מרסלו: מילד אלמוני לקפטן השני

ריאל-מדריד

(Guy) #21

אני חושב שהשאלת שחקנים צעירים להתחשלות הוכיחה את עצמה יותר (או מכירה עם סעיף החזרה, לא משנה). לא הייתה סיבה לסבול את השנים הראשונות של מרסלו, עדיף שפורטו כלשהי תשלם את שכר הלימוד במיוחד במקרה של דרום אמריקאים שיש להם פער גדול יותר להשלים בפיזיות ומקצוענות.

בלי קשר, מרסלו אגדה. מעולם לא ראיתי שחקן שעשה התקדמות כזאת בקריירה. כבר מזמן רשם את שמו באותיות של זהב לצד כל גדולי המועדון בהיסטוריה.


(רובינוס) #22

לא מצאתי את זה בשום מקום אז אשמח אם מישהו כאן יוכל להביא את הנתון - כמה מרסלו רץ במשחק האחרון?

תודה רבה!


(Raulito-7) #23

הרקורד של מרסלו

ב-14 בנובמבר 2006, עוד לפני שהחל חלון ההעברות - הודיעה ריאל מדריד על החתמתו של מרסלו. “אנחנו שמחים מאוד לצרף שחקן צעיר ומרענן לסגל ובטוחים שהוא יעלה לגדולות”, אמר עליו הנשיא דאז, ראמון קאלדרון. במדריד, לא העיזו לומר זאת בקול רם - קיוו שיהיו היורש של רוברטו קרלוס. בזמנים מסוימים המשפט הזה הפך לגימיק, בדיחה קבועה את המלעיזים. ומרסלו, שהופעת הבכורה שלו בלבן הייתה ב-7 בינואר 2007, בריאזור נגד דפור במשחקו האחרון של ברזילאי אחר בקבוצה - רונאלדו - נחשב לשחקן הפחות מבריק מבין שלושת הצעירים שצירפה ריאל מדריד בחורף - מרסלו, פרננדו גאגו וגונזלו היגואין. והנה, הוא ‘שרד יותר מכולם’, והרבה מעבר לכך:

מרסלו ממשיך לעשות היסטוריה בריאל מדריד. המגן הברזילאי שהשנה יחליף קידומת ל-30, מתחיל את עונתו ה-12 בקבוצה. הוא הופך לשחקן הזר עם מס’ העונות הגבוה ביותר בקבוצה כשהוא משאיר מאחור אגדות כמו אלפרדו די-סטפאנו ורוברטו קרלוס. מרסלו עבר את דון די-סטפאנו במס’ ההופעות וכעת רק רוברטו קרלוס(527 משחקים) רשם יותר הופעות ממנו בקבוצה מבין השחקנים הזרים. מרסלו, שחצה אשתקד את רף 400 המשחקים בערב חגיגי נגד באיירן בברנבאו במשחק בו שיחק נפלא - רשם 408 הופעות(כבש 29 שערים, כולל בגמר בדסימה, ובישל עוד 80) והוא בהחלט יכול לעבור את המגן הגדול בהיסטוריה, אם לא ייפצע. הברנבאו מאוהב במגן עם השליטה האבסולוטית בכדור ושמחת החיים.

“אני משחק כאן שנים רבות אבל החלום שלי הוא זהה, בכל עונה אלך עם הקבוצה עד המוות. אני רוצה בכל עונה שהעונה תהיה טובה מזו שקדמה לה”, ציין בפני התקשורת בראיון פתיחת העונה במסיבת העיתונאים של ריאל מדריד בארה"ב. מרסלו זכה עם ריאל מדריד ב-4 אליפויות ספרד, 3 פעמים בליגת האלופות, פעמיים בגביע המלך, פעמיים בסופר-קופה האירופי, פעמיים בסופר-קופה הספרדי וכן בשתי אליפויות העולם לקבוצות. הקפטן השני שלנו, הסגן של סרחיו ראמוס - ממשיך לעשות היסטוריה. האגדה הברזילאית ממשיכה…


