שמינית גמר #6 :: אחרי 8 שנים, ספרד מודחת מהיורו! איטליה ברבע הגמר!


(Tomerick) #1


(Tomerick) #2

לא הרבה נבחרות ביורו הזה, בטרם התחיל, היו בעלי סימני שאלה כה גדולים כמו נבחרת ספרד. בעמדת השוער, מודה ועוזב ירוחם, לא הצבתי זאת כשאלה בכלל: גם לאחר עונה לא משהו איקר קסיאס היה נחשב עדיין לשוער הראשון של הנבחרת ופתח ב-7 מתוך 10 משחקי המוק’ לעומת 3 משחקים של דה חאה. עם זאת, היכולת של סאן איקר אינה כפעם לעומת דה חאה ש… הוא לא השוער הספרדי הטוב ביותר שניתן להעלות על הדעת, הוא לא היה או יהיה קסיאס לעולם, אבל הוא צעיר וכרגע ביכולת טובה יותר. עמדת המגן הימני הייתה פנויה זמן רב מדי. פעם היה פויול, פיקה וראמוס בימין. ב-2012 ארבלואה השתלט על העמדה וב-2014 בכלל הלכנו לאיבוד. הפעם לא היה ספק שזה של חואנפראן טורס, על אחת כמה וכמה לאחר פציעתו של דני קרבחאל הנהדר. צ’אבי אלונסו סיים את חלקו בנבחרת מה שגורם לנו לשאול מי אם בכלל ישחק לצד סרג’י בוסקטס, בנימה גבוהה יותר צ’אבי הרננדס מחוץ לנבחרת ספרד זה דבר שקשה לדמיין אבל גם בהיעדרותו מוכרחים להמשיך, השאלה מי בדיוק. לבסוף, גם עמדת החלוץ לא הייתה ברורה, אין טורס או וייה הפעם, גם חלוצים כמו יורנטה, דייגו קוסטה או אפילו פאקו אלקאסר שהיה מכוכבי המוק’ - אינם בנמצא.

אז ניסינו לשער וניסינו, ניסינו לחשוב על התסריט האופטימי ביותר וכיצד הוא מתנגש עם העובדה שויסנטה דל בוסקה הוא המחבל מס’ #1 של נבחרתו ולא באמת יודע מה טוב עבורה, מיהם השחקנים הראשיים ואיזה החלטות ראוי לקבל. אתם יודעים, דברים לא כאלה חשובים אבל אולי רק קצת קצת אלמנטריים. נאלצנו לחיות עם מחשבות על מערך מחניק במקצת ועוד לנסות להתעלם מהחששות לגבי חוסר ריענון בהרכב.

הנה מה שהתקבל עד כה. דל בוסקה הוא המאמן היחיד למיטב ידיעתי שפתח עם אותם 11 שחקנים בכל 3 משחקי שלב הבתים: דה חאה בשער; פיקה וראמוס במרכז ההגנה; אלבה וחואנפראן באגפים; סרג’י בוסקטס כקש"א יחיד כשלידו ססק פברגאס ואנדרס אינייסטה; דוד סילבה באגף ובורח לקישור ההתקפי, נוליטו מן העבר השני; בחוד אלברו מוראטה. [U][I]זה גם ההרכב המשוער למחר[/I][/U].
[U][B]
משחק #1 נגד צ’כיה (ניצחון 1-0)[/B][/U]: נוצרה האשליה כי דל בוסקה הדהים בעלייתו למשחק זה עם נוליטו בהתקפה, אך אלטרנטיבות כמו אדוריס לא נתנו הרבה מקום לספק. כן גם לוקאס נמצא שם אך מיעט לשחק בנבחרת אפילו יותר מנוליטו שהופיע פעם או פעמיים במוק’, אבל הימורים it is. המשחק הראשון היה קשה כמו לכל אחת מהנבחרות המובילות של הטורניר, צ’כיה התגוננה היטב וספרד זרקה לעברה כל שיכלה ובסך הכל נראתה טוב בעוד שהיא עושה זאת. במעמקי ייאוש שהזכירו את ההפסד מול שוויץ ב-2010, דווקא אז הגיע שער יקר ערך של ג’רי פיקה שהביא מעין סוג של שקט במלחמה המיותרת של אוהדי הסלקסיון נגד בלמה. אדוריס, תיאגו ופדרו נכנסו כמחליפים.

[U][B]משחק #2 נגד טורקיה (ניצחון 3-0)[/B][/U]: בינגו. במפגן נהדר של קבוצתיות וטכניקה, ספרד הראתה מה היא שווה ושיכולה להיות המשכיות לעידן הגדול הקודם. תצוין הדומיננטיות של אנדרס אינייסטה בקישור והאיכות המעודדת שמוראטה מראה בחוד כשיש על כתפיו המון המון לחץ וחובת הוכחה. מוראטה עם צמד ונוליטו עם אחד מביסים את הטורקים. ברונו, קוקה וסזאר אספיליקווטה עלו מן המחליפים.

[U][B]משחק #3 נגד קרואטיה (הפסד 2-1)[/B][/U]: ההפסד מול קרואטיה הוא שילוב של מספר גורמים אך מספיק לומר שאינו היה מחויב למציאות. הנבחרת נראתה נהדר וגם כבשה משער של מוראטה כבר לאחר 7 דק’. קרואטיה, בלי לוקה מודריץ’ חיוני בטירוף לציין, לחמה ונראיתה מצוין והשיגה את השוויון. למה? כי היא נבחרת מצוינת, זה למה. עם זאת, נזכרנו כי כשדברים הולכים רע לסלקסיון אין על מי לסמוך. התגובות של דל בוסקה לתוצאה של תיקו היו לא מובנות בעליל. לא נתייחס פה אפילו להחלטה הביזארית לאפשר לסרחיו ראמוס לבעוט את הפנדל ההוא, זה קרה, זה הוחמץ וזו לא הסיבה להפסד אז נניח לעתה. ראשית, הבחירה בססק פברגאס נראתה תמוהה מהרגע הראשון בעוד ששחקנים כמו קוקה ותיאגו יושבים על הספסל - כאילו דל בוסקה לא טרח להרים את הראש ולראות מה הפורמה של כל אחד מהם במציאות ועל כן הוא עשה בחירה אוטומטית בפברגאס כי… זה ססק פברגאס והוא צריך לפתוח. בחיאת. לאחר מכן עוברים לניהול המשחק המחפיר עם חילוף של ברונו סוריאנו, קש"א, בנוליטו שתרם להתקפה. זאת בדקה ה-60. משחק על תיקו בסקלסיון הוא לא רק מביש, הוא גם לא בר ביצוע וכל פיסה בהיסטוריה של הנבחרת הזאת והסגנון הזה יעידו על כך. 7 דק’ מאוחר יותר גם מוראטה יוצא ומי נכנס? אדוריס בן ה-35 להצלת מולדתו. אכן אופי של פרוגרסיה מאת המאמן המשופם. רק 6 דקות לסיום הוציא את פברגאס סוף סו והכניס את תיאגו אלקנטרה רק בכדי לראות את פריסיץ’ כובש 3 דק’ מאוחר יותר לאחר מתפרצת קרואטית קטלנית - אותה אחת שבגללה הקרואטים כבר לא עמנו בטורניר. אם כן, באמת שקשה לבוא בטענות רק למאמן. זה חובבני ולרוב עצימת עיניים לעשות זאת. אבל מה נאמר ומה נגיד מלבד שויסנטה דל בוסקה ירה לנבחרתו ברגליים במשחק הזה, גרם לה להפסיד, לסיים במקום השני ולהתמודד עם הגרלות כמו איטליה ופוטנציאלית בהמשך גם גרמניה וצרפת.

