NBA :: ננעל ונשלח לארכיון.


(dkaro) #1365

לאלו מכם שקצת יותר בעניינים (אני פחות עוקב בשנים האחרונות):

מה הקטע של המגמה הזו של חולצות במקום גופיות?


(sh4rky) #1366

למכור יותר מרצ’נדייז. אנשים לא הולכים עם גופיות כדורסל ברחוב בדרך כלל, או אפילו יוצאים לריצה. המחשבה היא שעם חולצות כן יעשו את זה.
לדעתי אחלה כיוון ובעצמי ניסיתי להשיג אחת. רק מעניין אם השחקנים לא מתים מחום בחולצות הצמודות האלו.


(Colombian Cowboy) #1367

לברון פעם התרגז וקרע את החולצה…

http://m.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=403&docID=199639&lang=HE


(dkaro) #1368

ואני לתומי עד השנתיים האחרונות הנחתי שיש חובה מבחינת החוק ללבוש גופיות…


(sh4rky) #1369

ווסטברוק, כמעט לבדו, מנצח את דאלאס אחרי שהובילו על okc ב-13 הפרש במשחק ביתי 3 דקות לסיום.
כמובן שהוא מסיים עם טריפל דאבל מספר 37 העונה על הדרך, אבל זה לא מעניין. הופעה מדהימה שמעניקה לת’אנדר נצחון חשוב בדרכם לשיפור עמדות לקראת הפלייאוף.
כרגע אוקלהומה במקום השישי, מרחק שני משחקים מהקליפרס שבמקום החמישי. מסתמן מפגש בין הארדן לראסל בסיבוב הראשון, אך לקליפרס יש עוד משחק בסן אנטוניו, ומשחקים ביתיים מול הרוקטס והוויזארדס,
כשלokc יש משחק ביתי נגד הספרס ומשחק בממפיס. בשאר המשחקים שתי הקבוצות פייבוריטיות יחסית.
סיום עונה מעניין כשסוף סוף יש על מה לשחק מלבד סטטיסטיקות אישיות.


(Colombian Cowboy) #1370

ראיתי את המשחק של הספרס מול הקאבס והתמוגגתי. תצוגה הגנתית נהדרת ובהחלט העלאה ברמה לקראת הפלייאוף. הספסל עמוק ועם פופ בראש אני נותן לעצמי תקווה. בהחלט.

מהצד השני הגנת הקאבס נראית פשוט זוועה. אני לא לוקח את ה74 נקודות שקלעה קליבלנד כי זה נגמר בסוף הרבע השלישי (אם לא במחצית כבר…) וכל שחקני הספסל שיחקו, ומעבר לזה יש ימים לא טובים בהתקפה. קורה. אבל יום לא טוב בהגנה? או שמא תקופה לא טובה בהגנה? או פאקינג עונה שלמה שהקבוצה הזו מזייפת בכל פרמטר הגנתי ונמצאת במקומה הודות להתקפה ולחולשת המזרח?? פשוט לא ייתכן שקבוצה קונטנדרית ועוד האלופה משנה שעברה נמצאת במדד היעילות ההגנתית איפשהו בשמונה האחרונות (מאחרי האולסטאר מקום 27 מתוך 30).

היום בלילה יהיה מפגש נהדר כשהרוקטס יארחו בביתם את הווריוורס. תמיד מעניין במפגשים בין שתי קבוצות ההתקפה הטובות בליגה. פעם שעברה גולדן סטייט ניצחה 125-108, לפני כן המשחק הסתיים בהארכה (או שתים? איני זוכר…) עם 132-127 ליוסטון. יהיה חם.

מה שלא תעשה גולדן סטייט מול יוסטון, מחר בלילה (בין רביעי לחמישי) יום אחרי יוסטון הם יבאו לסן אנטוניו למפגש אדיר בין המקום הראשון לשני במערב.

ובשבת בלילה צמד מפגשים ענק. אוקלהומה סיטי עם מכונת הTD ראסל ווסטברוק תארח את סן אנטוניו ב3:00 בלילה, ואחרי שההצגה הזו תסתיים יתחיל שעתיים אחרי ב5:30 בבוקר משחק נוסף בין גולדן סטייט ליוסטון הפעם באוקלנד.

אש!

נ.ב.
אם ראסל ווסטברוק עושה עוד 4 טריפל דאבלס הוא משתווה לאוסקר רוברטסון האגדי. יש לו תשעה משחקים לנסות.


(Colombian Cowboy) #1371

אני חייב לפתוח את זה, הארדן או ווסטברוק?? מי הMVP של העונה הסדירה?

מודה שאני משוחד לאתלטיות של ווסטברוק, מודה שאני לא מחבב את הארדן, אך עדיין עם מאמץ להיות אוביקטיבי אני מוכרח לומר שלווסטברוק מגיע התואר.

