ז'וזה מוריניו :: 'בטוח' שלא יסיים את הקריירה במנצ'סטר יונייטד

מנצ’סטר-יונייטד

(Glory Man United) #151

הבעיה עם החילופים של מוריניו הם לא עצם היותם הגנתיים, אלא עצם היותם חילופים לא טובים ולא חכמים.
ההכנסה של סמולינג במקום מיחיטריאן רעיון טוב כי היא החזירה את קאריק לקישור הדפנסיבי והעניקה לנו גובה מול קארול ואנטוניו שנוגחים יוצא מן הכלל.
במצב של 1-0 במשחק קשה באיצטדיון קשה, זה לא אידיאלי אך לגיטימי לגמרי לערוך חילוף עם אופי כזה.

מול אברטון: מוריניו התמהמה עם החילופים יותר מידי זמן, והתחיל להכניס שחקנים רק בדקה ה-83. החילוף של פלאיני הרגיש נכון באותו רגע והיה חילוף אידיאלי, למרות שהוא היה צריך לבוא במקום הררה (שהיה נראה מותש בדקות האחרונות של אותו משחק) ולא במקום מיחיטריאן.
מול ווסטהאם ההכנסה של פלאיני בתקווה שהוא זה שיביא לנו גולים הייתה רעיון אידיוטי ומגוחך בפני עצמו - ההכנסה שלו סרסה אותנו לגמרי.
מול ארסנל: ההכנסה של בלינד במקום דרמיאן הייתה שגויה, השער אמנם הגיע אחרי פעולה הגנתית לקויה של רשפורד, אבל עם מגן שמאלי אחר יש לי תחושת בטן שלא היינו מגיעים למצב הזה.

זו נראת כמו חוכמה בדיעבד, אבל אלה דברים שאמרתי גם במשחק עצמו, החילופים האלה פשוט לא היו נכונים וחכמים. אין בעיה בחילופים הגנתיים, יש בעיה עם חילופים מאוחרים או חילופים לא חכמים מספיק, שמסרסים אותנו התקפית ו/או מזמינים את היריב לנסות לעקוץ דרך הפרצה שהחילוף הזה השאיר.


אפשר לראות מגמה חיובית.

בהתחלה היינו נראים אפתים ומבולבלים -> אחרי זה היינו משחקים נהדר ומפסידים נקודות בגלל החמצות -> אחרי זה היינו יעילים יותר אבל מפסידים את המשחק בגלל ניהול משחק וחילופים שגוים -> עכשיו אנחנו ברצף ניצחונות נהדר ונראים יעילים מאוד. השלב הבא זה לפרק את כל הליגה ולגנוב לקונטה את האליפות.

וברצינות: תחת ואן חאל בעונתו הראשונה היו לנו רצף של שישה ניצחונות ליגה רצופים בחודש נובמבר-דצמבר ופברואר-אפריל. אפשר ליהנות מהרגע - אבל המועדון הזה הוציא הון תועפות על תוצאות מיידיות ולא על התמוגגות מ"תהליך" שנעשה לאט.
מוריניו עדיין תחת זכוכית מגדלת.


(רוני) #152

[QUOTE=Glory Man United;1705898]

אפשר לראות מגמה חיובית.

בהתחלה היינו נראים אפתים ומבולבלים -> אחרי זה היינו משחקים נהדר ומפסידים נקודות בגלל החמצות -> אחרי זה היינו יעילים יותר אבל מפסידים את המשחק בגלל ניהול משחק וחילופים שגוים -> עכשיו אנחנו ברצף ניצחונות נהדר ונראים יעילים מאוד. השלב הבא זה לפרק את כל הליגה ולגנוב לקונטה את האליפות.

וברצינות: תחת ואן חאל בעונתו הראשונה היו לנו רצף של שישה ניצחונות ליגה רצופים בחודש נובמבר-דצמבר ופברואר-אפריל. אפשר ליהנות מהרגע - אבל המועדון הזה הוציא הון תועפות על תוצאות מיידיות ולא על התמוגגות מ"תהליך" שנעשה לאט.
מוריניו עדיין תחת זכוכית מגדלת.[/QUOTE]

מסכים לגמרי.
הרצף הנוכחי הוא רצף מצויין ואין להוריד מערכו, אבל המבחן האמיתי של מוריניו והקבוצה זה המשכיות (כי גם ואן חאל ניצח 6 משחקי ליגה רצופים וזה לא אמר כלום), לראות מגמה בטווח הקצר והארוך… ומה יהיה ברגע שהמפגשים מול הטופ 5 יגיעו. כי עד עכשיו העונה נראינו לא טוב מול הגדולות ובעצם ניצחנו רק אחת מתוכן (טוטנהאם בבית).

