אשכול "הכר את המשתמש" - מהדורת אהוד!


(Ehud) #21

[QUOTE=Aimarito;1706301]תודה רבה על התשובות, אבל אני אנסה לתת משהו טיפה יותר נוקב:

הוא בבארסה כבר כבר מעל שנתיים, ובכל זאת מעולם לא קיבלתי ממך שום התייחסות חד משמעית לגביו. לואסי אנריקה טוב לבארסה? צריך להמשיך עוד עונה? למה?[/QUOTE]

אני חושב שדווקא דיברתי רבות על לואיס אנריקה ועל ההשפעות שלו בתגובות שלי בפורום בארסה, אבל אין לי בעיה לכם לך את זה עכשיו.

אני מהעונה הראשונה לא אוהב את הכדורגל שלוצו’ מספק לבארסה מהכיוון שהוא די שונה ממה שאני מחפש לראות מבארסה, הכדורגל של לוצו’ בבארסה הוא אחד מנטולי קישור והנעת כדור שראינו בשנים האחרונות.
מצד שני בעולם הכדורגל הגדול כל עוד דברים עובדים, כל עוד אתה מצליח לזכות בתארים, לשמור על חדר ההלבשה שלך שקט ועל יחסים טובים עם הכוכבים שלך אתה חיי קיים ומאושר, ולזכות בטריפל ואז בדאבל שנתיים רצופות זה הישג מדהים שאין לתת לו אפילו לא פסיק של זלזול אלה מלא הערכה.

ההכרעה על הישארותו של לוצו’ בבארסה שנה הבאה מבחינתי תהיה השאלה האם הוא יצליח להוציא את העגלה מהבוץ ולהביא שינוי כי בארסה נופלת בהרבה חלקים שהיא מציבה לעצמה העונה, לווא דווקא זה חייב להתבטא בתארים, כבר חווינו עונות בלי תארים ולא נפלו השמיים, אך החשוב מכך הוא להשתפר כקבוצה ולתקן טעויות, אם את זה לוצו’ יצליח לעשות הוא זכאיי להישאר עוד עונה, אם לא אז כנראה שאנחנו זקוקים למשהו חדש ומרענן.

[QUOTE=ganjo;1706313]1. מתי נפטרים מבאוסה? כמה חרא עוד צריך לאכול? עד כמה הוא קרוב לסוף דרכו? ואחרי שנפטרים ממנו את מי שמים במקום?
2. עזוב רגע שמות של שחקנים - אם אתה באוסה או המחליף שלו - מה אתה משנה בנבחרת?
3. אם בארסה משחקת מול ארגנטינה - בעד מי אתה?[/QUOTE]

  1. מעמדו של באוסה לא מדהים כרגע, הוא חי על ניצחון לניצחון והזה על קולומביה השאיר אותו לעוד קצת זמן, בלעדיו הוא כבר היה בחוץ.
    הבעיה העיקרית עם הבאת מישהו אחר זה שרובם הגדול כיום של טובי מאמני ארגנטינה לא ממהרים לרוץ למשרה הזאת, כן מהפן הכלכלי וכן מהפן הניהולי של ניהול נבחרת עם גב התאחדותי למעשה לא קיים, ההתאחדות של ארגנטינה למעשה היא סוג של אוויר, היא מנוהלת למעשה על ידי אדם שנבחר להיות הנציג שלה מטעם פיפ"א ואותו קבעה השופטת של בית המשפט לדין של פיפ"א.
    כך שלמעשה באוסה הוא הטוב שבכרך המיעוטי, בהתאחדות שלא באמת קיימת לעשות שינויים מרחיקי לכת כמו לפטר מאמן זהו שלב וצעד קשה, באוסה יצטרך לחרבן עם ארגנטינה עוד כמה משחקים לפני שבאמת ימצא את עצמו בחוץ.

  2. בראש ובראשונה את הדור הישן, את אותו דם שבערך מאיזור 2008 מחרבן תמיד במעמדים גדולים (להוציא את מסי, מסצ’ה ורומרו) מכיוון שמעבר לפן המקצועי אני חושב שהמצב כיום הוא כבר בעיקר מחסום פסיכולוגי שלא נראה שהשחקנים האלה באמת יכולים לפרוץ.
    ההגנה של ארגנטינה מעולם לא היה הצד החזק שלה ולכן מידי פעם יש לנו איזה צמד או שלישייה שמצליחים לתת תיאום ולהשרות עלינו הגנה יציבה אך לא על כך נישען, נבחרת ארגנטינה זה קודם כל קישור יעיל וטכני והתקפה כובשת, כל עוד נישאר עם אותם שחקני קישור והתקפה שנמצאים באותו מחסום פסיכולוגי נמשיך לא להגיע לכלום אבל בעיקר לא להיות טובים.
    צריך מרענן וחדש, גרמניה עושה את זה כל שנתיים-שלוש בממוצע והיא אלופת העולם, ברזיל עשתה את זה עכשיו בצורה דרסטית ופורחת, הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה.