ניפוח סטטיסטיקה מיותר, ויתור של הסנטרים של הת’אנדר על ריבאונדים בשבילו, קבלת החלטות רעה בנוגע לזריקות, הכל נכון. אבל לקחת קבוצה כל כך מוגבלת, ולהגיע איתה למקום השישי במערב זה הישג מצוין. ואם זה בא עם ממוצע טריפל דאבל לעונה בנוסף להשוואת/שבירת שיאו של אוסקר רוברטסון עם 41 TDs בעונה זה ללא ספק מספיק בשבילי לתואר.

ג’יימס הארדן נכנס השנה לעמדת הרכז בצורה מצוינת. אבל הוא מוביל קבוצה של שחקנים מצוינים, עמוקים בצבע וקלעי שלשות מדהימים שיורים מכל טווח.ובניגוד לווסטברוק, הקרדיט הוא בהחלט לא רק לו.


כמה שלשות קלע פאו גאסול בכל שנותיו (17 שנה) בNBA עד לעונה? 74. מתוך 249 נסיונות (30.2%). כמה שלשות הוא קלע השנה? 50. מ93 נסיונות!!! (53.8% - אחוזים מדהימים).

הגדולה של פופ ליצור יתרון מכל סיטואציה פשוט מגניבה. הפיק-אנד-פאפ המושלם שהגארדים של הספרס מייצרים לאולדריג’ עובד טוב גם על פאו גאסול וממרחק גדול יותר. לא סתם הוא זורק הרבה וקולע, הוא פשוט נשאר לבד כשההגנה ממול מצופפת. חתיכת אס מהספסל.


(El Maestro) #1372

לא חושב שיש כאן מקום להשוואה. הארדן נותן עונת MVP (גם קאווי ולברון), ווסטברוק נותן עונת MVP היסטורית.
אתה יכול לתת עונה אדירה שלא תשחזר שוב במהלך הקריירה, וזה לא יספיק לתואר כי נפלת על עונה גדולה של מישהו אחר. אכזרי.


(sh4rky) #1373

כשהודיעו על המעבר של דוראנט לווריורס כתבתי את הפוסט הבא:

מי האמין שהטעות שלי תהיה לרעת ווסטברוק, שיסיים עם יותר מטריפל דאבל בכל משחק שני ושבר את השיא לעונה. 42 טריפל דאבלים ויש עוד משחקים לשחק.
ואם זה לא מספיק, הת’אנדר בראשותו חוזרים מפיגור 14 הפרש באמצע הרבע הרביעי, לנצחון בנקודה בזכות באזר-ביטר אדיר של ראס. 50 נקודות, 16 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.
אם זה לא MVP, אני לא יודע מה כן.


(Colombian Cowboy) #1374

זה לגמרי MVP. איך אפשר שלא??

צמד מהלכי קלאצ’ ב29 שניות האחרונות, חדירה ולייאפ, ואח"כ שלשה משוגעת שני מטר מהקשת עם יד על הפנים על הבאזר… אם לשבור שיא רק ככה!!

MVP

ומה נגיד על האלופה? הקאבס הובילו 93-67 בסוף רבע שלישי מול ההוקס, וחטפו ברביעי 44-18 מביש ששלח את המשחק להארכה שם ניצחו ההוקס בנקודה. לא ייאמן!


(LIOROM12) #1375

כל השיאים של ווסטברוק מהעונה החולפת.

פסיכי.


(Colombian Cowboy) #1376

העונה הסדירה מסתיימת והכל מוכן לקראת הפלייאוף הקרב ובא בשבת בלילה.

עובד על סיקור על הסדרות, מקווה שאספיק היום גג מחר.

הולך להיות מעניין!!


(LIOROM12) #1377

סוף סוף פלייאוף! עם כל הכבוד לעונה הרגילה(שהולכת ודועכת משנה לשנה בתחרותיות שבה) הדי מדהימה שעברה עלינו - הגיע הזמן לראות כדורסל אמיתי.

נראה האם התחרות במזרח אמיתית, או שקליבלנד שוב תשייט לגמר.
האם יצליחו לעצור את גולדן סטייט?
האם הרוקטס יצליחו גם בפלייאוף?
כמה טריפל דאבלים ווסטברוק ישיג בפלייאוף? ו/או האם יסיים פלייאוף עם ממוצע טריפל דאבל?

יאללה שיתחיל כבר.


(Colombian Cowboy) #1378

פלייאוף 2017


גולדן סטייט (מקום ראשון - 67:15) פורטלנד (מקום שמיני - 41:41).

