Money, money, money :: על הפייר פליי הפיננסי


(cfe) #1

בשנים האחרונות, כפי שכולנו שמנו לב, ישנה עליית מחירים דרסטית בכדורגל העולמי, שחקנים עולים פי כמה וכמה ממה ששחקנים ברמתם עלו לפני מספר שנים, מחירים של חולצות ומוצרים שונים של הקבוצות עולים ועולים, מחירי הכרטיסים נסקו לגבהים חדשים והכדורגל לאט לאט הופך ממשחק של פשוטי העם לפינוק של האלפיון העליון, אוליגרכים, איילי נפט ואנשי עסקים קופצים על הרכבת ורוכשים קבוצות. הכדורגל העולמי נכנס לתוך בועה. ואז הגיע המשבר הכלכלי. מבלי להיכנס לתוך הפרטים הקטנים של מדד דאו ג’ונס, ההשפעה של כך על הכדורגל עלולה להיות דרסטית. התרחיש הוא כזה: המשכורות יורדות, כתוצאה מכך אוהדים שיכלו לממן רכישת מוצרים של קבוצתם האהודה ולבוא לכל משחק שלה. הם נאלצים לצמצם את ההוצאות שלהם על הקבוצה, הקבוצות נאלצות להפחית במחירי הכרטיסים והחולצות, ההכנסות של המועדונים נפגעות והתקציבים הולכים וקטנים. התוצאות למצב שכזה, אם וכאשר יתרחש, עלולות להיות הרות אסון או חיוביות:

התרחיש החיובי: התקציבים קטנים, הכדורגל חוזר לפורופורציות, יותר ויותר שחקני בית ושחקנים מקומיים משותפים בסגלי ובהרכבי מועדוני הפאר של אירופה, הנשמה שאבדה למשחק חוזרת מעט והמשכורות הופכות לסבירות.

התרחיש השלילי מספר 1’: קבוצות מאבדות חלק ניכר מהכנסותיהם, לא מצליחות להתאים את עצמם למצב החדש ולצמצם הוצאות, לא מעט מועדונים פושטים את הרגל ומתדרדרים אל מעמקי הליגות הנמוכות. הכדורגל העולמי נכנס למשבר והיציעים מתרוקנים ורמת העניין בענף פוחתת.

התרחיש השלילי מספר 2’: ההכנסות קטנות, ההוצאות קטנות, התקציבים מצטצמים, אבל, כל זאת קורה אך ורק לקבוצות שמבססות על ההכנסות מהקהל וברגע שכל זה קורה, הן כבר לא יכולות לשלם את המשכורות שהן נהגו לשלם ולרכוש שחקנים בסכומי עתק. לעומת זאת, אוליגרכים דוגמת רומן אברמוביץ’ וקבוצת הרוכשים של הסיטי, לא נפגעים מהמשבר והקבוצת שלהם יכולות להמשיך ולשלם סכומים עתק כאילו כלום לא קרה והן משתלטות על הליגות שלהם ועל הכדורגל האירופי והופכות אותו למגרש המשחקים הפרטי של מספר מאוד מצומצם של קבוצות. העניין יורד והכדורגל נמצא בנסיקה לכיוון הלא נכון.

שאלות לדיון:

  1. האם אופ"א צריכה להתערב כבר עכשיו, על מנת למנוע משתי התרחישים השלילים להתרחש, לקבוע תקרת שכר, ובזאת להגשים בצורה חלקית או מלאה את התרחיש החיובי?

  2. האם יש סיכוי שאחד התרחישים המתוארים למעלה אכן יקרו במציאות? או שמדובר בהזעקת שווא והכל ימשיך כרגיל?


(BigBird) #2

הלוואי, הלוואי שמשהו יזוז בכיוון הזה.


(smer2008) #3

ראשית, אני מברך על פתיחת דיון זה.

העולם עובר בשנה האחרונה את מה שנחשב בעיני רבים כמשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז המשבר הגדול (The Great Depression) של שנות ה-30. בתקופות מסוג, הציפייה היא לירידה ברמת ההכנסות של פרטים באופן כללי, ומכאן גם הוצאותיהם, במיוחד ההוצאות על מותרות. אבל, לעניות דעתי, המשבר הנוכחי לא ישפיע יותר מדיי על מצבו של הכדורגל העולמי,כפי שאנסה להסביר בהמשך.

כאמור, ההשפעה של המשבר הכלכלי הנוכחי על הכדורגל העולמי לא תהיה דרסטית, בניגוד למה שאפשר לחשוב. יש כמה סיבות מדוע אני סבור כך.
ראשית, מאז המשבר הגדול, העולם עבר הרבה משברים כלכליים (שנות ה-70 הרעות, תחילת שנות ה-80 וה-90 וכמובן המשבר בתחילת העשור הנוכחי). משברים אלו הם חלק מהמחזוריות בכלכלה, הזוכה לשם מחזורי עסקים (Business Cycles) בתורת הכלכלה. יחד עם זאת, כאשר מביטים על המשקים בעולם, ניתן לראות שעל פני זמן הכלכלות הצליחו לגבור על משברים אלו, והמשיכו במגמת הצמיחה שלהן. אני מאמין שכך גם גם יקרה במשבר הנוכחי, חמור ככל שיהיה. וכאן מגיעה הנקודה שלי לגבי הכדורגל. האם הכדורגל סבל מבעיות כרוניות בעקבות אותם משברים, או שמא על פני זמן הוא ידע להיחלץ מקשיים זמניים? העובדה שהמחירם והשכר הגיעו בשנים האחרונות לרמות גבוהות מאוד מעידה על יכולתו של הכדורגל, כמו כל סקטור אחר בכלכלה, להתמודד עם אותם משברים ולהמשיך “לצמוח” על פני זמן, וזה מה שחשוב. איני רואה סיבה שהכדורגל לא ישרוד משבר זה, גם אם בטווח הקצר מאוד הוא ייפגע קצת.

