La Selección de España :: אלופת אירופה כבר לא!.. מודחת בשמינית ע"י האיטלקים


(Tomerick) #1


(Tomerick) #2

[U][B]La Selección de España[/B][/U][U]
[/U]
כמה קל היה להתחיל לדבר על הסלקסיון הספרדי במשך 8 השנים האחרונות. 3 טורנירים שאני גולש על הישגי אחת הנבחרות הגדולות בכל הזמנים והם עושים את עבודתם עבורי. מלואיס ארגונס ועד לויסנטה של בוסקה, קרלוס מרצ’נה ועד לג’רארד פיקה, מרקוס סנה ועד לסרג’י בוסקטס, וייה וטורס עד… ובכן אין לדעת עד כה. בכל הזדמנות היה זה קל לדבר על האבולוציה המדהימה הזאת שהסלקסיון עברה כבר שנים עכשיו, מהנבחרת הלוזרית שבקושי מצליחה להרוויח אפילו “כמעטים” ואל מה שראיתם בשנים האחרונות, הדומיננטיות הזאת שלא רק הייתה חלק מסמל שליטת הספרדים בעולם הספורט בכלל אלא בעצם מציבה סימן קריאה גדול על יד הסגנון המודרני של החזקת הכדור וכן המשחק הלוחץ והמהיר שבעצם התפשט אל עבר כל הליגות הגדולות והוא הכדורגל השולט כיום.

וזה הסימן, הפרומו עמו הלך הסלקסיון הספרדי לקראת מונדיאל 2014: “מה יש לנו? כל מה שהיה לפני כן!”. כן, על כך סמך הסגל ועל כך סמך ויסנטה דל בוסקה, אי רענון השיטה ואי רענון הסגל בתקווה שאחרי 3 טורנירים רצופים ביד, ההפך ממה שצפוי למעשה יקרה: שום דבר לא יוכל לעצור את הסלקסיון הספרדי, הנבחרת הטובה בעולם שהקבוצתיות שבה, האימפריות העונות לשם צ’אבי אלונסו וסרג’י בוסקטס (על אף שהוכיחו שיחדיו הם לא בהכרח הצוות הטוב ביותר), סאן איקר בשער, צ’אבינייסטה את דוד סילבה - נו, אתם כבר יודעים זאת - כל זה לא יתן לאף נבחרת אחרת לגעת בה או להתקרב לכך כלל. הרי מי יכול היה לעצור נבחרת שיש לה הכל? נבחרת שתוכנה משחק כבר בקבוצות הטובות בתבל, מחליפיה “מרפדים בנעימות” במקרה הכי גרוע! את הקבוצות הטובות בכל הליגות החשובות ומעל לכל, סגנונה כבר חלחל לטופ של הכדורגל העכשווי ומשומש בכל מקום אפשרי כמעט. מתכון להצלחה.

אבל כמו כל דבר עיוני שכזה, תמיד מתכתבים אחורה והלאה. ההתכתבות הזאת, ובכן, מצערת קצת. בהצלחתה של נבחרת ספרד, מ-2008 ועד ל-2012 That is, בוצעה הקבלה מסוימת לבארסה של פפ גווארדיולה. זה כנראה בגלל כמות השחקנים והבסיס שהיה קיים במרכז הקישור ובהגנה, אולי גם הסגנון ולבסוף? ההצלחה. אגב, פפ שיחק עם קש"א אחד וקשר 50\50 נוסף שהוא צ’אבי, דל בוסקה ניסה לשחק באותה הצורה אלא שבוסקטס הוא פנומן, אך הוא אינו צ’אבי וה"50" שלו לא עומד באותם הקריטריונים, אבל כן אפשר להשלים עדיין את ההקבלה עליה אנו מדברים. ניקוי האורוות בקבוצה גרם לזה וכך גם בנבחרת, כשהדור החדש יותר התחבר יחדיו והרעב היה קיים. הרעב הזה הספיק להצלחות רבות גם בנבחרת, אני בטוח שאני לא צריך לכתוב פסקאות שלמות המסבירות כמה זה קשה להיות כה מגובשים ורעבים דיו בשביל לכבוש את העולם כפי שעשתה ספרד במשך 6 שנות גדולתה, לזכות ב-3 טורנירים כשהזכיה האחרונה היא מהמשכנעות והמרשימות ביותר.

דברים מגיעים פשוט לסופם. הסלקסיון כעת צריכים להתחדש, זה מה שדל בוסקה כשל מלהבין לקראת מונדיאל 2014. וסליחה על הנרקיסיזם אבל נשוב להקבלה: איך דל בוסקה לא ראה את מה שעמד לקרות, שעה שהוא רואה את בארסה של טאטה מרטינו נשברת וצונחת ויוצאת בלי אף תואר לראשונה מזה שנים. השובע עשה את שלו אבל לא די בכך…

[ul]
[li]מגן ימני: עזבו את העובדה שדני קרבחאל לא היה בנמצא בסגל המונדיאל, אבל אם יש אחד שראוי להיות המגן הימני של נבחרת ספרד זהו כנראה חואנפראן טורס. הוא היה כבר חצי ראוי לכך עוד במדי אוססונה (לדעת עבדכם הנאמן) אזי כמגן הכי עקשן בעולם במדי הקולצ’ונרוס? אין הרבה על מה לדבר. הבחירה בסזאר אספיליקווטה לא הייתה מטופשת אלא שגויה נטו וראו זאת היטב.[/li][li]ההתעקשות במרכז המגרש: הזהרנו את הספרדי הותיק מפני הסתבכות בעליה מיותרת עם יותר מקש"א אחד. הויכוח על אלונסו או בוסקטס פחות רלוונטי היום והיה יותר רלוונטי אז. כבר אמרנו שמשחק עם שני קש"א עלול להזיק יותר מאשר להועיל ולמעשה, החלק היצירתי נפל על צ’אבי הרננדס שכבר התקשה לקחת על עצמו כאלו עומסים. אנדרס אינייסטה לא הצליח לבדו ומרכז המגרש שאמור היה להיות הלחם והחמאה של הנבחרת הפך מסורבל, עייף ולאט לאט לא קיים. לא שכחתי אגב את דוד סילבה, אבל לראשונה הוא מצא עצמו בלי פרטנרים בנבחרת, פועל לבדו לחלוטין ובלי התאמה עם שארית הקישור. תוסיפו לזה את אי השימוש בדם חדש כמו למשל קוקה ותקבלו הכל מלבד התקדמות.[/li][li]המכה הסופית, אין התקפה: לא באמת אין התקפה. אבל אנו מתחברים לנקודה הקודמת: בחירה בקישור יתר תפגע בהתקפה, על אחת כמה וכמה כשדל בוסקה לוקח איתו את וייה וטורס, הצמד שהניע מלכתחילה את הצלחת הנבחרת, אך לא עושה בהם כל שימוש. במקומם הוא עושה שימוש במי שתאורטית אמור היה להוביל את הנבחרת הלאה, דייגו קוסטה שעבר עונה מטורפת עם אתלטיקו מדריד וזכה לזימון מכובד מאוד ואף מוצדק… אך לא הופיע כמעט עם הנבחרת לפני הטורניר, מה שגרם לו לא להופיע לטורניר בכלל למעשה. החלק הכי גרוע הוא שקוסטה עצמו חטף את האש אם כי כאוהד בארסה, האמינו שאם היינו שופטים את לואיס סוארס לפי חודשים הראשונים זה היה נגמר מהר מאוד.[/li][/ul]

אז הסלקסיון בראשות ויסנטה דל בוסקה ניגשה לטורניר החשוב מכל בברזיל, עודנה אלופת העולם ואירופה בפרט, ותוך שבוע איבדה את הכתר, את הדרך ואולי את הכבוד: הולנד הייתה הראשונה לעשות מאיתנו דוגמה קלאסית. לאחר פנדל מפוקפק של צ’אבי אלונסו, רובין ואן פרסי בגולאסו אדיר השווה את התוצאה, רובן הפך וההמשך משם לתבוסה היה קליל באופן מדהים. גם מול צ’ילה הנבחרת לא נשמה מספיק לרווחה ולא רצתה מספיק בכדי להבקיע אפילו שער אחד כאשר ורגאס וארנגיס יחד עם גארי מדל שיתקו כל מנוע ומנוע באדום וניצחו 2-0. חיוני לציין שאם במשחק הראשון צ’אבי עוד שיחק, דל בוסקה הורידו לספסל מול צ’ילה והעלה את פדרו במקום - פדרו, שהלך לאיבוד לחלוטין בברצלונה והיה האיש הכי פחות ראוי לראות דקות בטורניר הזה ולא רק בהתקפה. ההפסד חרץ את גורל הנבחרת ו-3-0 על אוסטרליה במשחק האחרון לא ממש עזר. הנבחרת הזו שהשיגה כל כך הרבה והצהירה כל כך הרבה בשנים שקדמו למונדיאל 2014 בברזיל, מודחת בבושת פנים עם 4 שערים בלבד, אחוזי החזקת כדור מצחיקים, מספר התקפות מאוד נמוך ל-3 משחקים ונשארת עם “תודה על הכל!” ולא יותר. אבל התודה הזו? באה לא משום מקום, אבל כך נגמר הפרק הקודם.

[U][B]מאז ועד עכשיו בספרד.[/B][/U][U]
[/U]

[U][B]דו-מי-ננ-טי-ות[/B][/U] - אז המעצמה הספרדית לא שולטת כבר ברוב תחומי הספורט הגדולים; ארה"ב מכסחת כבר פעמיים רצוף באליפות העולם בכדורסל והגמר המדהים של ווימבלדון מ-2008 בין נדאל ופדרר חלף לו ונגמר - הספרדי כעת מדורג חמישי בעולם. אפילו קונטאדור כבר לא רלוונטי לטור דה פראנס. בכדורגל הנבחרת הספרדית עודנה אלופת אירופה אמנם, אך איננה אלופת העולם עוד. עם זאת, הדומיננטיות הספרדית בכדורגל המועדונים ממשיכה להיות עצמתית מאי פעם, לעתים גם כלכלית אך בעיקר מקצועית, תחרותית, איכותית וכן הישגית.

נתחיל בעובדה שפעם אחת בלבד ב-10 השנים האחרונות לא היו ספרדיות בחצי הגמר או הגמר של ליגת האלופות. נמשיך בעובדה שהייתה זו עונה היסטורית עבור הספרדיות באירופה ובה 5 ספרדיות השתתפו בליגת האלופות ועוד 2 באירופית. שנת המונדיאל האחרון נגמרה בזכייתה העשירית של ריאל מדריד בליגת האלופות עת סביליה זכתה בליגה האירופית. בעונה שלאחר מכן בארסה לקחה טריפלט שני לראשונה מזה 6 שנים עת סביליה זכתה שוב בליגה האירופית. בגמר הביסה את יובנטוס שאת שערה, כמו מול מדריד בחצי הגמר, כבש אקס מדריד בעצמו אלברו מוראטה. גם העונה, הגמר היה כולו ספרדי והעתק של גמר 2014 כשגם הפעם ניצחה בפנדלים האלופה הטריה-לא טריה ריאל מדריד בפעם ה-11 בתולדתיה והשניה ב-3 השנים האחרונות; ועת בפעם השלישית ברצף, סביליה שוב זוכה בליגה האירופית בהישג חסר תקדים ולראשונה במפעל השני בטיבו באירופה. שכחנו מישהי? אה כן. אתלטיקו מדריד… מה לא נאמר על הקולצ’ונרוס של דייגו פבלו סימאונה, ששברה את ההגמוניה הבארסה-מדרידאית כשזכתה באליפות ראשונה ב-2014 מאז גירוד סוף שנות ה-90, המשיכה לפעור פיות לכל עולם הכדורגל כאשר המשיכה להישאר חזק בצמרת הכדורגל הספרדי והאירופי ונחשבת לקבוצה ההגנה הטובה ביותר של השנים האחרונות. את ליגת האלופות לא לקחה למרות שכל כך הגיע לה, אבל אין ספק שהיא כעת אחת הקבוצות המאיימות ביותר בעולם. ומה לגבי הלגיונרים? אין ספק שאין בארסה בלי ה-MSN, אין מדריד בלי רונאלדו ובייל, אין אתלטיקו בלי… אובלק. אבל (!) אין בארסה בלי אינייסטה, בוסקטס ופיקה, אין מדריד בלי ראמוס וקרבחאל, אין אתלטיקו בלי גאבי וקוקה. ואלה Hardly כולם אך נגיע לעוד בהמשך.