אחרי העונה המופלאה שנה שעברה של הווריוורס אף אחד לא חשב שאפשר לשכלל את המכונה הזו. קווין דוראנט שחתם יצר המון אנטוגניזם נגד גולדן סטייט - אך לא בזה אעסוק, מי שרוצה יישנא ומי שרוצה ייהנה מהקבוצה הנדירה הזו. די לי לשמוע את פופביץ’ מתראיין ואומר שהווריוורס פשוט רמה מעל הליגה.

אבל עם נתונים אי אפשר להתכחש. ולא, איני מדבר על נתוני ההתקפה המופלאה אלא דווקא של ההגנה. מקום ראשון בחטיפות למשחק, בבלוקים, בכפיית איבודים על היריבה, בהגנה על קשת השלוש (מאפשרת ליריבותיה לקלוע רק 32.4% לשלוש), ובסיכום כללי מיקום הגנתי כללי בטופ שלוש (תלוי לפי אילו פרמטרים) של הליגה. וזה עוד לפני דברנו על ההתקפה המפלצתית שמוסרת הכי הרבה (בפער!) קולעת באחוזים הכי טובים, וקבוצה שכבר לא מסתמכת רק על השלוש (רק במקום החמישי ביחס זריקות לשלוש מול זריקות ל2).

הפציעה של דוראנט רק העירה את קרי שקצת איזן את עצמו אחרי פתיחת עונה לא טובה, ובנוסף העלתה אותם למוד הגנתי גבוה יותר.

פורטלנד צעירה מאוד ובעיקר לא יציבה. סיום העונה היחסית טוב יותר נתן לה את המקום השמיני במערב אחרי קרב עם דנבר, אך הפתיחה הייתה קטסטרופלית על אף הפציעות. דמיאן לילארד וסי ג’י מקולם רק הולכים ומשתפרים אך ההגנה של הצמד הזה היא בעיה רצינית, כי בעוד לגולדן סטייט או בוסטון (קרי ותומאס בהתאמה) יש רק חור אחד בהגנה מצד הגארדים לפורטלנד הבעיה כפולה. השאלה המעניינת היא האם מקולם כבר ראוי להוביל קבוצה לפי הגארד שהוא מתפתח להיות. השיפור השנה הוא פנומנלי. 42% לשלוש, מעל 50 ל2, ושיפור ענק מהקו (קלע השנה 91.2% מהקו כששנה שעברה זה עמד על 82.7% ושנה לפני על 69.9%!!), ובל נשכח את אלן קראב שנותן תרומה גדולה מהספסל.

עוד פרויקט נהדר זה יוסוף נורקיץ’ הבוסני הצעיר שעבר לקראת סוף העונה לפורטלנד כשהוא פשוט מתפוצץ שם. סנטר כישרוני היודע למסור, לחסום, פוסט אפ ומה לא?! 17:6 זה המאזן שבו סיימה פורטלנד את העונה כשהעסק עם נורקיץ’ מתחבר, אמינו חזר באמצע העונה והם מתחילים להזכיר את הקבוצה משנה שעברה. הגנת הצבע חזקה וזה הפרמטר היחיד להתגאות בו. כל שאר הפרמטרים ההגנתיים פורטלנד לא מאריות הליגה ולא קרובה אליהם.

בעונה הסדירה: 4:0 לווריוורס.
תחזית: 4:0 קליל לגולדן סטייט.

מכונת השמדה מאוקלנד


סן אנטוניו (61:21 מקום שני) ממפיס (43:39 מקום שביעי).

אמרו את זה, אומרים ועוד יאמרו שוב ושוב. היכולת של פופביץ’ לשנות את הראש של כל שחקן תחתיו וליצור מכונה קבוצתית היא פשוט גאונית. הטוב בהיסטוריה לטעמי.

כמו בכל שנה אין כוכב אמיתי. קוואי לאנרד לא היה העונה בסטנדרטים שהוא הרגיל אותנו בהגנה (בהתקפה רק הולך ומשתפר) ועדיין היה אחד מהטופ חמשת השומרים בליגה ואותו אחד שיכול לחסל כמעט כל שחקן. במדדים הגנתיים כרגיל אצל פופ הקבוצה למעלה במעלה טבלת הליגה, כשהשנה יש לספסל המון כוח. פאו גאסול השנה נראה כמו קלעי שלשות מדופלם (בכל 17 שנותיו 74 שלשות ב30.2% והשנה 56 שלשות ב53.8% מדהימים!!), דיויד לי משאבת ריבאונד ההתקפה, ג’ינובילי ופארקר שמקבלים פחות דקות ונותנים יותר תמורה ועוד.

מולה עומדת חבורה קשוחה לא פחות, ממפיס גריזליס.

