מחזור 3 באלופות :: 3-1 על אולמפיאקוס ב-10 שחקנים

ברצלונה

(Tomerick) #1

מה שהתחיל כהחמצה (המצב של מסי מול אתלטיקו כשכלום זמן עבר משריקת הפתיחה), המשיך כמעין תסכול שהתקבל כמעט כמובן מאליו בדמות השער של סאול דווקא אחרי שבארסה יכלה לעלות ליתרון, למה מובן מאליו? בשל פגרת הנבחרות הזו שהרגישה כמו נצח (לא, כי האחרות הן ממתק נעים בפה פשוט), הג’ט-לג של כל כך הרבה ליגיונרים, האופוריה הארגנטינאית שנראה כי התישה את מסי והחזרה האיטית להחריד לכושר כיבושים סביר של לואיס סוארס… ומה שהמשיך באופן מתסכל נגמר בסופו של דבר שוב בהחמצה, שאולי דווקא יכולים היינו לצאת מהמטרופוליטנו עם 3 נק’, ממש במפגשנו הראשון שם. 20 הדקות האחרונות הרגישו כמו… ובכן, כמו ה-1-1 בקאמפ נואו מול אתלטיקו אשתקד, משחק אליו הגענו מסופקים מאוד (מהמילה ספק, לא סיפוק) עם היכולת הבינונית שהייתה אז, אבל ככל שהתפתח המשחק הבנו שאתלטיקו במגמת ירידה ואפשר לעשות יותר. גם אתמול אתלטיקו אמנם הראיתה משחק הגנה בסטנדרטים גבוהים כפי שהיא יודעת, אבל לא ראינו משחק של קבוצה גדולה אלא משחק נטול יצירתיות ותשוקה - תסתכלו על פניו של חונאפראן כשממש מעליו עלה סוארס לנגוח את השוויון: הם כבר קיבלו זאת והשלימו כי משום מה, הם לא יכלו לעשות הרבה יותר מלנסות לשמור על היתרון.

סאני דיבר בסיקור של אחרי המשחק על מה שכולנו או רובנו שואלים מהשניה שבה פורסם ההרכב ועד ל… טוב, עד לשניה הזאת (כי זה כל כך לא מובן) - למה גומש ולמה 90 דק’ לגומש, בין אם שיחק או לא שיחק כמעט עד עכשיו. הצורך להוסיף ממד פיזי מול אתלטיקו יותר ממובן, אבל גומש כצפוי לא היה הקלף ש"פתר" את זה ובארסה, כמו שהוכח בערך 625040 פעמים, פחות אפקטיבית ומסוכנת כשמנסים להפוך אותה למשהו שהיא לא. בכלל, יש תחושה קלה של בלאגן, נגיד זאת במילים עדינות, במערך הברסאי ובהרכב העולה כל שבוע (כל כמה ימים האמת), ים של דילמות מובנות שמתרחשות כי יש מאמן חדש שעבורו השחקנים “חדשים”, וחלקם באמת חדשים, מה שמסביר את כמות הרוטציות המטורפת הזאת שגורמת ללוצ’ו להיראות שפוי. איפה עומדים סמדו וסרג’י? איפה עומדים דאולופאו ו-וידאל? איפה עומדים פאוליניו ודניס? איפה עומד סוארס? ואני מתכוון באמת, פיזית, איפה לעזאזל הוא עומד? כי איבדנו אותו קצת העונה.

בשביל זה מגיע המשחק הקרוב, מחזור 3 בליגת האלופות מול אולימפיאקוס שאיננה מגיעה בפורמה טובה ובלי לזלזל מדי, מדובר במשחק הנוח ביותר בבית (קבוצה בדרג הכי נמוך ובקאמפ נואו) ובו אפשר לבחון מספר דברים, לתת מעט מנוחה ולנשום קצת. טפו טפו טפו. מחר במסיבת העיתונאים של ואלוורדה נקבל אולי מושג לגבי מי יקבל מנוחה ביום רביעי, תחשבו אתם האם נכון יהיה לתת לאינייסטה לפתוח.

מה שלומך אולימפיאקוס?