(Pedja Mijatovic) #24

פשוט לא יאומן מה שנהיה ממרסלו. מבחינתי, כשאני עוצר לרגע וחושב על זה- סוריאליסטי לחלוטין. כאדם שזוכר את היום בו הוא חתם ואת ההתרגשות כנער מתבגר כשהקבוצה מחתימה ״כשרון ברזילאי״ מפלומיננזה, כמה שסבלנו מהשחקן הזה.
שנים שהוא היה האדם המושמץ ביותר על ידי ועל ידי כל האהודים של הקבוצה. האפסיות של דנילו היא כלום לעומת מה שהוא היה. היה קונצנזוס שהוא אחד המגנים הגרועים בתולדות ריאל מדריד, ולא יכלתי לסבול לראות את השם שלו אפילו ברשימת המחליפים של מיגל טורס, גבריאל היינצה ואחרים.
מפה לשם 12 שנים עברו, ואותו אדם הוא פשוט אגדה שחיה ומשחקת. המחויבות שלו למועדון והאמוציות שהוא משדר זה דבר שאין שני לו.
אני מודה שמרסלו הוא אחד השחקנים שהכי מרגשים אותי, לראות אותו אחרי זכיה בתואר יכול לצמרר אותי. יותר מאשר כל שחקן אחר בסגל כיום. אני מרגיש כאילו עברתי את כל המסע המטורף הזה ביחד איתו. בבסיס, אני שונא שחקנים ״כמוהו״. שונא ברזילאים טכנים, בעיקר מגנים שמזניחים את ההגנה לעיתים קרובות. אבל האופי של מרסלו כל כך מיוחד, ומבחינתי הוא אחד השחקנים החשובים והמשמעותיים ביותר בתקופתי כאוהד. הוא יכול לעשות שטויות על המגרש ומחוץ לו, אבל ברגע האמת כשבאמת צריך אותו הוא תמיד יהיה שם, תמיד. הוא כל כך מעורר השראה, מהסיבה היחידה שהמוטיבציה האין סופית והאופי המדהים והספורטיבי שלו זה כל ההבדל בינו ובין אפסים כמו דנילו וסיסיניו שנשכחים יום אחרי שעוזבים.
אדם שראוי להיות הקפטן של מדריד, מהזרים הבודדים בהיסטוריה של המועדון.


(CF R.Madrid) #25

כתבה שתורגמה לעברית, במקור נכתבה ע"י מרסלו עצמו, בחלק מספר שכותבים על סיפור חייב.

מה שמדהים בשחקן הזה, שהוא כל כך אסיר תודה שהוא אף פעם לא ביקש עלה שכר.
הוא מקבל רק 4 מליארד בשנה הוא איפה שהוא באמצע בשכר בקבוצה, זה הקפטן השני של המועדון לא סתם שחקן.

האיש הזה נלחם בשביל ריאל משריד כמו אריה בכל משחק ומשחק, הטכניקה, התחכום והאלגנטיות של מרסלו במשחק שלו, הופכות אותו לאחד השחקנים הכי כיפים לצפייה.
ועם פעם רוברטו קרלוס האליל שלו יהיה המגן הטוב בעולם, היום מרסלו בדיוק נמצא במעמד הזה.

אני זוכר בתחילת הדרך היו אוהדי ריאך קוטלים אותו בגלל יכולת ירודה בהגנה, גם בפורום הזה גמרו לו את הקריירה וכמעט החזירו אותו חזרה לברזיל.
אפילו היו כאלה שעדיפו את דרנטה, אבל אני תמיד ידעתי שהוא יהיה שחקן גדול ומרסלו לא איכזב והמשיך להילחם ובעונה שקאפלו הגיע לריאל מדריד מרסלו התחיל להשתפר בהגנה, אצל מוריניו הוא כבר השתפר משמעותית.
והיום אף אחד כמעט ולא זוכר את הימים שאמרו שצריך למכור או להשאיל את מרסלו.

היום לאותו ילד יש רזומה של 11 שנים בריאל מדריד, אין סוף תארים ואת אהבת הקהל והאוהדים.
ויותר מזה היום מרסלו קפטן נבחרת ברזיל, הבחור הזה דוגמא לכל ילד ואכן גיבור.