שנית, עומק המשבר ואורכו: בתחילת המשבר היו שניבאו שהוא יהיה חמור כמו המשבר הגדול ויכה בכלכלות העולם משך שנים רבות. תחזיות אלו נראות כעת פחות נכונות היות ואורכו של המשבר עשוי להיות קצר יותר ממה שניבאו תחילה. אני לא אופתע אם כבר בסוף השנה, העולם ייצא מהמערבולת הנוכחית, בדרך חזרה ליציבות, ואחריה צמיחה. כמו כן, תרבות הצריכה של פרטים נוטה להשתנות בצורה איטית, ועל כן, אם המשבר הזה יהיה קצר יחסית, איני רואה סיבה בגינה האירופאיים (בעיקר) יורידו משמעותית את תרבות הציפייה בכדורגל. כאשר המשברים הם קצרים, אנשים משתמשים בדרכים כאלה ואחרות על מנת “להחליק” את התקופה הקשה. אבל, אם המשברים מתארכים מאוד, יכולתם “להחליק” נפגעת, והם נדרשים לעשות שינויים בהתאם. כרגע, לא נראה לי שיהיו שיוניים דרסטיים.

שלישית, הכלכלה האירופית אומנם נפגה ממשבר זה, אבל מרבית הנפילות של תאגידי העל בשלהי 2008, היו בארה"ב. להצויא את המקרה של AIG, נותנת החסות של מאן יונייטד, קריסת תאגידי העל אינה אמורה להשפיע יותר מדיי על הכדורגל האירופי.

רביעית: תחליפים–אילי הנפט והוליגרכים. אין ספק שגם אלו נפגעו פיננסית במהלך המשבר, אבל עדיין יכולתיהם לרכוש קבוצות ולממן את הוצאותיהן נשארו גבוהות. קבוצות העלולות לקרוס בתקופה הקרובה לא יתקשו למצוא מישהו רוכש שיציל אותן מנפילה. אני לא ממש מודאג מבחינה זו.

חמישית: המסורת וכוח המשיכה של קבוצות גדולות–קבוצות כדורגל גדולות תמיד ימצאו את מי שיעזור להן לממן “פרוייקטים” שלהן (לדוגמא ריאל מדריד של השנה והבנקים שלה). תאגידים רבים יישמחו ששמם ישתרבב ב"פרוייקטים" מסוג זה, במיוחד אם אם זה ייגמר בהצלחה. דוגמא נוספת היא מאן יונייטד שאחרי AIG מצאה מאמצת חדשה ללא קושי מיוחד.

שישית: השנה האחרונה הייתה, כנראה, שיא המשבר. לא ראינו קריסות של קבוצות גדולות או שינויים דרסטיים בתרבות הציפייה, הנוכחות במגרשים וכו’. איני רואה סיבה שזה יקרה אחרי שהמשבר ייחלש ובטח לא כאשר המשבר יחלוף.

שביעית: אהבת ההמונים למשחק–צריך לקרות משהו קיצוני מאוד בעולם על מנת שאלה שהתרגלו לבקר בבברנבאו, אולד טראפורד, קאמפ נו, סאן סירו ואחרים, יפסיקו לעשות זאת בין לילה.

איני סבור ש"הכדורל יחזור לפרופורציות". בדרך כלל, המחירים והשכר עולים על פני זמן, וכך גם ימשיכו להיות, גם אם בשנה-שנתיים הקרובות קצב הגידול יהיה איטי יותר. אני גם חושב שקיץ זה קצת מעוות את המציאות, בגלל המדיניות של ריאל מדריד. ריאל הייתה מוכנה, בגלל הצורך שלה, להוציא כמה שנדרש על מנת להנחית שמות גדולים. בשנה הבאה, לא נראה סכומים כאלה גדולים, גם בגלל שלא יהיה צורך לריאל, וגם בגלל שאין עוד קאקה, רונאלדו ובנזמה המחכים לטלפון.

בנוסף, איני סבור שנראה שינוי משמעותי במדיניות הרכש VS גידול שחקני בית בגלל משבר זה. ריאל תמשיך לקנות כוכבים כאשר צריך, יונייטד תמשיך לגדל ילדים ולקנות שחקנים לא כוכבים, ובארסה תמשיך לטפח שחקני בית ותקנה שחקנים בעמדות בהם יש צורך. מה שהיה הוא מה שיהיה, פחות או יותר.