בעוד 11 יום ליברפול מגיעה לאולד טראפורד וזה מבחינתי משחק שיכול :

  1. להצדיק את רצף הניצחונות הנוכחי. הפסד ביתי לסקאוסרים כאשר הפער מהם בינתיים עומד על 5 נק’ בלבד יכול לחרב את הרצף היפה שעשינו ולהחזיר אותנו אחורה מבחינת סיכויים לטופ 4. הדבר עשוי לפגוע בנו בליגה ועצם לא ישאיר לנו סיכוי אלא להתרכז בליגה האירופאית וללכת שם חזק על כל הקופה.
  2. להכריע לאן פניה של הקבוצה העונה. ניצחון במשחק הזה והכל באמת פתוח. אני כמובן לא מזכיר מילה של אליפות העונה כי כבר מזמן אנחנו לא שם, אבל לפחות זה יעיד על כך שיונייטד חזרה להיות רלוונטית במאבקי הצמרת.

זה באמת מבחן עצום, במיוחד למוריניו. משחק אדיר באולד טראפוד בעוד פחות משבועיים.


(Sir José Mourinho) #153

משחק של יונייטד מסתיים ואני רץ לראות תקציר ומצפה בקוצר רוח לבעיטת הפתיחה של המשחק הבא. וואו, הרגשה שכבר לא הרגשתי 3 שנים וחצי. זה המהפך הרגשי שעשה לי מוריניו באופן אישי ואני מבטיח לכם שלא היה קל לעשות אותו. עד כדי כך גדול המהפך שגרם לי להירשם לפורום כאן ולכתוב לכם את ההודעה הזו:).

הגישה של מוריניו [B](לנצח בכל מחיר)[/B] היא הגישה שעשתה את השינוי בקבוצה, שמאז ימיו של פרגי (שהייתה לו בדיוק את אותה הגישה) לא ראינו כאן. זה מדהים עד כמה שהגישה של מאמן יכולה לשנות מנטליות של קבוצה שלמה ושל שחקנים באופן אישי. הדבר מתבטא גם בשחקנים שהוא רוכש, זלאטן הוא אחד הווינרים הגדולים של הכדורגל היום כי הגישה שלו היא לנצח בכל מחיר ולרמוס הכל בדרכך עד שתנצח.

ואן חאל הוא לא מאמן גרוע, בכלל לא, אך הגישה האדישה שלו באופן מסוים גרמה לו לאבד את משרתו כאן אחרי שתי עונות כושלות בסטנדרטים שלו ושל מנצ’סטר יונייטד. למה? כי אין לו את גישת “לנצח בכל מחיר”.
דיוויד מויס, מאמן בינוני שהשאיפות שלו אף פעם לא היו תואמות קבוצה בסדר גודל של יונייטד, נכשל כאן כישלון עמוק ואפילו לא השלים עונה שלמה למרות שעמד לרשותו סגל שחקנים שזכה באליפות עונה לפני + מאטה. למה? כי אין לו את גישת “לנצח בכל מחיר”.

משחק הכדורגל הוא הרבה יותר מאוסף שחקנים שמתמסרים בכדור ומנסים להכניס אותו בין 2 עמודים וקורה אחת, הוא משחק ממש פסיכולוגי, מנטלי וקולקטיבי שבו הרמטכ"ל (המנג’ר במונחי כדורגל) אחראי ישיר על חייליו [U]ואופן התפיסה והביצוע שלהם בשדה הקרב[/U].
אני בכוונה אומר את הדברים הללו בתקופה הזאת. הרי גם בתקופתו של ההולנדי הקבוצה עשתה רצף ניצחונות או שניים, אך האם אז הראינו אופי וחוזק מנטלי כפי שאנחנו מראים היום? האם ידענו לחזור מפיגור 1-0 לניצחון 1-2 תוך 2 דקות בסוף המשחק? האם ישבנו על היריבה עמוק בתוך רחבת ה- 16 ובעטנו למסגרת השער מספר דו ספרתי של ניסיונות עד שהשגנו את מה שרצינו? האם אנחנו האוהדים הרגשנו את הפרפרים בבטן לקראת המשחקים ברצף הזה?
התשובה היא חד משמעית- לא.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא סוגד למוריניו ולא מריץ סתם תשבוחות על ימין ועל שמאל. למוריניו יש עוד דרך ארוכה לעשות כאן במועדון והרצף שאנחנו נמצאים בו עוד יעבור מבחנים קשים ובדיקות בקרה, אך אי אפשר, אבל באמת אי אפשר, לפספס את התהליך שמוריניו עושה כאן מבחינת הגישה והמנטליות (ע"ע רוחו את ג’ונס) כאשר מילת המפתח שלו היא “לנצח בכל מחיר”.
התשוקה שלי למשחק חזרה לחיים, התשוקה של המועדון חזרה, של האוהדים באולד טראפורד. אפילו מוריניו שעד לפני כמה חודשים נראה כבוי, פצוע וחבול עם פיטוריו מצ’לסי, פתאום נראה אחרת, שמח, מעורב במשחק, משגשג וזה כמובן משרה את אותם המאפיינים על שחקניו.