מאז שבא המאמן דיויד פיזדייל הקבוצה עשתה צעד קדימה בהתנתקות מהסגנון של דייב ייגר חסר השלשות (לפני שנתיים 1246 זריקות לשלוש, השנה עם 2169 זריקות - איפשהו בממוצע של הליגה כיום) אך עדיין חבורת הזקנים המשחקת שנים יחדיו מאטה את הקצב ביחס לליגה והסקור בדר"כ נמוך מהממוצע במשחקיה. מארק גאסול התחיל להוציא יותר כדורים לקלעים, ובעיקר התחיל לקחת זריקות משלוש. כל הקריירה היו לו 12 שלשות מ66 ניסיונות (18.1%) כשהשנה הוא קלע 104 שלשות ב38.8% נפלאים! ואי אפשר בלי להזכיר את וינס - פאקינג - קארטר האגדה שב26 החודש יעשה 40!! ועדיין תורם כמו שחקן צעיר.

קרב חפירות וקצב איטי הולך להיות, פאו נגד מארק, ובעיקר צמוד צמוד.

בעונה הסדירה: 2:2
תחזית: 4:2 לסן אנטוניו.


צמד חמד

יוסטון (55:27 מקום שלישי) אוקלהומה סיטי (47:35 מקום שישי)

כל אדם מן השוק יצעק צמד המועמדים לMVP של העונה ראש בראש, אבל זה הרבה יותר מזה.

מייק דאנטוני לקח לרמת קיצון חדשה את השיטה שלו. הארדן הפך לרכז ויוסטון נהייתה מכונה התקפית שכבר כיום נמצאת גבוה בהיסטוריית הליגה. היכולת לעצור את הקבוצה הזו בהגנה קשה מאוד, מה שלא יקרה אתה תחטוף שלשה/עבירה/דאנק/לייאפ קל. פשוט תאווה לעיניים לראות את המכונה שנקראת ג’יימס הארדן. הקבוצה הזו ירתה הכי הרבה שלשות (1181/3306 - הזוי), סחטה הכי הרבה עבירות, כשהיא כבר זורקת לשתים (קרוב לקשת. חצי מרחק זה לחלשים…) היא קולעת באחוזים הכי טובים למעט גולדן סטייט, רוב סלי ה2 שלה זה דאנקים ולייאפים - בקיצור מכונה.

עוד נקודת זכות לטובת ג’יימס הארדן זו היכולת להפוך את השחקנים שלצידו להרבה יותר טובים. אריק גורדון, פטריק בברלי, ראיין אנדרסון, לו ווליאמס וטרבור אריזה הם קלעים נחמדים והם קלעו כמות של שלשות אודות לאסיסטים ולניהול משחק מבריק של הארדן שהשאיר אותם פנויים לחלוטין. אותו הדבר עם ננה הילאריו וקלינט קאפלה, הפיק אנד רול שהוא מבצע איתם היה קטלני ברמה שהתרגיל חזר על עצמו באותו משחק כמה פעמים והקבוצה ממול פשוט לא ידעה איך לאכול את זה.

אולם כשמגיעים להגנה, ובכן, לא משהו. בלשון המעטה… ההגנה של הרוקטס לא ברמה שההתקפה שלה מחייבת, כשדווקא הגארדים ובראשם הארדן כן עושים הגנה על הקשת אך החגיגה מתחת לסלים של הרוקטס בעייתית מאוד. מתחת לסלים זו הקבוצה שחוטפת באחוזים הכי גבוהים. בעיה רצינית כשהאחת שהרוקטס תתמודד מולה זו אוקלהומה סיטי.

אוקלהומה התחילה בתהליך בנייה והביאה את אחת מגניבות העונה (סאבוניס) פלוס אולדיפו כעוד שוטר יוצר ליד ווסטברוק. זה עבד יותר טוב ממה שציפו (לכל הפחות אני) ומעבר לעונה המשוגעת שאדון ווסטברוק נתן, הקבוצה מצאה את ההירכיה, הקצב והסדר בהנגתו של בילי דונובן המאמן המצוין שהובא שנה שעברה מהמכללות.

אוקלהומה היא לפני הכל קבוצה סופר אתלטית. קבוצה הריבאונד של הליגה - עם ווסטברוק (בעיקר בהגנה) אנס קאנטר וסטיבן אדאמס. ולא שחסר לשאר החבר’ה שם. טאג’ גיבסון הובא בטרייד מוצלח של סם פרסטי תמורת כלום והעומק בצבע רק גבר.

הקבוצה הזו אוהבת את הצבע בכל הנוגע לצבירת הנקודות כשאחוז גבוה מגיע מליאפים ודאנקים. אך הבעיה העיקרית של הת’אנדר שאין להם קלעי שלשות. הת’אנדר מעבר לזה שהם קבוצה הקולעת 8.4 שלשות למשחק (מקום 26 בלבד) הם הקבוצה שקולעת באחוזים הגרועים בליגה מעבר לקשת.