[U][B]וכשיוצאים ממדינת הכדורגל הגדולה[/B][/U] - ההשפעה הספרדית עשתה את שלה בשארית הכדורגל האירופי וכעת מגיעה אפילו עד קטאר (:))… בפעם האחרונה ציינו כדוגמה את כמות השחקנים הספרדים שעשו דרכם לפרמייר ליג היוקרתית ואפ…שר לומר שהמצב עדיין זהה. גם אם שמים בצד את התותחים הכבדים שהם דוד סילבה של הסיטי או דה חאה וחואן מאטה של היונייטד, זה קיים. אצל האלופה הטריה באנגליה, לסטר, לא תמצאו דוגמה טובה כאשר אף לא אחד מהשחקנים הם ספרדים (אם כי כן תמצאו את שחקן העבר הבאסקי של סוסיידאד איניגו אידיאקז, אחד מהאחראיים על קבוצות הנוער במועדון). ארסנל הסגנית מצוידת בנאצ’ו מונריאל המוכשר שהוכיח עצמו עוד מימי אוססונה, סנטי קסורלה, מיגל ארטטה והקטור ביירין המגן הסופר מוכשר. טוטנהאם השלישית ומאמנה הוא לא אחר ממאוריסיו פוצ’טינו, מאמנה הארגנטינאי של אספניול לשעבר ושמחזיק ברקורד כמה הופעות טובות של חניכיו מול יריבת העיר ברצלונה. לאנגליה לקח איתו לצוות את עוזר מאמנו חסוס פרס ואת מאמן השוערים המצוין טוני חימנס. הזרימה של שחקנים מרשימים כגון חסוס נאבאס (סיטי), אנדר הררה (יונייטד)), אורי רומאו (סאות’המפטון), אלברטו מורנו (שמאכזב בליברפול), בוז’אן קרקיץ’ (סטוק), פדרו (שהגיע לצ’לסי ולא ממצה את עצמו), ג’רארד דאולופאו (אברטון), הרשימה נמשכת ונמשכת ותתעצם אולי יותר מתמיד כאשר המהלך הבא יגיע:

פפ גווארדיולה האגדי סוגר עוד פרק בבאיירן מינכן מבלי שהשיג את מטרתו הסופית שהיא הגביע האירופי השישי של באיירן מינכן. הוא יגיע למנצ’סטר סיטי חסרת התקנה שכבר שברה את תקרת הזכוכית בליגה והשיגה בה הכל, אך באירופה עודנה נראית כטירונית וכי אם רק במקרה הגיעה לחצי הגמר העונה ופגשה במדריד שיכלה עם קצת יותר מזל לחורר לה את הרשת. אבל למה לעצור באנגליה? תיאגו אלקנטרה עדיין בדרך להיות הקשר המוביל בבאיירן מינכן ונהנה מנוכחותם של צ’אבי אלונסו, חאבי מרטינס וברנאט, אלברו דומינגס שהגיע מאתלטיקו למנשנגלדבאך הוא חלק בלתי נפרד מהמערך ההגנתי והגיע איתה למקום אפשרי בליגה האלופות. בסריה א’ יובנטוס של אלברו מוראטה המוכשר שוב אלופת איטליה והדחתה בשלב כל כך מוקדם באלופות העציבה את כולנו. בנאפולי הפנטסטית -של רפא בניטס- מככבים כזכור חוסה קאייחון, ראול אלביול שהיה בספרד מושא ללעג ובנאפולי השתפר פלאים, דוד לופס ופפה ריינה של ליברפול. יאגו פאלק חצי מככב ברומא, כריסטיאן טייו שכיכב בפורטוגל ובחורף הגיע לפיורנטינה שם כבר הספיק לכבוש ולחגוג הגעה לליגה האירופית, איתו נמצא גם בורחה ואלרו המוכשר בטירוף שלטעמי הינו אחד הפספוסים הגדולים של השנים האחרונות. במילאן סוף סוף תמצאו שוער נורמלי בדמות דייגו לופס אקס מדריד וויאריאל. להמשיך? בדומה לאז האמת, מקום בו לא מוצאים הרבה ספרדים הוא הליגה הראשונה בצרפת שם מלבד מיצ’ל (כן, מיצ’ל של מדריד) שפוטר מאימון מארסיי וסרג’י דארדר של ליון. בפורטוגל בנפיקה לקחה אליפות כשבשורותיה גרימאלדו הצעיר של בארסה ב’ ופורטו? נהנית מהימצאותם של אלברטו בואנו אקס ריאל מדריד, איבן מרקאנו שזכור לנו מימיו בויאריאל, חוסה אנחל המגן המוכשר וגם אפילו את סאן איקר קסיאס האגדי שעזב את סלונו הביתי במדריד כשהוא דומע בלי סוף.

מה הפואנטה בלהזכיר את כל אלו? כמדומני שבעבר היה זה ניכר יותר שיציאת שחקנים כזו המונית ושילובם במיטב הליגות האירופיות לא הייתה קיימת כמעט וכאשר כן, לא היה כלל מובן מאליו. כצופה בליגה הספרדית זמן רב, איפה שמונריאל הרשים עוד במדי אוססונה, איפה שאתלטיק בילבאו התגבשה לכדי אחת הקבוצות המרשימות בספרד עד שכמעט כל חלקיקיה החשובים (אנדר, חאבי, יורנטה) עזבו, איפה שיכולתם לראות בפעולה את סילבה, וייה, מאטה וג’ורדי אלבה משחקים במקום אחד 90 דקות יחדיו. איפה שהסגנון שאתה כה מכבד ומעריך, יוצא ונותן את סימן הקריאה הגדול ביותר בכדורגל האירופי. וזה הכדורגל בעל הערכים והעקרונות שאתה אוהב, הסגנון שבמירב חוצפתך, כאוהד הסגנון הזה ולא אחד אחר - אתה מצפה לראות בכדורגל המודרני. יבוא סגנון אחר וישתלט כנראה, יבוא גל אחר של כישרונות ודומיננטיות שונה, כבר הגיע גל אחר גרמני ישן וטוב. אבל זה לא סותר שעדיין, נראה כי הכדורגל הספרדי עד להודעה חדשה הוא פני הכדורגל האירופי, אולי גם העולמי, ואני מאושר לראות פעם אחר פעם את הישגיו הפרקטיים והאיכותיים.

[U][B]אבודים: גרסת הנבחרת.[/B][/U]

All in one. זה הטורניר הראשון בלי ארבעתם בסגל (אם כי הגוואחה וייה כבר החמיץ את יורו 2012 בשל פציעה) ובניגוד לאחרים שנדבר עליהם כמו חאבי מרטינז, דייגו קוסטה או חואן מאטה, הרי שכאן מדובר ככל הנראה בשיר פרידה. ארבעת המופלאים הללו למעלה לא זומנו לטורניר הקרוב, 75% אולי באופן מוצדק ו-25% (טורס) לא ממש. קלה כקשה המחשבה שרוב הסיכויים כי לא נראה אותם עוד במדי הרוחה, הצביטה מזכירה לאיש איש והקבוצה שהוא אוהד שאליה משויכים השחקנים למעלה, כמה עצוב לדמיין את עולם הכדורגל ובטח הסלקסיון בלעדיהם.

הכל נאמר על [U][B]פרננדו טורס[/B][/U] בין אם זה בגמר היורו מול גרמניה כשכבש שער ניצחון מרגש, הדעיכה ברמת המועדונים והנבחרת לאחר מכן, ההרמה האיומה שהגיעה בסופו של דבר לססק פברגאס ואז לאנדרס אינייסטה שכבש בגמר המונדיאל ולבסוף החזרה לביקורות הקשות. ברגעים שמחים ופחות שמחים תמיד יש מה לומר על האיש הזה - אני אולי אחד מאוהדי בארסה הבודדים בתבל שחייכו חיוך רחב אחרי שהניניו נעץ לנו מסמר אחרון בארון בחצי גמר האלופות של 2012. טורס עבר תקופות איומות בצ’לסי ומילאן חרף התארים והגיע חזרה הביתה לאתלטיקו מדריד… עד להודעה חדשה. ההתחלה הייתה רעועה אבל כשהוא הרגיש בבית, הוא גם פעל כך למשל כשכבש צמד שהדיח את ריאל מדריד מהאלופות וכשעד מהרה חזר להיות ה-#9 של אתלטיקו. העונה גם כבש שער יקר ערך מול בארסה ברבע גמר האלופות (לפני שהורחק). ברוסיה 2018 הניניו יהיה בן 34 ושיתופו אז מוטל בספק עצום שכמעט ולא קיים; האם טורס ראוי להיות חלק מהיורו הקרוב? כנראה שכן, טורס בהחלט מסוגל להופיע ועם כל הניסיון והיכולת גם להשפיע. הוא כל כך רצה לזכות בתואר הזה גם אם טכנית כבר זכה עם צ’לסי, חבל לקחת ממנו גם את הכבוד הזה אבל טו לייט.

לא רוצה לחשוב מה אוהדי מדריד עשו או חשבו כש[B]צ’אבי אלונסו[/B] עזב אותם. הבאסקי המבריק הוא שהחזיק לריאל מדריד את מרכז הקישור ונתן להם את הערך מוסף האולטימטיבי, זה שהיה חסר להם כל כך במרכז המגרש כבר זמן רב, זה שהובילם לזכות בדסימה. שמחתי כל כך כאוהד בארסה שהוא לא ישחק בגמר האלופות של 2014 כי ידעתי שלאתלטיקו עוד יש סיכוי כשהוא לא על המגרש. הם שרדו בלעדיו… הם גם שרדו כשהוא עזב לבאיירן מינכן, אך לא מיד - תבוסת 4-2 לריאל סוסיידאד גרמה להרבה אנשים לשאול איך לעזאזל הם נתנו לו ללכת. בבאיירן מינכן המשיך להיות צלע קריטית במערך של פפ גווארדיולה ושמר על אחוזי מסירות ודיוק מדהימים כבר ממשחקיו הראשונים. באלופות כידוע לא הצליח לזכות עם באיירן, אבל הוא חוגג עם באיירן את אליפות הבונדסליגה שנתיים רצוף. בנבחרת מעולם לא נפתר הויכוח: “בוסקטס או אלונסו”, גם לא כשהבאסקי עוד היה בשיאו. בגיל 34 ולאחר שפרש כבר מהנבחרת, הויכוח לא ברור אם נפתר אך לא יטרידנו עוד. תודה לאמן המסירות הגדול הזה!

הגוואחה [B]דוד וייה[/B] סיים את חלקו בנבחרת לא בצורה מכובדת מדי כאשר ויסנטה דל בוסקה החליט שלא לתת עוד אמון בחלוץ האסטוריאני הסופר מוכשר וכמובן מלך שערי הסלקסיון בכל הזמנים עם 59 שערים ב-97 הופעות. אחרי עונה מצוינת עם אתלטיקו מדריד שבאה לאחר שהטילו ספק ביכולותיו משעזב את בארסה, עונה בה הגיע עם אתלטיקו לגמר ליגת האלופות ולקח עימה אליפות היסטורית בספרד, דל בוסקה זימן את החלוץ הותיק אבל בחר לתת אמון בדייגו קוסטה - בחירה טובה על סמך נתונים לאותה עונה, פחות טובה על סמך העובדה שכמות הניסיון שלו בנבחרת הייתה אפסית לעומת הגוואחה ואפסית בכלל. בחירתו במשחק עם חלוץ אחד ו-5 קשרים סביב מנעה מוייה, זה שקרע רשתות בשני הטורנירים הקודמים, את יכולת ההשפעה הקיימת שלו שעשויה הייתה להציל את הנבחרת ממה שקרה. טוב לא באמת היה מציל, הבעיה הייתה עמוקה יותר, אבל הגיע לו לשחק. במשחק השלישי נגד אוסטרליה כשכבר היה מאוחר מדי וייה כן שיחק ואף כבש את שערו האחרון בהחלט במדי הרוחה. כיום מבלה וייה בארה"ב בקבוצת ניו יורק סיטי שם כבר כבש מעל ל-30 שערים. נכון להיום אין אף שחקן ספרדי פעיל שאפילו מתקרב לאיזורים של וייה או אפילו אלה מתחתיו, למעט טורס שבגיל 32 הוא עם 38 שערים בנבחרת וקשה לי להאמין שיצליח לכבוש עוד יותר מ-20. מלבדו תמצאו רק שמות כמו ראול, מוריינטס, בוטרה ודי סטפאנו שאינם רלוונטיים עוד. לא נותר אלא להגיד תודה לחלוץ הספרדי המדהים הזה שבעזרת ההקרבה שלו, האמוציות שלו והכישרון החד והמטורף לשער נכנס אל ליבנו והיה חלק עצום בהצלחתה של הנבחרת.