[B]איש הטורניר[/B]. של ספרד לפחות… אנדרסיטו אינייסטה הוא עדיין מבעלי הערך ביותר בסלקסיון והוא מנוע שאין שני לו. כך נבחר פעמיים רצוף לאיש המשחק מול צ’כיה ומול טורקיה, גם מול קרואטיה היה ההבדל תרם רבות במחצית הראשונה. אינייסטה עם 93% דיוק במסירה ומהמוסרים הגדולים עד כה ביורו עם 265 מסירות. במשחק הראשון בישל לפיקה את שער הניצחון על צ’כיה, אחר כך נגד טורקיה בישל את הבישול כשהעביר כדור פנטסטי לנוליטו, זה העביר למוראטה שקבע 3-0.

[B]קיים בחוד חלוץ[/B]. לא נרחיב יותר מדי על אלברו מוראטה אבל נגיד שאפו לבחור בן ה-23 שמראה כושר כיבוש נהדר וחוש מצוין לשער. כאמור, על מוראטה אחריות כבדה וציפיות רבות אבל אחרי הפיאסקו של דייגו קוסטה - נראה כי מוראטה בעצמו לא מודע לכל העניין מה שמאפשר לו לשחק בקלילות ובלי לחץ, מה שמאפשר לו להצליח להוביל את הנבחרות בשעריו עד כה. מקומו בסלקסיון ביורו הזה: יותר מאלקאסר? לא ברור, אבל מקומו כאן. לבחור יש כבר 3 שערים בטורניר, צמד מול טורקיה ואחד בהפסד האחרון - [I]בואו נקווה שיצליח מחר מול לא פחות מ-4 מחבריו האיטלקיים ליובנטוס (בופון, בונוצ’י, קייליני, ברזאלי). הפרשנים כבר מתים לדבר על המצ’אפ הזה…[/I]

[B]חלק מדבריו של דל בוסקה לקראת מחר[/B]: “האיטלקים משחקים הרבה באגפים. יש להם המון עומק במובן הזה ולכן יש להם גם שחקנים מאוד חשובים במרכז. ננסה לשלוט במרכז המגרש כי נהיה תלויים בזה (…) אין הרבה הבדל בין שתי הנבחרות (WHAT), הם משחקים בסגנון מאוד ייחודי ונצטרך להיזהר מהם (…) הוכחנו את עצמו קודם לכן אבל זה לא ישרת אותנו לקראת מחר. נצטרך לתת את הכל בכל עמדה במגרש כי זה יהיה משחק תובעני מאוד. הלוואי ונוכל להמשיך בטורניר אחרי מחר”.

לסיכום: אסורה השאננות לנבחרת, ואם ילכו הדברים באופן קשה כמו מול קרואטיה - אסור שניהול המשחק של דל בוסקה יתנהל באותה הצורה. לבן אדם המון תארים, אני רוצה להאמין שכן יש לו יכולת לקרוא את שקורה על המגרש למרות שהמשחק הקודם שוב הוכיח מעל לכל צל של ספק שזה לא זה. להכניס במקום נוליטו את לוקאס זה בסדר; להכניס את קוקה או את ססק שלא בדקה ה-90 זה רצוי; לא לבנות על שמירה על תוצאה זה פשוט מאסט. לסלקסיון בהחלט יש את זה, בואו נקווה לטוב. סוורטה.

[U][B]מה שלום האזורי לקראת מחר? אסף il Diavolo יספר לנו:
[/B][/U]

איטליה נאלצה לעבור מסלול קשה כדי להגיע לשמינית הגמר ולגלות שהסיוט שלה רק התחיל, אבל החניכים של קונטה עמדו בגבורה מול הנבחרות של בית המוות ועכשיו הם כאן כדי לספר שהם סיימו ראשונים. הכל התחיל ב-13 ביוני, אז האזורי נטולי הכוכבים פגשו את בלגיה שמפוצצת בסופרסטארים. סוכנויות ההימורים לא ספרו את האיטלקים וגם הבלגים הרגישו פייבוריטים, אבל בזכות הרבה לב ונשמה, הסקוואדרה אזורה זעזעה את בלגיה בדרך ל-2-0 ענק במחזור הפתיחה של היורו. עם 3 נקודות בכיס, איטליה פגשה את שבדיה במטרה להבטיח את מקומה בשלב הבא כבר במחזור השני. אחרי 88 דקות משעממות וכמעט נטולות מצבים, אדר כבש במבצע אישי ושלח את האזורי לשמינית הגמר מהמקום הראשון. המשחק מול אירלנד היה לפרוטוקול בלבד ואיטליה הפסידה 1-0 בהרכב שני.

[B]לסיכום: [/B]2 ניצחונות, הפסד אחד, 6 נקודות, 3 שערי זכות ושער חובה אחד.

המצטיינים של שלב הבתים הם, כמובן, ג’יג’י בופון וחוליית ההגנה שלו. בשני המשחקים הראשונים, הרביעייה היובנטינית סיפקה עבודת הגנה שלא מביישת את איטליה מודל 2006, בדרך לשני ניצחונות עם רשת נקייה. לעומת זאת, החלוצים של איטליה לא חדים מספיק והם החולייה החלשה של האזורי עד כה.

