.

אל תקטוף, נערי…


(agalma) #231

עד שזה חוצה את קו האדמה
זה פוגש עוד שכבה חולית
ואז את כוחן המשכנע של רוחות השמיים
ונקישות הפחדים
ואפילו
את גלגליה המעבים של השיכחה
ורק אז
מבליחה הסליחה
עם פירותיו המתוקים של
הגעגוע.


(Apollo) #232

שיר נחמד שכתבתי על הגזענות וחוסר הסובלנות כלפי השחורים - האנשים השחומים, עד כדי שהעולם שכח שהם בני אדם בדיוק כמונו, עם רגשות, עם רצון לחיות, ואפילו עם הנאות.
לקחתי פסוק משיר השירים, “אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים; כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי”, והרכבתי על כל מקטע שלו בית.
תיהנו אנשים, שחורים כלבנים.

נ.ב. אין באמור גרירת דיון בנושא סודנים ואריתראים, לא לכך כיוון המשורר…

[B]שחרחורת / Apollo[/B]

[B]אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת[/B]
נזעקים בני אנוש
במאווים, בהשתוקקותם
רוצים הם טעם חיים,
אך אנשים רעים מרוע
מניחים לעיניהם, מרפים הם
רואים שחור, ‘שמא הם שונים?!’

[B]בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי
שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים,[/B]
קבעום האנשים כאילו היו שומרים
ברגילות מאוסה, בחוסר מחשבה
הפכו אנשים בגוון עור - שונה
לשוליות עבדים, קנויים עולמית.

[B]כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי[/B]
היאך זה למדו לשומרה
אם בארצם המרוחקה
בביתם השוכן בינות ליערים
משתוללים חיות, בצורתם של בני אנוש
והם את רגליהם, ילדיהם ומטלטליהם
ארזו וברחו, לארץ טובה ורחבה?!

הם, חזו בחושך - באפילה
ואנחנו בשלווה, באור הגנוז
כל זאת לא מונע מבר-נש
להתנהג כבל אנש
ולחשוב שיש שוני
סוגים וצבעים, והם מבדילים
בין שחורים ללבנים?!!


(Apollo) #233

שיר שכתבתי על התקווה הנמצאת בתוכנו, ועל אבן היסוד המרכיבה את התקווה - היאוש.

[B]הטוב שברע המכוער / Apollo
[/B]
עמוק בלב התקווה

שוכן לו שונא

גואה עד יאוש

מחליק לעמקים

פורט על מיתרים

מנגן הוא עצבות

מניף הוא הרוח

מאמלל את הרצון

רוצה בטובה -

חסרת דמיון

‘רעה היא זו’

אך לב בל יחיש.

ומתוך התהום, הכאב,

הטיפוס - קל הוא

כי אחר השפל

הגאות זורחת

האור בשולי

הקדירה החתומה.

נמצא לו אויב

המביא טוב

ומראה הוא אור

שרק בהסתר

ניתן לחזות.


נ.ב.
השיר כתוב בסגנון מעט שונה משאר שירי, דעתכם?


(SA Kissinger) #234

בין כוכבים אולי אתה צודק
יהודה עמיחי

"בין כוכבים אולי אתה צודק,אבל לא כאן,"
באמצע הדיבור עברת לבכי שקט,
כמו שבאמצע מכתב עוברים מכחול לשחור כשהעט מתייבש,
או כמו שפעם החליפו סוסים במסע:
הדיבור התעייף,הבכי רענן.

זרעי קיץ עפו לתוך החדר שבו ישבנו.
לפני החלון עמד עץ שקד משחיר,
גם הוא לוחם אמיץ במלחמה הנצחית
של המתוק נגד המר.

ראי,כשם שהזמן איננו בתוך השעונים
כך האהבה איננה בתוך הגופים,
הגופים רק מראים את האהבה.