טורניר בלי [B]צ’אבי[/B]. הנבחרת בלי צ’אבי. עולם הכדורגל הפעיל בלי צ’אבי… מדהים לומר את המילים הללו אחרי שעבר כבר זמן מה ולא להפנים. סגן שיאן ההופעות משרת אותנו בלב ובנשמה, בצנעה ובענווה ובעיקר בכישרון אדיר עוד מאולימפיאדת 2000. 10 טורנירים שיחק עם הנבחרת, בכל יורו ובכל מונדיאל מתחילת הקריירה ועד סופה (ובשני טורנירים של גביעי הקונפדרציות). עליו אמר קרלס פויול שהוא המנוע האולטימטיבי של הנבחרת. עליו אמר דל בוסקה שהוא חשוב לנבחרת יותר מהמאמן עצמו. עליו אני ורבים כמוני אומרים שעידן ההצלחה הענקי הזה של הנבחרת הוא כל כולו צ’אבי הרננדס ומתבטא בכל רובד: משחק הלחת הבלתי פוסק, ההיחלצות מכל מצב לחץ בעזרת משחק מסירות מסודר, הסבלנות לשער, המסירות המדויקות. זאת לא סתם “בארסה”, זה הוא, תורתו ואמנותו, מושא הערצתם של שחקנים כמו בוסקטס ואפילו פפ גווארדיולה שרואה בצ’אבי כעילוי גם לעומתו. צ’אבי באופן פרדוקסלי היה לבעיה של בארסה בעונת 2014 ובמונדיאל 2014 משום שכובד המשחק עדיין נפל עליו והוא התקשה להתמודד עם כך, גרוע מכך שלא היו יותר מדי פיתרונות - בבארסה וצרותיה מילא, אבל דל בוסקה התעלם מכך ובברזיל 2014 הקמפיין הסתיים כפי שהסתיים. אך אין זה משנה. בעודי כותב זאת אני חווה את הרגשת הצער מחדש - ההבנה מחדש שהשחקן הנדיר סיים את דרכו בכדורגל הפעיל ולא יהיה כמוהו. זה הזמן להודות לשחקן ובעיקר לאיש הענק הזה ולהעריך את העובדה שהייתם כולכם עדין לפועלו. אין זה מובן מאליו. ד"ש לצ’אבי בקטאר, הלוואי ויחזור הביתה והפעם לבוש בחליפה [: .

[U][B]מאמן הנבחרת.[/B][/U]

השועל הותיק עומד בראש הנבחרת הספרדית ממרץ 2008 לאחר שלקח את המושכות מלואיס ארגונייס האמיץ ז"ל. ויסנטה דל בוסקה הפך באמת למאמן שזכה בכל הן ברמת המועדונים והן באמת הנבחרות, עך כך הוא יזכר תמיד כאחד המאמנים הבולטים בדורו ובכלל בכדורגל המודרני. אחרי גביע העולם האחרון, לעומת זאת (מודה, עיוות של האמת - התחיל אפילו קצת לפניו), הדעה הגורפת הכוללת בה את עבדכם הנאמן היא שזמנו של דל בוסקה בנבחרת תם ועבר את השיא מזמן.

נקודות הביקורת על דל בוסקה ידועות לכל וסובבות כולן סביב עקשנותו. עקשנותו לתקוע לעתים גלגלים ביצירתיות הנבחרת כמו הבחירה לשחק עם חלוץ אחד בלבד בחוד; עקשנותו לשנות כלום לחלוטין במערך והרכב שכבר מיצו את עצמם לפני 5 שנים בערך; עקשנותו לא לתת הזדמנות ממשית לשחקנים מבטיחים דווקא בגלל שהוא לא שש ליצור שינויים במערך הישן והטוב; לבסוף, עקשנותו לזמן שחקנים מסוימים לטורנירים ושחקנים מסוימים לא, ושלא ממניעים מקצועיים בהכרח אלא של הרגל ומוניטין כללי של אותו שחקן.

עם זאת, דל בוסקה הוא עדיין מקצוען ואיש עם יושר. אפשר להבין זאת לאורך ההיסטוריה וגם כעת, כי כפי שניתן לשער מדברים אחרונים שנאמרו על ידו הוא גם רואה את הטורניר הקרב ובא כפוטנציאלית האחרון שלו בנבחרת. הוא יסרב לדבר על הארכת חוזה והמשך תקופתו בנבחרת למורת רוחם של ראשי ההתאחדות שהיו כמובן רוצים שימשיך כך או כך. נדבר אחרי היורו במילים אחרות.

אז לקראת הטורניר הקרוב דל בוסקה נאלץ לבצע שינויים מקצועיים כאשר אין צ’אבי או וייה או אפילו צ’אבי אלונסו. האם זה ישפיע לכדי שינויים מהותיים בהרכב ובמערך? קשה לדעת אם במערך, בהרכב כמובן שכן.

הנה דבריו העיקריים של דל בוסקה מראיונות אחרונים ומסיבת העיתונאים האחרונה שלו:

[FONT=arial]- לגבי רשימת הזימונים: “הרשימה לא מושלמת. אני יודע שיש אנשים שמגיע להם להיות שם בגלל עונה טובה שהייתה להם, אבל הבהרתי כבר שבשעת בחירתם אין לי סימפטיה. אני כן מבטיח שאלו שבחרתי הם הטובים ביותר וכעת יש להתכונן איתם היטב”. [/FONT][B]סתירה לא נאה במיוחד שמתחילה באמירה חסרת ביטחון וממשיכה בתיקון לא משכנע. [/B]עוד אמר בראיון אחר: “אם נביא את אלה, הרי ישאלו על אחרים”.

  • [FONT=arial]לגבי חידושים בסגל: “יש 11 או 12 שחקנים שלא היו בברזיל, מה שמעיד היטב על על החידוש שיש לנו ועל הרצון להתאקלם למצב הזה בהקדם”. [/FONT][B]אכן דל בוסקה חידש והקשיב לביקורות אליהן “לא שם לב” קודם לכן.

[/B]- [FONT=arial]לגבי הטורניר הקרוב: “לספרד לא חייבת להיות המחויבות להיות אלופה אבל כן המחויבות לחלום להיות אחת”. [/FONT][B]עוד אמירה משונה בשורה של אמירות משונות שלא בטוח מה הן משדרות לחניכיו בנבחרת.
[/B]

  • [FONT=arial]על אי זימונו של פרננדו טורס: “זה בסדר גמור שבשבילו לזכות בגמר האלופות הוא חשוב יותר מהיורו. אני בטוח שיש בזכרונכם את כל הישגיו עם הנבחרת, החלק שהוא לקח בכך היה פנטסטי ואנו מעריכים אותו מאוד”. [/FONT][B]דל בוסקה מספיד את טורס בנבחרת, ספק בשל דבריו של טורס לפני חצי גמר האלופות נגד באיירן. טורס אגב מעולם לא אמר “חשוב מהיורו” כי אם “ההישג הכי חשוב בקריירה שלי”.[/B]

  • על האווירה: "כבוד, חברות וענווה הם הערכים שלנו. הערכים האלה שמצויים בחדר ההלבשה בין השחקנים לא נעלמו עם הזמן ולא ייעלמו.

  • על אי זימונו של על דייגו קוסטה: “אנו מעריכים היטב מצבים כללו, איננו רוצים להיות נטל לשחקנים שיש חוסר ודאות באשר למצבם (…) הוא עשה מאמצים להיות כשיר אבל אנו לא יכולים לזמן אותו להתנהג בצורה עדינה עם מצבים פיזיים לא ודאיים”.

[U][B]רציתם שינוי? קיבלתם: סגל הנבחרת.[/B][/U]

לויסנטה דל בוסקה, שב-100 מתוך 100 פעמים היה עדיין בוחר בשמרנות על פני תעוזה כנראה, לא היו כבר ברירות והחידושים הכה רבים בסגל הנ"ל היו חייבים להתבצע.

[U][FONT=tahoma][B]שוערים[/B][/U][/FONT]: [FONT=arial]על סגן שיאן ההופעות כבר דיברנו, כעת השיאן עצמו. בשער תמצאו כמובן את [/FONT][B]איקר קסיאס[/B], [FONT=arial]סאן איקר הקפטן בן ה-35 שמגיע אחרי עונה סבירה בפורטו נטולת תארים. קשה לדמיין את הנבחרת בלעדיו, אך יתכן ויהיה זה הטורניר האחרון של איקר לפחות כשוער ראשון. אחריו נמצא[/FONT][B] דוד דה חאה[/B], [FONT=arial]שוערה של מנצ’סטר יונייטד ובהקשר ללמעלה - אולי מחליפו של איקר קסיאס בשנים הבאות. ביונייטד דה חאה נחשב לאחד הנכסים הכי גדולים של המועדון ובעצם מה שמפרידם מאבדון מוחלט. לא בכדי הוא אחד השוערים הכי מוערכים בפרמייר ליג ונבחר לשחקן הטוב של היונייטד כבר כמה עונות ברצף. בגיל 25 דה חאה הוא מאלו שיכולים להמשיך את דור השוערים הספרדיים הנדיר. וזה לא מובן מאליו. את עמדת השוער השלישי לוקח [/FONT][B]סרחיו ריקו[/B] [FONT=arial]של סביליה והוא באמת מהראויים ביותר להיקרא לעמדת הכבוד הזאת אחרי עונתו האחרונה בה הציל את סביליה לא אחת. לסיכום: את ואלדס ופפה ריינה כבר לא תראו במדי הנבחרת - החילוף מתבצע אט אט אבל יש על מי לסמוך בשער גם בשנים הבאות.[/FONT]

