שיאים, כיבודים ופרסים, סטטיסטיקות ופרפראות

ברצלונה

(Ehud) #2905

זה השוואה מאוד מעניינת.

אומנם שיחקנו 3 טורנירים יותר אבל כולם היו קטנים ועם עוד אקסטרא של 3 משחקי אלופות משנה שעברה שלא הגיעו השנה הפער התקזז לשני משחקים בלבד יותר ששיחקנו השנה.
אפשר לראות שההבדל היחידי בין שנה שעברה לשנה הנוכחית בליגה הוא ניצחון אחד בודד, רק שהשנה קיבלנו את אתלטיקו חזקה הרבה יותר משנה שעברה ואותנו עייפים הרבה יותר עם רוטציית קישור מאוד קצרה שכללה שנה שעברה גם את צ’אבי כברומטר והשנה הוא וראפיניה לא היו, זה 2 פחות ברוטציה וזה הרבה (בהנחה שכולו מסכימים שארדה לא באמת היה פקטור אמיתי)

נתון בולט הוא 8 שערים יותר שספגנו בהגנה מול שנה שעברה ו-2 שערים שכבשנו יותר בליגה, הטורניר הכי מוצלח שלנו בשנתיים האלה הוא ללא ספק הגביע, 14 משחקים ללא הפסד.

בסופו של דבר ההבדל משנה שעברה נופל במשחק אחד באלופות בגומלין מול אתלטיקו שהיה מביא לנו למספר רב יותר של משחקים ולכו תדעו מה זה היה עושה לעייפות הליגה שלנו.

שתסמנו את שלושת האסים שלנו, 2 מהם לפחות עברו גם טורניר קופה בקיץ, משחקי נבחרות, מה שמביא אותם לכמעט 150 משחקים בשנתיים, זה מטורף זה לא נורמלי והיד עוד נטויה.


(yoni328) #2906

סימנים לכך שאתה מכור לבלאוגרנה וכבר ראית כל משחק/תקציר של בארסה יותר ממאה פעמים:

-בשער השני בגמר ב2009 במקום לראות את הנגיחה של מסי אתה מתמקד בפויול ומצטמרר.

-אתה יכול לזהות (בלי שנפגשת איתו מעולם) את האוהד הממושקף שמניף חמש אצבעות ב"מאניטה" ההיא.
ומה לגבי שני האוהדים שנשענים מיואשים על הגדר בבברנבאו אחרי ה3-1 של מסי במחצית הראשונה של ה6-2?

-אתה יודע בדיוק מתי ראמוס או פפה יניפו יד לקוון אחרי שערים שלנו בקלאסיקו (טוב זה בעצם לא סימן לכלום, זה קורה אחרי כל שער של בארסה. גם אם זה בפנדל)

-כל פעם מחדש כשהנרי זורק למסי חזק מדי את הכדור בקלאסיקו הראשון של 08/09 נדמה לך שקסיאס סוגר אותו טוב מדי ושהלכה המתפרצת, ואתה לא מסוגל לשחזר בראש את השער הזה בלי הסיומת של קנבארו והעמוד.

-פיתחתם סימפטיה לז’וז’ה בוסינגוואה בגלל הפרצוף ההרוס שלו אחרי השער של אינייסטה בסטמפורד ברידג’.

-אתם מזהים בעשירית שנייה את הטירוף של וייה ופדרו שמנסים להפיל אחד את השני, פעם פדרו את וייה בשער השני של ה5-0 מול ריאל, ופעם וייה את פדרו בגומלין חצי גמר האלופות מול ריאל, נראה כל כך דומה שאתם לרגע לא בטוחים איזה שער ראיתם עכשיו.

-אם אתם מחכים לחילוץ של בוסי לפני ה4-0 של וייה במאניטה בקאמפ נואו.

-אם כל פעם שאתם רואים את תקציר ה4-1 על בילבאו בטריפלט הראשון נדמה לכם שיא יא טורה מתחיל את המהלך בכל פעם מטר אחד אחורה מהפעם הקודמת שצפיתם בזה.