אבל נזכר את הערב הזה
כמו שזוכרים תנועות שחיה
מקיץ אל קיץ.
בין כוכבים אתה אולי צודק, אבל לא כאן


(Incognito) #236

ידעת לשתות אותם
ידעת להשקות איתם
ידעת לשחות ולצלול ולדוג
ידעת להתרחץ בהם
ידעת לבשל בם
ידעת לכבות איתם את האש
ידעת להשיט עליהם אוניות רפסודות
ידעת כל מה שצריך לדעת על המים
לפני שסיפרו לך על המולקולות


(agalma) #237

ט-י-ל
ב-ל-י-ס-ט-י
ח-ו-צ-ה א-ת
ה-א-ט-מ-ו-ס-פ-י-ר-ה
במהרה
ושם, בחלל, כבר
אינו זקוק
להנעה, אלא,
למעצור


(Caesar Adriano) #238

שיר שכתבתי על התקווה הנמצאת בתוכנו, ועל אבן היסוד המרכיבה את התקווה - היאוש.

[B]הטוב שברע המכוער / Apollo[/B]
אהבתי את השיר.- לא יכול להעניק במדד מסיבות טכניות.
בסגנון הספציפי הזה אני ממעט לכתוב. אבל יש בו משהו מאוד זורם.
הרבה בזכות המילים שמתאימות מבחינת צליל.

בין כוכבים אולי אתה צודק
יהודה עמיחי
תמיד שאני קורא את השיר הזה אני מדמיין את אישתו מכסחת אותו בויכוח.
[B]
בשבח הדעה הרעה על עצמך / שימבורסקה
[/B]לַבָּז אֵין שׁוּם טְעָנוֹת כְּלַפֵּי עַצְמוֹ.
מוּסַר כְּלָיוֹת זָר לַפַּנְתֵּר הַשָּׁחֹר.
דָּג הַפִּירַנָה לֹא מְפַקְפֵּק בְּצִדְקַת מַעֲשָׂיו.
נְחַשׁ הַפַּעֲמוֹנִים מְקַבֵּל אֶת עַצְמוֹ לְלֹא סְיָג.

אֵין בַּנִּמְצָא תַּן עִם בִּקֹּרֶת עַצְמִית.
הָאַרְבֶּה, הַתַּנִּין, הַשַּׂעֲרוֹנִית, וּזְבוּב הַבָּקָר
חַיִּים כְּמוֹת שֶׁהֵם חַיִּים וּמְרֻצִּים מִזֶּה.

מֵאָה קִילוֹ שׁוֹקֵל לֵב הַלִּוְיָתָן אוֹרְקָה.
אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הוּא קַל.

אֵין לְךָ דָּבָר חַיָּתִי יוֹתֵר
מִמַּצְפּוּן נָקִי
עַל הַפְּלָנֶטָה הַשְּׁלִישִׁית בְּמַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
[B]
[/B][B]למה העולם עגול[/B] / אני
הֶחָלָל הֶעָצוּם בַּסִּפְרִיָּה הַלְּאֻמִּית בִּירוּשָׁלַיִם
מֵכִיל אֶת כָּל הַמָּלֵא שֶׁיָּדְעָה הָעִיר עַל מַדָּפִים סְדוּרִים
לְפִי נוֹשְׂאִים: הִיסְטוֹרְיָה, פִילוֹסוֹפְיָה, חֶבְרָה וְגוֹמֵר.
וְאַתָּה, לִבְּךָ לְאֶחָד מִתּוֹךְ הָאֶחָד מִתּוֹךְ הָאֶחָד,
כְּמוֹ חֲתֻנָּה קָתוֹלִית לְרֶגַע אַתָּה גּוֹהֵר מַטָּה
וּמְצַמְצֵם חֻרְשָׁה עֲבֻתָּה לִנְקֻדָּה יְחִידָה - “אֵין בְּרֵרָה”,
אַךְ הִיא קוֹפְצָנִית וַחֲמַקְמַקָּה, זֶלְדָה פִיצְגֶ’רָלְד שֶׁכָּזֹאת
שֶׁכָּל תַּפְנִית בָּעֲלִילָה הִיא בּוֹלַעַת. מוֹתִירָה צִפִּיּוֹת.

  וְאַתָּה גּוֹזֵר וּמַדְבִּיק נְקֻדָּה זָרָה עַל נְיָר שֶׁהִשְׁאַלְתָּ וְעַכְשָׁו הִיא שֶׁלְּךָ,

“אֵין בְּרֵרָה” כָּךְ תָּמִיד, עַד שֶׁנִּמְאַס, עַד שֶׁהָאוֹר כָּבֶה וְהוֹלְכִים לִישֹׁן
עִם לֵב שָׁבוּר.