לא פחות מעשרה שחקנים רחוקים כרטיס צהוב אחד מהשעייה - ברזאלי, בונוצ’י, בופון, קייליני, דה רוסי, אדר, אינסינייה, מוטה, סיריגו וזאזה. בנוסף אליהם, אנטוניו קאנדרבה עדיין לא התנער מהפציעה שלו והוא נמצא בספק למשחק מול הספרדים. פלורנצי צפוי לעלות במקומו אבל קונטה שוקל גם לתת לאל שעראווי את המפתחות.

אנטוניו קונטה סירב להקל ראש ביריבה שלו, אבל גם הצהיר שאין לו חששות: “מה אתם רוצים שאני אגיד לכם על ספרד? אתם רוצים שאומר שמדובר בנבחרת חלשה? אנחנו פוגשים את אחת הנבחרות הטובות בעולם, נקודה. רק בן אדם שנפל מהירח יכול לחשוב שספרד לא נבחרת גדולה. עם זאת, אני לא מודאג כי השחקנים שלי עשו בדיוק את מה שדרשתי מהם עד כה ואנחנו צריכים להמשיך כך. המטרה שלנו הייתה להגיע לשמינית הגמר וכעת יש לנו משחק מול אחת הפייבוריטיות לזכייה, אבל בואו לא נשכח מאיפה הגענו. גם בלגיה הייתה פייבוריטית מולנו”.

[B]ההרכב המשוער (3-5-2):

[/B]בופון;
ברזאלי, בונוצ’י, קייליני;
פלורנצי (אל שעראווי), פארולו, דה רוסי, ג’יאקריני, דרמיאן (דה שיליו);
פלה, אדר.


(Tomerick) #3

[U][B]במפגשי העבר:[/B][/U]

לא נרחיב על כל מפגש ומפגש, אבל לשתי אלו יש כבר 13 מפגשים רשמיים לאורך ההיסטוריה.

  • 4 מפגשים ראשוניים נערכו באולימפיאדות של 1920 בבלגיה (2-0 לספרד בשלב עתיק בשם טורניר ניחומים לאחר שהגמר נערך), 1924 בצרפת (1-0 לאיטלקים בשלב הראשון של הטורניר) וב-1928 שנערכה בהולנד. השתיים נפגשו ברבע הגמר של המשחק הראשון שהסתיים ב-1-1, המשחק החוזר הסתיים ב-7-1 מטורף לאזורי.

  • במונדיאל 1934 שנערך במגף השתיים נלחמו ברבע הגמר במשחק שנגמר גם הוא ב-1-1. יום למחרת נפגשו כבר למשחק חוזר בו האזורי ניצחו 1-0 והמשיכו לזכות במונדיאל הראשון שלהם בהיסטוריה.

  • ביורו 1980, גם הוא באיטליה, נפגשו השתיים למשחק שנגמר ב-0-0 משמים בשלב הבתים.

  • 8 שנים אחר כך ביורו 88’ שבמערב גרמניה, נפגשו שוב בשלב הבתים וגם שם ניצחה איטליה 1-0.

  • הפעם האחרונה שבה נפגשו השתיים במסגרת גביע העולם הייתה בארה"ב 1994. איטליה חיכתה לספרדים ברבע הגמר והאזורי החזקה של אז ניצחה 2-1 מצמד של רוברטו באג’ו.

  • ממשיכים הלאה עד ליורו 2008 וללא ספק המשחק הקשה ביותר של הספרדים בקמפיין היורו המוצלח ההוא. איטליה אלופת העולם דאז רצתה בכל מחיר להתקדם לעבר הדאבל אך הספרדים לא אפשרו ולאחר הפסד אחר הפסד במפגשים הללו לאזורי, כאן הספרדים יצאו עם ידם כעליונה לאחר דו קרב פנדלים בו הפנדל המכריע היה שייך לססק פברגאס שגם מחר צפוי לשחק.

  • ביורו 2012 הספרדים הוגרלו לאותו הבית כמו האיטלקים וזה היה המשחק שפתח את הבית. עם זאת, השתיים סיימו בתיקו 1-1 ולא יפגשו שוב עד… גמר היורו. בגמר, שוב נקמה על שנים רבות של חושך ספרדי במפגשים הישירים ו-4-0 דומיננטי בגמר היורו הדומיננטי בהיסטוריה.

  • הרוחה והאזורי נפגשו פעם אחת נוספת מאז, בחצי גמר גביע הקונפדרציה. אחרי 0-0 בתום המשחק, הספרדים ניצחו 7-6 בפנדלים והמשיכו לגמר בו הובסו 3-0 מול ברזיל.


#4

ברור שאיטליה הייתה מעדיפה להימנע מהמפגש הזה בשמינית הגמר, אבל זאת ההזדמנות המושלמת לנקמה וכנראה שבזמן המתאים ביותר. ספרד נראית פגיעה ודל בוסקה עשה לאיטליה טובה כשהוא שחק את ההרכב הראשון שלו בבתים. קונטה לוקה בהרבה אספקטים אבל הוא יודע להטריף את השחקנים שלו לפני משחקים כאלה ואני בטוח שהאזורי יעלו למגרש עם 11 אריות עם אש בעיניים.

מה שכן, איטליה היא נבחרת מאוד אגרסיבית ואם היא מתכננת להעפיל לרבע הגמר אז כדאי שקונטה יחשוב על תוכנית ב’ כי אני לא רואה סיטואציה שבה כל המוצהבים שלו ישרדו הערב.

לגבי ההרכב, שוב - אינסינייה תפור על המשחק הזה, גם אל שעראווי. הם מוסיפים טונות של יצירתיות ורב-גוניות והם יכולים להוביל התקפות מתפרצות בזכות המהירות האדירה שלהם. דווקא במשחק הזה אני מבין למה פלה פותח, איטליה צריכה מישהו שיתמודד מול הבלמים של ספרד וזאזה/אימובילה יהיה עלה נידף ברוח מול פיקה וראמוס. אבל עכשיו כשקאנדרבה פצוע אז אין מי שיספק קרוסים לפלה וחבל שהוא יתבזבז בתור דחליל.

פורצה אזורי!


(Raulito-7) #5

הנה עוד פריויו והפעם מה שאני כתבתי על המשחק:

זה שמינית גמר זה? [B]ספרד[/B] נגד [B]איטליה[/B]

יום שלישי, 21.6, השעה קצת אחרי 23:30. איבן פרישיץ’ כובש שער ניצחון מטורף לקרואטיה מול ספרד(2:1) וקובע משחק ענק כבר בשמינית הגמר - ספרד ואיטליה סובלות ‘מהצד הרע’ של ההגרלה. אחת משתי הפיינאליסטיות של היורו הקודם תיפרד כבר בשלב מוקדם. בספרד נזכרו בערגה במפגשי העבר מול איטליה אך לא אהבו את המשחק מול היריבה עם הסגנון המסובך ביותר מבחינתם; באיטליה, מנגד, עם כל הביטחון שאופף את הנבחרת - התאכזבו גם כן. ‘אמא’לה - ספרד’, נכתב בכותרות העיתונים. קלאסיקו אירופי מוקדם.