(bixente) #26

הדבר הזה הוא אחד המרתקים והמרגשים שקראתי.
כמה שאני חולה עליו עכשיו זה התגבר עוד יותר.
אני זוכר את הילד המבולבל שהוא היה ואת הבעיות שהיו לו בהתחלה, ורבים (אני ביניהם) תקפו אותו ואמרו שהוא לא מתאים לרמות האלו ובטח ובטח שלא יכול להפוך לקרלוס הבא.
אני כבר שנתיים תוהה עם עצמי “האם קרלוס היה טוב יותר?” ואני לא מצליח לענות תשובה חד משמעית לעצמי.
הפליימייקר מעמדת המגן השמאלי, האיש שתמיד מעורב, האיש שתמיד ינסה ותמיד יאמין שיצליח, אבל בצורה אחרת.
כבר רשמתי את זה בעבר וארשום שוב - מה שהכי מיוחד במרסלו זה שהוא עושה בדיוק את הדבר ש"אסור" לעשות. הרבה פעמים ריאל נתקעת וכולם הולכים על בטוח , קרוס עם עוד מסירה הצידה , לוקה גם כן מעביר את הכדור לשחקן הקרוב, כדורים לאגף, וחזרה לאמצע וחוזר חלילה. ואז בא הילד החצוף, המשוגע , הלא נורמלי האמיתי ועושה משהו אחר שהיריבה לא מוכנה לו. וכשמשנים אז אחד מ2 דברים קורה : או שמרסלו מאבד ואז אנחנו חשופים או כמו שלרוב קורה מרסלו עושה פעולה ששוברת את המבנה השבלוני ופותח לנו אופציות חדשות. ככה השער הרביעי נגד יובה הגיע , ככה בדיוק בגאונות אדירה הגיעה ה3-2 נגד באיירן אחרי שמרסלו ביטל 3 שחקנים במהלך גאוני אחד וככה קרה עוד אינספור פעמים במקרים שהיינו חייבים שינוי.
איזה מזל שהוא לא יצא להשאלה, אני כ"כ שמח שהוא שלנו.

דווקא לא רע 4 מיליארד :wink:


(Raulito-7) #28

מרסלו באמת היורש

מרסלו האריך את החוזה בריאל מדריד עד 2022. מחר יהיה היום הגדול ומסיבת העיתונאים המרגשת. אם הכל יתנהל כשורה, מרסלו ימשיך בריאל מדריד עד גיל 34. כבר היום, כשהוא פותח את עונתו ה-12 בקבוצה - מדובר בשחקן הזר עם הכי הרבה עונות במדי ריאל מדריד. יותר מדי-סטפאנו הגדול, יותר מרוברטו קרלוס. אין ולא היה כמו רוברטו קרלוס, המגן מס’ 1 בהיסטוריה, אבל מי האמין שיהיה יורש כה ראוי ואחד שייכנס לנעליו.

איסקו למשל מסיים חוזה בסיום העונה והיו כבר דיבורים רבים על כך שמדובר בעניין פורמלי| בנזמה הוא הרי הבייבי של פלורנטינו| ואראן - כל העתיד לפניו| וקרבחאל הוא המגן הטוב בעולם. אבל ריאל מדריד הכריזה קודם לכן על חידוש החוזה של מרסלו, וזה מסביר הכל.

אנחנו זוכרים את מרסלו כשחקן הרכש השלישי והלא משמעותי בחורף 2007. דיברו על גאגו כרדונדו הבא, דיברו על היגואין כילד הפלא של ארגנטינה. ומרסלו ממשיך לנצח ולנצח, עוד דריבל קסום, עוד מהלך שובה עין, עוד חיוך קסום, עוד ‘שאגת ניצחון’. מפלס את דרכו בהיררכיה של ריאל מדריד. לא רק החבר הטוב ביותר של כריסטיאנו אלא גם הקפטן השני אחרי ראמוס. ממשיך לזכות בעוד ועוד תארים בריאל מדריד. למעלה מ-400 משחקים. מרסלו הוא אגדה בריאל מדריד - שלא יגמר לעולם.

הוא היה ילד שטותניק, כזה שחסר מושג בהגנה. נק’ תורפה. צחקנו עליו, הוא היה השעיר לעזאזל. שילמנו שכר לימוד כבד בעונת השוסטר. ניסו להעביר אותו לקישור כדי למצוא פיתרון. ‘לא יאומן: השקענו בקיץ רבע מיליארד יורו - כריסטיאנו, קאקא, צ’אבי אלונסו ואחרים הגיעו - ומרסלו הוא המגן השמאלי שלנו’, כעסתי באותה העת. מי האמין שהוא ישתפר בצורה כזו. ותודה רבה למוריניו. ההתקדמות של מרסלו מרגשת לא פחות מאיזה קראק במיליון יורו. הוא הגיע כילד והפך לגבר, כמאמר הקלישאה. הוא עבר את אותו התהליך של סרחיו ראמוס ואחרים. ויש לו מקום של כבוד בהיסטוריה של ריאל מדריד.