-אם אתם יודעים לסדר את השערים לפי הסדר ב6-1 מול גיחון ב08/09(ההוא במחזור 3 אתם יודעים, לפני שידענו מה מחכה לנו בעשור הקרוב)

-אם אתם אוהבים יותר או פחות את עיצוב החולצה שאתם רואים בתקציר לפי העונה, כי אתם יודעים בלי להתאמץ לשייך כל חולצה לעונה שבה שיחקו איתה ולתארים שבאו איתה.

-אם שמתם לב שהכיסאות בברנבאו כחולים רק בגלל השער של פיקה בטניס.

-ואם השם ריאל סראגוסה/לה רומרדה מקפיץ לכם מיד לראש את הסלאלומים של מסי.

-אם שמתם לב למיני החלקה הכמעט בלתי נראית של אלמוניה בגמר ב2006 בשיוויון של אטו ובכל פעם מחדש אתם מצטמררים מהמחשבה שאולי בלעדיה הוא היה מספיק לסגור את הפינה הקרובה.

או במילים אחרות- אין לי מושג מה אני עושה עכשיו כל כך הרבה זמן בלי בארסה…


(San Sunny) #2907

[B]הוא [/B]אולי הבקיע פחות [B]ממנו[/B], אבל הפער ביכולת של שניהם מעולם לא היה בולט וניכר יותר מאשר בעונה החולפת. מסי אמנם נפצע לחודשיים ונראה לעין הבלתי מזוינת שלא חזר ליכולת הנפלאה של שנים עברו, אך לפחות מבחינה מספרית הוא נותן את התפוקה כמו שצריך. בואו ניתן לגרפים לדבר בעד עצמם:

שערים + בישולים למשחק

שערים שהובקעו כשהקבוצה בפיגור או בשוויון

דריבלים מוצלחים פר 90 דקות

יצירת מצבים פר 90 דקות

יצירת מצבים בכדור עומק פר 90 דקות

בישולים בכדור עומק פר 90 דקות

שערים / דריבלים פר 90 דקות

דריבלים מוצלחים / יצירת מצבים פר 90 דקות

יצירת מצבים / יצירת מצבים בכדור עומק פר 90 דקות


אגב, לפי Whoscored הציון שלו היה הגבוה ביותר באירופה (8.44. אם כי זה הציון השלישי הכי נמוך שלו מאז שהתחילו למדוד בעונת 2009/10). מסי לא הציג את המספרים הכי טובים שלו בקריירה ואפשר לראות את זה בגרפים פה. שלא כמו עונת 2014/15, בה היה בערך מקום 1 במיליון פרמטרים (ואם לא אז בטופ 3), מסי הפעם לא התבלט יתר על המידה בפרמטר ספציפי, אבל השליטה שלו בכל יתר ההיבטים של המשחק ההתקפי הם כל כך פרודוקטיביים מבחינה סטטיסטית שהוא “שומר” על תואר השחקן הסטטיסטי הטוב באירופה פעם נוספת.


(t-rix) #2908

לא יודע כל ההתלהבות הזו על מסי, מאז שסוארז הגיע למסי יש 93 שערים לסוארז 88 לניימאר 60 ולדוגלאס יש 112… דק’ :rollmyeyes:


(San Sunny) #2909

(הודעת סרק כדי לסדר את התמונות)


(San Sunny) #2911

[B]לאו מסי: טוב מדי, עקבי מדי, שלם מדי ליותר מדי זמן.
[/B]
מסי לא 100% מושלם, אבל הוא מאוד קרוב לזה, לפחות במובנים של שחקן התקפה שלם. כפי שיהיה ברור יותר בהמשך, זה קשה ברמה קיצונית לתת תצוגות שלמות עונה אחרי עונה כמו שמסי עשה ועושה, בייחוד כשמשווים לשחקני ההתקפה הטובים בעולם. מספר רב של שחקנים גדולים נתנו ביצועים גבוהים ושלמים לעונה, אולי שתיים, אבל אף אחד לא התקרב לעקביות של מסי.