שתי הנבחרות כאמור מלאות ריספקט אחת לשנייה. ושני שחקנים שבוודאי היה נכתב עליהם מצ’אפ לקראת המשחק הם צ’אבי ופירלו שהתראיינו כל-אחד לקראת המשחק. צ’אבי אמר שספרד תמיד חששה מאיטליה ושזו היריבה הכי גרועה שיכלה לפגוש, ופירלו אמר שסגנון המשחק של ספרד עדיין מנצח וקשה מאוד לשחק נגדה. אלבארו מוראטה היה מבוקש ע"י העיתונאים לקראת המשחק. הוא פירגן לחולייה האחורית של יובה ואמר שבלתי-אפשרי לתת להם גול, בעוד קייליני אמר שלריאל מדריד יש חלוץ לעשר השנים הבאות. ברמה המקצועית, עליה נרחיב מחר, אפשר לספר שספרד תשמור כנראה על אותם 11 בפעם הרביעית ברציפות! ספרד בעצם הפסידה פעמיים מול קרואטיה. ההרכב הראשון שיחק ונראה תשוש וכאמור הנבחרת הפסידה לראשונה מאז 2004 ואצלה התגבלו סדקים. דל-בוסקה לא ישלב את קוקה בהרכב בניגוד לתחזיות המוקדמות. באיטליה - קאנדרבה ייעדר ופלורנצי יתפוס את מקומו.

דל-בוסקה אמר לקראת המשחק שנבחרת ספרד תישאר ספרד וזה מה שחשוב, איתו או בלעדיו. הוא מאמין בשחקנים. הוא בעצם מחזק את התזה של ססק פברגאס שהזכיר לכולם שספרד היא עדיין האלופה. “זהירות, אנחנו ספרד”, אמרו במחנה הספרדי יממה אחרי ההפסד מול קרואטיה, כשהם יודעים שאסור לנבחרת לחלק מתנות. ססק פברגאס שמשחק טוב נגד איטליה בדרך-כלל אמר שלנבחרת יש ביצים גדולות ואומץ רב לנצח. המאמן אנטוניו קונטה אמר מנגד שהנבחרת תצטרך לעשות משהו יוצא דופן כדי לנצח את ספרד. הנבחרת הספרדית זעמה על התקשורת שלדבריה מחפשת את הרע איפה שאין. שני השוערים עליהם נרחיב בהמשך הם חלק מאנשי המפתח. דה-חאה אמר שבופון הוא שוער מושלם ומודל לחיקוי עבורו.

כמובן שנראה שוב קרב בין שני סגנונות. איטליה לא חייבת דין וחשבון לאף-אחד והיא תשחק מכוער במידת הצורך. יש לה את הכלים כדי לעקוץ, והיא רעננה יותר אחרי ששחקניה הבכירים נחו במשחק חסר החשיבות נגד אירלנד. ספרד לעומת זאת תניע את הכדור עד המוות, לטוב או לרע, ותצטרך למצוא פתרונות. אינייסטה אמור להיות שחקן המפתח. בספרד בונים גם על ראמוס, סילבה וססק שהיו חלק מהדור המנצח של הנבחרת ופגשו את איטליה ביורו 2008 וכן פעמיים ביורו 2012. כמובן שקסיאס יפתח על הספסל.

איטליה חרדה מכך שלא פחות מעשרה שחקנים רחוקים צהוב אחד מהשעייה! מדובר בבופון ובכל חוליית ההגנה הנבחרת רצה 17 קילומטר יותר בהשוואה לספרד. מצד שני, בספרד עוסקים שוב בסוגיה מי יבעט אם הנבחרת תזכה בכדור עונשין, או חס וחלילה תיגרר לפנדלים? עוד דבר מסביב: בספרד חוששים מנושא החולצות הלבנות. הנבחרת הפסידה לפורטוגל ביורו 2004 וכן בעבר לאיטליה ב-1994. ושאלת השאלות: מי תשחק נגד גרמניה בשלב הבא?

[U]הרכבים משוערים:[/U]
[B]ספרד: [/B]דויד דה-חאה| חואנפראן, ראמוס, פיקה, ג’ורדי אלבה| בוסקטס, אינייסטה, פברגאס, דויד סילבה, נוליטו| מוראטה
[B]איטליה:[/B] בופון| ברזאלי, בונוצ’י, קייליני | פלורנצי, פארולו, דה-רוסי, ג’אקריני, דרמיאן| אדר ופלה

[B]קצת נתונים[/B] לקראת המשחק:

[U]מצ’אפים משמעותיים[/U]:

[B]ויסנטה דל-בוסקה[/B] נגד [B]אנטוניו קונטה[/B]

מצד אחד מאמן שעשוי לפרוש בסיום הטורניר, ומצד שני מאמן שרק מחכה לאתגר הבא בדמות צ’לסי האנגלית. בצד אחד מאמן שכבר עשה היסטוריה עם הנבחרת אבל מאז המונדיאל ב-2014 נחשב למקובע, כזה שהנבחרת מצליחה למרותו ולא בזכותו, זה שהבטיח מהפכה ולא קיים - מול מאמן שמוציא כנראה מים מהסלע והנבחרת, בטח עם הפציעות של מרקיזיו ו-וראטי שמנעו הרבה יצירתיות ודינמיות בקישור האיטלקי. קונטה יודע להתכונן טקטית למשחקים ופתיחת היורו המעודדת מבחינת איטליה יחד עם ‘האחדות’ העלימה את הביקורת שהייתה קודם על כך שהוא לא מחויב, כמו גם קמפיין המוקדמות הבינוני. לדל-בוסקה יש אפשרויות לשינוי אך הוא מעדיף לשחק שוב ושוב באותה השיטה. הפעם התקשורת לא תהיה סלחנית כלפיו.