  3. אממ האמת שהיה לי מצב די דומה בגמר גביע העולם לקבוצות לפני שנתיים בין ברצלונה לריבר פלייט, למרות שכולם אמרו לי שברגע האמת אני אבחר נשארתי נטול צד, פשוט ישבתי בבית על הספה לבדי ונהנתי מ-2 הקבוצות שלי ומכדורגל טוב, בלי לקחת צד, כי איך אפשר לבחור בין 2 אהבות, אתה יכול לבחור בין אבא או אמא?


(Paul Heyman) #22

[QUOTE=Ehud;1706296]השאלה האם שחקן שאתה מעריץ ימשיך להישאר כזה אצלך באותה מידה גם כאשר יעשה משהו שלא תאהב היא בהחלט שאלה שעלתה לי לא פעם לראש ואני בטוח שעוד להרבה אוהדים אחרים, לדוגמא אם מסי יעבור לשחק בריאל, איך מבחינה רגשית אתה מצליח להביא אולי את הדמות שכיום הנערצת ביותר לכל אוהד ברצלונה לדמות כנראה השנואה ביותר בפחות מיממה, זהו שינוי פסיכולוגי ונפשי מאוד מעניין שכל אחד יכול לחשוב ולחקור עליו בתוך עצמו.[/QUOTE]

אוקיי, יש לי נראה לי דוגמא מעולה לבדוק.

איך בשיא הכנות, היחס שלך כיום ללואיש פיגו?


(Oleguer 23) #23

מה אפשר לשאול אדם שאני יודע עליו הכל?:wink:

  1. יש מצב שמודל כמו של סביליה, עם מונצ’י כמנהל, יכול לעבוד על נבחרת לאומית, במיוחד ארגנטינה?
  2. מה המשחק הכי נידח שראית? ליגה חמישית בארגנטינה או משהו כזה.
  3. לאיזה איצטדיון שעוד לא טסת אליו אתה רוצה לטוס?
  4. מה לדעתך הגורם לכך שתחת לואיס אנריקה השימוש במחלקת הנוער פוחת משמעותית?

(LS7) #24

אהבתי מאוד את הרעיון, אבל מרגיש שעד כה זה פספס את המטרה הגדולה אז אהיה קצת ישיר יותר (אלא אם כן לא תרצה לענות ואבין כמובן :slight_smile: ).

גילך ?
במה עוסק בחיים ? האם שמח במה שעושה ?
נשוי ? ילדים ?
מאיפה אתה ?
בהנחה ואתה (30+) וכן צברת איזשהו ניסיון חיים על בחור בן 21 שכמוני, כזה שלא מזמן רק השתחרר מהצבא, מה הגישה שממליץ - להשקיע מעכשיו בלימודים וקבלה למוסד לימודי ואולי גם להתחיל מוקדם או קודם לטייל, לקחת את הזמן ולהיות קליל עם זה גם אם זה אומר להתחיל ללמוד עוד כמה שנים טובות ?
מה החלום שלך/שהיה, הגשמת אותו ? מאמין שצריך ללכת על חלומות בכל הכוח או להיות ריאלי ?


(Ehud) #25

[QUOTE=Paul Heyman;1706461]אוקיי, יש לי נראה לי דוגמא מעולה לבדוק.

איך בשיא הכנות, היחס שלך כיום ללואיש פיגו?[/QUOTE]

לואיס פיגו הוא הבגידה הכי גדולה שלי כאוהד ספורט שאני זוכר, הוא היה קפטן שני וכוכב בקבוצה זה היה לחלוטין סכין בגב.
אישית אי אפשר להשוות בין רגשות של ילד/נער שהייתי בזמנו לאדם בוגר ולכן כיום פיגו לא אומר לי כלום, לא אתרגש לראות שערים שלו אצלנו או תמונות, זה פשוט לא ידבר אלי, העברתי את זה הלאה במרוצת השנים והמשכתי.

אך אז ובשנים שאחרי זה היה בגידה שאין שני לה.

[QUOTE=Oleguer 23;1706737]מה אפשר לשאול אדם שאני יודע עליו הכל?:wink:

  1. יש מצב שמודל כמו של סביליה, עם מונצ’י כמנהל, יכול לעבוד על נבחרת לאומית, במיוחד ארגנטינה?

  2. מה המשחק הכי נידח שראית? ליגה חמישית בארגנטינה או משהו כזה.

  3. לאיזה איצטדיון שעוד לא טסת אליו אתה רוצה לטוס?