[quote=cfe;645850]
שאלות לדיון:

  1. האם אופ"א צריכה להתערב כבר עכשיו, על מנת למנוע משתי התרחישים השלילים להתרחש, לקבוע תקרת שכר, ובזאת להגשים בצורה חלקית או מלאה את התרחיש החיובי?
  2. האם יש סיכוי שאחד התרחישים המתוארים למעלה אכן יקרו במציאות? או שמדובר בהזעקת שווא והכל ימשיך כרגיל?[/quote]

אין צורך שUEFA (או FIFA) יתערבו במה שקורה. כפי שציינתי לעיל, משבר זה אינו מכה בינתיים בעולם הכדורגל, ואני גם בספק אם זה יקרה. כמו כן, הגבלות שכר בסקטור העסקי (וכדורגל משתייך אליו), אינם הוגנות לדעתי, והייתי אולי מרחיק לכת ואומר שהן קצת לא מוסריות. אם עסק (מועדון כדורגל) מוכן לשלם רבות על מנת להרוויח את שירותיו של עובד (שחקן), זו בחירה לגיטימת למדי, ואין מקום להגביל אותה. בנוסף, תקרות שכר, אם ייקבעו, יהיו עדיין גבוהות מדיי, והן לא יקשו על הקבוצות הגדולות לשלם הרבה לכוכבים הגדולים. ולבסוף, גם תקרות שכר נמוכות יחסית לא ימנעו את הדומיננטיות של הקבוצות הבכירות: כאשר מעמידים כוכב במצב בו הוא מקבל אותו שכר בריאל מדריד ואלמריה (למשל), הוא יעדיף ללבוש לבן.

עריכה: הגבתי להודעה הראשונה ולא לזו של שרון כי חשבתי שזה דיון חדש. רק עכשיו שמתי לב שדיון זה נפתח מזמן.


(Lionel) #4

משהו שיהיה מעניין אותי לעשות, להשוות בין השחקנים בקבוצה מסיומת בדור הנוכחי, לבין 2 דורות אחורה, למשל להשוות בין המשכורת של דלגליש וראש לזו של ג’רארד וטורס.
היא עולה פי כמה וכמה, שלא נדבר על סכום העברה שטורס עבר, לעומת מה שדלגליש עזב.

אין על מה לדבר, תקרת שכר חובה, כמו כן, גם מחיר מקסימלי למשחקי כדורגל בכירים[ לא הגיוני שאדם יצטרך לשלם בסביבות האלף שקל~ במקרה הטוב ~ רק לכרטיס למשחק כדורגל ].

אני מקווה שתהיה מגמה שתשתנה בקרוב, כי ככה, רק הכסף עושה שינויים בכדורגל, לא יאמן, 80 מיליון ליש"ט, יכול להאכיל מדינת עולם שלישית למשך זמן ארוך.

ואני חשבתי שאחרי זידאן המחירים רק ירדו - מסתבר שהייתי קטן ותמים בזמנו


(לייזר) #5
  1. אני מסכים עם סמיר. זה קל כשבאים פחות או יותר מאותו המקום מכל כך הרבה בחינות. ביני לבינך, מעניין יהא לראות עד כמה Robust הדרישה לכל “מוצר”. באנגליה, נראה שהכדורגל הוא מצרך שווה ערך לחלב (מעניין היה לראות שפשיטת הרגל SETANTA לא עשתה כלום כי ESPN קפצה על זכויות השידור כמו נמר). בארה"ב הNFL הוא חסין מיתון. אותי מעניינת הליגה הספרדית, כשהאבטלה במדינה מגרדת את 20%. מעניין מאוד לראות שדווקא באקלים הזה פרז נותן השקעה - שלא מכיסו - בסדר גודל חסר תקדים. השוק שלו הוא העולם, לא ספרד.

  2. למי איכפת כמה קיבל קני דלגליש וכמה מקבל לעומתו סטיבן ג’רארד? המנכ"ל הכי מתוגמל ב1940 זכה לקבל כחצי מיליון דולר לשנה (בדולרים של היום זה פחות מ10 מיליון ). ריי איראני, מנכ"ל חברה שבחיים לא שמעתם עליה, קיבל לפני מספר שנים 460 מיליון דולר כתגמול על 52 שבועות עבודה. טבען של משכורות לעלות.

  3. תקרת שכר היא דבר שפשוט לא יקרה. לא מדובר כאן בליגת הכדורסל בארה"ב (בה הספורטאים מרוויחים הרבה יותר מאשר הכדורגלנים באירופה, למרות תקרת שכר), אלא בפיפ"א - יותר נכון אופ"א, כי בשאר היבשות אין כסף. לא מדובר כאן בגוף פנימי קטן ופרטי בגבולות מדינה בודדת. ברגע שהתאחדות אחת (או אפילו יותר מגניב - בית דין אחד לענייני עבודה) אומרת לא, כל מגדל הקלפים נופל - או שתיווצר לה ליגת על מקומית: כריסטיאנו רונאלדו יחזור למנצ’סטר בזחילה אם פתאום יציעו לו קיצוץ של 50% במשכורת (ואם תקשרת השכר לא תפגע ברונאלדו\ריאל מדריד - לא נעשה כאן דבר).