הצעד הראשון בגישה לנוא של שחקן התקפה שלם הוא להביא את מדגם השחקנים שהולכים לנתח. נלקחו בחשבון כל השחקנים שכבשו לפחות 15 שערי ליגה באחת מ-7 העונות האחרונות ב-5 הליגות הבכירות באירופה (החל מעונת 2009/10 ועד 2015/16). מכיוון שלוקחים בחשבון עונות נפרדות, מספר שחקנים מופיעים יותר מפעם אחת במערך הנתונים, כי יש להם יותר מעונה אחת בהן הבקיעו מעל 15 שערים. בסיכום הכללי, התנאי הזה נענה 261 פעמים. בוא נקרא לזה “261 שחקנים”, לצורך העניין. זה יהיה מערך הנתונים שלנו, שללא ספק כולל את הביצועים ההתקפיים הטובים ביותר באירופה בשנים האחרונות, והוא ישמש אותנו לניתוח כל שחקן ושחקן.

כדי לתת איזושהי הערכה על כמה שחקן התקפה הוא שחקן “שלם”, מתחשבים בארבעה פרמטרים, שהם ככל הנראה הכי רלוונטיים למשחק ההתקפה: הבקעת שערים, דריבלים מוצלחים, יצירת מצבים, יצירת מצבים בכדורי עומק: הכול מנורמל לפי 90 דקות משחק. שחקן התקפה ייחשב שחקן התקפה שלם אם התפוקה שלו בכל ארבעת הפרמטרים תהיה גבוהה באופן יחסי לאחרים.

ראשית, כל 261 השחקנים מדורגים עבור כל פרמטר, מהנמוך לגבוה ביותר. בתרשים הראשון ניתן לראות ייצוג של טווח הערכים האפשריים לכל אחד מארבעת הפרמטרים, כשמוצגים בו השחקנים עם המדד הנמוך ביותר והמדד הגבוה ביותר.

זה קל מאוד להעריך ולהשוות ביצועים כשמתחשבים רק בפרמטר אחד, אבל זה נהיה מסובך קצת יותר כשמנסים לשלב במקביל עוד כמה פרמטרים. הקושי העיקרי פה נמצא בעובדה שכל פרמטר נמצא בסולם ערכים אחר, יש לו מספרים שונים לגמרי עם טווח שונה, כפי שאפשר לראות בתרשים פה.

הדרך להתגבר על הקושי הזה היא בעזרת דירוג לפי מאון (או אחוזון, percentile). במידה ואינכם מכירים את המונח מאון, הוא מוגדר כך: זהו ערך שאחוז מסוים מקבוצת הערכים נמצאים מתחתיו, נמוכים ממנו. לדוגמה, אם הציון שלך במבחן שווה או גבוה יותר מ-75% מיתר הנבחנים, אתה נמצא במאון ה-75. דירוג לפי מאון זו אפשרות להשוות מספר ערכים מסוגים שונים, כי זה מצליח לאחד אותם לשיטה אחת ולסקאלה אחת. כך אפשר לחלק את כל הטווחים האלה ל-100 חתיכות קטנות, כפי שאפשר לראות בתרשים הבא.

עכשיו, אם אנחנו רוצים לראות איך שחקן מסוים ביצע בעונה ספציפית ביחד לכל 261 השחקנים שלקחנו בחשבון בתחילה, אנחנו צריכים למצוא את המאון שלו בכל קטגוריה. ככל שהמאון שלו גבוה יותר, כך יותר טוב. לדוגמה, התרשים הבא מראה את הביצועים של מסי בעונת 2011/12, העונה בה הבקיע 50 שערי ליגה.

זאת התצוגה השלמה ביותר של שחקן התקפה כלשהו בשבע העונות האחרונות בליגות הבכירות באירופה. המספרים האלה אבסורדיים, אם עוד לא הבנתם את זה. בתרשים למעלה אפשר לראות שמסי טוב יותר מ-99% מיתר 261 השחקנים בקצב ההבקעה, טוב יותר מ-98% מהם בקצב הדריבלים המוצלחים, טוב יותר מ-93% מהם בקצב יצירת המצבים, וטוב יותר מכל אחד אחר ביצירת מצבים דרך כדורי עומק. אם זה לא מפוצץ לכם את המוח, אני באמת לא יודע מה כבר כן יכול.