גם בהגנה הם לא להיט הליגה אם כי יותר מאוזנים מהרוקטס. בס"ה מאמין שההגנה הייתה עוד טובה יותר אילולא ראסל ווסטברוק לא היה מבלה תחת הסל יותר מדי ויותר שומר על השחקן שלו. עם כל הכבוד למספרים המפלצתיים ווסטברוק מפסטיבל הטריפל דאבל רק יורד בהגנה האינדיווידואלית שלו. לא סתם הת’אנדר מובילים את הליגה בממוצע המרחק לזריקת יריב. יש טיילת על קשת השלוש שמאפשרת לכל גארד נורמלי בליגה לחדור ורק בזכות הגנת גבוהים טובה זה לא נראה רע יותר.

אז מי ינצח, השלשות של הרוקטס או הצבע של הת’אנדר? ווסטברוק או הארדן?

עונה סדירה: 3:1 לרוקטס.
תחזית: 4:3 ליוסטון.

ווסטברוק או הארדן, מי יצחק אחרון?


לוס אנג’לס קליפרס (51:31 מקום רביעי) יוטה (51:31 מקום חמישי)

הקליפרס הם חידה. שחקנים אתלטיים המשחקים יחדיו שנים, מאמן מעולה שכבר הביא קבלות עם בוסטון, ואיפשהו תמיד שהם הגיעו למעלה הם אבדו את זה. העונה התחילה כתקווה האחרונה - לפני שבלייק גריפין וכריס פול יוכלו לצאת מהחוזה בסוף העונה - עם 14:2 מוחץ. כרגיל שוב נפילות מתח, פציעות, ורק בנס הם בנו מומנטום יפה בסוף העונה ועקפו בסיבוב את הג’אז המפתיעים שנשרו ‘רק’ למקום החמישי.

השלד נשאר אותו הדבר עם פול, גריפין, ג’ורדן, רדיק וקרופורד. הקבוצה הזו משחקת יפה לעין כשהיא טובה התקפית מכל הטווחים באחוזים טובים מאוד. קבוצת התקפה משובחת. בהגנה הם שוב קבוצת טופ 10. טובים אבל לא כמו… כמו… הג’אז!!

יוטה זו הפתעה שהתבשלה היטב והתפוצצה לקול תרועה רמה בליגה ההתקפית המתפתחת, גורדון היוורד, ג’ורג’ היל, ומעל כולם רודי גובר הסנטר הצרפתי שנהיה חיית הגנה. ג’ו אינגלס מיודענו ובוריס דיאו משלימים ספסל טוב ומעל מנצח קווין סניידר על החבורה הכי הגנתית בNBA העונה.

יריבות הג’אז קולעים רק 44.3% מהשדה הנתון השני בטיבו בליגה, היא מגבילה את יריבותיה להכי קצת אסיסטים גם לשלוש וגם ל2, סופגת הכי קצת נקודות פר משחק, ובכללי היא הקבוצה שטובה בכל פרמטר הגנתי. לא תענוג לפגוש.

מהצד ההתקפי - הקבוצה אוהבת את המטרייה האווירית שמייצר רודי גובר, ובין השאר קולעת באחוזים טובים בצבע ואף מבחוץ על אף שהקצב שלה איטי והיא לא בקליבר של קבוצות ההתקפה האיכותיות בליגה. אך קבוצת הגנה כזו (וכמו כן ממפיס וסן אנטוניו) הם לגמרי המרענן הרשמי של הליגה שזנחה את ההגנה לטובת השלשות.

עונה הסדירה: 3:1 לקליפרס.
תחזית: 4:3 ליוטה.

חם אש! גובר משמאל מול פול וג’ורדן


זהו חלקו הראשון של הסיכום, מקווה להעלות עד מוצאי השבת את החלק המזרחי.

חברים יקרים, לכבוד הוא לי לכתוב כאן. עם קצת מאמץ הפינה של הכדורסל האמריקאי יכולה להתרומם בגדול. עכשיו זה תלוי בכם - אז תנו גז!!


(Colombian Cowboy) #1381

נושא זה הוא כעת באנר. הוא יופיע בראש כל עמוד עד שיבוטל על ידי המשתמשים.


(LIOROM12) #1382

סיכום נהדר קאובוי.

אני בגדול די מסכים עם התחזיות שלך.

גולדן סטייט - פורטלנד 0-4(פורטלנד יכולה לגנוב משחק, אבל אני אהמר שלא)
סן אנטוניו - ממפיס 2-4
יוסטון - אוקלהומה סיטי 2-4
קליפרס - יוטה 3-4(בגלל הניסיון בפלייאוף, בגלל הביתיות ובעיקר בגלל שזאת ההזדמנות האחרונה של החבורה הזאת לעשות משהו ביחד. אני מהמר עליהם, אבל הלוזרים האלה בטח יפסידו כבר בסדרה הזאת :laughing: )


(Paul Heyman) #1383

דן - הפצצת בסיקור.