שלא ייגמר לעולם. אני רוצה אותו בקבוצה לטווח ארוך מאוד.
“לנצח בכל מחיר”.


(NoamD) #154

[QUOTE=sh4rky;1704858]אם זו אכן הייתה הכוונה, לא ממש הלך להם…[/QUOTE]
ובכן…

Man United top Deloitte Money League ahead of Barcelona and Real Madrid


(sh4rky) #155

[QUOTE=NoamD;1707582]ובכן…

Man United top Deloitte Money League ahead of Barcelona and Real Madrid[/QUOTE]

זה יפה אבל לא קשור למחיר המנייה שנותר זהה אחרי ה’הדלפה’ ההיא.


(NoamD) #156

האמת שהוא עלה מאז בכ-9%.

אבל זה לא מוכיח את הנקודה שלי. גם אם המחיר היה יורד, צריך להשוות את זה למצב שבו לא היו מדליפים, ולבדוק אם השינוי במחיר היה עולה או יורד.
אם הייתי משקיע בבורסה בניו יורק, יש סיכוי לא רע שהייתי קונה מניות של יונייטד מיד אחרי ההכרזה ההיא. ואם להסתכל על גרף המחירים של המניה, הרבה משקיעים חשבו ככה.

נראה לי שמפה אפשר לקחת את זה לדיון הכלכלי שאבד איפשהו במורד הפורום. כבר לא קשור למוריניו.


(Parliament) #157

על איזה הדלפה מדובר?

נ. ב. אפשר להמשיך את הדיון כאן, נעביר אותו כבר בהזדמנות.


(sh4rky) #158

מוריניו ממשיך להיכנס בשחקנים שלו, כשהקורבן התורן - לאחר היציאה על שחקני ההתקפה בסוף השבוע - הוא לוק שואו.
מוריניו טוען שהאנגלי הצעיר נמצא הרחק מאחורי חבריו מבחינת מיקוד והשקעה באימונים.
הדברים מגיעים לאחר שבשבת העדיף המנג’ר להעניק לטואנזבה ו-ווילוק הצעירים מקום בסגל, בעוד שואו נותר ביציע למרות כשירותו ומכת הפציעות שפקדה את הקבוצה.

אני מניח שמוריניו צודק, כי הוא רואה את החבר’ה באימונים כל יום, אבל מה אתם אומרים על היציאות לתקשורת? האם הגבול נחצה והוא מכבס את הכביסה המלוכלכת מחוץ לחדר ההלבשה, או רק מנסה להחדיר מוטיבציה בשחקן צעיר וכשרוני?


(borntorun) #159

הדיון צריך להיות על שואו ולא על מוריניו. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על בעיות גישה איתו - שמענו מואן חאל ואפילו מהודג’סון, שלא לדבר על כל מיני הדלפות שטענו שהוא לא משקיע ולא נותן מעצמו מספיק.
אפשר לדבר על ההחלטה של מוריניו לצאת עם זה לתקשורת, אבל מחיטריאן ומרסיאל עברו טיפול דומה ואצלם זה הצליח בהחלט. לדעתי מדובר בסוג של הודעה לשואו: זו ההזדמנות האחרונה שלך. תתחיל לעבוד, תראה שמגיע לך להיות פה, או שלא תהיה פה בקיץ.

זה גם מראה כמה שחקנים צעירים זה תמיד הימור, וכמה הדיבורים פה לפני שנתיים על זה שרכישת שואו היא עסקה משתלמת כי היא ‘סוגרת את עמדת המגן השמאלי לעשור הקרוב’ היו שטויות.