[B]דויד דה-חאה[/B] נגד [B]ג’יאנלואיג’י בופון[/B]

אתם רגילים לראות כאן את השמות של איקר ובופון. שני שוערי על, חברים טובים יחסית, כאלה שמפרגנים זה לזה בכל הזדמנות. הראשונים להחליף חולצות. אבל בעוד איקר וספרד זו כבר היסטוריה - בופון עדיין עומד איתן בין הקורות, הגיל לא משחק תפקיד והוא השחקן המפתח של איטליה נגד האיום הספרדי. בופון לא שיחק ביורו 2000 בגלל פציעה והוא חולם על זכייה בגביע האירופי. דויד דה-חאה קיבל בצדק את אפודת ההרכב הראשון ולא ספג בחמשת משחקיו הראשונים בספרד אך ספג ביקורת קשה אחרי המשחק הנוראי נגד קרואטיה שהסתיים עם שער באשמתו. יש לו חלק גדול בכך שספרד תפגוש את איטליה. מצד שני מדובר בשוער נפלא, אולי הטוב בעולם יחד עם נוייר, וזה הזמן שלו להחזיר את החוב. בספרד סומכים עליו.

[B]סרחיו ראמוס[/B] נגד [B]ג’ור[B]’[/B]גו קייליני[/B]
הדימיון היחיד ביניהם הוא העמדה על המגרש - בלם. אם יש בלם שיכול לכבוש שער בגמר ליגת האלופות בכדור קרן או לתת צ’יפ פאננקה בחצי גמר היורו - זהו סרחיו ראמוס, שתמיד מתעלה במאני-טיים. אך אם יש בלם שלא יפסיד באף מאבק פיזי עם חלוץ, יהיה שקט ומתון יותר מחוץ למגרש ויהיה אי של יציבות, ישחק אותו הדבר נגד סיינה או נגד ברצלונה - זהו קייליני. החלק האחורי של הנבחרת בהשראת יובה מאוד מתואם ובלי עביר. למוראטה יהיה קשה מאוד מול ההגנה האיטלקית. ראמוס מרגיש שיש לו חוב לנבחרת אחרי החמצת הפנדל ובתור הקפטן לאחר ספסולו של איקר - האחריות עליו כבדה. בינתיים שיתוף הפעולה עם פיקה עובד לא רע.

[B][U]היסטוריה ומפגשי עבר::[/U][/B]
ספרד ואיטליה נפגשו 34 פעמים והן בשיוויון מוחלט של 10 נצ’ לכל צד ועוד 14 תוצאות תיקו. מנגד, במשחקים הגדולים הספרדים מרגישים לאחרונה שידם על העליונה. הנבחרות נפגשו למשחק ידידות בחודש מרץ, משחק שנערך באודינה, ונפרדו בתיקו 1:1. לורנצו אינסינייה העלה את האיטלקים ליתרון, ואריץ אדוריס השווה עבור ספרד. בכל מקרה, עם כל הכבוד - מפגשי העבר הזכורים ביותר נערכו בשני טורנירי היורו האחרונים כשספרד גברה על איטליה בפנדלים ברבע הגמר ב-2008, הביסה אותה בגמר יורו 2012 עם 4:0 וקונצרט גדול, משחק מושלם, וכאמור גם ב-1994 במשחק בו איטליה ניצחה את ספרד ברבע הגמר ולואיס אנריקה סיים את המשחק כשפניו מלאות בדם אחרי מרפק של טאסוטי.

  • [B]באג’ו פעמיים[/B].

בעוד ספרד דילגה בקלילות מעל שוויץ(3:0) - איטליה הזיעה קשה נגד ניגריה והעפילה לשלב רבע הגמר אחרי ניצחון דרמטי בהארכה. ואז הגיע המשחק חם המזג. דינו באג’ו הקשר של יובה שלח פצצה אדירה לרשת מחוץ לרחבה והעלה את איטליה ליתרון בדקה ה-25 כשסוביסארטה לא יכול לעשות דבר. ספרד לא ויתרה והשוותה אחרי התקפה נפלאה בסיומה קאמינרו כובש את השער השלישי שלו בטורניר(58’) אחרי בעיטה נגד כיוון התנועה של השוער פאליוקה, אבל איטליה, אגרסיבית ונחושה וגם מוכשרת, כפי שמוכיחה התמונה - אמרה את המילה האחרונה. ואיך לא - היה זה רוברטו באג’ו שקיבל מסירה מצוינת, עקף את סוביסארטה ושלח בעיטה חדה לרשת. באג’ו, עם טורניר גדול וחמישה שערים - יהיה הגיבור הטראגי בגמר מול ברזיל אחרי שיחמיץ את הפנדל המכריע.

  • [B]ספרד מנצחת את השד.[/B]
    רבע גמר יורו 2008. ספרד מגיעה אחרי שלב בתים מושלם, תרתי משמע, במהלכו היא נראית כמרעננת הרשמית - 4:1 על רוסיה, 2:1 דרמטי על שבדיה, שוב תוצרת דויד ויאה, וניצחון גם במשחק חסר החשיבות נגד יווון. איטליה לעומת זאת, אלופת העולם - נראתה כמו צל של הנבחרת ההיא. לרוע מזלה הוגרלה לבית המוות אך הצליחה להתאושש אחרי תבוסה במשחק הפתיחה נגד הולנד ותיקו מול רומניה - כבמשחק המכריע היא ניצחה את צרפת. ספרד נטלה את היוזמה במהלך המשחק, בסגנון הטיקי-טאקה שהשריש ארגונס - אבל התקשתה ליצור מצבים מול החומה האיטלקית. גם המחליפים משני הצדדים לא עזרו - דל-פיירו ודי-נטאלה עלו מהספסל האיטלקי בעוד ארגוניס החליף את טורס ובחר בפיצ’יצ’י של הליגה באותה השנה - דני גויסה. ספרד חלמה לגבור על נאחס רבע הגמר אך המשחק נקלע לפנדלים, הזדמנות למצ’אפ מטורף בין שני השוערים הטובים בעולם והקפטנים - בופון וקסיאס, כאשר איקר הדף את הפנדלים של דה-רוסי ודי-נטאלה ופברגאס שלח את הפנדל המכריע לרשת. לאחר מכן ספרד תדיח את רוסיה בקלילות ותנצח בגמר את גרמניה תודות לשער של פרננדו טורס. ‘סוף-סוף ספרד’, כתבו ב-‘שם המשחק’.
    [U]הפנדלים:[/U]
    דויד ויאה(ספרד) ופאביו גרוסו(איטליה) - כובשים, 1:1
    סאנטי קאסורלה(ספרד) כובש; בעוד דה-רוסי(איטליה) בועט לפינה אך איקר הודף! 2:1 לספרד
    מרקוס סנה(ספרד) ומאורו קאמורנסי(איטליה) - כובשים, 3:2 לספרד
    דני גויסה(ספרד) מחמיץ את הפנדל אבל די-נטאלה נכשל גם הוא מול קסיאס, עדיין 3:2 לספרד
    ססק פברגאס כובש את הפנדל המכריע כשזורק את בופון לפינה אחרת, ספרד מנצחת 4:2.