תענוג לקרוא.


(LIOROM12) #1384

הפלייאוף כאן אוטוטו! יהיה מעניין לראות אם אינדיאנה תצליח לנצל את המומנטום החיובי שלה, והשלילי של קליבלנד כדי לגנוב את המשחק הראשון. במבט כולל על הסדרה - אני לא רואה תסריט שקליבלנד לא תעלה לשלב הבא. בשישה משחקים מקסימום.


(Colombian Cowboy) #1385

הנה החלק המזרחי שהבטחתי בחמישי. אמנם באיחור קל (קליבלנד משחקת בשעה זו מול אינדיאנה) אבל לא נורא ולא קריטי. תהנו!!


הצמד המוביל את הסלטיקס העונה

בוסטון (53:29 מקום ראשון) שיקגו (41:41 מקום שמיני)

הסלטיקס כשהחתימו בקיץ את אל הורפורד מההוקס לא חשבו שזה ילך טוב כל כך מהר. בראד סטיבנס אחד מהמאמנים הצעירים בליגה ראה את גולדן סטייט ואת מגמת השלשות המתפשטת וכמו דאנטוני לקח את זה צעד קדימה. כמה קדימה? ובכן, 40% מכלל ההתקפה של הסלטיקס זה זריקות לשלוש (רק הקאבס והרוקטס עומדים בקצב הזה, אפילו לא הווריוורס) אותם הם קולעים באחוזים לא רעים (כמעט 36%), שחקנים כמו אייבר בראדלי, ג’י קראודר, מרכוס סמארט ואפילו הרוקי ג’יילן בראון נמצאים בשנתיים האחרונות בעליה בכל הפרמטרים.

ומעל כולם נמצאים שניים, האחד אייזיאה תומאס שבגיל 27 נתן את הקפיצת מדרגה שציפו לה. הוא לא מנהל משחק בחסד, הוא בטח לא שומר טוב על גארדים המתמודדים מולו אבל בכל הנוגע לייצר נקודות הוא אחד הסקוררים שהכי קשה לעצור השנה - מכל טווח באחוזים פשוט מעולים וזה למרות כמות הזריקות הגבוהה שהוא לוקח. עוד אחד שקצת מקבל צל (ולא בגלל הגודל שלו…) הוא הסנטר הנהדר אל הורפורד. היכולת שלו למסור כדור פלוס אי-קיו הכדורסל הענק שיש לו מאפשרים לסטיבנס לשחק בכיף על קשת השלוש. ממש מזכיר לי את מארק גאסול בכל הנוגע לניהול משחק מעמדת הסנטר. ולא שהוא העמיד מספרים מעולים העונה, הוא לוקח הכי קצת זריקות בקרייירה ל2 אך משתתף בפטיבל השלוש כשהוא קולע באחוזים מצוינים לסנטר (35.5%). 5 אסיסטים בממוצע למשחק זה נתון שאין לשום סנטר בליגה (היחידים שקרובים זה יוקיץ’ הצעיר מדנבר, מארק גאסול מממפיס, וקאזינס אם הוא נקרא סנטר) ומסביר טוב את האיכויות שיש לו.

בהגנה לסלטיקס אין יותר מדי מה להציע מעבר להגנה חזקה על הקשת (במוקם השני קצת אחרי הווריוורס), זה בדיוק הזמן של ההגנה לתת בוסט לקבוצה הזו ואולי אולי עם המומנטום של המקום הראשון פלוס יתרון הביתיות קבוצה מזרחית תתן פייט לקאבס.

מנגד עומדת שיקגו.

הפרויקט של שיקגו בעידן פוסט דרק רוז לא בדיוק קרם עור וגידים, לא בשביל שיקגו ובטח שלא בשביל דרק רוז שנפצע שוב (ושוב ושוב…) ויראה את הפלייאוף יחד אתנו ועם שחקני הניקס.

שיקגו היא קבוצה הנשענת על הגנה וריבאונד. היא קבוצת ריבאונדרים המקבילה לת’אנדר עם כוח בצבע. מאידך, זו קבוצה גרועה מקשת השלוש הן בכמות הזריקות והן באחוזי הקליעה, כוח האש העיקרי שלה מגיע מג’אמפים מחצי מרחק קטלניים של וויד ובאטלר. ג’יימי באטלר בא לעבודה ביג טיים אך הקבוצה מסביבו מאוד מבולבלת, רוג’ון רונדו בכיסוחים (או שלא?!) עם המאמן, טרייד בסוף העונה שלא את גיבסון ומקדאמור לת’אנדר וקיבל את מורו, פיין ועוד כמה שחקנים, דווין וויד הישיש רגליו כבר לא סוחבות אותו ואף גבה לא הייתה מורמת אילו מיאמי הייתה תופסת את המקום האחרון בפלייאוף.