מה שמעניין ששואו פרח דווקא תחת פוצ’טינו, שהוא מאמן דורשני לא פחות שמקפיד על כושר במקום הראשון. אולי בציערותו עבד יותר והתהילה והכסף ביונייטד עלו לו לראש, אולי הפציעה הרסה אותו מנטלית.


(Lukaku) #160

מאטה, דה בריינה, לוקאקו, שוויינשטייגר, שואו, כולם בעלי מנטליות לקויה בעולמו של מוריניו.


(sh4rky) #161

אני לא חושב שיש לאן לקדם דיון על שואו.
הבחור עצלן, מאמנים אמרו זאת לפני מוריניו כפי שציינת, והעצלנות שלו אף ניכרת מבחינה חיצונית (פלוס שמועות על התמכרות לאוכל).
מה שיותר מעניין הוא הסגנון של מוריניו, שלא מתבייש לרדת על שחקנים מול התקשורת.
אני כמעט תמיד מסכים עם מה שיש לו לומר, כי בדרך כלל הוא לא ייצא על שחקן בלי סיבה אמיתית.
יחד עם זאת, זה לא סגנון שכל מאמן בוחר בו. אפשרי לנהל את שיחות המוטיבציה גם בארבע עיניים, ואין בהכרח יתרון להודיע קבל עם ועדה על הזדמנות אחרונה לשחקן, עצל ככל שיהיה.
השאלה שמתעוררת כאן היא איך מנצ’סטר יונייטד, המועדון והאוהדים, מקבלת את הגישה הזו. ראינו בעבר של מוריניו, גם בריאל ובעיקר בצ’לסי בעונה שעברה, שלא תמיד יוצאים ממנה דברים טובים.


#162

הדיון הוא ממש לא על לוק שואו. גם, כי אין לנו מושג האם הדברים שמוריניו אומר הם נכונים; וגם, כי, תכלס, זה לא משנה.

מה שמשנה הוא מה שאנחנו רואים לנגד עינינו. מוריניו משתלח בשחקנים בתקשורת. הוא עשה זאת בריאל, הוא עשה זאת בצ’לסי - והוא עושה את זה גם ביונייטד.
הקרדיט למוריניו שהוא עושה את זה רק כדי לדרבן את השחקן - הוא מוגזם. אני חושב שהתסכול והלחץ פשוט מכתיבים למוריניו את כל ההתנהלות שלו.

להרבה מהתסכול אחראי קונטה; מאמן שהגיע מהליגה האיטלקית, שלא אימן דקה בפריימר ליג, לקח את אותה צ’לסי של מוריניו עם חיזוקים (אלונסו, לואיז, קנאטה) - והפך אותה למפלצת. חיזוקים, שאף אחד לא העריך שיהפכו את צ’לסי למפלצת שעשה אותה קונטה.

לעומת זאת, מוריניו; הביא את השחקן הכי גדול בצרפת (ובין הטובים בעולם), את הקשר הכי טוב בליגה האיטלקית ואת שחקן השנה בגרמניה.
ומה יצא מכל זה? יונייטד חלשה, לא מאוזנת, וכזאת שמתקשה מאוד לשים את הכדור ברשת.
אז כן, מוריניו מתוסכל. אז הוא מאשים את התקשורת, את קונטה שחוגג מולו, את ונגר, את מיקי, את מרסיאל, את הסוכן של מרסיאל, את שואו - את מי לא בעצם?

העונה הזאת היא כשלון מהדהד של מוריניו גם אם תסתיים עם טופ 4 + זכייה בליגה האירופית. ההתבטלות של יונייטד בליגה האנגלית היא פשוט מבישה. בטח שאת יונייטד מאמן “אשף” הליגה האנגלית.

האם בעתיד מוריניו יוכל להפוך את יונייטד לאימפריה? אני בספק גדול. לטעמי, מוריניו הוא הרבה אחרי השיא שלו. והוא יודע שיונייטד תהא, כנראה, הקבוצה הגדולה האחרונה שיקבל - כך שהשלב הבא שלו זה לאמן נבחרת.

אז מוריניו בלחץ. וכשהוא בלחץ - זה מה שהוא עושה.