העונה האחרונה הייתה הטובה בקריירה שלו. שני שערים ו-12 בישולים והמון רגעים מרגשים במשחקו ה-400 בריאל מדריד הוא הציג משחק שיא נגד באיירן מינכן. אין עוררין על התרומה ההתקפית והוא בישל לכריסטיאנו שער קל(וגם בגמר - לאסנסיו) - והפעם התלוותה לכך יכולת הגנתית יוצא דופן מול המפלצת אריאן רובן. ההתאקלמות במדריד הייתה קשה, אבל לא רק. כשרוברטו קרלוס דיבר על ‘היורש’ - צחקנו. נו, טוב, החבר’ה הברזילאים.

ב-2012/13 הוא ספג פציעה קשה ורשם 19 משחקים בלבד. בעונת הדסימה היה מחליף. מרסלו השמין, איבד מהמהירות והזריזות וקונטראו שיחק בכל משחקי השיא. עד שבגמר הדסימה אנצ’לוטי הביט לספסל. יחד עם איסקו שהחליף את קדירה - מרסלו נקרא גם כן למערכה.

בדרך-כלל אני מגוון עם התמונות. יכולתי לבחור תמונה של מרסלו עם הפצצה לחיבור נגד שאלקה| אולי מיום הצגתו בריאל מדריד כשהיה ילד בן 18| תמונה מגמר ליגת האלופות אשתקד| כורע על הברך אחרי הנצחונות על דפור ו-ויאריאל אשתקד, או חוגג את שער הניצחון החשוב נגד ולנסיה בברנבאו| אבל אני התרכזתי רק בדסימה. גמר ליגת האלופות. ריאל מדריד הובילה 2:1, ובדקה ה-118 מרסלו הרענן, זיהה את השטח ששחקני אתלטיקו השאירו לו. הוא התקדם מעט בכדרור מהיר ובעט לרשת. קורטואה נגע בכדור והדף פנימה, 3:1 לריאל מדריד.

נותרו עוד שתי דקות לשחק אבל מרסלו לא היה יכול לחכות. הוא פשט את החולצה והציג אותה בפני הקהל עם הכיתוב ‘מרסלו 12’, כשהוא מסמן לקהל - 10 - גביע הדסימה. הוא רץ להגנה והתחבק ארוכות עם איקר על כר הדשא ולא היה יכול לעצור את הדמעות - כמונו, כמו אחרון האוהדים. **מה שווים החיים בלי רגש?**תודה מרסלו, תודה.


(Raulito-7) #29

מרסלו לכל החיים

המגן הברזילאי האריך את חוזהו עד 2022. על מסיבת העיתונאים המרגשת, הראיון לתקשורת - “הלוואי והייתי משחק בקסטיליה, מרגיש קאנטרנו” וגם על עשרת הרגעים הגדולים בריאל מדריד - בכתבה הבאה

“הייתי רוצה לשחק בקסטיליה, אני מרגיש כמו קאנטראנו”. את המשפט הזה בחרו ב-AS הבוקר לשים על שער העיתון. מרסלו עצמו ידע שיזכה למסיבת עיתונאים מפוארת גם אם הוא מסתפק בעצם הארכת החוזה, ואת השואו הוא מעדיף לתת על המגרש(וגם קיבל מתנה עם קיצור ההשעייה שלו למשחק אחד בודד). אבל תמיד מרגש לשמוע את מרסלו הנבוך והביישן מתראיין ומדבר על ריאל מדריד בצורה כזו. מרסלו באמת היורש, כתבנו בטור מיוחד עוד אתמול והתהליך שעבר בקבוצה הוא מדהים. אכן שחקן בית לכל דבר.