מצד שני, ביצועים שלמים ברמה גבוהה למשך עונה או שתיים זה משהו שהרבה שחקנים גדולים אחרים הצליחו לעשות גם: אם כי אף אחד לא מתקרב לרמה של מסי מודל 2011/12, כמובן. התרשים פה מראה כמה מהעונות הבודדות הטובות ביותר של שחקני התקפה באירופה. למשל, סרחיו אגוורו ולואיס סוארס בעונת 2013/14, זלאטן איברהימוביץ’ בעונת 2011/12, כריסטיאנו רונאלדו בעונת 2010/11, אריין רובן בעונת 2014/15. כל אלה הן דוגמאות לתצוגות-על של שחקני התקפה, אבל זאת רק עונה אחת. אחת הגדולות היותר מרשימות של מסי היא שבכל 7 העונות האחרונות, מסי היה פחות או יותר באותה הרמה, כפי שאפשר לראות בתרשים הבא.

הביצועים העונתיים של מסי כל כך טובים וכל כך שלמים, שהממוצע של כל 7 העונות האלה עדיין באותה רמה או גבוה יותר מהתצוגות הגדולות ביותר של שחקנים גדולים כמו סרחיו אגוורו, לואיס סוארס, זלאטן איברהימוביץ’, כריסטיאנו רונאלדו, אריין רובן, ניימאר וגארת’ בייל. בתרשימים הבאים תראו ויזואליזציה של כל השחקנים האלה, של הביצועים העונתיים הטובים ביותר שלהם, הממוצעים וגם העונה האחרונה, לפי המאון בו הם נמצאים בכל 4 הקטגוריות שדובר עליהם כאן.

בקצרה, מסי היה טוב מדי, עקבי מדי, שלם מדי ליותר מדי זמן. הוא ייחודי, ברמה משלו.


(San Sunny) #2912

התגעגעתם? כי אני כן…

[B]השערים שלנו - ניתוח סטטיסטי[/B]

לברצלונה יש שלישיית התקפה קטלנית, זה לא סוד. בעונה הקודמת בארסה הבקיעה הכי הרבה מבין כל הקבוצות באירופה, עם 173 שערים. בעונה הנוכחית, עם 51 שערים, היא הקבוצה עם מספר השערים השלישי בגודלו ביבשת. סך הכול 224 שערים לשתי העונות האלה עד כה. מסי, סוארס וניימאר הבקיעו 164 מהשערים האלה – 73.2%.

מה לגבי יתר השערים? לפי ניתוח יתר השערים לעונת 2015/16 ולעונה הנוכחית, אפשר לשמוח מכך שהשלישייה ההתקפית מאפשרת גם לשחקנים אחרים להבקיע. זו הזדמנות להעריך את התרומה ההתקפית והחיונית של שחקנים אחרים, בייחוד אנדרס אינייסטה וסרחיו בוסקטס.

בואו נעיף מבט על המקור של השערים האלה ואיך הכדור נע משחקן אחד לאחר במהלכים שהובילו לשערים. והנה מה שמתגלה לנגד עינינו:

[B]שערים מחטיפת מסירות[/B]

ברצלונה הבקיעה 40 שערים כתוצאה ישירה של חטיפת מסירה של היריבה – בערך חמישית מכל השערים של הקבוצה. שלושה גורמים שכפי הנראה מובילים לכך: בארסה – עדיין – טובה בהשבת הכדור אליה. ברגע שהיא עושה זאת, האיכות ההתקפית העצומה שלהם מאפשרת לה לסיים את החטיפות האלה בשער – MSN הבקיעו 29 מתוך 40 השערים האלה. לבסוף, הקבוצה היריבה לא ממוקמת היטב כדי להגן מפני המצבים האלה מכיוון שהם בעצמם ציפו לתקוף, או אף ליצור מתפרצת, כי הם רק הרגע השיגו את הכדור לעצמם.

כפי שהתרשים למעלה מראה, בוסקטס אחראי ל-9 חטיפות שהובילו לשער. השערים האלה לרוב מובקעים רק שניות בודדות לאחר החטיפה. זו אחת מהיכולות המדהימות של בוסקטס, הוא גם מבטל את ההתקפה המתפרצת של היריבה וגם מפעיל את ההתקפה של בארסה. אפשר לראות עוד על החשיבות של בוסקטס והיכולות שלו בסרטון הבא.