[B]היורו נפתח עם ספרד-איטליה וכך גם יסתיים.[/B]
קפצנו ליורו 2012, שלב הבתים: ספרד אלופת העולם מוגרלת יחד עם איטליה, קרואטיה ואירלנד. מאמן האלופה, ויסנטה דל-בוסקה, לא אהב את מצב החלוצים שלו. דויד ויאה הכל יכול החמיץ את הטורניר בגלל פציעה קשה בעוד טורס הגיע בכושר מחורבן. אז הוא הכין הפתעה עם ססק פברגאס כחלוץ מזויף. איטליה הייתה זו שעלתה ליתרון במשחק שהשתדרג משמעותית במחצית השנייה, כשאנטוניו די-נטאלה המצויין שנכנס רק 5 דקות קודם לכן - העלה את איטליה ליתרון בדקה ה-61. ספרד נראתה אובדת עצות אבל הצליחה להשוות תוך 3 דקות כשדויד סילבה הכניס כדור נהדר לפברגאס שהשווה והשתיק את המבקרים. בהמשך טורס עלה במקומו אבל החמיץ מצב קורץ מול בופון. ספרד השתלטה על העניינים בזכות יכולת מעולה של אינייסטה שנבחר ל-MVP אך המשחק הסתיים בתיקו. שתי הנבחרות צלחו את שלב הבתים כמובן

[B]- הגמר העצום של ספרד[/B]

[B][/B]

בעוד ספרד נחשבה לפייבוריטית ברורה לזכות בגביע, ולא התקשתה מול צרפת ברבע הגמר ובהמשך עברה את פורטוגל בפנדלים אחרי 0:0 מתיש בתום 120 דקות - איטליה פחות נלקחה ברצינות. היא עברה את אנגליה בפנדלים(4:2) אחרי משחק רע כשהיא נשענת על הכושר המעולה של פירלו, ובחצי הגמר חיכתה לה גרמניה החזקה, אולם זה היה המופע של מאריו באלוטלי והנבחרת של פראנדלי ניצחה 2:1 והעפילה לגמר בצדק.
63 אלף אוהדים ציפו בכיליון עיניים לגמר באצטדיון האולימפי בקייב, והם קיבלו תמורה מלאה לכספם. מי האמין שיהיה מדובר במשחק כה חד צדדי? לאורך כל הטורניר קטלו את ספרד על כדורגל הגנתי ומשעמם, די בצדק, אבל אחרי המשחק נותר רק להסיר את הכובע. הקפטן איקר קסיאס אפילו ביקש מהשופט לסיים את הסיוט האיטלקי מוקדם יותר ולוותר על תוספת הזמן - ריספקט לאיטליה. שוב ספרד שיחקה ללא חלוץ אמיתי ועם קישור מעובה מאחוריה, כשאיטליה בונה על אנטוניו קאסנו שהפגין ניצוצות וכן על באלוטלי.
בדקה ה-14, בשלב כה מוקדם, הרשת זזה. פברגאס קיבל כדור עומק טוב מאינייסטה כמובן, איך לא, בכניסה לרחבה והרים לרחבה כשדויד סילבה, דווקא הוא, ודווקא בנגיחה - מעלה את ספרד ליתרון. המשחק התנהל על מי מנוחות עד שבדקה ה-41 ספרד ביססה את יתרונה. צ’אבי קיבל המון חופש במרכז השדה וזיהה את התנועה לעומק של ג’ורדי אלבה. המגן השמאלי היה הרבה יותר מהר מכל שחקני איטליה שרדפו אחריו וכבש שער ענק. זה המגן החדש של ברצלונה, אגב. חייבים לומר להגנתה של איטליה שכבר בדקה ה-21 קייליני נאלץ לצאת והיא שיחקה בזמן מסוים עם תשעה שחקנים. בסיום זה נגמר בתבוסה. טורס ומאטה שנכנסו כמחליפים בשלב מאוחר הספיקו לכבוש שער אחד כל-אחד. ספרד משלימה זכייה היסטורית של יורו-מונדיאל-יורו והעולם לרגליה. ואיטליה? סיום קודר ולא משקף לטורניר טוב.


(Raulito-7) #6

[B][/B]
[B]Precaución, somos España![/B]
במקום לטייל לגמר הנבחרת הפסידה לקרואטיה וסובלת מקרב ענקים כבר בשמינית וגם שאר המפלצות ממתינות מעבר לפינה, אבל “זהירות, אנחנו ספרד”, קצת כבוד לאלופי אירופה. גם באיטלים יודעים עם מי יש להם עסק 'אמא’לה, ספרד!", זו הייתה הכותרת שלהם לאחר היוודע ההגרלה. קלאסיקו כבר בשמינית הגמר, שיהיה.
אני רוכש הרבה כבוד לאיטלקים, נבחרת שבאה לעבוד ולתת את כל כולה, עם חזה נפוח, עם כדורגל ציני וזה לא מעניין אף-אחד, עם שוער מדהים בין הקורות(כמה מוזר שהפעם לא יהיה מצ’אפ בינו לבין איקר, וגם צ’אבי ופירלו חסרים) והגנת ברזל. הייתי יותר רגוע אם היריבה הייתה צרפת או גרמניה, אבל נחכה להן בהמשך אולי. אני לא חושש מאף נבחרת ומשוכנע שספרד, למרות הקיבעון והשטויות - הנבחרת הטובה באליפות. זה לא מבטיח דבר כמו שראיתם, אבל שאנחנו נגיע עם הראש למטה?
הכל שוב יקום ויפול על אנדרס בעל הנס, אנדרס אינייסטה. כן, יש יומיים-שלוש בשנה וכעת חודש רצוף - שאני יכול ליהנות מאגדת הכדורגל הזו במלוא הדרה, כי לרוב אני סובל. קוקה במקום ססק זה כל-כך מתבקש אבל ספרד בכל הרכב אמורה להציג נבחרת טובה. ראמוס בדרך-כלל מגיע למשחקים הגדולים ומוראטה במבחן אופי גדול, כששחקן נוסף שחשוב מעבר לצד המגנים שתומכים בהתקפה - נוליטו.
אז כן, הפרפרים בבטן לקראת המשחק גדולים ואני אוכל את הלב שאני מפספס את המשחק מחר בגלל עבודה, נראה, אולי אני עוד אזייף מחלה(לא באמת), אבל נחזיק אצבעות מרחוק ו-וואלה החולצה של ראול, הגיעה היום עוד אחת מאיביי, עם סמל נבחרת ספרד - כבר בתיק. בינתיים אפשר לעבור בנחת ולצפות בתקציר הפנדלים ב-2008 שם מתה הקללה, ותודה לסאן-איקר, או בקונצרט בגמר ביורו 2012. ספרד מביסה 4:0 את איטליה באחד הגמרים הכי חד-צדדיים ואיקר מבקש מהשופט לשרוק - קצת ריספקט ליריבה, ומתכונן לעוד הנפת גביע. יהיה חם, זה בטוח, וגם אם נודח - אני תמיד גאה בנבחרת שלי. “אנחנו לא יכולים לכעוס”, כתבו בשער האס אחרי הפיאסקו במונדיאל 2014. וזו האמת.
[B]Que Viva Espana![/B]