עם ג’ל בשיער(לא באמת), חיוך ענקי שמרוח על פניו, עשרות עיתונאים וצלמים ואמיליו בוטראגיניו והנשיא פלורנטינו פרס, הגיעה אתמול ב-15:00 שעון ישראל שעתו של מרסלו. בוטראגיניו פתח בנאום, הרי הוא צריך להצדיק את המשכורת שלו - “מרסלו היקר, נובמבר 2006, זוכר?. הצטרפת למועדון. המדרידיסימו ראה בך פוטנציאל גדול, שחקן עם מקצועיות. התמדת, הכישרון סחף אותך קדימה, הלהבת את הקהל וקיבלת כבוד והערצה. עם ביצועייך הפכת לשחקן הזר עם מס’ המשחקים השני הכי גבוה בריאל מדריד(415), זכית ב-17 תארים, אתה הקפטן השני של הקבוצה שלנו ואנחנו גאים לחדש את החוזה שלך בחמש עונות. אנחנו מאחלים לך הרבה בריאות וכל טוב עם המשפחה ושתמשיך להיות חשוב בריאל מדריד כמו עכשיו”.

באתר הרישמי לא התביישו לכתוב - ‘מרסלו, המגן השמאלי הטוב בעולם’, ועל רקע תמונה מרגשת שלו צוהל אחרי הזכייה בצ’מפיונס אשתקד - הציגו קצת את המספרים, למקרה ומישהו העז לשכוח. השחקן הזר עם הכי הרבה עונות בריאל מדריד - יותר מרוברטו קרלוס ודי-סטפאנו. ‘הרזומה שלו מדהים והוא רק ממשיך להגדיל אותו’, נכתב. 17 תארים: 4 אליפויות ספרד, 3 זכיות בצ’מפיונס, 3 סופר-קאפ אירופי, 3 סופר-קופה ספרדי, 2 זכיות בגביע המלך ועוד 2 זכיות באליפות העולם לקבוצות. רק רוברטו קרלוס עם 527 משחקים עולה על מרסלו במספר המשחקים של שחקן זר. בשלב הזה הוא ניצח 70% מהמשחקים. להלן חלוקת המשחקים: 295 בליגה, 79 בליגת האלופות, 26 משחקים בגביע, 8 משחקים בסופר-קופה הספרדי, 4 באליפות העולם למועדונים, 3 בסופר-קאפ האירופי. בשנה שעברה, הטובה בקריירה כבש 3 פעמים וחילק 11 אסיסטים. העונה יש לו כבר 7 הופעות ו-2 בישולים


ואז הגיע תורו של מרסלו לדבר עם התקשורת. מהי משמעות חידוש החוזה? נשאל. "זו גאווה עצומה שהצלחתי להיכנס להיסטוריה של המועדון הגדול הזה ריאל מדריד. אני מרגיש מאושר ובר מזל. אני שמח להיות כאן כבר למעלה מעשור ולחדש את החוזה. זה חלום שהתגשם. המשפחה שלי שמחה מכל רגע בשבילי והאמת שגם ריאל מדריד היא כמו משפחה בשבילי.

השינוי. "הכרתי את ריאל מדריד דרך הטלויזיה וידעתי עד כמה היא גדולה, אבל כשאתה חלק מהמועדון זה אחרת. במדריד למדתי את הערכים, את התשוקה לניצחון. ברחבי העולם יש לנו מיליוני אוהדים וזה דבר מדהים. התסכלתי על ריאל מדריד בצורה שונה, כאימפריה של ממש ולא רק קבוצה גדולה בכדורגל העולמי.

רוברטו קרלוס. "הוא עזר לי הרבה מאוד. הוא עשה עבורי את הכל קל יותר. הוא לקח אותי לביתו, נתן לי את מס’ הטלפון שלו כבר ביום הראשון וחייך. זה לא נורמלי מבחינתי. הערצתו אותו בתור ילד והוא מתנהג אליי כמו חבר מהרקע הראשון. למדתי ממנו הרבה גם על כדורגל וגם מעבר. הוא עדיין נותן לי עצות. אני גאה בזה שהוא כבר לא רק האליל שלי אלא גם חבר שלי.

סבו. “אני תמיד חושב ומעלה בראשי זכרונות טובים. הוא תמך בי לאורך כל הדרך וההאמין בי. הוא לא זכה לראות אותי בריאל מדריד אבל אני ממשיך את החלום שלו. אני מודה לסבא וגם לאלוהים”.