היריבה היוונית זכתה אשתקד באליפות השביעית ברציפות שלה ביוון ולמעשה, מעונת 96-97 אולימפיאקוס זוכה בכל האליפויות למעט 2 מקרים בלבד - עונת 03-04 ועונת 09-10 בהן זכתה פנאתנייקוס.

למרות האליפויות המטורפות הרצופות הללו אשר אחת מהן לפני עונותיים עמדה על הפרש של 30 נק’, העונה שעברה הייתה די כאוטית עבור היוונים עם לא פחות מ-5 חילופי מאמנים מקדם העונה ועד סופה. זה התחיל עם מרקו סילבה שהיה למאמן זמני במשך מספר שבועות, ויקטור סאנצ’ס האקס מנדריל שהיה עוזר מאמן לפני כמה שנים באולימפיאקוס כבר, הפך למאמן ואימן עונה דלה קורוניה, לאחר מכן חזר לאולימפיאקוס ופוטר… אחרי חודשיים בלבד, לאחר שלא הצליח להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות - תשאלו את שיר צדק של הופעל ב"ש מי כן עלתה במקום היוונים לשלב הבתים (אוי נתתי את התשובה). אותו החליף פאולו בנטו הפורטוגזי המשתקם ששרד יפה ובלי הרבה מאמץ הוביל את היוונים לראשות הטבלה והצלחה מקומית גם בגביע, אבל במרץ פוטר לאחר רצף הפסדים לאא"ק אתונה, פאניוניוס ופאוק סלוניקי, אם כי הסיבה האמיתית היא סכסוכים עם חדר ההלבשה אותו גם תקף באותם הזמנים וביותר מהזדמנות אחת. את העונה סיים טאקיס למוניס, מאמן יווני מנוסה מאוד שכבר אימן ב-2 קדנציות קודמות אצל האדומים וזכה ב-4 אליפויות (עונה שעברה הייתה החמישית). המטרה הייתה ברורה: פשוט אל תעשה כלום, תן לשחקנים לקחת אליפות מספר 3000 וננסה עונה הבאה להגיע לאלופות שוב. היה נראה שהוא יסיים את דרכו כשאת העונה הנוכחית שוב התחיל מאמן אחר ודי אלמוני בשם בסניק חאסי שאימן קודם לכן בלגיה ורשה ופוטר די מהר כעבור חודשיים - גם כאן הבחור לא שרד הרבה וטאקיס למוניס שב למקומו, טכנית קדנציה רביעית כבר.

אולימפיאקוס מנסה לרענן את עצמה כי יש שם משהו שמן הסתם לא עובד. זו לא אותה הקבוצה שב-2010 הגיעה לשמינית הגמר מול בורדו ונתנה הופעה הירואית בה הודחה, ובטח (!) כבר לא אותה אחת שכמעט הרעידה את האדמה בעונת 13-14 כשהגיעה שוב לשמינית הגמר, ניצחה את היונייטד 2-0 בבית והפסד 3-0 כואב הדיח אותה. הסגל לא כולל יותר מדי שמות מוכרים ובכל זאת, תוכלו למצוא שם את אלברטו בוטיה הקאנטרנו, יאגוש ווקוביץ’ הבלם שהגיע מקוניאספור הטורקית, אנדרה מרטינס הקשר הפורטוגזי, החלוץ הברזילאי סבה והחלוץ הניגרי אמניקה, ואולי מהשמות היותר מוכרים שם: מרקו מארין הגרמני, אקס ורדר ברמן שהגיע לצ’לסי עם תקוות גדולות ולאחר כמה עונות השאלה, נמכר ליוונים.

הנה ההרכב המשוער של אולימפיאקוס, כפי ששוחק בעיקר בליגת האלופות: פרוטו; ניקולאו, אנגלס, קורטיס, דיוגו; דז’לאר, אוגדג’יג’ה, רומאו, פארדו; אמניקה, סבה.