#7

קראתי לפני כמה דקות שקונטה ינסה לעצור את ספרד בשתי דרכים. הראשונה היא בעזרת חוליית ההגנה, שלא תאפשר למוראטה לנשום כל המשחק.

בדרך השנייה הקישור המעובה של איטליה נכנס לתמונה. קונטה דרש משחקני הקישור למנוע מאינייסטה לעשות את הקסמים שלו כדי לתקוע את המשחק של ספרד ולהשאיר אותה בלי מנהל משחק ברמה של המהנדס. אני מניח שג’יאקריני ישמש בתור עלוקה ויקבל גיבוי מדה רוסי ומפארולו. בכל מקרה, יהיה מעניין לראות אם זה יעבוד.


(Forza Lazio) #8

זו ספרד הכי נוחה שהייתה בשנים האחרונות. כמובן שעדיין מדובר בנבחרת גדולה ומובילה, אבל כזו שאיטליה צריכה ויכולה לעבור.
אני סומך על קונטה שיבחר במערך הכי טוב והכי מתאים.

אבאנטי רגאצי.


#9

אני לא יודע אם זו הספרד הכי נוחה שיש - בטוח שלא נוחה יותר מהמונדיאל האחרון.

אני מאוד פסימי:
איטליה בלי קאנדרבה, שווה הרבה פחות מבחינה התקפית. הבעיה הגדולה של איטליה לטעמי היא מרכז שדה שפשוט לא מסוגל, ואני ספק אם הוא רוצה, להחזיק בכדור. דה רוסי משחק קרוב מאוד לשלישיית הבלמים, ובעצם מחפה על בונוצ’י כשזה “מנהל” את המשחק של האיטלקים. פארולו וג’יקארני בורחים לצדדים, כך שלאיטליה אין סיכוי להחזיק בכדור באמצע.
את קאנדרבה יחליף דרמיאן - כזכור מגן וממש לא ווינג-בק, תפקיד אותו מילא הראשון בצורה מושלמת, כך שהאפשרות לגול איטלקי הוא רק דרך כדור נייח או באמצעות מסירה שתחתוך את כל ההגנה של הספרדים, בתקווה שאדר ופלה יעשו עם זה משהו.

כל זה ועוד לא הגענו לבעיה החמורה באמת: יתרון ספרדי, ואיטליה תיאלץ ליזום. קונטה יזרוק למערכה את אינסנייה ואל-שערוואי, אבל אני בספק אם זה יעזור, ואני ספק כמה נראה איטליה מסודרת במצב כזה.

בכלל, נדמה שזה משחק שמי שתעלה ליתרון ראשונה - תעלה. ספרד היא מסוג הנבחרות שאין להן פלאן B, כך שבשבילה לחזור מפיגור, בטח מול הגנה איטלקית, יהיה קשה מאוד.


#10


(moshe34) #11

את דל בוסקה והקיבעון שלו עם ססק אני בחיים לא יבין.
ברכות לאיטליה.
אם בופון יזכה ביורו אני תכלס יבכה מהתרגשות. איזה סופרמן.
אוהדי צלסי צריכים ללקק את האצבעות, קונטה הוא המאמן הכי טוב ביורו ביי פאר!
איטליה היתה צריכה לסיים את המשחק עם עוד שתי שערים פה. דל בוסקה ביי ביי!


#12

התאהבתי באיטליה הזאת, באמת. קונטה לקח חבורה של עצלנים חסרי מחויבות שסירבו לקחת אחריות אחרי הפיאסקו בברזיל, והפך אותם לנבחרת בצלמו. כמו שהוא עשה ביובה ב-2011. זה לא הכי נוצץ, גם לא הכי יפה לעין, אבל אי אפשר שלא להעריך את המחויבות, הטירוף והגרינטה של האיטלקים, החל מעוזר המאמן ועד לאחרון השחקנים. זה שווה יותר מהכל.

לנצח את בלגיה וספרד, שתיים מהנבחרות הכי טובות בעולם, זה לא דבר של מה בכך. לנצח אותן בלי לספוג זה בכלל מטורף. היום איטליה נראתה טוב יותר התקפית ואלמלא דה חאה - כנראה שהשער השני היה מגיע מוקדם יותר. יש גם מקום לביקורת, כמובן, אבל נעזוב את זה עכשיו. האזורי ראויים לכל הסופרלטיביים האפשריים.

אנדיאמו רגאצי!


(BannedT) #13

על [B]גאווה[/B] איטלקית [B]ודעה קדומה[/B] של כולם על האיטלקים.
לא רק ספרד, העולם קיבל היום שיעור בכדורגל מאנטוניו קונטה. אינייסטה, ססק ובוסקטס בקושי הובילו את הכדור וגם כשכן הם שיחקו בדוקים. ברצאלי, בונוצ’י וקייליני המוצהבים יצאו בלי כרטיסים ויצטרכו לשתק את הגרמנים (הפחות מרשימים מהספרדים, אגב). שחקנים כמו ג’אקריני ופלה משחקים עם אפס רגשי נחיתות מול נפילי הדור הספרדים וכמובן מפגש מדהים בין השוער בפורמה הטובה בעולם היום, לפחות בעיניי, לשוער הגדול בהיסטוריה של המשחק.

אגב, הראש מדור שלי בצבא, רב סרן, התקשר אל הרב"ט שהוא עבדכם הנאמן בשביל לברך אותו על הניצחון, פרגן לי ביציאה ואיטליה פרגנו לי בניצחון.