מרגיש קאנטראנו. “הגעתי לכאן מברזיל בגיל צעיר ולצערי החמצתי את קסטיליה. הייתי מאוד רוצה לשחק בה לפני שעברתי לקבוצה הבוגרת. תמיד אני מתעדכן לגביה ורואה את המשחקים. הלוואי והייתי מסוגל להיות בקבוצה ולהעביר קצת ידע והשראה. זה לא אפשרי אבל זה בוער בי. אני מרגיש כאן בבית ושמח לראות שחקנים צעירים מתאמנים. אני עברתי תהליך דומה לאלה שלהם. הייתי רוצה לשחק בקסטיליה”. מרסלו הוסיף - “התרומה של רוברטו קרלוס הייתה עצומה ולקחתי ממנו דוגמר. אני מנסה לעזור לשחקנים הצעירים וגם לחדשים. לא תמיד העצות שלי נבונות”, צוחק. מרסלו סיפר שגם סרחיו ראמוס ופאביו קנבארו היו מאוד משמעותיים עבורו וכמובן משפחתו.

סיום הקריירה. “מדריד היא הבית שלי ואני רוצה לסיים כאן את הקריירה, אין טוב מזה. אבל לעולם אתה לא יודע, הסטנדרט של ריאל מדריד הכי גבוה שיש”. מרסלו נשאל על כך שבסיום חוזהו הוא יהה 16 שנים במדריד. “אני גאה מאוד. אני גם אוהד ריאל מדריד היום וגם שחקן ריאל מדריד. רואים את זה בצורה בה אני חוגג כל גול של הקבוצה”. מרסלו נשאל על חזרה לברזיל ואמר - “אגיע לכאן עם שיער אפור”, צוחק. “אני לא יודע, אני רוצה ליהנות מריאל מדריד כמה שאפשר. אני לא יודע מה יקרה בעוד חמש שנים והלוואי שאלה לא השנים האחרונות שלי כאן”.

המאמן הטוב ביותר. “זיזו, כמובן, בלי לדבר איתו הוא מבין אותי, רק המבט. אולי משום שהיה שחקן. קשה להצטרף לקבוצה של שחקנים גדולים ולהפוך למנהיג שלה בזמן כה קצר, אבל הוא רתם את כולם”.

השחקן הטוב ביותר והיריב הכי קשה. “שיחקתי עם רונאלדו, רונאלדיניו, ואן-ניסטלרוי. אבל כמובן שהטוב ביותר הוא כריסטיאנו רונאלדו. הוא הכי שלם. היריב הכי קשה? ניימאר”.

שריקות הבוז לבייל. “כמובן שאנחנו מודאגים. הכי חשוב שיהיה מאושר ומתלהב ובסוף זה יחלחל למגרש. הוא בישל שני שערים אתמול(נגד אפועל). אין לו שום בעייה לדעתי אבל אני כדורגלן, לא מאמן”.

אסנסיו. “יש לו עתיד מזהיר, אבל אני לא אוהב לדבר יותר מדי על שחקנים צעירים. אנחנו לא רוצים ליצור מעמסה ואובר-ציפיות. חשוב שימשיך להיות מתלהב וממוקד. אמרו עליי ‘רוברטו קרלוס הבא’ בשלב מוקדם מדי, ואתם רואים שזה לא נכון. אין עוד רוברטו קרלוס”.

המטרות. “כמובן שיש עוד הרבה מטרות שאני רוצה להשיג. תמיד אפשר להשתפר וללמוד. הלוואי ואזכה בגביע העולם עם ברזיל ואעשה היסטוריה. זה יהיה קשה אבל אנחנו בדרך הנכונה”.

רגעי השיא והשפל. “הכל נשאר בזיכרון, שתדעו. אם לא, לא הייתי נשאר כאן עשור. המשפחה שלי השתנתה וגדלה, אני שמח, יש בי תשוקה, התבגרתי. במועדון הזה לימדו אותי הכל. כל פעם שאני מתעורר אני רואה את המשפחה שלי שמחה ונוסע לאימון בכיף. אלה הרגעים הטובים לצד כל התארים. המשפחה הכי הדבר החשוב מכל. הרגע הגרוע ביותר היה כשאמרו לי שריאל מדריד שוקלת לוותר עליי ולא סומכים עליי. אבל המשפחה תמכה בי ואני פה”.