[U][B]הגנה[/B][/U]: [FONT=arial]כמו בטורניר הקודם השאלה מונחת כאן בגזרה אחת ויחידה. כבר שאלנו ודנו מספיק עוד בברזיל 2014 בשאלה “למה אספיליקווטה ולא חואנפראן?” והנה זה עולה שוב. [/FONT][B]סזאר אספיליקווטה[/B] [FONT=arial]של צ’לסי הוא לפרקים נקודת אור אצל הבלוז אך בטורניר הקודם זה לא עבד. [/FONT][B]חואנפראן טורס[/B] [FONT=arial]של אתלטיקו לעומת זאת הוא מהנכסים הגדולים שיש לאתלטיקו מדריד, קבוצת ההגנה הטובה בעולם להזכירכם, וכמעט אין ראוי ממנו לפתוח בהגנת הנבחרת. אז החטיא פנדל, אז מה. כעת, במקור הפסקה הזאת הייתה כבר כתובה וגמורה עם שמו של דני קרבחאל כמגן הימני הנוסף שנבחר לרשימת היורו, אפילו התווכחנו אני וסשה האם עליו להופיע בהרכבים המשוערים שיופיעו מתחת (ספוילר). אבל הגורל האכזר רצה אחרת וקרבחאל ירד פצוע מגמר ליגת האלופות ולא בכדי הוא ירד דומע ושבור: הוא ידע שזה יעלה לו במקום בנבחרת וכך היה. כתוצאה מכך, דל בוסקה החליט לזמן את הקטור ביירין של ארסנל שתפס וואחד פיקוד בהגנת ארסנל העונה ונחשב לאחד המגנים המוכשרים בליגה האנגלית.[/FONT][FONT=arial] אחרי כל זה, [/FONT]אם יהיה זה שוב אספיליקווטה במקום השניים האחרים שבבירור מגיע להם יותר, נאמר תודה על כלום לדל בוסקה ונקווה לטוב. [FONT=arial]עם זאת, הוא בהחלט יכול לתרום גם בצד שמאל, שם [/FONT][B]ג’ורדי אלבה[/B] [FONT=arial]כמובן יפתח ובעצם ללא מתחרים בסגל. כלומר, נשגב מבינתי מדוע לעזאזל נאצ’ו מונריאל לא זומן. [/FONT][B]ג’רארד פיקה וסרחיו ראמוס[/B] [FONT=arial]כמובן פותחים במרכז ההגנה אבל שוב, דל בוסקה מדהים אותנו באלטרנטיבות המוזרות שזימן כאשר הוא מזמן את [/FONT][B]מארק בארטרה[/B] (!) [FONT=arial]שבבארסה העונה קפא בפריזר יותר מאשר הפשיר על הדשא ואת [/FONT][B]מיקל סאן חוסה[/B] [FONT=arial]שעבר עונה טובה בבילבאו אך זה לא מסביר היכן חאבי מרטינס, ברנאט או אפילו איניגו מרטינס של סוסיידאד שפעם אחר פעם מראה כמו הוא בלם גדול שמפריד את סוסיידאד מירידת ליגה. אינני מגזים.[/FONT]

[U][B]קישור[/B][/U]: [FONT=arial]כמו בכל טורניר, על זה נקום או ניפול. נכון שהכישלון ב-2014 גם נבע ממשחק עם חלוץ בודד שלא התנסה עם הנבחרת דיו, אבל הכאוס שהלך מאחוריו וחוסר החשק הזכור היה חלק גדול אף יותר, שכן נבחרת ספרד לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על מרכז המגרש. הפעם אין לנו צ’אבי אלונסו ואין צ’אבי מה שעלול להשפיע היטב גם על המערך. [/FONT][B]סרג’י בוסקטס[/B], [FONT=arial]לדעת הרבים הקש"א הטוב בעולם היום, יפתח בעמדת הקשר האחורי וזה בטוח. הקשר האחורי השני בלבד בסגל הוא קפטן ויאריאל [/FONT][B]ברונו סוריאנו[/B] [FONT=arial]שבגיל 31 משחק בטורניר הראשון שלו עם הסלקסיון. האם דל בוסקה יתן לו לפתוח לצד בוסקטס או שהפלא ופלא, בוסקטס יפתח לבדו בקישור האחורי? נחיה ונראה. אם אנו אופטימיים אז בקישור הספרדי יש מקום ל-3 שחקנים ונקווה שלא יותר על מנת להימנע ממקרה 2014. [/FONT][B]אנדרס אינייסטה[/B] הבלתי נגמר כרגיל ישתף פעולה עם [B]דוד סילבה[/B] [FONT=arial]והאופציות לקשר נוסף מעניינות קיימות מספיק חרף אלו שחסרים סטייל חואן מאטה. מבין המזומנים, הראשון שעולה לראש הוא [/FONT][FONT=tahoma][B]קוקה [/B]של אתלטיקו מדריד. האיש הזה הוא יותר מקשר מוכשר, הוא מנוע חסר מעצורים שהיה חלק עצום מקמפיין האלופות של אתלטיקו השנה והוא יתן קונטרה אנרגטית אדירה לסילבה ואינייסטה והוא ראוי היה לעשות זאת עוד מהטורניר הקודם. אפרופו הטורניר הקודם, [B]תיאגו אלקנטרה[/B] פספס את ההזדמנות לזרוח בברזיל עקב פציעה, אבל הוא כאן כדי להישאר הפעם. העונה שלו בבאיירן הוא עדיין לא הצליח להגיע למירב הפוטנציאל, אך עבור הנבחרת הוא אולי הקשר היחיד שיכול להיות קרוב באופן טבעי לקישור האחורי ולתפקד כ-50-50. תפקידו יהיה יותר התקפי עם זאת ואם ישחק. אחריו או למעשה לפניו נמצא [B]ססק פברגאס[/B]. עונה טובה לא עברה על ססק או על אף אחד הרלוונטי לצ’לסי, בנבחרת אמנם ססק ללא ספק יקבל דקות בעיקר בקישור ההתקפי.[/FONT]

[U][B]התקפה[/B][/U]: [FONT=arial]ההתקפה הספרדית עוברת אוברהול מטורף עם שריד אחד בלבד מטורנירים קודמים, שמו [/FONT][FONT=tahoma][B]פדרו[/B]. חרף רצוני להיזכר בימיו הטובים בנבחרת, הלוואי והיה באפשרותי לציין את הילד הזה (שכבר איננו ילד) כראוי להיות חלק מנבחרת ספרד מודל 2016. אבל לא כך המקרה. מאז 2013 בערך (לדעתי, זה משתנה בין אדם לאדם) פדרו הוא לא אותו שחקן, הוא מתאפיין בהחמצות מזעזעות, קבלת החלטות שגויה ובסך הכל תרומה התקפית לא טובה מספיק. הוא כן לוחץ ונלחם 90 דקות אך כשחקן התקפה זה ממש לא מספיק. זה נכון גם לגבי עונתו הראשונה בצ’לסי. ואותו דל בוסקה החליט לזמן על תקן קיצוני שעשוי לשחק בשמאל. מן העבר השני לעומת זאת ניצב [B]לוקאס ואסקז[/B] של ריאל מדריד אותו דל בוסקה הילל כ"שחקן מהיר וחכם שמסוגל לשנות משחק ולחדש את סגנון הסלקסיון" כשהסביר מדוע זימן אותו. ללוקאס התחלה מעודדת במדריד, לא קל בכלל לשחק על משבצת של שחקנים כמו גארת’ בייל או חסה אבל את הדקות שלא הוא מקבל. למקום קבוע בהרכב הספרדי זה כנראה לא יספיק אבל הוא צפוי לקבל דקות במהלך המשחקים. הבא בתור הוא [B]נוליטו[/B]. נוליטו הוא תופעה, שיחק בבארסה ב’ ולא זכה ליותר מדי סימפטיה מאת אוהדי הקבוצה או פפ גווארדיולה. ובצדק, נוליטו סימל סגנון משחק די גמלוני ומגושם והיה מוכרח להשתפשף אז הוא עבר לבנפיקה. עם בנפיקה זכה בגביע וכבש בעונה וחצי 13 שערים. לבסוף הגיע לסלטה ויגו של לואיס אנריקה (אז המאמן) ופרח כהוגן, נוליטו הוא שחקן בשל, בוגר, עובד קשה ומבקיע בצרורות - הוא איש המפתח בניצחון העצום של סלטה ויגו 4-1 על בארסה העונה ובין השאר בגלל זה, לוצ’ו רצה אותו איתו בבארסה. עד כה משאלתו לא התגשמה אבל אין ספק שנוליטו עשוי להיות הימור מעניין ליורו הקרוב. עם זאת, הבחור כמעט ולא שיחק עם הנבחרת עד מה שיוצר בעיית דייגו קוסטה שוב. מי שכן יש לו יותר סיכוי לראות דקות ואף לפתוח הוא [B]אלברו מוראטה[/B], אקס ריאל מדריד שגם הביא להדחתה של קבוצת ביתו בחצי גמר האלופות אשתקד. ביובנטוס מוראטה מתפתח מצוין ותורם אדירות למשחק ההתקפי אם כי הוא איננו כובש בצרורות ויש לו 15 שערים במדי יובנטוס בלבד עד כה. אחרון חביב הוא [B]אריץ אדוריס[/B], הקשר הותיק של אתלטיק בילבאו. למעלה כתבתי בסוג של חוצפה כי הטורניר הקודם היה כנראה האחרון של פרננדו טורס ושבעוד שנתיים במונדיאל ברוסיה לא נראה אותו שם בגיל 34. אז כתבתי. אדוריס בן ה-35 מזומן לנבחרת של דל בוסקה לאחר שמצליח להיות כובש מוצלח עבור ביתו בבילבאו וכשחקן שיעלה מהספסל הוא אולי מסוגל לשנות משהו. בטורניר הראשון שלו אי פעם.

[U][B]המנופים מהסגל[/B][/U]: [/FONT][B]סאול ניגס [/B]אמור היה להיות הבחור החדש בשכונה. הקשר המוכשר של אתלטיקו מדריד אותו בלבלו כקיצוני לאחר המהלך הפנטסטי שלו מול באיירן מינכן, כמעט וקיבל מקום אדיר של כבוד כאן לאחר עונה מצוינת שהגיעה בזכות אי הימצאותם של שחקנים כמו מריו סוארס שעזב או תיאגו מנדש הפצוע. בדרך כלל משחק בשמאל, סאול לא צפוי היה לקבל ממש דקות אבל מדובר בבחור שיכול היה לעשות פריצה גדולה באם כן היה מקבל את הצ’אנס - בלי שחקנים כמוהו, גם מעט המקום שעוד היה בת’רד ל-“שימו עין על”, כבר לא קיים בכלל. אין הפתעות ואין פריצות דרך אולי למעט נוליטו. כמו כן, [B]איסקו [/B]נופה מהסגל אף הוא. הבחור הזה שהבריק במלאגה הגיע לריאל מדריד והיה די מבטיח (אם כי חסה גנב את ההצגה לפני שנפצע). העונה לעומת זאת ספג הרבה ביקורות, לרוב על משחק לא מדויק ולפרקים נרפה. למרות זאת איסקו שחקן זריז ומוכשר שבמהלך מסוגל להביא הרבה שינוי למשחק וחרף הביקורות, אני סבור כי הוא כן היה תוספת יותר מועילה מאשר מזיקה לחלק ההתקפי הלא מבטיח שדל בוסקה זימן לטורניר. כמו סאול, אמנם, דקות רבות הוא לא היה מקבל למרות העובדה שהוא שיחק לא פעם ולא פעמיים בקמפיין המוקדמות ליורו.

[U][B]חסרים בלית ברירה:
[/B][/U]

[FONT=arial]
[/FONT][B]- דני קרבחאל:[/B] [FONT=arial]המגן המוכשר היה אמור להיכנס למשוואה קצת יותר ובאיחור מהטורניר הקודם. ומדהים לחשוב שהבחור הסופר מוכשר הזה עוד נאלץ להיאבק העונה בריאל מדריד עם דנילו על עמדת המגן הימני, אבל אין ספק שקרבחאל הוא שחקן הגנה פנטסטי ששמו הולך לפניו לטעמי בעיקר בזכות עבודת הלחץ המסיבית והבלתי מתפשרת שלו. בגמר האלופות שם פתח נפצע וזה ללא ספק פתח לאתלטיקו, קראסקו בפרט, אפשרות מדהימה לחגוג על דנילו הנוראי ואפילו להוציא מזה שער שוויון דרמטי. למזלו זה לא הספיק ודווקא מי שאמור היה להיות יריבו של קרבחאל לנבחרת, חואנפראן, החמיץ את הפנדל. כשתשאלו את קרבחאל האם היה שווה להיפצע ולהפסיד את היורו בשביל לראות את קבוצתו חוגגת גביע 11 הוא היה אומר “כן”, אמנם דמעותיו עת יצא מהמשחק מוקדם במחצית השניה אמרו לנו הכל. חבל.

[/FONT][FONT=arial]
[/FONT]
[B]- סנטי קסורלה:[/B] סנטי קסורלה המוכשר מעולם לא היה קלף מנצח ביורו בין אם בתוך השרוול או מחוצה לו, חרף כל 4 הטורנירים אליהם זומן. איש קלאסי למשחק בית 3 או מחליף לקיצונים בלחץ, קסורלה כן היה השחקן החשוב ביותר במלאגה ומשעבר לארסנל, הגיעה ההרגשה כי אם יוכל לקבל את מקומו בנבחרת. זה לא קרה אבל לא בהכרח באשמתו, יש קסורלה אבל הקישור הספרדי הוא המגוון בעולם ועל כן קסורלה אינו בראש הרשימה למרות הכל. דל בוסקה כן היה מזמן אותו לולא פציעתו הקשה שחווה העונה בארסנל, אבל נמנע מלעשות זאת בשל אותה חוסר וודאות עליה צוטט מעלה. דבריו של קסורלה על כך מעציבים: “עבדתי מאוד מאוד קשה, אבל לא היה פרס”.