מי עוד עושה זאת מלבד בוסקטס? ראפיניה.

הוא ראוי להתייחסות מיוחדת לא רק כי 5 מחטיפותיו הובילו לשערים, אלא גם כי כל ה-5 קרו רק ב-3 משחקים העונה. זה מקבל משמעות הרבה יותר גדולה כשמבינים שראפיניה שיחק הרבה פחות דקות משאר השחקנים הפותחים של בארסה.

בתרשימים בהמשך, אפשר לראות את המסלול שהכדור עשה בדרך לשערים:

[B]רצף מסירות[/B]

מהם צירופי המסירות הנפוצות ביותר שמובילות לשער של בארסה? בתרשים מטה אפשר לראות את התשובה. הם כמעט לגמרי MSN, כמה הפתעה. גם הקדם-בישול (פרה-אסיסט), גם הבישול וגם השער שייכים כמעט רק להם, למעט אינייסטה ש"מסתנן" פנימה.

אם נדרג את השחקנים של בארסה לפי כמויות הקדם-בישולים וקצב הקדם בישולים שלהם, נקבל את התרשימים הבאים, שמציגים שתי תמונות די שונות:

מסי ראשון בכמות הקדם-בישולים, זה לא מפתיע, אך מה שאולי כן יפתיע זה שאינייסטה עבר אותו במעט בקצב הקדם-בישולים (כל 90 דקות). הוא נמצא שם למעלה, עם מסי, הרחק משאר “בני האנוש” כמו ניימאר, ארדה טוראן, בוסקטס, דני אלבס ולואיס סוארס, שגם להם יש תרומה ניכרת.

בהתחשב בהתפתחויות של השערים אחרי הקדם-בישול, אפשר לאבחן כמה סוגים של שחקנים שנותנים קדם-בישול, לפי המעורבות או האי-מעורבות שלו בהמשך:

המאפשרים - אלה שמאפשרים את הקדם-בישול, אך לא מתערבים בהמשך המהלך ונותנים לאחרים לסיים. אינייסטה וניימאר נכנסים לקטגוריה הזו.

המסיימים – לרוב כאלה שעושים דאבל פס עם שחקן אחר, לרוב מסי או ניימאר. אלה כאלה שמסיימים את המהלך שהם החלו עם הקדם-בישול. לואיס סוארס הוא דוגמה לכך.

המגוונים – מי שעושה גם את זה וגם את זה במהלך המשחקים, הוא כל-יכול, וכן, שמו הוא מסי.


(San Sunny) #2913

/תגובה מגדילת תמונות/


(nadav1992) #2914

תודה רבה נתונים מרשימים, ניתוח מעניין
תגובה “סתמית” מהחשש שתפסיק לתת לנו נתונים כאלה
(לא יכול “לפרגן”)


(Aimarito) #2915

מצטרף לנדב, תגובה מצוינת שכבר נתנה לי רעיון לדיון הבא בתרד הטקטיקה.


(San Sunny) #2916

[B]מסי בינוני וסביר[/B]

[B]“מסי הממוצע” טוב יותר מ-98% מיתר שחקני ההתקפה באירופה
[/B]
תוך כדי שמסתכלים על הנתונים הסטטיסטיים של שחקני ההתקפה הטובים באירופה, בהדרגה מגלים תבנית מסוימת. זה מזכיר לי את אחד מהמאמרים הכי אהובים עליי בכל הזמנים, “מסי הוא 3 שחקני וורלדס קלאס בשחקן אחד” של מייקל קוקס הנהדר. הכותב טוען שמסי הוא בו-זמנית מצוין בסיומת, בכדרור ובמסירה. הטענה הזו ככל הנראה תישמע נכונה לרוב אוהדי הכדורגל. אולם, באיזו דרגה מסי הוא בו-זמנית כה טוב בסיומת, בכדרור ובמסירה? לפניכם יוצג ניסיון לחקור את זה מבחינה כמותית.