#14

דל בוסקה חייב לעוף על טיל. זה היה משחק אימון בשביל קונטה. איזה מאמן! תוך זמן קצר הוא מחק את הפער האיכותי שבין שחקניו לשחקני ספרד. זה היה חייב להיגמר בעוד חמישייה לרשת הספרדית, כמו ב2014 במונדיאל.

האיטלקים מדהימים באמת. הם אשכרה הראויים ביותר עד עכשיו, אף אחד לא ציפה שכך האיטלקים ייראו לפני חודש.


(cruzurry) #15

היכולת בסיום המישחק לא תספיק מול גרמניה שתנצל ריפיון כזה אם לא במישחק מסודר אז במצבים נייחים.
זה הרגיש קצת כמו יובנטוס בליגת האלופות ולא היה חסר הרבה שפיקה היה מכניס עוד גול בדקה ה-90, באמת שליראות את הספרדים זוכים ביורו כבר הספיק לנו וכיף ליראות הפתעה ראשונה ביורו הזה.

השילוב של פלה ואדר בהתקפה היה אדיר, לא הבנתי עד המישחק הזה מה קונטה מוצא בברזילאי אבל השילוב שלהם במיתפרצות הוא מושלם עם יכולת הדריבל של אדר והשליטה בכדור של פלה.


(רוברטו באג'יו 31) #16

בפעם האחרונה שנבחרת איטליה ניצחה במשחק רשמי את ספרד , הייתי בן 11 . “הצמה האלוהית” הבקיע שער בדקה ה 90 שהעלה את האיטלקים לחצי גמר מונידאל 94 .הטורניר הזה אני מתאהב מחדש באיטלקים .
עוד לפני המשחק היה אפשר לראות מי מגיע באטרף למשחק : האיטלקים שרו את ההמנון בגאווה כל כך גדולה , שאי אפשר היה ללכת נגדם .
במשחק עצמו האיטלקים עשו בית ספר לכדורגל המסירות האינסופיות של הספרדים . ההבנה הטקטית והעמידה במגרש היו מושלמים , התיאום בין 3 הבלמים מושלם וכשיש לך קפטן כמו בופון בשער , אתה יודע שיש על מי לסמוך .
בסך הכול רבע גמר יורו , אבל הדרך כל כך מרשימה .


(Robbie Fowler) #17

אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שמאמן מצליח מאוד ברמת המועדונים שנחשב בטופ של המאמנים של ימינו הגיע בשיא הקריירה שלו ומיד אחרי הישגים לאמן בנבחרת מהדרג הראשון (ברזיל ממנים לעיתים מאמנים מקומיים מצליחים אבל עדיין נטולי שם עולמי). למעשה, כדורגל הנבחרות מאבד גובה אל מול כדורגל הקבוצות בשנים האחרונות גם בגלל שרוב המאמנים בו הם מבוגרים ששיאם מאחוריהם או כאלו שגדלו בהתאחדות לכדורגל ולא אימנו קבוצה בסדר גודל רציני.

אנטוניו קונטה ממחיש את העניין הזה לחלוטין. על פניו, לכל הנבחרות הגדולות יש בכל נקודת זמן 11 שאמורים להיות תחרותיים ברמות הכי גבוהות. זה שרבות מהן מקרטעות זה הרבה עניין של מאמנים מקובעים או כאלה שלא יכולים לנצל את הסגלים שלהם כראוי. קונטה בנה סגל איטלקי לא גדול מבחינת שמות (לפחות לא התקפית) אבל כזה שיש בו מספיק איכות, וידע בדיוק איך להוציא ממנו את האיכות הזו. זה מאמן שיודע את העבודה, וגם אם יפסיד למאמן כנראה הכי טוב מבין מאמני הנבחרת (יוגי לב) ברבע הגמר, הוא בהחלט הותיר את חותמו על הטורניר הזה.

נ.ב.
איזה אגדה בופון

נ.ב. 2
איטליה-גרמניה זה גמר.

נ.ב. 3
הגרמנים מעולם לא ניצחו את האיטלקים בטורניר גדול כלשהו. לא מונדיאל ולא יורו. נכון הזוי?


(humusman) #18

אני בשוק, אשכרה ניצחנו בצדק:)
קונטה פשוט ציון 10, ניהול משחק מושלם, מחצית ראשונה היתה צריכה להיגמר ב3-0, לאיטליה יש את הנבחרת הכי מרגשת בטורניר, יחידה
של לוחמים ומאמן בטירוף, המשחק מתחיל אצלהם עוד בהימנון.
מצד שני, הרבה זמן לא ראיתי את ספרד כל כך כבויה וכל כך חסרת אונים, בטח לא ב8 שנים האחרונות.
כל משחק בצד הזה של ההגרלה הוא כמו גמר, איטליה-גרמניה ואז כנראה אחת מהן מול צרפת, הדרך של איטליה כל כך מרשימה, אני מקווה שלקונטה יש עוד
כמה הפתעות כי גרמניה לא תהיה נאיבית כמו ספרד.
אה ובופון פשוט אגדה, לכתוב עליו ספר פשוט.


(רון קעקועים) #19

אני לא יודע אם זה השובע של שחקני ספרד, או אולי המחנאות של שחקני בארסה וריאל, או ההשפעה של התקשורת, או התרח הזקן והמקובע, או החיסרון של צ’אבי, דבר אחד בטוח - ספרד נראית כמו הצל של עצמה, ולא מהיום. כזה משחק מביך מהם לא ראיתי כבר הרבה זמן, בלי לגרוע כמובן מאיטליה שהייתה באמת נפלאה היום.
כנראה שהתור הזה של ספרד היה באמת משהו מיוחד שלא יחזור וספרד אט אט חוזרת לה אל הלוזריות הנצחית וחוסר הרלוונטיות שלה. לפחות עד שיעיפו את דל-בוסקה.


(Eduardo) #20

לפני המשחק הייתה לי הרגשה שאיטליה תנצח, אבל בעקיצה. בפועל היא ניצחה. בצדק. זה היה פשע ספורטיבי אם ספרד הייתה מעפילה היום לרבע. הרבה כישרון אין בנבחרת האיטלקית, אבל בטורניר כזה יעילות היא שם המשחק. המשחק מול גרמניה הולך להיות הכי מעניין ברבע הגמר והתחושה שלי היא שהאיטלקים ימשיכו לדהור.

באשר לספרד: לדעתי תם עידן. הנבחרת הזאת שבעה. הגיע הזמן לפנות מקום לדור החדש. זה יהיה תהליך ארוך, אבל ספרד תחזור להיות ספרד. היום היא הייתה הצל של עצמה (גם מול קרואטיה).