אין לדעת אם הקבוצה הזו בבניה או בהרס עצמי, בפלייאוף היא תצטרך הרבה אקסטרות לעבור שלב, אקסטרות שאיני רואה מאיפה יבואו.

עונה סדירה: 2:2 עם שמירת ביתיות.
תחזית: 4:1 לסלטיקס.


יוציא עוד אצבע?!

קליבלנד (51:31 מקום שני) אינדיאנה (42:40 מקום שביעי)

הדבר הכי קשה אולי לאבחן את הקאבס. מצד אחד, לברון באחת מהעונות הטובות ביותר שלו כשהוא רושם - הכי הרבה ריבאונד, הכי הרבה אסיסטים, זורק יותר לשלוש ופחות חודר לצבע, אך כל זה מסתיר מציאות עגומה יותר.

היכולת של לברון לבנות קבוצה בצלמו הוכחה שנה שעברה. סרגל המאמצים שלו ביחס לגוף שלו ולמנוחה שהוא צריך - על גבול הגאוני בשנים האחרונות - כשהוא מגיע לפלייאוף עם אנרגיות ויכולות לא ברמת העונה הסדירה. השנה האלופה עברה תהליך שיותר ויותר נשען על קשת השלוש כשהרכש הנוצץ קייל קרובר קולע באחוזים נדירים (48.7%) לשלוש מאז שהגיע. הקאבס הם ללא ספק קבוצת התקפה טופ 3-4 בליגה כשהיא שומרת על הסגל שלה ואף מחזקת אותו.

מאידך, היכולת הגדולה של לברון וחבריו בשנתיים האחרונות להעלות הילוך בפלייאוף ולהפוך מקבוצת הגנה טופ 10 לקבוצת הגנה טופ 3 - בעייתית מאוד השנה. הצניחה החופשית באינטנסיביות של ההגנה השנה כשאחרי פגרת האולסטאר זה רק הדרדר יותר, גורמת לתהות האם יש סיכויים ממשיים שאי מי מקבוצות המזרח ינצחו את האלופה בגמר המזרח? והאם האלופה תגיע בכלל לגמר כשיש לה לפגוש (בהנחה ותעבור את הפייסרס) את טורנטו (מסתבר) בדרך לגמר, אחרי איבוד הפסגה לסלטיקס? הפתרונים לטיירון לו וללברון…

מהצד השני מגיעה אינדיאנה.

מודה שציפיתי להרבה יותר משילוב של פול ג’ורג’, לאנס סטיבנסון, ג’פ טיג ומיילס טרנר אבל אני מרגיש לפחות שיש עתיד עם חיזוקים במקומות הנכונים.

הפייסרס נכנעו לליגה כבר בתחילת העונה ועברו אט אט לריבוי פוזשנים ודי אמרו שלום למשחק האיטי שלהם והגנת הברזל שהיוותה תחרות במעט למיאמי של לברון ווויד.

לג’ף טיג לקח זמן למצוא את מקומו, מיילס טרנר הסנטר הנפלא ממשיך להתקדם כשהשנה ברזומה שלו גם מעל 2 בלוקים למשחק, פול ג’ורג’ זז יותר לעמדת הפורד הקלאסי ופחות מנהל את המשחק כשהוא קולע שלשות בכמעט 40% לשלוש ובנוסף רושם שיא נקודות לעונה בשבילו, אליהם כמובן מצטרפים סי ג’י מיילס, מונטה אליס וטוביאס יאנג.

האם זה יספיק העונה? כנראה שלא, אך ביום נתון הקבוצה הזו יכולה להפתיע.

עונה סדירה: 3:1 לקאבס.
תחזית: 4-2 לקליבלנד.


אחד המפתחות להאט את הראפטורס הוא לעצור את הג’אמפ בול של דרוזן, אפשרי בכלל??

טורונטו (51:31 מקום שלישי) מילווקי (42:40 מקום שישי)

זהו מאצ’-אפ מרתק לחובב כדורסל.

טורנטו היא לדעת רבים בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לקבוצה מהמזרח לגבור בסדרה על הקאבס. כל השחקנים שלה חזקים מאוד, אתלטיים שיודעים לשחק במספר עמדות, צמד סופרסטארס לאורי את דרוזן שהשנה משחקים ברמה גבוהה יותר ואילולא פציעתו של לאורי בחודש פלוס האחרון ייתכן והקבוצה ברשות המזרח הייתה טורונטו.