[B]
תורה מסיני ובחזרה[/B] / אני
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,
וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,
וּנְבִיאִים לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה
וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה מְסָרוּהָ לְמֹשֶׁה,
וּמֹשֶׁה שָׁהָיָה כְּבָר לְאַחֵר
הֱשִׁיבָהּ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה
שֶׁהֱשִׁיבוּהָ לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִיהוֹשֻׁעַ,
וִיהוֹשֻׁעַ הֱשִׁיבָהּ לְמֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה הֱשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ,
הֶחֱוָה קִדָּה וּבְשֶׁצֶף דִּבּוּר אָמַר “לֹא אַקְטוּאָלִי,
תּוֹדָה”.


(Apollo) #239

לטובת אלו שלא ראו בסופ’‘ש את הכתבה על ‘שיר וויס’ (אלמנתו של ‘אייל וייס’ - מפקד ביחידת דובדבן שנהרג לפני כעשור [פורסם ב’שישבת’, ישראל היום], אשר כתב תפילה מדהימה לחברתו שיר), החלטתי לעלות את המילים, הנה הם לפניכם:

[B]תפילת השלווה / אייל וייס
[/B]
תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם,
אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי,
ואת התבונה להבחין בין השניים.

מדהים ומרגש.

ת.נ.צ.ב.ה.


(צוד) #240

אוי ואבוי.
לייחס את “תפילת השלווה” לאייל וייס?


(Apollo) #241

[QUOTE=צוד;1288054]אוי ואבוי.
לייחס את “תפילת השלווה” לאייל וייס?[/QUOTE]

טעות שלי. תודה צוד! :kiss:


במערב / ישראל בר כוכב

תָּמִיד בַּמַּעֲרָב טוֹבְעוֹת סְפִינוֹת
וְאָנוּ אַלְבּוֹמֵי תְּמוּנוֹת
כְּדֵי לְהָבִין אֵיךְ בּוֹעֲרִים הַצְּבָעִים.

לִחְיוֹת פֵּרוּשׁוֹ לִרְאוֹת אֶת הָאֹשֶר
עוֹבֵר וָשָׁב.
לֹא חָשׁוּב לַצִּפּוֹר לִהְיוֹת צִפּוֹר,
בֵּין כֹּה וָכֹה מַיִם יְכַבּוּ אֶת הָאַהֲבָה.


אם במכאובים נוצה קלה / אמיר גלבע

אִם בְּמַכְאוֹבִים נוֹצָה קַלָּה מַה תֹּאמַר
תְּעוֹפֵף אִם יַטִּילוּהָ לָאָרֶץ
אִם רוּחַ תְּעִיפֶנָּה לְכָל רוּחַ
תִּצְנַח נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת בָּאֲדָמָה
מִלְּמַעְלָה מַה תֹּאמַר
כָּל כֹּבֶד הָאֲדָמָה תַּחְתֶּיהָ אוֹחֶזֶת
אֲדָמָה נוֹצָה קַלָּה
כָּל רוּחַ תְּעִיפֶנָּה לְכָל רוּחַ
מַה תֹּאמַר


שיר נחמד שכתבתי על הבנת מהות ה’הבנה’.

[B]הבנתי / Apollo[/B]

לו הייתי מבין

שאינני ‘מבין’

אזי הייתי ‘מבין’,

אך חשבתי שאני ‘מבין’

לכך לא הבנתי…


(Caesar Adriano) #242

נראה לי שהבאתי את השיר הזה מתישהו.
אבל מכיוון שהוא כ"כ יפה. אני מביא אותו שוב.

[B]תיירים / יהודה עמיחי [/B]

בקורי אבלים הם עורכים אצלנו,
יושבים ביד ושם, מרצינים ליד הכותל המערבי
וצוחקים מאחורי וילונות כבדים בחדרי מלון,
מצטלמים עם מתים חשובים בקבר רחל
ובקבר הרצל ובגבעת התחמושת,
בוכים על יפי גבורת נערינו
וחושקים בקשיחות נערותינו
ותולים את תחתוניהם
ליבוש מהיר
באמבטיה כחולה וצוננת.

פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים
הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך
ושימשתי להם נקודת ציון. “אתם רואים את האיש הזה עם
הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית.
קצת ימינה מראשו”. “אבל הוא זז, הוא זז!” אמרתי בלבי:
הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת
מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה
ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו.


(#4Gidi) #243

וואו. זה נפלא.

אגב, נכנסתי לא מזמן לקישור (התחתון) שבחתימה שלך, עיינתי בכמה מהיצירות שם (שלך?). וזה נהדר, ממש נהנתי.


(Apollo) #244

[B]משירת העולם של אפור הזקן / אילן ברקוביץ
[/B]
משהו במבטו, אולי זקנו, כשהוא הוגה את מעשיו,

צלילי הרחוב או מבטי כשאני מביט בו בעצמי, אולי

שברו, מה שנשבר גם בי, המית הרחוב,

האנשים אשר חולפימותם במבטו,

שוב מבטו, תמיד מבטו, רק מבטו, קול זעמו

נשא כאומר לי “אז זה העולם”, ואולי שברו


[B]מה יישאר? מילים / לאה גולדברג
[/B]
מַה יִּשָּׁאֵר? מִלִּים, מִלִּים כָּאֵפֶר
מֵאֵשׁ הַזֹּאת שֶׁבָּהּ לִבִּי אֻכַּל,
מֵחֶרְפָּתִי, מִכָּל אָשְׁרִי הַדַּל
רַק אוֹתִיּוֹת הַחֲתוּמוֹת בַּסֵּפֶר.

מִי יַאֲמִין בְּהֵעָלֵם הַגַּל
בְּעָצְמָתוֹ אֲשֶׁר אֵינָהּ חוֹזֶרֶת –
לוּ גַּם נוֹתָר בִּכְסוּת-חוֹלוֹת חִוֶּרֶת
סִימָן שֶׁל מַגָּעוֹ, רָפֶה וָקַל?

פָּלְטָה אַהֲבָתִי אֶת אַלְמֻגֶּיהָ,
וְדַיָּגִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ בַּחוֹף
אָסְפוּ אוֹתָם וַיִשָּׂאוּם הַרְחֵק,
וְזָר מִשְׁתַּעֲמֵם בָּהֶם נוֹגֵעַ,

וּבְעוֹלָם חוֹפֵז וּבֶן-חֲלוֹף
הַזְּמַן בָּהֶם כְּיֶלֶד יְשַׂחֵק.


(Mendieta) #245

אני אעתיק רק את הבתים ואת הפזמון פעם אחת. לשיר קוראים [B]Dark Paradise [/B]והוא של לנה דל ריי. בעייני מדובר בשיר הכי טוב שלה בדיסק וגם אחד השירים הכי “מרגשים” ששמעתי וקראתי.

All my friends tell me I should move on
I’m lying in the ocean, singing your song
Ahhh, that’s how you sang it
Loving you forever, can’t be wrong
Even though you’re not here, won’t move on
Ahhh, that’s how we played it

And there’s no remedy for memory your face is
Like a melody, it won’t leave my head
Your soul is haunting me and telling me
That everything is fine
But I wish I was dead

Everytime I close my eyes
It’s like a dark paradise
No one compares to you
I’m scared that you won’t be waiting on the other side
Everytime I close my eyes
It’s like a dark paradise
No one compares to you
I’m scared that you won’t be waiting on the other side

All my friends ask me why I stay strong
Tell 'em when you find true love it lives on
Ahhh, that’s why I stay here

There’s no relief, I see you in my sleep
And everybody’s rushing me, but I can feel you touching me
There’s no release, I feel you in my dreams
Telling me I’m fine

קניתי את הדיסק. היא גאון עם קול של מלאך.


(Incognito) #246

נשיקה כזאת
לא היתה גן לא תהיה
בכל ההיסטוריה של העולם
אין לה לחן ולא נשימה
עכשיו אני לא אשכח אותך כי
אם ידעתי שיש לך כזאת נשמה
אם ידעתי שאתה מסוגל להגיע עד אליי