(CF R.Madrid) #6

אם כבר מדברים על הכתבה הזאת אז אני בעד דבר אחד:
המצב הזה מדכדך לא רק את פלאטיני אלא עשרות אם לא מאות מיליוני כדורגל ביבשת. וגם את ג’ונתן ווילסון. “לכן אני מקווה שפלאטיני יירד מעניין תקרת השכר, שהוא באמת לא כל כך ריאלי, וייאבק על רפורמה הרבה יותר חשובה”, מסביר הסופר והעיתונאי מהגרדיאן, “אני מדבר על איחוד של ליגות קטנות לליגה אחת משמעותית והרבה יותר גדולה. שכל מדינות יוגוסלביה לשעבר ישחקו בליגה האדריאטית כמו בכדורסל. שכל מדינות סקנדינביה ישחקו בליגה אחת. שמדינות כמו אוסטריה, הונגריה, צ’כיה וסלובקיה יתאחדו לליגה אחת. שמדינות כמו הולנד ובלגיה ישחקו יחד. כך מועדונים איכותיים ממדינות בינוניות וקטנות יצליחו לצבור הכנסות יותר משמעותיות, ורמת התחרותיות תשתפר. ואז גם בשלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות נראה ייצוג להרבה יותר מדינות”.

ואם זה אני מאוד מסכים וזה תואם לדעה שלי:
“כדי להיות רווחי על פי המודל האמריקאי צריך לאפשר לקבוצות בטחון שהן בכל שנה משחקות בליגה ובכך למעשה למנוע ירידות, ולדעתי זה היה הורס חלק גדול מהרומנטיקה בכל ליגות הכדורגל. דבר שני, מי שמפסידים כסף בכדורגל הם בדרך כלל בעלים עשירים ובמקרים רבים עדיף שהם יפסידו בסוף העונה 5 מיליון ליש"ט מאשר שייקחו את הכסף לכיס, כפי שעשה בזמנו פרדי שפארד בניוקאסל. בכלל, צריך להבין: כסף לא קונה הצלחה בכדורגל. הוא הכרחי כדי להתחרות אבל הוא לא מבטיח תארים. ולראייה: ריאל מדריד, שאני חושב שגם השנה לא תעמוד ביעדים שלה למרות שהשקיעה יותר מ-200 מיליון יורו בקיץ כי את הכל היא השקיעה בזיקוקין דינור. וכדי שהזיקוקין יהיו יפים הם צריכים להיות מגובים בשמיים שחורים”.
אבל תראה כמה מועדונים סובלים ממשבר כלכלי – ולנסיה בספרד כמעט פושטת רגל, לידס באנגליה ירדה שתי ליגות. ויש עוד דוגמאות רבות. כמעט כולן מתפרקות כיוון שהן השתגעו מבחינת שכר.
“זה נכון, אבל כשלידס התנהלה בצורה פיננסית שערורייתית והעפילה לחצי גמר הצ’מפיונס ליג לא ראיתי את האוהדים שלה מפגינים מחוץ לישיבות הדירקטוריון על ההתנהלות השערורייתית. הם היו מאד שמחים שהקבוצה שלהם בחצי גמר ה’צמפיונס. אז עכשיו מגיע להם לשלם את המחיר. בכלל, בכדורגל מפסידים אם מתנהלים בצורה לא נכונה. זה נכון גם לקבוצות הגדולות וגם לקטנות. אני חושב שתקרת שכר יכולה הייתה לסייע לרווחיות ואולי אפילו לתחרותיות, אבל כיוון שהיא כל כך לא ישימה היא הייתה גורמת יותר נזק מתועלת”.

וזה למה תקרת השכר לא ממש היגיונית:
אני פשוט חושב שהיא לא ישימה באירופה. כאן לא מדובר במדינה אחת וליגה אחת. כשאתה קונה המבורגר בלונדון, פריז, מינכן ורומא – אתה משלם מחיר לגמרי שונה. המיסוי בין המדינות שונה. אז מדוע שתיתן לכדורגלנים משכורת דומה?


(Motherfucker) #7
  1. האם אופ"א צריכה להתערב כבר עכשיו, על מנת למנוע משתי התרחישים השלילים להתרחש, לקבוע תקרת שכר, ובזאת להגשים בצורה חלקית או מלאה את התרחיש החיובי?

לטעמי זו לא שאלה של “האם אופ"א צריכה”. הרי ברור שאם היא הייתה יכולה לעשות משהו בנושא, היא הייתה עושה אותו. ובהיא, אני מתכוון להוא. אני משוכנע שאם יש דבר אחד שעליו מישל פלאטיני מפנטז בלילות יותר מאשר שלישייה עם קארלה ברוני וג’יזל זה תקרת שכר והגבלים על סכומי העברות. אבל זה לא יקרה כי כדורגל הוא כבר מזמן מעבר לספורט, הוא עסק קפיטליסטי לכל דבר ואריות אירופה (ובל נשכח ספונסרים כמו נייקי ואדידאס שמזרימים מאות מיליוניל לספורט) לא יתנו לאף גוף לפגוע בהכנסות שלהם באמצעות חוקים מלאכותיים. את נקודת האל חזור עברנו מזמן.

מתי הסכומים “יחזרו לפרופורציה”? מתי שכוחות השוק יגידו. לא קיים עסק שהגרף שמתאר את צמיחתו הוא חד כיווני כלפי מעלה. גם צמיחתו של הכדורגל תרד ובשלב מסויים שחקנים כמו ווס בראון לא יוכלו לדרוש 80 אלף ליש"ט בשבוע וקבוצות כמו סנדרלנד לא תשלמנה 14 מיליון ליש"ט על פיטר קראוץ’. מתי זה יקרה? לא יודע, אני עוד לא התחלתי את לימודי הכלכלה שלי. אבל ההיגיון וההיסטוריה מלמדים שזה יגיע מתישהוא.