[B]- דייגו קוסטה:[/B] הטורניר של הספרדי בברזיל 2014 היה אסון. באמת אסון. הבחור נעלם, בקושי קיבל כדורים ובעצם היה צל של עצמו שהזכיר את השחקן שהיה עסוק בלריב עם כל הקבצות בספרד במקום לנצל את הפוטנציאל האדיר שלו. במקום להתאכזב, היה עלינו להבין שדל בוסקה הפיל עליו תיק מטורף מבלי להכין אותו לאחוז מכל זה, בטח ובטח כשאין לו פרטנר בחוד אלא קשרים ועוד קשרים. אבל דייגו קוסטה זכה לביקורות מטורפות על כך בכל מקרה. הטורניר הזה אמור היה להיות ההמשכיות של דייגו קוסטה, ההזדמנות הנוספת שאולי אף הייתה מצליחה בייחוד כשהפעם כן היה מקבל פרטנר - הרי במוקדמות אליהן נגיע מיד שיחק דייגו קוסטה כמה פעמים, לרוב לצד פאקו אלקסר שגם עליו נדבר עוד מעט. בסופו של דבר, פציעתו האחרונה של דייגו קוסטה ממרץ היא זו שהביאה לדל בוסקה להחליט לא להסתכן ולזמנו, שוב בנוגע לציטוטים הנ"ל של המשופם.

[U][B]הדרך לטורניר: אינדיקציה ליורו?[/B][/U]

הסלקסיון הספרדי שיחקה 17 משחקים מאז הכישלון בברזיל, 10 מהם כמובן משחקי מוקדמות ו-7 משחקי הכנה. כל הסיפורת הזאת למעלה לא באמת נותנת לנו אינדיקציה לגבי מיהן הדמויות הראשית בהן דל בוסקה מאמין לקראת היורו והכוונה לתחומים האפורים כמו חלוץ החוד או המגן הימני. במוקדמות היורו, אולם, נוכל לקבל יותר הכוונה. כאן אתייחס למשחקי המוקדמות בלבד, כמו כן אשתדל להתייחס לשחקנים הרלוונטיים לטורניר ולא לראול אלביול שפתח לצד ראמוס במשחק הראשון למשל. ספרד אלופת אירופה הוגרלה לבית מוקדמות 3 עם מקדוניה, סלובקיה, אוקראינה, בלארוס ולוקסמבורג. משחקי הבית התחיל ב-8 לספטמבר 2014 והסתיימו באוקטובר 2015.

[YT]spJzjrj8XPQ[/YT]
[I][U]
[B]8.9.2014: מח’ 1 נגד מקדוניה בבית[/B][/U][/I]: [FONT=arial]הסלקסיון פותחת את המוקדמות בסיוטאט דה ולנסיה נגד מקדוניה ב-8 לספטמבר. ראמוס כבש ראשון בפנדל (העולם לא האמין), פאקו אלקסר הוסיף עוד אחד ובוסקטס סגר 3-1 במחצית; סילבה ופדרו הוסיפו והקמפיין התחיל מצוין עם מאניטה. במשחק פתח חונפראן (!) בימין, פברגאס עם קוקה וסילבה משמאל, פדרו מימין ובאמצע פאקו אלקסר אותו לא תמצאו בטורניר הקרוב.
[/FONT]
[B][U][I]9.10.2014: מח’ 2 נגד סלובקיה בחוץ[/I][/U][/B]: [FONT=arial]ספרד התארחה אצל סלובקיה וחטפה שער מוקדם בדקה ה-17. אחרי עקשנות רבה הצליח פאקו אלקסר להשוות רק בשביל לראות את הסלובקים מחזירים לעצמם את היתרון ממש בהתקפה הבאה. הפסד חוץ כואב 2-1. שינויים מההרכב הקודם לא היו מדי אלא שדייגו קוסטה שפתח הוחלף ע"י אלקסר, חואנפראן נשאר כמגן הימני ופדרו הוחלף באינייסטה.[/FONT]

[U][B][I]12.10.2014: מח’ 3 נגד לוקסמבורג בחוץ[/I][/B]:[/U] [FONT=arial]ימים ספורים לאחר מכן יצאה להתארח בלוקסמבורג. דה חאה פתח במקום קסיאס בשער, קרבחאל במקום חואנפראן ובארטרה לצד פיקה. קוקה ממשיך לפתוח בהרכב ובחוד קוסטה את אלקסר שוב. שערים של סילבה, צמד החלוצים ועוד אחד של ברנאט שנכנס במקום אינייסטה סגרו 4-0 נהדר בחוץ.
[/FONT]
[U][I][B]15.11.2014: מח’ 4 נגד בלארוס בבית[/B][/I][/U]: הרכב אלטרנטיבי נוסף בעיקר באגפים, איסקו וסנטי קסורלה פתחו בצידי המגרש כשמאחוריהם בוסקטס וקוקה. פדרו פתח בחוד לצד פאקו אלקסר. איסקו כבש ראשון כבר בדקה ה-17, 2 דקות לאחר מכן בוסקטס הוסיף את שערו השני בטורניר, פדרו חתם בדקה ה-55. ניצחון 3-0 בנוובו קולומבינו בהואלבה.

[YT]fTcuBznrsOE[/YT]
[U]
[B][I]27.03.2015: מח’ 5 נגד אוקראינה בבית[/I][/B][/U]: אלברו מוראטה פתח במשחק הזה ברמון סאנצ’ס פיחואן, הוא גם כבש את שער הניצחון. איסקו פתח מימין, אינייסטה-סילבה-קוקה-בוסקטס בקישור. 1-0 בסיום.

[B][I][U]14.06.2015: מח’ 6 נגד בלארוס בחוץ[/U][/I]:[/B] אלברו מוראטה פתח לצד פדרו, מאחוריהם ססק את סילבה עם סנטי קסורלה בצד. זהו המשחק הראשון בקמפיין בו קוקה לא פותח ואף לא נכנס כמחליף. אולי זה מסביר משחק די חלש של הנבחרת שנגמר אמנם בניצחון 1-0 משער של דוד סילבה בדקה ה-45.

[B][I][U]05.09.2015: מח’ 7 נגד סלובקיה בבית[/U][/I][/B]: מול סלובקיה עלינו בהרכב מעובה בקישור, לא ההרכב שממנו אני חושש אבל עדיין הרכב שחונק מעט את המשחק, פדרו ודייגו קוסטה שיחקו יחדיו, קוקה עלה מן המחליפים אך לא פתח, ססק פברגאס לעומת זאת פתח הפעם. ג’ורדי אלבה עם גולאסו ואינייסטה בפנדל מנצחים את המשחק 2-0 בנוובו קרלוס טרטיירה שבאוביידו.

[B][U][I]08.09.2015: מח’ 8 נגד מקדוניה בחוץ[/I][/U][/B]: ברוב המוחלט של משחקי הקמפיין פתח חואנפראן, קרבחאל פותח במשחק אצל מקדוניה בפעם השניה בלבד. איסקו וסנטי קסורלה פותחים יחדיו לצד סילבה, דייגו קוסטה וחואן מאטה בהופעתו היחידה בקמפיין. קוקה עלה מן המחליפים שוב. כמו ההרכב שעלה כך גם הניצחון, 1-0 חלש מאוד משער עצמי של המקדונים.

[YT]bHZTcVGojK4[/YT]

[B][I][U]09.10.2015: מח’ 9 נגד לוקסמבורג בבית[/U][/I][/B]: הפעם בנוובו מוניסיפל לאס גוונאס שבלוגרוניו, בארטרה עלה עם פיקה במקום ראמוס, פדרו ומוראטה שיחקו ביחד, ססק וסילבה בקישור. לקח קצת זמן אבל סנטי קסורלה שגם פתח במשחק כבש את השער הראשון בדקה ה-42. פאקו אלקסר החליף את מוראטה הפצוע בדקה ה-33 וכבש צמד במחצית השניה. קסורלה הוסיף גם הוא עוד אחד ובסיום 4-0 כאשר סיפור הבית סגור מזמן.
[B]
[I][U]12.10.2015: מח’ 10 ואחרון נגד אוקראינה בחוץ[/U][/I][/B]: המשחק הנועל את הקמפיין התנהל עם מחליפים נטו: בהגנה פתחו גספאר, אצ’ייטה, נאצ’ו ו… סזאר אספיליקווטה, מה שמעיד על מקומו ביורו הקרוב… תיאגו, ססק וסאן חוסה כקש"א במרכז המגרש, איסקו, אלקסר ובבפעם הראשונה כפותח בהרכב - נוליטו. על הניצחון כאן אחראי מריו גספאר עם שער בדקה ה-21.

~ 7 משחקי הכנה ניהלה ספרד בין לבין, האחרון היה מול רומניה (0-0). לסלקסיון עוד 3 משחקי ידידות לפני הטורניר הגדול, טפו טפו שיגמרו בשלום. 2 היו מספיקים ~

[U][B]הרכבים ומערכים משוערים.[/B][/U]

בשביל הרכב משוער צריך לחבר כמה מרכיבים יחדיו: עונת המועדונים - יכולותיהם של השחקנים ואי יכולותיהם, זה כנראה מה שמשאיר בחוץ את חסוס נבאס למשל; פציעות - דייגו קוסטה לצערנו; קמפיין המוקדמות - דקות המשחק של קוקה עשויות להביאנו להאמין שהוא גם יפתח ביורו עצמו; הקפריזות של ויסנטה דל בוסקה - מעל הכל. כך למשל לא תצליחו להסביר איך פאקו אלקסר כובש 5 שערים בקמפיין המוקדמות, משחק כמעט בכל משחק, בסוף נזרק ולא מזומן בכלל לטורניר.

קשה לקבוע מערך מבלי להסתכל על הכלים שיש לדל בוסקה. מבין רשימת החלוצים שלרשותו רק על מוראטה הוא עשוי לסמוך ואולי פדרו כך שפדרו יפתח לצד מוראטה כשמהצד השני כנראה יעמוד דוד סילבה. אחרת, יעמוד מוראטה לבדו ומסביבו אינייסטה, סילבה, קוקה, ססק \ איסקו. היות ויש סיבה ובסיס להטיל ספק ביכולותיו של פדרו להחזיק על עצמו את חוד הרוחה ביחד עם חלוץ שלא מנוסה במעמדים כאלה בדמות מוראטה, הרי שהאופציה הראשונה לא נשמעת הכי ברת ביצוע והאופציה השניה לא מעודדת מכיוון שלהתקדם ממשחק עם שני קש"א שנכנסים אחד בדרך של השני למשחק עם 4 קשרים התקפיים ואחד אחורי שהם נכנסים בדרך אחד של השני - זה לא באמת להתקדם. מספיק לומר כי על הנייר דל בוסקה עשה החלטות שגויות בזימונים לסגל בחלק ההתקפי וכעת נשאר בלי מספיק כלים. יהיה מפתיע עם זאת לראות את לוקאס ואסקז, שלא שיחק בקמפיין ולמעשה לא שיחק מעולם באף משחק של הנבחרת, מקבל דקות במערך של דל בוסקה. יש כמה דרכים להסתכל על כך בסופו של יום:

[U][B]האופציה האופטימית[/B][/U]:

[U][B]האופציה הפחות אופטימית:[/B][/U]

[U][B]ו… האופציה הריאלית:
[/B][/U]

ואולי אפילו זה לא נכון. מה שבטוח בטוח - דל בוסקה עשוי לפשל כאן בגדול (More than he already has) או לשאוב מים מן הסלע - אפילו להצליח בהימוריו. ומה שקורה כאן בחוד, זהו הימור מדהים. האם שחקן כמו פדרו מסוגל לפתוח בהרכב ולהשפיע (בקמפיין הוא כן כבש). האם מוראטה בשל. כיצד זה יתכתב עם הקישור ומסוגלותו? נחיה ונראה.