הניתוח הבא כולל את שחקני ההתקפה הטובים ביותר באירופה ב-8 העונות האחרונות, כל אלה שחקנים שהצליחו להבקיע לפחות 10 שערי ליגה במהלך עונה אחת ב-5 הליגות הבכירות באירופה (החל מעונת 2009/10 ועד 2016/17 כיום). יש 745 מקרים כאלה ובבירור הרבה שחקנים נמצאים בניתוח יותר מפעם אחת (למשל, מסי הבקיע לפחות 10 שערים בכל 8 העונות האלה) – נתייחס לכל אחד מ-745 המקרים האלה כ"שחקן". אנו מנסים לראות איפה מסי נכנס בין כל השחקנים הכי טובים שיש לאירופה להציע.

מתחשבים בשלושה היבטים: שערים, דריבלים וכדורי עומק.

כדורי עומק זה פרמטר מאוד מעניין כי הוא משלב בתוכו מספר יכולות במהלך אחד: ראיית משחק, דיוק במסירה, תזמון, קבלת החלטות וכן הלאה. יותר חשוב מכך, מצבים שנוצרו בעקבות כדורי עומק הם כנראה סוג המצב הטוב ביותר ששחקן יכול לייצר לחבר לקבוצה, מכיוון שזה, סטטיסטית, המצב עם ההסתברות הגבוהה ביותר להסתיים בשער (כפי שניתן לראות בתרשים פה).

כדי לראות איפה נמצא, נתבונן על 3 היסטוגרמות, אחת לכל אחד מהפרמטרים המדוברים, כולל כל אחד מהשחקנים, מלבד מסי (כך שיש לנו 737 “שחקנים”). המספרים של מסי מוצגים בנפרד כדי להדגיש את המעמד שלו. היסטוגרמה זה משהו יחסית פשוט, אבל אם אתם לא מכירים, היסטוגרמה זה גרף שמציג את איך הנתונים המספריים מתפלגים לקבוצות.

התרשים הראשון מראה היסטוגרמה של [B]הבקעת שערים כל 90 דקות[/B]. בציר האופקי כמויות השערים מקובצות לטווחים קטנים של ערכים, מהקטן לגבוה יותר. המטרה של ההיסטוגרמה הזו היא להראות כמה שחקנים מבין 737 האלה מתאימים לכל טווח קטן, וזה מה שהציר האנכי מראה. כך אנו רואים את ההתפלגות של הפרמטר הזה בקרב השחקנים שנלקחו בחשבון. אם אנחנו יודעים איפה שחקן מסוים נמצא בהיסטוגרמה, אנחנו יכולים להשוות אותו לשאר השחקנים ולדעת ביחס לכמה שחקנים הוא טוב יותר או פחות. השחקנים הטובים ביותר מופיעים בצד הימני, והטובים פחות בצד השמאלי. ככל שנעים יותר ימינה, כך השחקן טוב יותר. החציון הוא הקו שמפריד את המידע לשני חצאים (50% מהשחקנים נמצאים מעליו ו-50% מתחתיו).

כפי שניתן לראות, עונת 2012/13 של מסי, עם 1.566 שערים שהבקיע כל 90 דקות, היא העונה הטובה ביותר, בהפרש עצום מכל שחקן אחר – אבל זה לא משהו שמפתיע מישהו פה, כולנו ידענו את זה. מה שההיסטוגרמה הזו חושפת לנו זה משהו שאולי לא היינו מודעים אליו, או משהו שאנו נוטים לשכוח, וזה איפה [B]מסי “הממוצע” [/B]נמצא. ממוצע ההבקעה של מסי טוב יותר מ-98% משחקני ההתקפה הטובים באירופה. במילים אחרות, רק ב-10 מקרים מתוך 737, מישהו הצליח להבקיע במהלך עונה אחת (!) בקצב גבוה יותר מה שמסי עושה במשך כל 8 העונות האחרונות בממוצע.

התרשים השני מראה היסטוגרמה של [B]דריבלים מוצלחים כל 90 דקות[/B], ומה שאנו רואים פה דומה להיסטוגרמה הקודמת. גם כדריבלר, מסי הממוצע טוב יותר מ-98% שחקני ההתקפה שנלקחו בחשבון. רק ב-13 מקרים היה מישהו שהצליח יותר ממסי הממוצע, שוב, במהלך עונה אחת. אגב, שימו לב לנתון של פרנק ריברי מעונת 2013/14.