  4. מה לדעתך הגורם לכך שתחת לואיס אנריקה השימוש במחלקת הנוער פוחת משמעותית?[/QUOTE]

  5. נבחרת זה מאוד שונה מקבוצה, אני לא רואה איך מונצ’י תורם לנבחרת כלשהי ברמה הבוגרת, היכולת שלו זה למצוא את החלקים הקטנים בפאזל שאף אחד לא רואה ולהביא אותם כמחטף.
    אם הייתי משתמש במישהו כמו מונצ’י זה בנבחרת נוער של ארגנטינה שם הוא יוכל למצוא את השחקנים במקומים הקטנים באמת, כמו שפקרמן היה עושה בעבר והביא אותם לעשור של 4 זכיות ב-8 שנים.
    2.אם אנחנו מדברים ברמה המקצוענית (לא ליגות איזורית וכאלה) אז בארץ זה יהיה בית"ר עפולה שאז הייתה בליגה א’, חבר טוב של אח שלי שיחק שם והלכנו פעם לראות.
    בחו"ל זה ליגה שנייה בארגנטינה, נואבה צ’יקאגו עם הקהל הכי משוגע ומפחיד בארגנטינה נגד צ’ארקריטה, הלכתי שם עם תושב מקומי ואוהד ששמר עלי, זה הדבר היחידה להיכנס לשם ולשמור על עצמך, האיזור של נואבה ידוע כשכונה של פושעי העולם התחתון והמאפיה וככה גם הקהל שלה, הכי מטורף ומדהים שיש ומצד שני הכי מפחיד שיש, מעולם לא פחדתי ככה.

  6. הושטפלן של דורטמונד נראה לי חוויה עוצרת נשימה, גם אנפילד והראמון סאנצ’ס של סביליה, החואן דומינגו פרון של ראסינג שהוא האיצטדיון הכי יפייפה בארגנטינה עם הקהל המשוגע שלה, להיות באיצטדיונים של ניואלס ורוסריו עם הקהל החם שלהם.
    4.חוסר אמונה עם קצת תור זהב שנגמר לו, בעידן של פפ זכינו לראות כמויות עצומות של שחקנים שעלו מלמעלה בעיקר מאותה קבוצת פאר של בוסי/פיקה וכמה שנתונים מתחתיהם, אבל זאת הייתה תקופה מאוד יחודית עם הרבה מזל ובגלגל חיים של מועדון נוער מעטים הרגעים הללו שכמות גדולה של שחקנים עולה ומשתלבת.
    אני באמת ובתמים (אולי תמים מידי באמת) מאמין שלוצ’ו היה שמח לשלב שחקני בית בסגל שלו אך עד כה מי שהוא ניסה לא הניב את הפירות שהוא ציפה להם ולכן כיום הוא מנסה דרך אחרת.
    אני חסיד גדול של מחלקת הנוער שלנו שמבססת אותנו ונותנת לנו תוצר גמור וסוג של יתרון על האחרות אבל אי אפשר לעשות דברים בכוח ולפעמים יש תקופות שזה פשוט לא זורם.

[QUOTE=LS7;1706771]אהבתי מאוד את הרעיון, אבל מרגיש שעד כה זה פספס את המטרה הגדולה אז אהיה קצת ישיר יותר (אלא אם כן לא תרצה לענות ואבין כמובן :slight_smile: ).

גילך ?
במה עוסק בחיים ? האם שמח במה שעושה ?
נשוי ? ילדים ?
מאיפה אתה ?
בהנחה ואתה (30+) וכן צברת איזשהו ניסיון חיים על בחור בן 21 שכמוני, כזה שלא מזמן רק השתחרר מהצבא, מה הגישה שממליץ - להשקיע מעכשיו בלימודים וקבלה למוסד לימודי ואולי גם להתחיל מוקדם או קודם לטייל, לקחת את הזמן ולהיות קליל עם זה גם אם זה אומר להתחיל ללמוד עוד כמה שנים טובות ?
מה החלום שלך/שהיה, הגשמת אותו ? מאמין שצריך ללכת על חלומות בכל הכוח או להיות ריאלי ?[/QUOTE]

גיל:27
עיסוק: אני עובד בתחום הסוסים, אני מאלף סוסים, מדריך רכיבה ורכיבה טיפולית ואני נהנה מהתחום בכל רגע, זה חלום ילדות שלי ומאז מתמיד התעסקתי עם סוסים, התחלתי לרכוב בגיל 5 בצורה חובבנית ובגיל 12 בצורה יותר מקצוענית וזה שהצלחתי להפוך את זה למקצוע שלי בחיי הבוגרים מבחינתי זה הצלחה מדהימה, ברור שבכל עבודה יש רגעים קשים וזה לא תפקיד קל לעשות, בעיקר החלק הטיפולי בו את פוגש ומתמודד עם סיפורים ואנשים לא קלים, אך בסוף אני עושה את זה מאהבה ולכן מצליח להתגבר על הכל.
אני לא נשוי ואין לי ילדים (בתקווה שבשנים הקרובות זה הסטאטוס הזה ישתנה) ואני גר בקיבוץ בית קשת (בו נולדתי גדלתי וחי עד היום) שזה קיבוץ קטן שנמצא בגליל התחתון ליד הר תבור/כפר תבור (אם לא מכיר תפתח גוגל מפות).