עד לפני מספר ימים, אולימפיאקוס הייתה כבר 6 משחקים העונה ללא ניצחון בכל המסגרות: היא פתחה את העונה בצורה חלומית 2 ניצחונות רצופים בליגה ובנוסף שני סיבובי מוקדמות מוצלחים מול פרטיזן בלגראד וריז’קה, אלופת קרואטיה. לאחר מכן, 2 תוצאות תיקו רצופות ו-2 הפסדים רצופים בליגה כשבין לבין גם הספיקה להפסיד פעמיים בשלב הבתים של ליגת האלופות. במשחק הפתיחה בבית מול ספורטינג כבר הייתה בפיגור 3-0 בתום 45 דקות ורק בדקות הסיום צימקה ל-3-2 בלבד (צמד של פארדו). מול יובנטוס בטורינו הפסידה 2-0 למרות שהחזיקה יפה עד הדקה ה-70. המאמץ גם גובה מחיר ובינתיים ביוון, האדומים במקום חמישי ובמרחק 5 נק’ מהפסגה בה נמצאת פאוק.

בשבת יצאה למשחק חוץ אצל פניוניוס והיה זה משחק מטורף שבו המארחים עלו ליתרון כבר בדקה השלישית, אבו סיסה ואנסריפארד בצמד הפכו את התוצאה והגדילו אותה ל-3-1, המקומיים לא ויתרו והשוו ל-3-3 בדקות הסיום, אלא שפנדל של פורטוניס החזיר את הצבע לפנים של אולימפיאקוס שניצחה 4-3 וחזרה לנצח.

האם זה יספיק לאדומים בכדי להגיע לקאמפ נואו ולנסות להוציא משם מים? ובכן, זה לא סוד שזה משחק שבארסה צריכה לנצח, ננסה לא לנחס בכוח אם נשקר ונגיד שזה לא ככה. אבל מדובר בקבוצה עקשנית שלא רוצה הרבה יותר מלא לספוג ולחזור הביתה בשלום. תראו אותי, אומר דברים ברורים מאליהם יותר מבוני גינצבורג. זה מקום וזמן לנצח בו, רצוי עבור ואלוורדה לתפעל טוב את האגפים במשחק פוטנציאלית סגור כמו איך שזה נראה, ולא להוסיף לנו עוד קשרים מיותרים למשוואה.

במפגשי העבר:

בהיסטוריה האירופית שלה, בארסה נפגשה עם 4 קבוצות יווניות שונות ועל אף העובדה שאולימפיאקוס כבר הפכה להיות האלופה הנצחית של יוון, אף לא אחת מ-4 הקבוצות הללו זו היא! מחרתיים יהיה המפגש הרשמי הראשון בהיסטוריה בין השתיים, באופן מפתיע.

  • הקבוצה היוונית הראשונה שפגשנו הייתה פאוק סלוניקי אי שם בשנות ה-70 בסיבוב הראשון של גביע וופ"א (6-2 במצטבר. כן כן).

  • השניה הייתה אא"ק אתונה בעונת 00-01 בסיבוב הרביעי של גביע וופ"א אותה צלחנו בלי הרבה בעיות (6-0 במצטבר).

  • השלישית הייתה בעונה האחרונה של בארסה עד היום בגביע וופ"א או במפעל האירופי השני בטיבו, בלי עין הרע, מול פניוניוס. גם כאן בסיבוב השני, בארסה עברה בלי בעיות (5-0 במצטבר).

  • היריבה היוונית הכי פחות זרה לנו היא כמובן פנאתנייקוס ואותה פגשנו ב-3 מקרים שונים בליגת האלופות: אם איני טועה, רבע גמר ליגת האלופות של 2001-2002 היה המקום הגבוה ביותר אליו הגיעה קבוצה יוונית כלשהי (אם זה לא שוחזר לאחר מכן), בארסה פגשה בפנא ואף הפסידה ביוון 1-0 במפגש הראשון. בגומלין לעומת זאת, צמד של לוצ’ו ואחד של יודאס ג’וניור (המבינים יבינו) שלחו את היוונים הביתה אבל היי, לפחות הם לא קיבלו גוליאדות על הראש כמו האחרות. אה רגע, אבל אז נזכרים בפעמיים הבאות שתהיינה ממש טיפ טיפה שונות. בשלב הבתים של עונת הדאבל ב-05-06, אחרי תוצאת 0-0 משמימה ביוון, בארסה אירחה את היוונים בקאמפ נואו ופיצחה אותם במאניטה עם אחד של ואן בומל, שלושער של סמו אטו (וגולאסו לדורות למי שזוכר) ושער בכורה נפלא לליאו מסי בן ה-18, נראה אותו תיכף… גם בעונת הדאבל הבאה ב-10-11 פגשנו בפנא, בבית שוב מאניטה נהדרת עם צמד של מסי וגם שם שער קבוצתי פנטסטי שזוכרים עד היום, וייה, פדרו ודני אלבס הוסיפו (בחוץ, צמד של פדרו ואחד של מסי עם 3-0 קליל).