התרשים השלישי מראה את[B] יצירת המצבים באמצעות כדורי עומק כל 90 דקות[/B]. הממוצע של מסי, גם פה, טוב יותר משל 98% שחקני ההתקפה האחרים ורק ב-9 מקרים מישהו הצליח במהלך עונה אחת לעבור את הממוצע של מסי. הנתון של מסי בעונה הטובה ביותר שלו, 0.936 כדורי עומק כל 90 דקות, פשוט מאוד לא שייך ליקום הזה.

אם נסכם את כל זה, שלוש ההיסטוגרמות בעצם אומרות ש[B]מסי “הממוצע” מבקיע טוב יותר, מכדרר טוב יותר ומוסר טוב יותר מ-98% משחקני ההתקפה הטובים ביותר באירופה[/B], לפחות ב-8 העונות האחרונות. שוב, אנחנו לא מדברים על המיטב של מסי, אנחנו מדברים על המספרים הממוצעים של מסי בהשוואה למספרים הטובים ביותר של השחקנים הטובים ביותר באירופה. עכשיו, [B]זה פשוט קסם.[/B]

יש דיון גדול מאוד לגבי השימוש בסטטיסטיקות ובנתונים כדי להשוות שחקנים, כשהרבה אנשים טוענים שזה חבל שאנחנו חיים בעידן בו כולם רוצים להשוות שחקנים רק על סמך מספרים (לרוב רק שעריםובישולים). זה קורה לא מעט בגלל העובדה ששחקן אחר זוכה בפרסי שחקן השנה, ואיכשהו יש אנשים שחושבים שזה קרה כי נתונים מגבים את זה. למעשה, הרוב העצום של הנתונים הסטטיסטיים דווקא תומכים במה שרואים בעין ומעניקים לו ביסוס טיעוני חזק יותר. במקרה של מסי זה נכון גם כן. רוב האנשים מחשיבים את מסי כשחקן הטוב ביותר וכשחקן ההתקפה השלם ביותר בעולם בשנים האחרונות וזה מה שהנתונים יאמרו לכם גם. זה מה שאפשר לראות בניתוחים הקטנים האלה ובעוד אינספור ניתוחים אחרים ברחבי העולם. [B]מסי וסטטיסטיקה הם חברים טובים[/B].

עכשיו, אם אתם, באופן מכוון או לא, משתמשים לא טוב בנתונים או אם הנתונים שלכם זה כמות הגביעים ששחקן זכה בהם, אז “המסקנות” שלכם כמובן יהיו אחרות לגמרי…


(khen10) #2917

כמה נתונים לגבי העונה עד כה:

  1. אחרי 12 משחקים בליגה ו-5 משחקים בצ’מפיונס, בארסה ספגה 5 שערים. שניים מתוכם הם גארבג’ - ב-3-1 על פנאתינייקוס וב-6-1 על אייבאר. רק 3 שערים משמעותיים בארסה ספגה העונה - נגד אתלטיקו ב-1-1, נגד חטאפה בניצחון 2-1 ונגד סביליה בניצחון 2-1. זאת אומרת שגם השערים המשמעותיים לא הכריעו את בארסה והיא חזרה מהם.

  2. עד 18 באוקטובר בארסה עברה 8 משחקי ליגה ו-3 משחקי צ’מפיונס. מסי כבש ב-11 המשחקים האלה 14 שערים. אחר כך הגיעו 4 משחקי ליגה ו-2 משחקי צ’מפיונס ומסי כבש ב-6 המשחקים האלה שער אחד בלבד.


(khen10) #2918

מחר רונאלדו הולך לזכות בכדור הזהב החמישי שלו; הרביעי שלו מאז 2013; מאז 2013 המאזן הוא 4-1 לרונאלדו.

כך ההיסטוריה תשקר ותעיד שהיה פה שחקן אחר טוב יותר. כשיסתכלו בעתיד על הנתון הזה יתהו איך זה שתמיד אמרו ששחקן x היה הטוב בהיסטוריה אבל שנה אחר שנה שחקן y זכה בתואר שחקן השנה בעולם.
נכון שמסי היה בשיאו בשנים 2008-20112, ואז גם הוא זכה בפאקינג 4 כדורי זהב רצופים. אבל מאז הוא היה צריך לזכות בטרבל כדי לקבל את הפרס הזה.