[U][B]א[/B][/U][U][B]בודים 2: מעשה ידי דל בו[/B][/U][U][B]ס[/B][/U][U][B][FONT=tahoma]ק[/B][/U][/FONT][U][B]ה.[/B][/U]


[U][B][SIZE=2]
[/SIZE][/B][/U][SIZE=2][FONT=arial]נדוש להגיד, אבל אתה צופה בשחקנים הללו מדי שבוע ויודע בתוך תוכך שהם ראויים להיות מזומנים לנבחרת. מגיעה השעה והבחירה… רחוקה כל כך מן האמת. קשה לקבל את חלק מהזימונים של דל בוסקה ליורו וכבר דשנו בזה. הבה נציין על מספר שחקנים בולטים שאינם נמצאים איתנו בטורניר הזה שלא מפציעה או פרישה, ונשאל בתסכול רב: למה?

  • [B]פאקו אלקסר (ולנסיה)[/B]: כאמור, מלך שערי קמפיין המוק’ של ספרד ליורו עם 5 שערים. מצחיק שהבחור הופיע במרבית המשחקים בין אם פתח או עלה מן המחליפים, לבסוף הוחלט לזמן את אריץ אדוריס. בליגה ולנסיה עברה את אחת העונות הגרועות שלה בהיסטוריה, יותר מזו עם קומאן אפילו, אלקסר שעבר תקופת בצורת של כמה חודשים העונה הוא לא חף מאכזבה אם כי עדיין כבש 15 שערים עבור העטלפים, אבל רבאק - נתת לו הזדמנויות, ראינו כמוך שהיה חיבור ולו הכי בסיסי שיש לשאר הנבחרת שזה יותר ממה שאפשר לומר על דייגו קוסטה, תשאיר אותו בחוץ?

  • [B]חאבי מרטינס (באיירן מינכן)[/B]: אתחיל במשהו די ברור: חאבי מרטינס, שחקן ששמתי עליו עין אישית לפני כמה וכמה עונות כבר, הוא ממש לא האימפריה שהוא היה בבילבאו. אין ספק ששם הוא היה הזאנטי, בעל הבית שמסוגל לשחק בכל פינה במגרש, להיות מנהיג אמיתי ומעל לכל להיות אחד הקשרים האחוריים המרשימים של הליגה. בבאיירן מינכן הוא אינו אותה אימפריה. פפ גווארדיולה רואה זאת ולכן אי אפשר להגיד שהוא חלק אינטגרלי וקבוע בהרכב הבווארי, אבל א’ - תרומתו עדיין משמעותית ביותר בכל דקה שבה הוא משחק וב’ - באמת? מארק בארטרה? אין דבר שהייתי רוצה יותר מלהצדיק את זימונו של הבלם המוכשר הזה אך נראה שסוף סוף גם אחרי טענותינו ללואיס אנריקה על אי שיתופו במשחקים, כשהוא קיבל הזדמנויות הוא לא היה מרשים מספיק לאורך זמן על מנת לשמור על יציבות. בפועל אין זה אומר שהוא לא היה משתפר כי איכויותיו ידועות לכל אוהד בארסה אמיתי ומבחינתי לבחור יש את כל הנתונים בשביל לקחת את מקומו של מסצ’ראנו אפילו. אבל זה לא המקרה וזימונו לטורניר הזה לאחר שפשוט לא שיחק העונה, בעוד שחאבי מרטינס יושב פנוי ומחכה, זה לא פחות מהזיה אחת מטורפת הגובלת בשערוריה. אגב באיירן מינכן, הוא לא יזכה לסעיף משלו אבל… ברנאט מישהו?

  • [B]נאצ’ו מונריאל (ארסנל)[/B]: כבר הזכרתי את הבחור כאן. אז נכון שיש את אספיליקווטה שמסוגל לשחק על פני ג’ורדי אלבה, אבל לא לגמרי. ודווקא אחרי עונה בה נאצ’ו מגיע עם ארסנל לסגנות הפרמייר מה שלא קורה כל עונה - הייתם חושבים שיהיה מקום לעוד מגן שמאלי במקומו של ג’ורדי. מונריאל נשאר בחוץ עם זאת למרות שכבר היה חלק מהטורניר הקודם. לכו תבינו.

  • [B]חואן מאטה (מנצ’סטר יונייטד)[/B]: יבלת הצרות של הנבחרת, כך סיכמנו, היא סצנת ההתקפה. ואז אתם רואים את חואן מאטה המוכשר, אחת מנקודות אור ממש לא רבות ביונייטד הזו, אחרי עונה בסך הכל טובה עם 10 שערים ו-8 אסיסטים, מושלך הצידה לטובת פדרו ו… שוב, אדוריס. מה שמצחיק לא פחות היא ששחקן כמו חואן מאטה משחק היטב היטב למערך אליו דל בוסקה מכוון ורגיל.

ויש עוד, הו בהחלט יש עוד: דניס סוארס (ויאריאל), דה מרקוס (בילבאו), יורנטה (סביליה), חסה (ריאל מדריד), איניגו מרטינס (סוסיידאד). הרשימה הולכת אף רחוק מכך אבל נצטרך להסתדר ולהתמודד עם מה שיש.
[/FONT][/SIZE][U][B][SIZE=2]
ה[/SIZE][/B][/U][U][B]גענו ליורו.
[/B][/U]

כאמור, הסלקסיון תעצור בעוד 2 תחנות הכנה לפני שתמריא לה לצרפת.

  1. ביום רביעי שיגיע תגיע הנבחרת לסלצבורג שם תפגוש בנבחרת דרום קוריאה (1.6, 17:30).
  2. ביום שלישי בעוד שבועיים תארח הנבחרת את גאורגיה בקולוסיאום אלפונסו פרס של חטאפה (7.6, שעה לא ידועה).

ביום ראשון האחרון, אגב, פגשה בבוסניה באיצטדיון סט. גאלן שבשוויץ. ספרד עם נוליטו בהרכב ניצחה 3-1 מצמד של נוליטו ואחד של פדרו.

ספרד הוגרלה לבית ד’ הלא פשוט עם צ’כיה, טורקיה וקרואטיה. ב-13 ביוני תתחיל את הטורניר:

[B]* 13.6 - משחק מס’ 1 - נגד צ’כיה (אצטדיון המוניסיפל בטולוז). 16:00, שידור ישיר בערוץ 22.
[/B][B]

  • 17.6 - משחק מס’ 2 - נגד טורקיה (האליאנז ריביירה בניס). 22:00, שידור ישיר בספורט 1.
    [/B][B]
  • 21.6 - משחק מס’ 3 - נגד קרואטיה (נובה סטאד דה בורדו). 22:00, שידור ישיר בערוץ 22.
    [/B]
    [U][B]ת[/B][/U][U][B]חזיו[/B][/U][U][B]ת, [/B][/U][U][B]ציפ[/B][/U][U][B]י[/B][/U][U][B]ו[/B][/U][U][B]ת וסיכום.
    [/B][/U]

התחזית נראית פסימית מראש והיא משחירה במקצת את הציפיות. רוצה לומר, ההחלטות של ויסנטה של בוסקה לא רק שאינן מקדמות את הנבחרת אלא מרגרסות אותה משהו, ואז הרי שאין שום טעם בציפייה חסרת משמעות של “לא לבייש את הסמל” או משהו בסגנון. פחות רלוונטי.

אחת הבעיות הבולטות בעיניי היא שהשינויים שהנבחרת עברה, אם בכלל - כי מערכית לא בטוח שעבר כאן איזשהו שינוי - לא הגיעו מהחלטות נועזות או יצירתיות של דל בוסקה אלא כי זה נכפה עליו, כי השינויים שהקישור והחוד היו חייבים לעבור הינם כורח המציאות, עובדה קיימת שנוצרה עקב פרישות של אחדים וירידות דרסטיות ביכולות של אחרים ולא נראה שדל בוסקה הסתכל היטב בעולם הכדורגל הספרדי הכה מגוון לפני שלקח את החלטות הסגל שלו. נראה שהוא הלך לראש הרשימה ולקח משם את ה’חמים’ ביותר אך בשביל כן להראות יוזמה, נתן את המפתחות למוראטה למשל, כמו שארגונייס עשה עם דוד וייה (אני מתנצל על ההשוואה המגוחכת, אני מוכרח להשתמש בכל אמצעי שיש בשביל להבהיר את הנקודה). ומוראטה שיחק במוקדמות אך כמה? וכמה נוליטו שיחק? והאם צפית בעונה של פדרו בכלל?

ואם חייבים: בסך הכל רביעיית ההגנה של הנבחרת טובה ומגיעה לאחר עונה פנטסטית, זה כולל את הקשר האחורי בכושר הטוב באירופה, סרג’י בוסקטס. גם הקישור מגיע ביכולת טובה ואם דל בוסקה יחליט לפתוח עם קוקה ולא עם ססק למשל זה עשוי לעבוד. הבעיה שוב עלולה להיות הסתמכות על חלוץ חוד יחיד כמו בטורניר שעבר והקושי לשבור הגנות בצורה כזו. עם זאת, עבודה עם קישור התקפי כן עשויה להפעיל לחץ על היריבה ולהשיג תוצאות טובות כי הכישרון תמיד שם. גם הפעם, נחיה ונראה.

משתם ונשלם לו קמפיין המונדיאל האחרון בתוך שבוע בערך, ידענו שלנבחרת הזו דל בוסקה לא יכול עוד לתרום. האם נדבר אחרת לו ספרד תזכה? לו ספרד תגיע רחוק? לו רק תצליח לחדש ולצאת מכבלי השלשלאות של דל בוסקה מהקמפיינים הקודמים? I for one לא מודאג. אני מסתכל על כמות הכישרונות בספרד ועל ערך הקבוצתיות המקודש הזה שקיים בנבחרת הזו, ברור לי שגם אחרי דל בוסקה נמשיך לבעוט וחזק. אבל קודם כל, הסלקסיון הספרדי מגיע ליורו 2016 בתקווה להגן על תוארה היוקרתי ולהשיג מהכבוד האבוד שנותר לו ברגלי הולנד, בברזיל, אבל בעבר.

[B][U][I][B]~!!!Que Viva España!!!~[/B][/I][/U][/B]


(Sasha) #4

:clap2: :bow:


(Tomerick) #5

בהצתה מאוחרת: דיברנו כבר על משחק ההכנה של ספרד נגד בוסניה (3-1). לפני 3 ימים פגשה בנבחרת דרום קוריאה לעוד משחק הכנה שהתקיים לו ברד בול ארנה בסלצבורג, אוסטריה.

זה התחיל בבעיטה חופשית פשוט מדהימה של דוד סילבה, המשיך בטעות שוער איומה מול אלברו מוראטה שהסתיימה בשער של ססק פברגאס, עוד שער שהגיע מבישול של אספיליקווטה והטעיה נהדרת של הכובש נוליטו. 3-0 במחצית. השער הרביעי הוא של אלברו מוראטה מקרן אותה הרים תיאגו, החמישי הוא שוב של נוליטו מעוד קרקס בהגנה וזהו שער הרביעי בשני משחקים (!) בנבחרת. הקוריאנים המובסים הצליחו לצמק מכדור שנגע בברונו סוריאנו ושינה כיוון אל תוך השער, אבל שוב המכה הסופית הייתה של אלברו מוראטה בשער של חלוץ גדול עם חוש נהדר לשער.

הנה התקציר:

[YT]ZaE4G3Gs0MA[/YT]
[U]
הנה ההרכב שפתח מול דרום קוריאה[/U]: קסיאס, ביירין, פיקה, בארטרה, אספיליקווטה, סוריאנו, סילבה, פברגאס, אינייסטה, מוראטה, נוליטו.

משחק הכנה אחרון בהחלט יתקיים ביום שלישי הקרוב מול גאורגיה (21:35, ספורט 1) והפעם על אדמת ספרד, באיצטדיון הקולוסאום אלפונסו פרס של חטאפה, מדריד.