(smer2008) #8

בדיוק. אני גם אוסיף שהשכר בענפים מסויימים עולה בקצבים מהירים יותר מאשר בענפים אחרים (שכר עובדי ההיי-טק לא רק גבוה בהרבה מהשכר של עובדי בניין, אלא גם גדל בקצב מהיר יותר). כדורגל הוא אחד הענפים בהם השכר גדל בקצב מהיר מאוד, הרבה מעבר לקצב הגידול ביוקר המחייה או בשכר הממוצע בכל המדינות החשובות בענף. האם זה אומר שהכדורגל חרג מכל פרופורציה? איני יודע, וזה מביא אותי לנקודה הבאה:

[quote=Shawn;787593]
מתי הסכומים “יחזרו לפרופורציה”? מתי שכוחות השוק יגידו. לא קיים עסק שהגרף שמתאר את צמיחתו הוא חד כיווני כלפי מעלה. גם צמיחתו של הכדורגל תרד ובשלב מסויים שחקנים כמו ווס בראון לא יוכלו לדרוש 80 אלף ליש"ט בשבוע וקבוצות כמו סנדרלנד לא תשלמנה 14 מיליון ליש"ט על פיטר קראוץ’. מתי זה יקרה? לא יודע, אני עוד לא התחלתי את לימודי הכלכלה שלי. אבל ההיגיון וההיסטוריה מלמדים שזה יגיע מתישהוא.[/quote]

ברמת העיקרון אתה צודק–הדברים אינם דרמנסטיים. יהיו תקופות טובות יותר ותקופות פחות טובות, אבל בסופו של דבר, אם תסתכל על נתונים של מדינות\חברות\מועדונים אתה תווכח שבאופן כללי, הגרף כן עולה על פני זמן. במילים אחרות, מה שחשוב כאן אינן התנודות, אלא המגמה, והיא-חיובית.

איני יודע מה הן “הפרופורציות הנכונות” בכדורגל. איני יודע איזה שכר הוא הולם ופרופורציוני? ואיך ניתן לקבוע זאת? לא קיימת משוואת קסם המגדירה את גובהו של שכר פרופורציוני. האם 100 אלף בשבוע הם בסדר, ו-200 אלף הם לא? השכר נקבע בדרך כלל על פי הרבה גורמים, ביניהם התפוקה של השחקן וההערכה כלפיו. אם ריאל מצפה לתפוקה גבוה בהרבה מרונאלדו מאשר ממרסלו, אז רונאלדו יקבל שכר גבוה יותר. אם בארסה מעריכה את התפוקה של מסי יותר מאשר זו של סלביניו, שכרו יהיה גבוה יותר בהתאם.

כמו כן, נרצה או לא, שכר הוא גם אינדיקטור לרמת העובד (שחקן). כאשר אתה שומע על שכר נמוך מאוד, אתה מייד תחשוב שהעובד אינו מספיק טוב וכדומה. אם תשמע ששכרו של מישהו גבוה מאוד, אתה תחשוב שהוא יעיל, טוב ונותן תפוקה טובה. כך זה, גם בכדורגל.

[quote=FC R.Madrid;787558]
וזה למה תקרת השכר לא ממש היגיונית:
אני פשוט חושב שהיא לא ישימה באירופה. כאן לא מדובר במדינה אחת וליגה אחת. כשאתה קונה המבורגר בלונדון, פריז, מינכן ורומא – אתה משלם מחיר לגמרי שונה. המיסוי בין המדינות שונה. אז מדוע שתיתן לכדורגלנים משכורת דומה?[/quote]

העניין הוא שהמחיר של המבורגר יכול להיות שונה גם בין רומא וונציה, פאריז וליל. העובדה שמדובר כאן במספר מדינות אינה הבעיה העיקרית, בעיקר כאשר מרבית מדינות אירופה המשמעותיות מעמידות תוצר לנפש זהה פחות או יותר (כ-30000 אלף חוץ מאנגליה שם התוצר לנפש מתקרב ל-40000). השכר שונה גם בתוך המדינות עצמן, ואף בתוך הקבוצות עצמן, כפי שציינתי לעיל.

איני בעד תקרת שכר, מכיוון שאם מעביד מעריך את העובד בצורה גבוהה ומעוניין לתגמל אותו בהתאם, אזי זכותו. כל עוד כספו של הציבור לא מעורב בכך, אין מניע לתקרות שכר. בנוסף, איני חושב שאופ"א תוכל באמת להטיל תקרת שכר אפקטיבית, כזו שתגביל את השכר באמת. קיצוץ משמעותי בשכר הוא דבר נדיר בעולמנו, מכיוון ששכר מטבעו קשיח כלפי מטה (כלומר, נוטה לעלות באופן אוטומטי בתקופות גיאות, אבל הוא לא נוטה לרדת בתקופות של שפל). כמו כן, קיים קשר חיובי (ודו כיווני) בין השכר והמאמץ שעובד משקיע. אם שכרם של שחקנים יקוצץ משמעותית, רבים מהם יהיו ממורמרים, ואני מאמין שתפוקתם תרד בהתאם.