אז מי אשם? מי אחראי לעיוות ההיסטוריה? לעוול שנגרם למסי שמוציא את המקסימום ונשאר מאחור בפרס הזה? אלה שאמורים לתת לו גב ולסייע לו. בברצלונה זו ההנהלה שלא דואגת למועדון בריא, שפשוט מתעקשת להרוס כל חלקה טובה ולהקיף אותו בבינוניות. בארגנטינה זו אסופה אימפוטנטית של שחקנים שמבקיעים בצרורות נגד נמושות בקבוצות שלהם ומשלשלים ברגע האמת בנבחרת.

מסי הוא גיבור ואנטי גיבור. שורת הסטטיסטיקה והתארים היא עמוסה מאוד, אבל עדיין חסרה. הוא זכה (כמעט) בהכל אבל התארים הנוצצים עדיין חסרים. מביני עניין יגידו שמה שהוא עושה חצי רדום אף אחד לא יעשה בשיא של השיא שלו, אבל אין לו את התמונה המיוחלת שתגרום לנו להזיל דמעות מאושר, התמונה שבשבילה הוא נולד, וכנראה לא יזכה להגשים.


(Shimi Esterkin) #2919

זוכי כדור הזהב והמועמדים בשנים האחרונות מגיעים למעמד בגלל המקרטינג שיש לקבוצות, ולא היכולת האישית. בעבר היו נותנים את הפרס על בסיס יכולת אישית בלבד (רונאלדיניו ב2005, רונאלדו ב97) אבל היום מי שמשווק הכי טוב, אז הסיכוי שלו לקבל פרס אישי יותר גבוה. מסי, גדול השחקנים בהיסטוריה בעונת בטרבל זכה רק בחודש אחד בתואר שחקן החודש של הלה ליגה. לצערי זה גם הסיבה שיש היום לרונאלדו 5 כדורי זהב.


(shum22) #2920

דווקא לדעתי אם המצב היה תקין היו לרונאלדו 6 כדורי זהב ולמסי רק 4


(Aimarito) #2921

על סמך מה?


(Aimarito) #2922

אין טעם לקחת בחשבון את פרס “מצטיין החודש בלה ליגה” אפשר לשים לב בהתפרסות הפרסים שהתואר הזה עובר בין הרבה שחקנים וקבוצות ולא פעם הוא התעלם מהשתיים הגדולות כדי לנסות להעביר את אור הזרקורים לשחקנים אחרים בקבוצות שונות בלה ליגה.


(agalma) #2923

הוויכוח הישן והטוב בין מעריצי מסי (אוהדי בארסה וכדורגלני על היסטוריים) לבין כל השאר (כולל אלי גוטמן).

מסי נועד לחלוק שווה בשווה פרסים אנושיים עם בני אנוש. לגבי מה שהוא עושה על המגרש, רק אוהדי בארסה יצאו נשכרים.


(Shimi Esterkin) #2924

זה היה האמת רק דוגמה, למרות שאתה במובן מסוים צודק לגמרי. אבל זה לא סוד שיש העדפה לטובת רונאלדו והמרקטינג שיש לו, אתה זוכר את 2013? ריברי הביא טרבל עם באיירן, ורונאלדו מודיע בתקשורת “שהוא עצוב” ומאיים להחרים את הטקס. בלאטר במיוחד בשבילו האריך את ההצבעה ועל עונה שהוא לא עשה שום דבר לקח כדור זהב על חשבון ריברי ומסי. גם לאלוהים מותר להביא עונות פחות טובות ולהיפצע, אבל רונאלדו, לא משנה באיזה מצב מסי לא ראוי אפילו להיות מוזכר איתו באותה נשימה, מי שחושב אחרת פשוט עיוור


(Aimarito) #2925

כמובן שהסיפור של 2013 זכור והזוי כאחד, אבל דווקא בעיניין המרקטינג תמיד ראיתי את שניהם כאייקונים מובילים באותה מידה, והיחיד שמתקרב אליהם זה ניימאר, אבל שוב אשמח לראות מדד כלשהו שיכול להציג את העיניין אובייקטיבית.