#6

עפ"י ה-Marca, אלבארו מוראטה סובל מפציעה קלה בגיד בעקבות משחק הידידות האחרון של ספרד. החלוץ נבדק אמש והרופאים הרגיעו אותו ואמרו לו שהוא יוכל לשחק ביורו, אבל יכול להיות שהוא ייאלץ להחמיץ את משחק הפתיחה.


(RONNY-BARCA) #7

[RIGHT][FONT=inherit][U][B][FONT=inherit]אופ"א חשפה אתמול את מספרי החולצות של שחקני נבחרת ספרד לקראת יורו 2016:[/B][/U][/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT]
[/RIGHT]
[RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]1 - איקר קסיאס[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]2 - ססאר אספיליקואטה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]3 - ג’רארד פיקה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]4 - מארק בארטרה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]5 - סרג’י בוסקטס[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]6 - אנדרס אינייסטה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]7 - אלברו מוראטה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]8 - קוקה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]9 - לוקאס ואסקס[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]10 - ססק פברגאס[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]11 - פדרו רודריגס[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]12 - הקטור בלרין[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]13 - דוד דה חאה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]14 - טיאגו אלקנטרה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]15 - סרחיו ראמוס[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]16 - חואנפראן[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]17 - מיקל סן חוסה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]18 - ג’ורדי אלבה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]19 - ברונו סוריאנו[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]20 - אריץ אדוריס[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]21 - דוד סילבה[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]22 - נוליטו[/FONT][/RIGHT]
[/FONT][RIGHT][FONT=inherit][FONT=inherit]23 - סרחיו ריקו[/FONT][/RIGHT]
[/FONT]


(Raulito-7) #8

נבחרת ספרד תקיים הערב את [U]משחק ההכנה האחרון שלה[/U] לפני תחילת היורו כשתשחק נגד גיאורגיה במגרשה של חטאפה, הקולוסיאום אלפונסו פרס(21:45). אחרי שבשני המשחקים הקודמים כבשה עשרה שערים בעיקר בזכות נוליטו הלוהט שהרשית ארבעה - בספרד רוצים לראות המשכיות בחלק הקדמי, אולם דווקא עמדת השוער תופסת את מרבית הכותרות. דויד דה-חאה יהיה זה שיפתח בהרכב. דל-בוסקה יודע שרגע האמת מתקרב והוא חייב להגיע להחלטה. “זה חלק מהמקצוע, צריך לקבל החלטות”, אמר המאמן. במשחק הזה אנחנו צפויים לראות גם את שחקני אלופת אירופה ריאל מדריד וסגניתה אתלטיקו מדריד - סרחיו ראמוס, חואנפראן, קוקה ואף לוקאס ואסקס שיתופקד בכנף. אדוריץ’ יהיה חלוץ השפיץ הפעם. נוליטו שומר על מקומו. ב-AS טוענים שססק וטיאגו יקבלו הזדמנות באמצע - גם כן אפשרות שנראית סבירה

[B]הרכב משוער[/B]: דה-חאה; חואנפראן, ראמוס, פיקה, ג’ורדי אלבה; בוסקטס, קוקה, אינייסטה; דויד סילבה, נוליטו ואדוריץ’;


(Ehud) #9

נבחרת ספרד תסיים הערב (21:45, שידור ישיר בספורט 1) את הכנותיה לקראת יורו 2016 עם משחק חגיגי מול גיאורגיה בקולוסיאום אלפונסו פרס של חטאפה.

שבוע בדיוק חלף מאז שויסנטה דל בוסקה פרסם את הסגל הסופי לקראת אליפות אירופה הקרובה, כאשר רוב הזימונים גרמו לתקשורת להיות שבעי רצון מ-23 השחקנים שיגיעו לצרפת. כעבור יממה הסלקסיון פגשה את דרום קוריאה והתעללה בה עם 1-6 מהדהד, מספר ימים בלבד אחרי שהשיגה ניצחון נוסף בדמות 1-3 על בוסניה והרצגובינה.

האופטימיות בהחלט נמצאת באוויר ורגע לפני שה’לה רוחה’ חוצה את הגבול, הוא תתמודד כאמור במשחק הכנה אחרון מול גיאורגיה לעיני האוהדים הספרדיים המשולהבים. רגע לפני המשחק, ויסנטה דל בוסקה ערך את מסע"ת המסורתית ואמר:

“אני מאוד מרוצה מאיך שמתפתח כרגע מחנה האימונים. צפיתי בצ’כיה , היא קבוצה מאורגנת היטב. אני לא חושב שמדובר ביריבה קלה. אנחנו יודעים איך אנו רוצים לשחק מול גיאורגיה, אנחנו ניישם זאת עם השחקנים שלקחנו אותם בחשבון. אנחנו נגד כל סוג של אלימות. הסגל הספרדי צריך להיות מה שמאחד את האנשים. בנוגע לעמדת השוער, אני לא צריך לבצע כרגע שום החלטה בנושא”.

מן העבר השני, הנבחרת מברה"מ לשעבר חוותה קמפיין חלש במוקדמות יורו 2016, כאשר סיימה במקום ה-5 בבית לא פשוט שכלל את גרמניה, פולין, אירלנד, סקוטלנד וגיברלטר. מאז, היא קיימה 5 משחקי ידידות והמשיכה במגמה השלילית עם הפסד באסטוניה, תיקו באלבניה, תיקו ביתי מול קזחסטן ובשבועיים האחרונים התמודדה מול נבחרות שמתכוננות לאליפות אירופה, אך גם הפעם אכזבה עם הפסד 3-1 בסלובקיה והפסד 5-1 ברומניה.

במבט על ההיסטוריה, ספרד פגשה את גיאורגיה פעמיים בלבד בעבר. זה קרה לא מזמן במוקדמות מונדיאל 2014, כאשר ממשחק החוץ חזרה עם ניצחון 0-1 דרמטי משער מאוחר של רוברטו סולדאדו ובמשחק הבית שנערך באסטדיו קרלוס בלמונטה של אלבסטה, הסלקסיון השיגה ניצחון 0-2 חלק משערים של אלברו נגרדו וחואן מאטה.


(sh4rky) #10

איך דל בוסקה מתלבט לגבי עמדת השוער?
קסיאס מגיע לאחר עונה גרועה ביותר, בה זכה בתואר המפוקפק השוער הגרוע ביותר של פורטו מזה 15 שנה (ממש לא עונה ‘סבירה’ כפי שצוין בסיקור הנפלא פה), כשאפילו הנשיא של הקבוצה יוצא עליו בתקשורת.
גם העונות שלפני כן לא היו מזהירות מבחינתו, בלשון המעטה. מניח שאוהדי ריאל עדיין זוכרים את השער של אתלטיקו ב-2014, שאלמלא ראמוס בדקה 93 היה דוחה את חגיגות הדסימה בשנתיים.
דה חאה מגיע אחרי 3 עונות מצוינות, עם תצוגות ברמה הכי גבוהה שאפשר שבוע אחרי שבוע. קשה לזקוף לחובתו יותר מטעות אחת במשך כל התקופה הזו. הציג יציבות יוצאת דופן בנוסף להצלות שמביאות נקודות יותר משערים של חלוצים.

הבדיחה הזו עם הכבוד לקסיאס, שמזמן אבד עליו הכלח, עלולה לעלות לספרד בטורניר. אפילו הפסד אחד יסבך את המצב שלהם ואין להם יותר מדי משחקים לתקן.


(Tomerick) #11

בעוד עשר דקות משחק ההכנה האחרון של הסלקסיון מתחיל, הנה ה-11 של דל בוסקה:

[B]דה חאה.
חואנפראן, ראמוס, פיקה, אלבה.
ססק, בוסקטס, תיאגו.
ואסקז, אדוריס, נוליטו.[/B]

  • הרכב שמלא בחלקו ההגנתי וחסר בחלקו ההתקפי בשל היעדרותו הצפויה מהמשחק הזה של אלברו מוראטה הפצוע. מקווה שהילד ישוב בקרוב.

(האחיין של קרלס) #12

[QUOTE=sh4rky;1683091]כשאפילו הנשיא של הקבוצה יוצא עליו בתקשורת.[/QUOTE]

לא שאני לא מסכים איתך, אבל בפורטו הכחישו בתוקף את הדיווח הזה בטענה שמדובר בציטוט מפוברק, ואף איימו לתבוע את מי שפרסם את השמועה. לטענתם הם “שבעי רצון לחלוטין מקסיאס ורוצים להאריך לו את החוזה” ו-“לחשוב שהמועדון לא מרוצה ממנו זה מגוחך”.


(רוני) #13

עוד סיבה לדאגה ולחץ במחנה הספרדי אחרי הפסד 1-0 לגאורגיה בניסוי הכלים האחרון לקראת הטורניר. הספרדים עם כמעט 80% אחזקת כדור.

[U]תקציר המשחק :[/U]
[YT]T0RsSBHMbJo[/YT]

והיה רגע אחד של פחד עבור הספרדים כאשר בוסקטס יצא בזול אחרי היתקלות ראשים עם שוערה של גאורגיה אך הוא נשאר במשחק והוחלף מאוחר יותר.


(Ehud) #14

הספרדים הגיעו להמון המון הזדמנויות ואפילו די בקלות אבל סבלו מחוסר דיוק מעצבן למדי בנקודה ששמה גם את הכדור ברשת, כולל בעיטה מסובבת אדירה של תיאגו לקורת השער הגיאורגי.

אין ספק שלספרד יש את הכלים להגיע לכמה מצבים שהיא רוצה אבל זה הכל יהיה תלוי בדיוק באותו יום של הרגל/ראש של אדוריס ונוליטו שיהיו האלה שצריכים לכבוש בשבילה בכל מערך המוסרים ומניעי הכדור האדירים האלה.


(Raulito-7) #15


[U]שער המארקה:[/U]
[B]“אתם לא יכולים להיות כמו מתים”[/B] - כותרת די תוקפתנית של שער המארקה.
די נדיר ששער העיתון חוזר על אותו מונח טריליון פעם.
ככה זה ששישה ימים לפני משחק הבכורה שלה ביורו - אלופת אירופה המכהנת מפסידה 1:0 לגיאורגיה - מקום 137 בעולם.
דל-בוסקה מנסה להרגיע - “אנחנו ניצבים בפני אתגר גדול מאוד ואני מאמין בנבחרת. אנחנו לא צריכים להתאבל עכשיו”.

  • גם בשאר כלי התקשורת קוטלים - ‘הפסד מביש’

לוקאס ואסקס ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ספרד כשפתח בהרכב.
[B]ספרד: [/B]דויד דה חאה, חואנפראן (הקטור ביירין/46), סרחיו ראמוס (סן חוזה/46), ג’רארד פיקה, ג’ורדי אלבה, סרחיו בוסקטס (פדרו/76), טיאגו אלקנטרה (קוקה/46), לוקאס ואסקס (דויד סילבה/62), ססק פברגאס (אנדרס אינייסטה/46), נוליטו ואריץ אדוריץ.


(Tomerick) #16

מה שמביש זו הכותרת הזאת. יש משחקים כאלה, מה לעשות. דל בוסקה לא עלה עם הרכב אופטימלי, בלי סילבה ואנדרס ועם לוקאס ואסקז שפשוט לא שיחק קודם. לפני כן 6-1 על דרום קוריאה, לא נבחרת פחות טובה מגיאורגיה. די לפוצץ מעבר לכל פרופורציה.


(Raulito-7) #17

יורו 2016 מתחיל - והנה פוסט שאני חייב לכתוב.

[B]Con todos La Roja! Euro-Mundial-Euro[/B]

[B]Que Viva España![/B]

[RIGHT]

יורו 2016 מתחיל. שקלתי לצרף תמונה של איקר מניף עוד גביע אבל אני מקווה שתהיה תמונה עדכנית יותר בסיום. היו אחריו כאמור את איקר, ראמוס וגם דויד ויאה - אבל ראול הוא כמובן השחקן שבגללו אני אוהד הסלקסיון, אוהד את נבחרת ספרד. חורה לי שהוא לא זומן ליורו 2008 למרות שהמציא את עצמו מחדש בריאל מדריד ושלא היה חלק מההצלחה המטורפת של הנבחרת. אני זוכר את המונדיאל הנהדר שלו בשלב הבתים(2002) ומשוכנע שללא הפציעה המטופשת הזו הוא היה מביא את ספרד רחוק, אולי לגמר נגד ברזיל.