לסיום אנחנו בחרנו עבורכם את עשרת הרגעים הגדולים של מרסלו בריאל מדריד, לפי הסדר: במקום הראשון: ריאל מדריד אמנם כרגיל הפסידה בריאזור וזו גם הייתה ההופעה האחרונה של רונאלדו במדריד, אבל מרסלו עלה כמחליף למשחקו הראשון בקבוצה. קאפלו שלח אותו למערכה| במקום השני הישורת האחרונה של עונת 2008/09. ריאל מביסה את גיחון בחוץ במשחק בו ראול כובש צמד ועוקף את די-סטפאנו. מרסלו רשם בשעה טובה שער בכורה בריאל מדריד| במקום השלישי: ריאל מדריד - ויאדוליד, 2009/10: מרסלו חותך למרכז ושולח גולאסו נהדר לרשת ברגל ימין, בראבו!| מקום רביעי: הגול בדרבי נגד אתלטיקו בקאלדרון(3:2 לריאל) באותה עונה, מצד ימין, אחרי מסירה עדינה של בנזמה. מרסלו בעט פצצה לרשת| מקום חמישי: משחק פתיחת הצ’מפיונס ב-2012/13, נו, מוריניו והגליץ’ לדשא. מרסלו היה זה שכבש את שער השיוויון הזמני!

במקום השישי: הדסימה בליסבון וכל מילה מיותרת. מרסלו המחליף עלה מהספסל וכבש שער ולא יכל לעצור את הדמעות| מקום שביעי: שמינית גמר הצ’מפיונס נגד שאלקה, משחק חוץ(2014/15). מרסלו משחרר פצצה ברגל ימין לחיבור ומהמם את הגרמני| במקום השמיני: המשחק הגדול בקריירה של מרסלו כנראה, נגד באיירן מינכן בברנבאו אשתקד. משחק הגנה מופתי מול רובן וגם בישול נהדר לכריסטיאנו, והכל בהופעה ה-400 שלו בקבוצה| מקום תשיעי: ריאל מדריד נגד ולנסיה, קרב מורט עצבים בברנבאו ולא נשאר עוד זמן רב לשחק. ריאל מגיעה שבורה אחרי הקלאסיקו, בערך. מרסלו כובש שער ניצחון דרמטי עם הרבה-הרבה רגש, 2:1 לריאל| מקום עשירי: הבישול לאסנסיו בגמר ליגת האלופות, נועץ את המסמר האחרון נגד יובה. גם בגמר יש לו בישול.


(titi camara) #30

רוברטו קרלוס היה מגן שמאלי אגדי, אבל אם אני צריך לבחור מגן שמאלי להרכב שלי אז מרסלו.


(אורון) #31

Originally published at: https://www.sportenter.co.il/כדורגל/מרסלו-של-ריאל-מדריד-מאסטר-הכאוס/

מרסלו, של ריאל מדריד, מאסטר הכאוס ששולט בליגת האלופות

כדורגל, אם זה מהטופ או מהתחתית שלו, נשלט ומעוצב ע"י אלמנטים של כאוס.

הרגעים האלה שמכריעים משחקים, שמפילים אותך מהרגליים, שגורמים לך להשתנק או לנוע באי שקט - כל אלה דוגמאות קטנות לכך. הם מחדירים למשחקים דרמה, שמייצגת גלים המתרסקים במהירות עצומה אל תוך ים טהור ושקט.

במשחק הראשון בין באיירן לריאל, ב"אליאנז ארנה", כשבאיירן מינכן הפסידה 2-1 לריאל מדריד, זוהי תצוגה טהורה של חוקי הכאוס.

זה היה די מוזר לצפות בשתי קבוצות מקליבר כזה, נאבקות על במה כה זוהרת כבימת חצי גמר "ליגת האלופות", מציגות תצוגה מרהיבה של טעויות, בעיטות מפוספסות, וסיומת גרועה משני הצדדים.

מה שלא היה מוזר הוא שבמקרה כזה, שנראה תלוש מהמציאות, ששחקן כמו מרסלו לקח על עצמו תפקיד ראשי. הוא היה הטוב, הרע, המצויין והמחריד. הוא היה מרסלו - ללא עריכה.

אופי המשחק נקבע ב-20 הדקות הראשונות, כאשר דני קרבחאל הצליח להוציא את עצמו ממצב מסוכן ע"י הרחקה של הכדור שהגיע בחוזקה אל עבר חאמס רודריגז. הכדור הגיע לרוברט לבנדובסקי והוא העביר אותו אל מאחורי תומאס מולר, ואיפשר למרסלו להרחיק את הכדור.