מי יתן ושנצליח להגיע לכמויות השערים שחוו היווניות האחרות עם השנים, אבל בינתיים, סתם למזל, הנה מסי הילד בן ה-18 מול פנאתנייקוס, נובמבר 2005:


(Aimarito) #2

סיקור מצויין תומר. אחד הדברים שאולי שווה לשים לב אליהם במשחק שאולי עשוי להיות מהקלים בחודש בכל המסגרות (טפו טפו טפו בלי מנחוס) הוא הדפוס בהתנהלות של ארנסטו ובחלוקת הדקות. אני מודה שגם אני לא מבין חלק מניהול הסגל שלו ושווה לראות בתמונה הכוללת איך הוא מחלק את העומס בין השחקנים.

האם דניס יקבל את המפתחות? האם סרג’י יועדף על סמדו? האם וואלוורדה יזכור שיש לאלבה מחליף צרפתי? האם פאקו יקבל כיסא קרוב יותר בספסל? אולי המשחק מול אולימפיאקוס יוכל לתת לנו הבהרה מסויימת לגבי תמונת הסגל.

נ. ב

שלא יהיה ספק, גם עם הרכב ניסיוני חייבים לנצח, ולו רק בשביל להבטיח עלייה כמה שיותר מוקדם כדי להבטיח מנוחה לקראת סוף הסיבוב הראשון של העונה.


(t-rix) #3

נקודות חשובות לקראת המשחק מחר;

  1. סוארז חייב להמשיך לקבל דקות וזה ממש לא הזמן של פאקו, הוא קיבל מומנט חיובי סוף כל סוף וזה ממש לא הזמן לשבור את המומנטום.

  2. סמדו חייב לקבל עוד דקות כמגן. חוסר התיאום שלו זועק לשמיים באותה מידה כמו הכישרון שלו.

  3. רוברטו בקישור, הילד מוסיף המון ערך מוסף בדמות לחימה וגורם הפתעה תמידי, הוא יכול לשחק בעיקר בעמדות ה 6 וה 4. תנו לילד דקות.

  4. דניס, הוא צריך ליטוש, ואין משחק יותר מתאים ממשחקים נגד קבוצות שאינם בדרג בכיר.

  5. מסצ’, הוא הצלע החלשה אבל לא עד כדי כך, הייתי נותן גם לו מחר דק’ ונותן מנוחה לאומטיטי.

  6. חילופים; את לוקה דין ופאקו הייתי גם נותן דק’, עם זאת אני לא הייתי פותח איתו עקב ריבוי שינויים שהזכרתי קודם. אם הכל בסדר אז חילוף כפול אחרי דק’ 60 או אפילו במחצית אם חש גוךחאדה.

הרכב שלי
מאטס
אלבה/דין מסצ’ פיקה סמדו
דניס בוסקי רוברטו
דאולו סוארז/פאקו מסי


(khen10) #4

אני הייתי נותן לבוסקטס לנוח. אחרי טר שטגן, מסי ואלבה, יש לו הכי הרבה דקות העונה. הייתי נותן לפאוליניו את המקום שלו. ואם יתאפשר, את מסי להוציא בשלב הכי מוקדם שאפשר.