בכל הקשור לצריכה ושכר, אנשים אינם אוהבים להביט אחורה.


(לייזר) #9

תקרת שכר תגביל את משכורות השחקנים, לא את רווחי המועדונים או את מחירי הכרטיסים. היא בסה"כ תמנע ממושכי הקהל העיקריים לקבל את המגיע להם לפי כוחות השוק.

תקרת שכר משמעותית (קרי: כזו שתוריד את משכורתו של רונאלדו) בחיים לא תעבוד (כי אז רונאלדו ילך לליגת המיליונרים החדשה שתיפתח במקום מוזר, קולומביה למשל) וכזו אמריקאית (תקרת שכר כוללת לכל קבוצה) תהיה מגוחכת (50 מיליון דולר במשכורות הם אליפות קלילה באוסטריה אך יביאו לתחרות רצחנית באנגליה - אין מספר אחיד וכל ניסיון לפרופורציות יביא את כל השחקנים הטובים בעולם למקום אחד) ובלתי חוקית (גבולות, בתי דין וכו’).


(Yoninori) #10

אני יודע שזה לא המקום המתאים בדיוק להודעה הזו, אבל אם הייתי כותב אותה בפורום בארסה היא הייתה נמחקת אחרי שנייה-

אני רוצה לצאת נגד כל אותם אוהדי בארסה, יונייטד ואחרים שלא מפסיקים להתבכיין על כך שפרז השתגע ושבר את השוק, ובגללו כל המחירים עלו ובגללו קשה יותר לקבוצות אחרות לקנות שחקנים, ושהוא חטף את כל השחקנים הטובים וכו’ וכו’…
ובכן- הרכישות של קאקה ורונאלדו היו בהחלט יוצאות דופן, אלו מטרות ישנות במדריד ורק בעזרת הסכומים האלו היה ניתן להעביר אותם למדריד. בנוגע לשאר הרכישות- פרז פשוט עושה לכולם בצפר ומשתין על כל הבולשיט שכל אוהדי היריבות אומרים בלי הפסקה. דוד ויאה, אותו חלוץ שבארסה עומדת להציע עליו קרוב ל50 מליון יורו (או סכום קצת נמוך יותר בתוספת שחקן או שניים), היה כמעט סגור במדריד תמורת 25 מליון + נגרדו, עד שולנסיה כהרגלה השתגעה. אבל פלורנטינו עמד על שלו ולא היה מוכן להוסיף אגורה מעבר לערך שהציב לשחקן. במקום להתברבר, מייד הביא את בנזמה המצויין שכל אירופה רדפה אחריו ב35 מיל’ בלבד, אותו שחקן שליון דרשה עליו סכומים שהגיעו ל-60 מליון ושמנצ’סטר יונייטד, הקבוצה בעלת האידיאולוגיה הבריאה והטהורה של גידול שחקנים ואי בזבזנות, הציע עליו 45 מיל’.
הלאה- ראול אלביול, בלם ספרדי צעיר ומצויין בסך הכל 15 מיל’ מולנסיה העקשנית, בעוד בארסה השקיע על בלמים כמו מיליטו בסביבות ה-20 מיל’ (אל תתפסו אותי במילה).
צ’אבי אלונסו- פרז בקלות יכל לשים את ה47 מליון שליברפול דורשת ולסגור את העניין מהר, אבל הוא התעקש, חיפש אלטרנטיבות ונראה שהעיסקה הולכת להיסגר על פחות מ-30 מיל’. תזכירו לי, כמה ברצלונה הציע על מסצ’ראנו?

מה שאני אומר בגדול, זה שאת כל קריאות ה"פרז הזה שובר את השוק עם סכומים מטורפים ובגללו כל הקבוצות סובלות ומתקשות להחתים שחקנים בעצמן", אני רואה כ"אוף, אני ממש מקנא שריאל מדריד הצליחה להביא את כל המטרות שלה בבת אחת, בקלות יתר, במינימום הוצאות, מינימום סחבת ופרוצדורות והאכילה את שאר אירופה באבק שלה, ובנוסף כל שחקן מייחל להישאב לפרוייקט הזה. ואנחנו תקועים כבר חודש על פליפה לואיס בגלל מליון יורו לפה או לשם."

העיקר שיש נוער טוב ומטפחים שחקנים ולא גורמים להתחממות כדור הארץ.


(Freddie) #11

ANYBODY HOME?

אתה קורא את מה שאתה כותב?


(smer2008) #12

לדעתי, השאלה היא לא מה צריך לעשות על מנת להעלות את רמת התחרותיות בין הקבוצות באירופה ועל מנת להוריד את עלויות השכר של הקבוצות. השאלה היא האם קיים בכלל צורך למעשים בנדון. איני בטוח לגבי סוגיה זו.

הכדורגל האירופי התפתח בעשורים האחרונים למה שהוא כיום- מעניין, מושך ולרוב אטרקטיבי. ליגת האלופות הפכה מזמן למותג המרתק מליונים מול המסכים בכל שלישי ורביעי בערב. הליגות באירופה נהנות בד"כ מרמת תחרותיות סבירה, ותעיד על כך העובדה שקבוצות אינן מצליחות להחזיק באליפות המקומית ליותר משנתיים-שלוש בממוצע (חוץ מליון). ליגת האלופות לימדה אותנו שוב ושוב שזכיה בתואר זה אינה קלה, ושיחזור הזכיה הוא אף קשה יותר. במילים אחרות, איני יודע אם יש דברים שבורים, ולכן איני בטוח אם יש מקום לתיקונים.