(maor77) #163

אלעד אני חושב שאתה מגזים. קודם כל הגזמת לגמרי לגבי צ׳לסי, היא לא מפלצת היא קבוצה יציבה שלא משתתפת בהרבה מפעלים, זה שהיא מקום ראשון לא הופך אותה למפלצת בטח לא בליגה האנגלית הנוכחית שהיא באמת חלשה יחסית לפחות מבחינת הגדולות. לצ׳לסי אין אתגר אמיתי פרט לטוטנהאם. קונטה ככל הנראה יקח אליפות וכל הכבוד לו אבל אני לא חושב שמוריניו עד כדי כך מתוסכל מזה.

מה שכן מתסכל אותו זה שהוא לא ציפה להיות במאבק על הטופ 4 בתחילת העונה, הוא בוודאי לא ציפה שלכבוש שער במשחק תהיה משימה כל כך קשה ובוא נודה על האמת לראות את יונייטד משחקת זה מתסכל מאוד. כמובן שאני מאשים את מוריניו כי הוא בנה את הקבוצה. עם זאת הוא משלם את שכר הלימוד ולנו אין מישהו טוב ממנו להביא אז אנחנו צריכים לדבוק בו לעונה נוספת, אני מאמין שהוא יכול להמציא את עצמו מחדש אם תהיה לו יציבות.

לגבי שואו, לא פעם שמענו על האופי שלו ובאמת בכל פעם שהוא עולה לשחק אני מתקשה להאמין ששחקן כל כל צעיר במועדון כמו יונייטד נמצא במצב פיזי כל כך עלוב האחוזי שומן שלו מזכירים לי את אנדרסון, וזה פשוט לא לעניין ברמות האלה. לגבי ביקורת בתקשורת? שחקן שלא זורק זין על מי שמשלם לו משכורת ראוי לאיזה סוג של טיפול שהמאמן דורש.


#164

לגבי צ’לסי - לנצח 22 מ-29 משחקים זה נתון מדהים. זה שאין לה תחרות לא הופך את ההישג שלה לפחות גדול. גם אם הייתה תחרות, צ’לסי כנראה הייתה זוכה, כי היא עם סטטיסטיקה מדהימה (גבוהה יותר מכל הספרדיות, וכמעט זהה לזו של יובה ובאיירן).
ככה שבכל הקשור לליגה האנגלית, ובטח כשמסתכלים על הסטט’ שלה - היא מפלצת.
אני מסכים שהעובדה שהיא לא משחקת באירופה מקלה עליה, אבל אלו הם נתוני הפתיחה איתם קונטה נאלץ להתמודד. אני מניח שבעונה הבאה, הוא ייערך בהתאם.

בנוגע למוריניו - אני מסכים, שבכל מקרה, הוא צריך לקבל עוד עונה. אני פשוט מאוד סקפטי לגבי ההצלחה שלו בעונה הבאה.

בנוגע לשואו - כמו שכתבתי, שואו הוא רק דוגמא להשתלחות המיותרת של מוריניו נגד שחקניו בתקשורת. במאקרו - זה מיותר - ולא לגיטימי.


(borntorun) #165

לוקאקו, אתה מדבר שטויות ועושה סלט בין מלא מקרים שונים, שזה פשוט לא שווה תגובה. מאטה (מוריניו מעולם לא אמר עליו מילה רעה, פשוט לא התאים לסגנון שלו והעדיף שחקנים אחרים), דה בריינה (היה הצעיר והכי פחות טוב מבין ים קשרים התקפיים, רצה לשחק באופן קבוע, ההחלטה לוותר עליו הייתה ברורה והגיונית וגם רוב הפורום פה הסכים איתה), לוקאקן (לא רצה להישאר להילחם על המקום שלו והעדיף לצאת להשאלה), שוויינשטייגר (הרגליים שלו הלכו והוא פשוט לא מספיק טוב, מוריניו לאחרונה שיבח מאוד את הגישה שלו) ושואו (היחיד שבאמת היו לו בעיות מנטליות, ואת זה שמענו גם מואן חאל והודג’סון).

אלעד, נכון שזו דרכו של מוריניו, לפעמים זה עובד ולפעמים לא, העובדה היא שביונייטד יש הרבה שחקנים עם מנטליות לקויה, שמרוויחים סכומים מגוכחים, חושבים שהכל מגיע להם ולא עובדים מספיק קשה. עדיף מאמן קצת קשוח מאשר מאמן רך מדי שיחבק אותם. מוריניו מנסה למיין את הגברים והילדים. בינתיים הגישה שלו עבדה מצוין עם מחיטריאן ומרסיאל, ומי שלא יכול להתמודד עם הערה מינורית בתקשורת, מקומו לא ביונייטד.