מי שכן היה חלק מההצלחה הוא הקפטן שירש אותו - איקר קסיאס. זקנתו מביישת את נעוריו, ללא ספק, ואסון אם דה-חאה יסופסל בטורניר. אבל אסור לשכוח מה איקר תרם לנבחרת. בכמה משחקים חשובים הוא לא ספג. השחקן הספרדי הגדול בהיסטוריה(או.קיי, יש כאלה שיאמרו צ’אבי או אינייסטה - גם נכון)… לא לזמן אותו בכלל ליורו? הגזמתם.

אני זוכר איך הנבחרת שידעה רק אכזבות ‘יצאה מחושך לאור’ כשהדיחה את איטליה ברבע גמר היורו. את השער של טורס שהוציא את קמאצ’ו מדעתו בגמר ב-2008; במונדיאל 2010 הנבחרת פתחה עם הפסד וכשאמרתי לאבא שלי ‘אתה תראה - ספרד זוכה’ - הוא צחק עליי. כמובן ששוב ניצחנו בדרך את גרמניה ובגמר היה אנדרס בעל הנס. איקר לא יכול לעצור את הדמעות ואחר-כך דופק נשיקה לשרה קארבונרו; וכמובן יורו 2012, ההתעלות האחרונה עם הגמר הכה חד-צדדי נגד איטליה. נכון, זו לא הייתה ‘שירה בתנועה’ כמו נבחרת צרפת של זידאן וגם לברזיל של רונאלדו ורונאלדיניו היה יותר קסם, אבל קצת כבוד לנבחרת שעשתה מה שאף אחת לא עשתה לפניה.

דור הזהב של ספרד הוציא מעצמו מאה אחוז ואני מודה שלא שבעתי מכל ההצלחות אבל כן, הטירוף סביב הנבחרת מעט קטן מבחינתי. מה שהנבחרת הזו עשתה בארבע שנים - יש נבחרות שלא עושות לאורך כל הדרך(אהמ, אהמ - אנגליה למשל), ככה שאין שום תלונות. אחרי הפיאסקו במונדיאל 2014 - התקשורת לא הייתה יכולה לשחוט - “אנחנו לא מסוגלים לכעוס, תודה רבה על כל מה שנתתם”, נכתב בשער ה-AS. הנבחרת סובלת מהיעדר רעב ותשוקה, סגל שלא עבר מהפכה מספקת, מאמן מקובע, והכל שוב יפול על רגליו וכתפיו של אנדרס אינייסטה וגם נוליטו. מצד אחד זה נראה כמו היורו של המארחת צרפת. מצד שני - גם אלופת העולם גרמניה מגמגמת, איטליה מציגה נבחרת רעה, אנגליה תפסיד לעצמה ואני לא מתרשם מההייפ סביב בלגיה. לא הייתי ממהר להספיד את ספרד. יש לי רק בקשה אחת: איקר עולה שוב על הפודיום ומניף עוד גביע. ואז הוא יוכל לפרוש בשקט.

[/RIGHT]

ברמה המקצועית יותר, אני חושב שספרד מגדלת עוד ועוד ועוד שחקנים עם איכויות גבוהות בקישור אבל לגבי השאר יש פספוס. דויד סילבה מעולם לא היה משמעותי באמת בנבחרת למרות שהוא השחקן שכבש הכי הרבה שערים בסגל הנוכחי. דור החלוצים הנוכחי די מאכזב. אדוריץ’ הוא האנטיתזה לסגנון המשחק ולגבי מוראטה גם קיים סימן שאלה אם כי הוא היה צריך לשחק לאורך כל המוקדמות ולא פאקו אלקסר למשל. נוליטו ואינייסטה יהיו אחראים על הקסם ואני מקווה שתמיכת המגנים תהיה איכותית. יצא לי לדבר עם חברים על נבחרת ספרד ועתידה. אם נשווה כל דור של ספרד לדור הזהב שלה אז כמובן שתהיה אכזבה, יכול להיות שדור כזה שגם ידע להתעלות במאני-טיים - לא יחזור. אבל לדעתי הסגל הנוכחי פחות טוב ממגוון הכשרונות של יורו 2004 למשל ואם נסתכל רק על ההתקפה אז במונדיאל 2002 עם ראול, מריינטס, ואלרון ואחרים - היה קצת יותר מעניין. מדברים הרבה על מרקו אסנסיו אבל צריך לזכור איפה בויאן משחק היום ומה חשבו שיהיה. איסקו עדיין ‘נמצא באיזור’ של הנבחרת אבל הוא לא עשה את קפיצת המדרגה. נכון שגם אינייסטה לא היה שחקן של מספרים, ועדיין. מבין השחקנים שבחוץ - חסה רודריגס היה בדרך להיות שחקן על לדעתי ובורג חשוב גם בנבחרת אבל הוא לא באמת חזר שלם מאז הפציעה ההיא. מעניין אותי עד כמה דל-בוסקה ישתמש בלוקאס ואסקס, אולי הוא יפתיע.

היה לי דיון מעניין גם בנוגע לקשרי הכנף. אני לא מחזיק מחסוס נאבאס וחושב שהוא מאוד לא רב-גוני, עם כל הכבוד לבעיות המנטאליות. גם בסיטי הוא לא הפך לשחקן טוב יותר. לדעתי חואקין סאנצ’ז בעל סגנון משחק ייחודי ומי שהימרו שיירש את מקומו של פיגו בריאל מדריד, וגם חוסה אנטוניו רייס, ההוא שלא רוצה לעבוד קשה וסובל מטמטום טהור - היו טובים ממנו או מוכשרים ממנו. רייס פתח בסערה במדי ארסנל כשהצטרף אליה והוא יכל לשחק גם כחלוץ שני. הוא היה גולר.


(Raulito-7) #18

[B]דויד סילבה[/B] הוא הכובש המוביל מבין סגל שחקני נבחרת ספרד עם 24 שערים(2 מהם ביורו האחרון כולל אחד בגמר נגד איטליה) וגם מהמנוסים ביותר - 98 משחקים. הקשר בראיון קצר לתקשורת:

"תמיד הרגשתי חשבתי מאוד בנבחרת. זכיתי איתה פעמיים באליפויות אירופה ושיחקתי בשלבים המתקדמים יחסית. זה היה רגע מדהים, היפה ביותר בקריירה שלי.
“אנו מסוגלים להגן על התואר. התשוקה שלנו לנצח לא נגמרת ואנחנו יודעים כמה זה חשוב לקהל. בנבחרת אתה חייב לתפוס אחריות מההתחלה אחרת לא תשחק יותר”.
הקשר ממנצ’סטר סיטי סיפר על התחושות הקשות אחרי ברזיל 2014 והודה שאחרי המונדיאל גם ברמה האישית הרגיש ‘לא טוב ולא חשוב’ אבל ‘למדתי מאז לא לוותר לעולם. אני מצפה מאוד לטורניר הזה אחרי עונה קשה מבחינתי במדי הקבוצה’. ואכן, סילבה כבש 4 שערים בלבד העונה -הרקורד הגרוע ביותר מאז עונת הבכורה שלו בליגה הספרדית הראשונה במדי סלטה ויגו(2005/6). סילבה נשאל על הזיכרון הטוב ביותר שלו במדי הנבחרת והפתיע כשלא דיבר על אחד הגמרים - “הזיכרון הטוב ביותר שלי בנבחרת הוא הבכורה שלי. לואיס ארגוניס לא רק הרכיב אותי בגיל 20 אלא נתן לי את כל הביטחון שבעולם. הייתי עולה לשחק על כר הדשא מאוד רגוע אחרי השיחות איתו”.
לגבי דה-חאה אמר סילבה כמובן שהנבחרת בוטחת בו והיא לא תושפע ממה שקרה וגם השחקן עצמו לא. לסיום הוא דיבר על שני חברים - ‘סאנטי קאסורלה סבל ממזל רע בגלל הפציעות’, וגם על נוליטו - ‘הוא החידוש המרענן של הנבחרת, הייתה לו עונה מצוינת בקבוצה והוא יתרום המון לספרד’.

קרוב ל-60% מהאוהדים בסקר ה-AS סברו שאיקר קסיאס יפתח בהרכב מחר. דל-בוסקה תירגל את [B][U]ההרכב הבא[/U][/B] לפני יומיים:
קסיאס| חואנפראן, ראמוס, פיקה, ג’ורדי אלבה| בוסקטס, אינייסטה, פברגאס| דויד סילבה, נוליטו ומוראטה
ההתלבטות הגדולה של המאמן היא בנוגע לפרטנר של בוסקטס ואינייסטה. המאמן שקל לשלב גם את קוקה או טיאגו אבל בחר בססק שידוע בתנועה החכמה שלו לרחבה וגם היה חלק ממחנה האימונים של הנבחרת כבר מהיום הראשון בניגוד לקוקה שהגיע באיחור בגלל גמר ליגת האלופות. גם טיאגו הגיע באיחור קל. אלבארו מוראטה התאושש לחלוטין מפגיעה בגיד בברכו ודל-בוסקה אוהב את הניידות והמהירות שלו.


(Pedja Mijatovic) #21

מחצית מספיקה כדי לקבוע שספרד ממשיכה במסורת הנבחרת המשעממת ביותר בטורניר. וזה כל כך חבל, עם הסגל שיש לה. זה לא שהמטרה היא לבדר את הקהל, אבל איזה משעמם זה לראות אותם.
נוליטו פשוט לא לרמה הזאת, משחק די מביך. ססק גם הוא לא איתנו. ואסקז+קוקה אין וזה יהיה הרבה יותר כיף.

מוראטה לעומת זאת, למרות שלא כבש (ואני מאמין שעוד יכבוש), מראה שיש לסמוך עליו כ9 המוביל שיושב בול על הנבחרת. השחקן הכי טוב על המגרש ביחד עם אינייסטה, התנועה המעולה בשילוב עם הפיזיות והטכניקה מובילה אותו להרבה הזדמנויות.


(moshe34) #23

מוראטה השחקן הטוב במגרש?
אני שונא את ספרד כי היא פשוט מבזבזת את איניסטה .
הוא רמה אחת מעל כולם.
כמה פעמים אפשר להיתפס בנבדל?


(Pedja Mijatovic) #24

[QUOTE=Cerv;1683829]מחצית שכזאת והמסקנה שלה היא ש[I][U][B]ספרד[/B][/U][/I] היא הנבחרת המשעממת… ?
אוקייי…

איך לדעתך צריכה להיראות קבוצה שתוקפת במשך 45 דקות מול עשרה שחקנים מאחורי הכדור על בערך מרחב של 30 מטר מהשער וזהו?[/QUOTE]

כמובן שהתכוונתי שהיא הנבחרת שהכי משעממת בהתאם לפוטנציאל שלה. מן הסתם אני לא משווה את ספרד לצ׳כיה או לרוסיה.
נבחרת ספרד עם השחקנים הכי טובים בעולם, ומשחקת את הכדורגל הכי הפחות אטרקטיבי והכי משעמם מצד כל הגדולות. אפילו קרואטיה וויילס שיחקו יותר מהנה מזה.
לשאלתך- לדעתי היא צריכה לעשות לפחות פעולה [U]אחת[/U] לא שבלונית שתנסה לשבור את הבונקר של היריבה. כל מה שספרד עושה זה לבנות על המסירות הנפלאות של אינייסטה למוראטה ולנוליטו שבנבדל תמידי. סילבה, ססק ונוליטו עם 0 יצירתיות. אפילו חואנפרן ואלבה בינתיים לא תורמים מספיק, כשזה ה-כלי לפריצת בונקר.

MOS, מלבד אינייסטה מי הכי טוב בספרד? מוראטה עשה הכל נכון ורק מחוסר מזל עדיין לא כבש. את בוסקטס וחוליית ההגנה אני לא מחשיב כשחקנים פעילים הם לא נתקלו בהתקפה אחת.