מאט"ש
סמדו, פיקה, מסצ’ה, אלבה
סרג’י רוברטו, פאוליניו, דניס
דאולופאו, סווארס, מסי


#5

#6

אז ההרכב המשוער של ספורט רומז שנראה רוטציות
כמו שכולם קיוו כאן אך לא בדיוק במקומות הנכונים.
ההרכב המשוער של וואלוורדה יתן לאלבה מנוחה חשובה, סמדו שוב יראה את המשחק מהספסל כאשר סרג’י a.k.a הלב הפועם יחזור לעמדת המגן הימני, שוב…
הקישור אמור להישאר על כנו (מנוחה לאינייסטה?
אם לא עכשיו אז מתי?) כאשר דאולפאו ישלים את MS בהתקפה.

זהו בהחלט המשחק הקל ביותר שאמור להיות לנו בבית הנוכחי, אחרי התוצאות הטובות נגד יובה וספורטינג, שלוש נקודות בבית ואפילו אחת בחוץ כמעט בוודאות יבטיחו עלייה, בטח בהתחשב בזה ששתי המתמודדות על המקום השני ישחקו אחת מול השנייה במחזורים הקרובים.


(האחיין של קרלס) #7

זאת לא מנוחה, הוא נפצע באימון.


(moshe34) #8

ה-11 של בארסה:

טר שטגן.
סרג׳י רוברטו, פיקה, אומטיטי, דין.
פאוליניו, בוסקטס, אינייסטה.
מסי, סוארס, דאולופאו.

אינייסטה משחק אבל סמדו מקבל מנוחה. דניס סוארז מיובש בספסל. אם לא המשחק הזה, מתי הוא יקבל דקות?

הוא יעזוב בקיץ ואז יהיה מקום לקנות את פאוליניו הדור הבא.


(Shusaku) #9

שער עצמי המלך!!


(Dnlshrem) #10

דקה 16, רגע לפני הגול העצמי, פאוליניו מקבל כדור עומק טוב ויש לו קצת שטח. הוא מתקדם אליו, ושחקן הגנה יוצא. דחוק לפינה, הוא משגר בעיטה מ-25 מטר, כזאת שכלל השחקנים האחרים בסגל כנראה לא היו לוקחים - הם היו מנסים למצוא דרך להמשיך בהנעת הכדור כדי למצוא מצב טוב יותר לכיבוש (לעיתים גם במחיר של איבוד כדור). זה לא עניין של חוצפה חיובית או משהו כזה. הוא פשוט באמת לא יודע מה לעשות במצבים בעייתיים שמצריכים אקסטרה חוכמה ויצירתיות, הד.נ.א של בארסה.

אני לא אומר שהוא שחקן רע. יש לו את האיכויות שלו שלמעשה מוסיפות לברצלונה גיוון די משמעותי, וזה התבטא במצבים לכיבוש שהוא הגיע אליהם היום.


(DoctorGonzo) #11

אמנם אולימפיאקוס באו להגדיר מחדש מה זה אוטובוס, והיא באמת קבוצה חלשה במיוחד (אפילו לסטנדרט של הלהליגה), אבל זה היה משחק טוב מאוד של בארסה מהדקה הראשונה. פיקה, שכנראה נגע לליבו האי כוחות הזה דאג כביכול להשוות את המגרש בכך שהשאיר את בארסה ב-10 שחקנים, אבל גם אז - בארסה שלטה ללא עוררין בכל חלקי המגרש. ראויים לציון במיוחד אלו פאוליניו, דין, רוברטו ודאולו, אבל בעיקר הראשון שהיה הבעלבית המרכזי בקישור, נייד במיוחד, אחד כזה שלא מפחד מהשער או להפציץ מרחוק, ובעיקר מחויב כל כך. דין ורוברטו סגרו כל אחד את האגפים שלהם בשביל הכלום מתפרצות של פיאקוס, וכשדאולו היה על המגרש, השתפ בינו לבין רוברטו היה מצוין. סוארז ממשיך להראות שחיקה, ובאמת שאין לי מושג מה הפלאן בי של ולדרויזולה שם. מי לעזאזל אמור להחליף אותו, מתישהו, איכשהו? מה קורה כשהוא ילך לניתוח הציסטה שלו בברך? מה בדיוק אמור לקרות? כך או כך, האיש לא פה, לא מרוכז ועייף במיוחד, ובעיקר רחוק מאוד מהסוארז של לפני עונה וחצי.