ואגב, כרגע כל הדיווחים מספרים ששואו ומוריניו דיברו ושואו החליט להילחם ולשפר את הגישה שלו, ובתמורה נכלל בסגל כבר במשחק הקרוב מול אברטון. ככה שבינתיים נראה שמוריניו יודע מה הוא עושה גם הפעם.


#166

אם הדיווחים אכן נכונים - הם לא יכלו לקיים את השיחה הזאת מבלי ללכת לתקשורת?


(borntorun) #167

אני מניח שהם דיברו במהלך השנה והתוצאות לא היו מספקות… ההליכה לתקשורת זה הצעד האחרון, זו ההזדמנות האחרונה של שואו, ואני מניח שאם מוריניו לא ייראה שיפור מספק עד הקיץ, שואו יימכר.


(Lukaku) #168

מאטה ‘לא עובד מספיק קשה’- זה על שחקן השנה שנתיים ברציפות במועדון.
הסקאוט הראשי בצ’לסי על היחס של מוריניו לדה בריינה, ודה בריינה עצמו על היחס שקיבל (אם מאטה לא היה ג’נטלמן אמיתי, אולי היינו שומעים דברים דומים גם ממנו)- היה הכי פחות טוב זה שקר, בטח כשבמקומו מוריניו הביא את מוחמד סלאח. מעבר לזה שרק עיוור לא ראה את מה שהוא הולך להפוך להיות.
מבקר גם את סמולינג.
לוקאקו דרש לעזוב כשמוריניו הביא על חשבונו חלוץ בן 33, הבאתי אותו כדוגמה לעוד שחקן שיחסיו עם מוריניו הפכו לפומביים.
מוריניו בעצמו התנצל על היחס לשוויינשטייגר.

תוסיף לזה את העניין המכוער עם הרופאה הראשית בצוות של צ’לסי שמוריניו יצא עליה (והוביל לפיטוריה) כי היא העזה לעשות את עבודתה, את המשפט ש’השחקנים בגדו בי’ אחרי אחד ההפסדים בצ’לסי, בשורה התחתונה הבנאדם כבר מאז ריאל מסתכסך עם חדרי הלבשה שלמים ואתה ממשיך להגן עליו כאילו אנחנו ב- 2005. גם אם שואו לוקה במשהו, וגם אם כל אחד מהשחקנים שהזכרתי היה הכי גרוע על מגרש האימונים, מאמן לא אמור לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. אני לא זוכר מאמן שכל חודשיים מוצא שחקן חדש לרדת עליו. כנראה ככה זה כשאתה לא עומד באף אחת מהמטרות של המועדון.


(sh4rky) #169

כפי שדווח, שואו אכן קיבל את המקום בסגל, ואף חצי שעה של משחק להראות בה מה הוא שווה.
מוריניו תיאר את ההופעה של המגן כ’טובה’, אך לא חסך ממנו ביקורת נוספת.
הפעם החצים הופנו כלפי הבנת המשחק של האנגלי הצעיר, אותה תיאר המנג’ר כ’לא טובה מספיק לגילו’. מוריניו סיפר כי קיבל את כל ההחלטות עבור שואו במהלך המשחק; מתי ללחוץ, מתי לסגור ומתי לפתוח, והדבר התאפשר בזכות הקרבה הפיזית ביניהם במהלך המחצית השנייה.

אמנם השניים ניהלו שיחה בנושא לפני שהדבר יצא לתקשורת, אבל מדובר בביקורת דיי חריגה. מוריניו ממש לוקח את שואו כפרוייקט ואני מקווה שהוא יצליח לממש את הפוטנציאל הגדול של השחקן הזה. במהלך הראיון הוא ציין בעצמו את האיכויות הפיזיות והטכניות הנהדרות של שואו, ששיפר את הקבוצה מרגע שנכנס, ושדרוש שיפור בהבנה.
עכשיו כשהליגה הפכה עבורנו למגרש אימונים, שואו יכול לקבל את ההזדמנויות שלו ולהראות שיפור עד סוף העונה. אתמול בסך הכל הוא היה מאוד חיובי ואני מניח שהבעיות בהבנה נבעו מחוסר בטחון ומהידיעה כי כל פעולה שלו נמדדת בזכוכית מגדלת.


(Ender) #170

מוריניו המאמן הראשון שאומר ששואו לא רק עצלן אלא גם טיפש, כן? או שהיו התבטאויות דומות גם מצד מאמנים קודמים?