בכל תחום בחיים קיימת התפלגות כלשהי-ישנם עשירים יותר ועשירים פחות, חזקים יותר וחזקים פחות וכך הלאה. הכוח והמעמד שקבוצות מסויימות צברו על פני זמן נובע כנראה מסיבות מסויימות, והן לא בהכרח רעות. טבעו של החלש והמרושל להרגיש אנטי נגד החזק ובעל האמצעים. לעיתים עדיף לנסות את מודל ההצלחה מאשר לבקר. לקבוצות שונות יש סגנונות שונים (בכלל הקשור למדיניות רכש, טיפוח שחקנים, שכר וכו’). ועובדה היא, שעל אף השוני בסגנונות, אנשים ממשיכים לאהוב את המשחק הנהדר הזה. באופן אישי, איני רואה פסול באף סגנון, כל עוד הוא נעשה בדרך לגיטימית.

בכל מקרה, בהנחה שקיים צורך בשינוי דרסטי, בשנים האחרונות הועלו מספר הצעות לתיקון המצב, כמו תיקרת שכר לשחקנים והגבלות על מספר השחקנים הזרים המותרים בכל ליגה. לגבי האפשרות הראשונה, אנשים אחרים ואנוכי הרחבנו לעיל. בנוגע לאפשרות השנייה, גם היא לא נראית לי סבירה-מדוע לעשות הגבלות על תנועת שחקנים כדורגל בין מדינות אירופה, כאשר אירופה כיבשת הולכת בכיוון של יותר אינטגרציה (עם כל הבעיות בכך)? איני חושב שאפשרות זו תעבוד אף היא, גם בגלל ההיבטים הפוליטיים של העניין.

מישל פלאטיני מעוניין לחולל שינוי כך שתקופתו כנשיא אופ"א תיזכר לעד. אבל, לדעתי, פלאטיני יגלה- בדומה לקודמיו- שרצונות לחוד ומציאות לחוד. כוחן של הקבוצות הגדולות הוא עצום למדיי וכל ניסיון שלו לחולל מהפכה יתקל בהתנגדות עזה. ו(אולי) טוב שכך!


(-14-) #13

יוני, אני משוכנע שהרוב שאמר מה שאמר לא נבע מקנאות. ברור שכאשר אתה רואה בקבוצה היריבה את קאקא, רונאלדו ובנזמה, זה מעורר ניץ של קנאה, אבל לא יותר מזה.
בכל מקרה, אי אפשר להתכחש לזה שפלורנטינו שיגע את השוק. כמובן שהוא לא האחראי הבלעדי לזה(אהמ סיטי אהמ), אבל זה לא מקרי שמאז רכישתו של קאקא(ואחר כך רונאלדו), הסכומים הפכו לחסרי פרופורציות. ממתי אנטוניו ולנסיה שווה 18 מיליון פאונד?או פליפה מלו שווה 25 מיליון יורו? אילו סכומים פשוט לא הגיוניים. קבוצות רואות שקאקא ורונאלדו נקנים בסכומים כאלה, אז הן אומרות לעצמן למה רק אצלהם? ליברפול דורשת 50 מיליון יורו(תקנו אותי אם אני טועה) על צ’אבי אלונסו. עכשיו בינינו, הוא שווה את הסכום הזה? לא. אבל, בשוק של היום, וכתוצאה מהקניות של פרז וכל ההד שהוא הביא, זה גרם בין היתר להשתוללות השוק. ואי אפשר להתכחש לזה ע"י הבאת עובדות שלא ממש תומכות בטענה שלך, כמו קנייתם של אלביול ב15 מיליון ובנזמה ב35(גם פה הסכום לא שפוי, אבל להגנת פרז ייאמר שגם אולאס לא אי של שפיות).
ואני ממש לא בא להתחסד פה על “הדרך הרעה של ריאל”, כי לי אישית זה לא הדבר הכי מפריע שיש בעולם הכדורגל, אבל הניסיון של להציג את אותם אנשים כ"מקנאים" פשוט לא נכון.


(Alvarito) #15

מה ההבדל בין הסכומים שרצים כיום לסכומים שרצו בשנים האחרונות? רוביניו שווה 40? רובי קין שווה 19 מליון פאונד? ברבאטוב?


(לייזר) #17

אפשר להתכחש לזה שפלורנטינו שיגע את השוק.

אני משוכנע שהרוב אמר מה שאמר מקנאות.

ההבדל העיקרי בין מדריד לבין שאר הקבוצות הוא… nothing


(Alvarito) #18

לריאל מדריד אין שום חלק בכך שפיטר קראוץ’ עלה 14 מליון פאונד. זה רק מראה על טימטום של בעלים שמוכנים לשלם סכומים כאלה על שחקנים כאלה. פלורנטינו שילם על קאקה ורונאלדו כמה שהוא שילם כי הוא ידע שהוא רק ירוויח מזה, השוק לא צריך לעניין לו את הביצה השמאלית. העניינים של מנצ’סטר יונייטד ו-וויגאן הם העניינים של מנצ’סטר יונייטד ו-וויגאן, אם וויגאן או טוטנהאם מצליחות לסחוט את מנצ’סטר יונייטד בצורה כזאת זה בעיה שלהם.