הנגיעה הזו של הברזילאי הבינלאומי הייתה ההתערבות הראשונה לערב של הכוכב השנוי במחלוקת- האחד ששיחק את תפקיד ה-"מאסטר הכאוס". במהלך 90 הדקות, מרסלו היה נוראי ומבריק במידה שווה, סיפק משחק ביזארי למדי. הוא סיפק מספר רגעים עוצרי נשימה של איכות, והוסיף קטעי משחק שלא היית סולח עליהן, אפילו לשחקן חדש.

בהתחשב בנטייה של מרסלו להצטרף להתקפה, מאמנה של באיירן מינכן, יופ היינקס, היה די בטוח שאריאן רובן יהיה השחקן המושלם שיינצל את החורים שמשאיר המגן שמאלי בהגנה.

במה שהיה המוטיב המרכזי של באיירן במשחק הראשון, דברים לא יצאו כמתוכנן. רובן הוחלף בדקה ה-8' בשל פציעה, אך גם מולר (שהוזז לימין) וג'ושוע קימיך (המגן הימני) ניצלו את האיזורים האלו בחסרונו.

שוב ושוב מולר התגנב למרחב שהשאיר מרסלו מאחוריו, מקבל את הכדור ופונה. השער של באיירן הגיע מפריצה פשוטה ונקייה של קימיך לאיזור הזה, מלווה בבעיטה שקיילור נבאס היה אמור להציל. שידורים חוזרים הראו את מרסלו חוזר לאחור בנינוחות כאשר קסאמירו ורפאל וראן 'שלפו את מטפי הכיבוי'; בזמן שקימיך בעט, מרסלו עדיין לא פתח בריצה.

אם כך למדנו להכיר אותו כ'מרסלו הרע', בכל אופן, לקח לו 15 דקות להזכיר לנו איך נראה 'מרסלו הטוב'. בעיטת 'וולה' יוצאת מן הכלל ממרחק של 18 יארד (כ-16.5 מטרים) שמה את ריאל מדריד במצב של תיקו והעניקה להם שער חוץ חשוב מאוד, בדיוק כשזה היה נראה כש'הבלאנקוס' עומדים להתמוטט.

זה היה השער השלישי שלו בשלבי הנוקאאוט העונה, כאשר לפני כן הבקיע מול פריז סן-ז'רמן ויובנטוס. בנוסף, זה היה השער הטוב ביותר שלו, עם טכניקה פשוט מושלמת בבעיטה, שמתעלה על השניים הקודמים בכמה רמות.

כשהזרימה של המשחק עברה אל האגף השני במחצית השנייה, כאשר פרנק ריברי נהנה מהמאבק שלו עם קרבחאל ולוקאס ואסקס, מרסלו קיבל הפוגה בהגנה. בנוסף לכך שמולר ספג מכה ונראה תשוש, ולא היה מסוגל יותר להשתמש במרחב בכל-כך יעילות או 'למתוח' את ריאל מדריד באגף.

הזמן הממושך עם הכדור שיחק תפקיד במתן האפשרות לאקט השני של מרסלו: לכידה מושלמת, משמיטת לסתות, מכדור גבוה שהגיע מוראן. מעט מאוד כדורגלנים ינסו לעשות זאת; ומעטים יותר יצליחו. באופן מובן, המדיה החברתית השתגעה מהטאץ' הזה של מרסלו.

שחקנים כמו מרסלו הם הסיבה שאנו צופים בכדורגל. הוא מגלם את השפל והגאות של המשחק, ומערבב אותם במיומונות אל תוך קוקטיילים, ב-90 דקות, על הבמה הגדולה בעולם. הוא גורם לך לרצות לתלוש את השיער שלך מהמקום, אך גם גורם לך לקום ולמחוא כפיים. הוא מהנה.

מי יתן והברזילאי ימשיך להפעיל את ההשפעה המעוותת שלו על כדורגל ברמה העילית. אנו, הצופים, נרוויח מזה את הטוב ביותר.

מקור:

http://bleacherreport.com/articles/2772647-real-madrids-marcelo-the-master-of-chaos-who-rules-the-champions-league