סהכ, כיף של ערב. למרות פיקה.


(X@vi) #12

NEXT


(agalma) #13

מחזק את המחמאה לפאולינו, אומנם ללא ניצוצות של גאונות או משהו שמתקרב לזה, אבל אחלה של משמעת טקטית, מקבל כדור, מוסר, מתפנה לקבל שוב כדור ושוב מוסר, ועם סגנון ערסי במיוחד (מישהו אמר דקו? סליחה על חילול הקודש). ראוי לציון של שבח לאל, הלא הוא התמנון הנצחי, מה זה הגאונות המטורפת הזו, באמת שהוא המסי של מרכז המגרש, הכל בנגיעה, הכל בנגיעה!! משתחרר באומנות, משחרר שטחים משל היה שולה מוקשים, שולח קדימה (מיומנות שפיתח לאחרונה) וכמובן, חוסם בגופו ובנשימתו כל לידה של התקפה או לחץ מצד היריב (בן של שוער כמובן).
גם דאולו המכונה בפי ‘יוני’, ממשיך את מורשת טיו (ואני אומר זאת באהבה), יש לו כושר קרבי של נער שרוצה סיירת ופרצוף עם הבעה שמעידה על כך (וגם תספורת).

טוב זהו להיום, פשוט רציתי לומר יותר מ-NEXT

אגב
מסי, כן, לובש את גלימת האנושיות שלו ועדיין עושה בכל רגע מה בא לו.


(josepe) #14

היה משחק דיי מצ’עמם.
התוצאה לא משקרת אבל גם לא מספרת על המשחק שהיה, שלטנו בו בלי להיות ממש טובים. אילו היינו טובים זה היה צריך להגמר עם מאניטה ובשער נקי. היוונים היו חלשים מאוד ובעיקר חבל לי שלא ניצלנו את זה למנוחה של שחקני מפתח.

על אינייסטה \ דניס אין לי משהו חדש לומר. אני לא מבין מה היה לאינייסטה לחפש על המגרש אתמול, הוא צריך מנוחה והיה לו משחק בינוני כמו לכל הקבוצה.
כבר אמרו פה שזה היה משחק מצויין להכניס את דניס למשבצת הזו אבל משהו שם לא מתקתק. טל כתב שאנשים ממציאים לעצמם תירוצים בגלל שהאמת ההזויה לא מתקבלת על דעתם. אני לא רוצה להמציא תירוצים, רק להבין למה שחקן שהרשים מאוד בתחילת העונה לא מקבל הזדמנות אפילו במשחק פח כזה כששחקנים כמו אינייסטה וסוארז נופלים מהרגליים מרוב עומס.

סוארז נחלש עד כדי נזק. זה לא רק עניין של חדות מול השער שנראה שהלכה לאיבוד ומשהו בקילר אינסטינקט שירד, זה חוסר דיוק במסירות בהשתחררות ובתנועה בלי כדור. הבן-אדם לא לוקח חלק מספיק טוב בהנעת הכדור ומסי צריך לחפות על שני שחקני אגף שנעלמו מהמגרש בחודש האחרון. זה מספיק מול אולימפייאקוס אבל לא יספיק מול קבוצות חזקות.

גם המנוחה לסמדו לא ברורה, ואם המוטיבציה העיקרית בה היא לתת דקות לסרג’י כמגן אז אבוי לנו. כל כמה שאני אוהב את סרג’י, מגן הוא לא. אנחנו מאבדים את הערך המוסף שלו במרכז המגרש ומאבדים את הערך של מגן טבעי באגף.