(Motherfucker) #19

אני חושב שההבדל העיקרי בין הקיץ הזה לקודמו הוא השחקנים שנמצאים בשוק. ב5 השנים שאני עוקב בצורה רצינית אחרי הנעשה בעולם הכדורגל אני לא זוכר קיץ אחד בו כמות כל כך גדולה של סטארים הייתה זמינה. רונאלדו, קאקה, זלאטאן, ריברי, וייה, בנזמה, אלונסו. אין פלא שהסכומים שרצים הם אסטרונומיים יותר מהרגיל. אבל לדעתי אם נסתכל על שאר השוק, נגלה שהמחירים הם בערך אותם המחירים שהיו גם לפני החזרה של פרז. המחיר של אנטוניו ולנסיה לא השתנה בתקופה שבין ינואר ועד יולי ופרז לא אשם שסטיב ברוס חושב שפיטר קראוץ’ הוא חלוץ של 15M.
אז נכון שפרז התחיל במסע ההעברות החריג מהרגיל (או שמא נאמר מירוץ ההתחמשות…), אבל גם בלעדיו אני בטוח שברצלונה למשל עדיין הייתה מנסה להחתים את וייה תמורת 50M. מעניין כמה אנשים במצב שכזה היו מאשימים את לאפורטה בהרס הכדורגל…


(לייזר) #20

[QUOTE=Shawn;788528]אני חושב שההבדל העיקרי בין הקיץ הזה לקודמו הוא השחקנים שנמצאים בשוק. ב5 השנים שאני עוקב בצורה רצינית אחרי הנעשה בעולם הכדורגל אני לא זוכר קיץ אחד בו כמות כל כך גדולה של סטארים הייתה זמינה. רונאלדו, קאקה, זלאטאן, ריברי, וייה, בנזמה, אלונסו. אין פלא שהסכומים שרצים הם אסטרונומיים יותר מהרגיל. אבל לדעתי אם נסתכל על שאר השוק, נגלה שהמחירים הם בערך אותם המחירים שהיו גם לפני החזרה של פרז. המחיר של אנטוניו ולנסיה לא השתנה בתקופה שבין ינואר ועד יולי ופרז לא אשם שסטיב ברוס חושב שפיטר קראוץ’ הוא חלוץ של 15M.
אז נכון שפרז התחיל במסע ההעברות החריג מהרגיל (או שמא נאמר מירוץ ההתחמשות…), אבל גם בלעדיו אני בטוח שברצלונה למשל עדיין הייתה מנסה להחתים את וייה תמורת 50M. מעניין כמה אנשים במצב שכזה היו מאשימים את לאפורטה בהרס הכדורגל…[/QUOTE]

This is the correct reply.


(Motherfucker) #22

את האמת, אני לא מאשים אף אחד שבוחר לשנוא את פרז. אני אפילו די מבין אותם. הרי אחרי הכל זה טבע האדם לנסות ולהצביע אצבע מאשימה כלפי גוף/אישיות בכדי להקל על התמודדות עם מצבים מסויימים. פרז הוא פשוט האיש שהכי קל לשנוא - עשיר, מצליח, עומד בראש המועדון הפופולארי (ובו בזמן כנראה גם השנוא ביותר) בעולם ובד"כ משיג את מה שהוא רוצה.


(smer2008) #23

פלורנטינו פרז הוא השעיר לעזאזל, האיש שכולם מאשימים במה שקורה בשוק ההעברות. איני אוהד את ריאל ואין לי סמפטיה מיוחדת לאיש, אבל אי אפשר להאשים רק אותו במחירים הגבוהים. להוציא את המקרה של רונאלדו, המחירים ששולמו לא נשמעו לי חסרי תקדים, וגם זה ששולם עליו הוא הגיוני אם כך סברו שני הצדדים (המוכר והרוכש).

חלק מהעליה במחירים הקיץ היא זמינות הכוכבים הגדולים (כפי שצויין על ידי SHAWN). החלק האחר הוא תחרות יותר גדולה בין המועדונים (לפחות ברמת הפרסומים). למשל, המחיר המבוקש על דוד וויאה יכל להיות נמוך יותר אילו שתי הגדולות של ספרד לא נאבקו עליו. מספר הכוכבים הגדולים מוגבל מאוד (אין 10 רונאלדו ו-100 קאקה), וזה רק מגביר את התחרות. וכאשר הביקוש גדול ומספר השחקנים הזמינים מוגבל, המחיר יעלה באופן טבעי. לא ניתן לקבוע אם מחיר זה הוא מופרז מכיוון שלא ניתן לקבוע מהו מחיר סביר. כוחות השוק קובעים את המחיר, ואיכות השחקן היא פאקטור חשוב (כמו במקרה של רונאלדו).

חובתו של פרז לשרת את האינטרסים של הקבוצה שהוא עומד בראשה, ואם לדעתו 84 מליון פאונד על רונאלדו משרתים אינטרסים אלו, אזי זכותו. כל מי שאינו יכול להתחרות בכך לא רשאי להתלונן. האיש חלקלק ומדופלם, וזה שהוא משיג תמיד את מבוקשו, זה דבר שצריך לומר לזכותו, גם אם לא אוהבים זאת.