טורנטו יודעת לעשות נקודות מכל מקום במגרש. היא גם משיגה המון נקודות מ2 דרך בידודים על דרוזן שפתח השנה בסערה ועל אף שירד קצת בקצב עדיין נותן עונה נהדרת, ולנצ’יניוס ואיבקה שעבר מאורלנדו זה קו קדמי אתלטי הקולע מכל טווח, בקיצור, לקבוצה הזו יש בהחלט מה למכור והמון.

מנגד, ממולה מתייצבת מילווקי אחת מהקבוצות הכי מסקרנות וחסרות מזל בליגה.

יאניס אנטטקומפו נגד דמאר דרוזן

למילווקי יש קו של רכז לא אקטיבי (ברוגדון הרוקי או דבלבדובה), ואז… בסדר העמדות: כריס מידלטון, יאניס אנטטקומפו, ג’אברי פארקר וגרג מונרו. ההרכב הזה, ראשית צעיר מאוד. שנית, זהו הרכב של כל יכול. אם מדברים על שחקני אולארונד זה ג’אברי פארקר, זה מידלטון ומעל הכל זה יאניס אנטטקומפו השחקן שפשוט יכול לעשות הכל ומוביל את קבוצתו בכל חמשת הפרמטרים העיקרים, קרי - אסיסטים, נקודות, חטיפות, ריבאונדים ובלוקים. רק מה, המזל האומלל של ג’אברי פארקר היה לקרוע רצועה במשחק החזרה של כריס מידלטון שחזר מפציעה שהשביתה אותו בחצי הראשון העונה. אבל כשהקבוצה הזו תתחבר ויוסיפו לה מהספסל עוצמה וכוח, זו תהיה קבוצת בדמות טורונטו ואפילו הקאבס. זו בדיוק הקבוצה שתוכל לפרק את הקאבס עם חבר’ה שיודעים לשמור חזק וסופר אתלטיים. השנה זה כנראה לא יספיק למילווקי אבל נבנה שם משהו מסקרן ביותר.

עונה סדירה: 3:1 לראפטורס.
תחזית: 4:1 לטורונטו.


וושינגטון (49:33 מקום רביעי) אטלנטה (43:39 מקום חמישי)

הוויזארדס לפרקים משחקים מלהיב. הם מהירים מאוד, חמקניים וסגנון המשחק מאוד אסתטי לעין. זו קבוצה התקפית נהדרת, כשברוב מוחלט מהמשחקים העונה סקוט ברוקס המאמן שלא בדיוק ‘הצליח’ בת’אנדר מצליח ליצור היררכיה כשג’ון וול, בארדלי ביל, אוטו פורטר, מרקיף מוריס ומררצ’ין גורטאט פותחים ב80% מהמשחקים ובהתאם משחקים הרבה יותר דקות מהזמן הממוצע של שחקני הספסל. עם זאת וושינגטון מתחברת ומשחקת יעיל גם כשחמישייה עליה מתבסס המשחק נחה.

השלישייה האחורית (וול, ביל, פורטר) זו חבורה צעירה שכל שנה משתפרת ברוב האספקטים של המשחק. וול מנהל בחסד ואחד שיודע לנצל חסימות למקסימום (מסירה/חדירה), וביל & פורטר זהו צמד שחקנים היכולים לייצר נקודות מכלום, חוטפים, מוסרים וקלעים מחוננים (שניהם מעל 40% לשלוש, ומעל 53.5% לשתיים).

להוקס שלפני שנתיים שניצחה את בלאט בעונה הסדירה 3:1 והובסה 4:0 בגמר המזרח לא בדיוק נשאר זכר. הורפורד מככב בבוסטון, ג’ף טיג אצל הפייסרס, דמארה קארול נמצא בטורונטו, קייל קרובר אצל הקאבס והיחיד שריד לדור דעה זה פול מילסאפ המסיים חוזה בקיץ.

אבל מייק בודנהולצר לומד ממורו ורבו גרג פופביץ’ להוציא את המקסימום מהחומר הקיים ויצר קבוצה הגנתית מצוינת. דניס שרודר יחד עם מילסאפ, ביזמור והווארד סיפקו כדורסל טוב לפרקים אך לא יציב. הייתה קריסה מאז פגרת האולסטאר אך ההוקס התאוששו ולא ירדו יותר למטה במורדות הטבלה.

ההוקס לא אוהבים שנכנסים להם לצבע ושם הם שומרים חזק מאוד עם הרבה עזרה מהפורוורדים שלהם ועדיין לא סופגים בכמות לא הגיונית מהשלוש. עם זאת, ההתקפה לא מדי שוטפת ולא מייצרת מספיק נקודות למספיק פוזשנים כדי להתברג למעלה ברמה של המזרח.

עונה סדירה: 3:1 לוויזארדס.
תחזית: 4-2 לוושינגטון.

וול (מימין) ושרודר


#1386

סיקור מעמיק, שנותן רקע מצויין לקראת הפלייאוף.