אומנם לא הגעתי לגיל 30 עדיין (רגע רגע סבלנות אל תפחיד אותי) אבל אני בקרוב בן 28 ככה שזה לא כל כך רחוק משם אז כן הספקתיע לצבור את הניסיון חיים שלי, מה בוודאי שניסיון חיים לא בהכרח חייב לבוא עם הגיל, הוא בעיקר מושפע ממה שעברת בחיים עצמם.

בקשר לשאלתך אני אגיד את אותה תשובה שאמרתי כבר להרבה חברים ואנשים ששוחחתי איתם בנושא וניסיתי כל חיי ללכת על פיה, אל תהיה כבשה תהיה זאב, מה הכוונה?
יש נטייה כזאת בחברה האנושית וספציפית פה בארץ על פיה שכל אדם שמגיע לגיל מסויים חייב לעשות משהו ולהיות במסלול מסויים, גיל 22-21 מסיימים צבא עובדים שנה הולכים לטייל, גיל 23 חוזרים מהטיול גיל 24 מתחילים ללמוד גיל 27 מקבלים תואר ומתחתנים גיל 29 עושים ילדים גיל 33 סוגרים את הבאסטה נגמר החיים, כולם רועים לאותו כיוון בעדר ואני אומר אל תהיה כזה!

אל תלמד כי כולם לומדים, אל תטייל כי כולם מטיילים אל תהיה הורה כי כולם נהיים הורים, אף אחד עוד לא המציא את הנוסחה למה הם חיים מושלמים, גם הגאונים שבדורינו וגם האסרטיבים שבהם, תחייה ותעשה מה שאת רואה לנכון.
אני מכיר עשרות אנשים שלא למדו מעולם שום תואר אוניברסיטאי או משהו בסגנון וכיום הם מהאנשים המצליחים ביותר כלכלית ותעסוקתית שאני מכיר בגלל האופי שלהם ומי שהם ומנגד אני מכיר אנשים שנהיו הורים רק כי זה כתוב ב"ספר" שצריך אבל הם האנשים הכי לא מתאימים לכך.

שום אסון לא יקרה אם במקום לטייל בגיל 23 תטייל בגיל 25, שום אסון לא יקרה אם תתחיל ללמוד בגיל 27 ולא 25-24 שאף אחד לא יריץ ושאף אחד לא יקבע לך עובדות.
כן תרוץ אחרי החלומות שלך, אתה רוצה לעשות משהו מכל הדברים שציינתי תעשה ולך על זה בכל הכוח אבל כי אתה רוצה!
אני כן, אני הגשמתי את החלום שלי להפוך לבעל המקצוע שאני עובד בו, ורק כי ידעתי שאין מצב שאני מתיישב ללמוד עכשיו מקצוע שאני לא אוהב והולך לעבוד בעבודה שלא אוהב רק כי היא תכניס לי יותר כסף (ואני מרוויח טוב שלא תטעה) אז הלכתי ללמוד בווינגייט הדרכת רכיבה טיפולית ויצאתי עם מקצוע ביד.
חלמתי להיות בדרום אמריקה והייתי שם בטיול גדול של 7 חודשיים, לא יצאתי עם חברים קרובים מהבית יצאתי ורכשתי חברים בדרך.

תחייה את החיים שלך בזמן שלך, בלי לחצים, תרוץ תשיב תרדוף אחרי מה שאתה רוצה כמו אריה אבל בזמן שלך והכי חשוב אל תהיה כבשה בעדר תהיה זאב.


(Paul Heyman) #26

חברה, אני רוצה להודות תודה ענקית לאהוד שהיה על המוקד אצלנו פה ועל המאמץ בלענות לכל שאלה בצורה מפורטת ומעולה.

אלא אם כן למישהו יש שאלת המשך(מוזמנים לכתוב - אני לא נועל את הדיון), אני יוצא מנקודת הנחה שהדיון פה הסתיים.

מוזמנים לכתוב לנו באשכול דו שיח עם ההנהלה אם הייתם רוצים שיפורים/שינויים בפורמט; מבחינתי אני חושב שהיה אירוע מאוד חביב ומאוד מהנה, ואני בהחלט מקווה לחזור עליו בעוד חודש-חודשיים ככה עם משתמש חדש!