הפצצות של פאוליניו הלהיבו אותי וגם אם לא נכנסו הן היו מפתיעות. אם הגנות יבינו שצריך להזהר משחרורי פצצות שכאלה יתחילו לשים עליו קצת יותר שמירה וזה עלול ליצור עוד קצת חופש לשחקנים היצירתיים. הבעיה העיקרית היא שאין שחקנים יצירתיים (למעט בוסי ומסי) ולכן מתפנה מקום לשחקן האנרגטי הזה.
טל ומשה צודקים, אנחנו מאבדים את היצירתיות והלה-מאסיה לטובת פיזיות.
בכלל, ואלוורדה מתחיל להראות לי כמו גירסה משודרגת של לוצ’ו. שומר על הקיים והולך על הבטוח. בתחילת העונה זה היה נראה שיש לו מה לתת לקבוצה אבל כרגע נראה שכמו לוצ’ו, עיקר התרומה הראשונית שלו הוא בייצוב ההגנה. בכל מה שקשור בבניית משחק הוא עדיין תלוי במסי. מתסכל.


(gadi800) #15

פאוליניו.

תבעט יותר, כמו שעשית עם הפצצה הזאת, אתה מקבל קצת מרחב במרחק סביר, תבעט! תבעט!!
כבר יצא לי מכל החורים הנעה חסרת תכלית של הכדור.

זהו.


(khen10) #16

אתמול היה משחק נגד הקבוצה החלשה בבית בצ’מפיונס ובשבת יהיה משחק נגד הקבוצה החלשה בליגה. באופן פרדוקסלי, המשחק שאפשר לעשות בו יותר רוטציות הוא המשחק בצ’מפיונס, כי איבוד נקודות בליגה הרבה יותר קריטי מאיבוד נקודות בבתים בצ’מפיונס במצב הנוכחי. לכן דווקא אתמול היה אפשר לעשות יותר רוטציות, ובשבת לעלות בהרכב החזק. בוסקטס, אינייסטה, מסי וסווארס היו צריכים לשחק פחות או לא לשחק בכלל אתמול. ומה לעזאזל קורה עם סמדו? זה כבר לא נראה לי עניין מקצועי.


(Aimarito) #17

אם אוותר לרגע על כיסוי המשחק עצמו ואתמקד בנקודות ספיציפיות, יש משהו בבחירת ההרכבים שנראית לי תמוהה. כאילו אנחנו מפספסים משהו.

אז דניס עוד לא מקבל קרדיט, ואנדרה גומש כן. איך זה יכול להיות כבר שנתיים רצוף? אפילו אם נגיד נזרום עם הקונספירציה שלמאמן אין Say בקבוצה, מה המטרה של ההנהלה בזה?

יכול להיות שכבר מאמן שני רצוף רואה דברים באנדרה גומש ולא בדניס? יכו להיות שאחד נתפס אחרת בחדר ההלבשה והשני לא? אחד משקיע יותר באימונים והשני לא? נראה לי מוזר שבשתי תכניות משחק שונות האחד מועדף שוב על חשבון האחר מבלי שתהיה סיבה מוצדקת למראית עין, כמו גם ההתעקשות על רוברטו כמגן ימני ולא חלק מחוליית הקישור.

אולי רק בעוד כמה שנים בראיון רנדומלי כלשהו של אנשי הצוות המקצועי נגלה מה לעזאזל קורה שם…


(moshe34) #18

אם דניס היה מאכזב בכמות דקות המועטות שהוא שיחק בה היתי יכול להבין את הנקודה שלך. ( לא לקבל אותה)

אבל דניס סוארז וזה משהו שמוסכם על רוב מי שצופה בברצלונה השנה, משחק טוב ויש לו שיתוף פעולה טוב עם מסי.

גם המספרים שלו מראים 2 שערים ובישול (יחס לדקות) אבל בשביל להגן על המאמן (גם הנוכחי וגם הקודם) אז בא נמציא את התאוריה המגוחכת של " הוא בטח זורק באימונים וגומש נראה כמו צאבי דור 2000 באימונים" אין לזה שום ביסוס או מקור.

לא נכתב או נאמר על זה מילה בתקשורת, ואפילו ואלורדה שנשאל על זה לא אומר את זה.
היי, אבל אנחנו נישן יותר טוב בלילה אם נתרץ ונמציא איזה בולשיט על דניס שלא משקיע באימונים מספיק.

דרך אגב, תמיד יש את ההנחיה שאנחנו מקבלים מהמנהלים שלא לכתוב דברים לא מבוססים. אבל שזה מתאים לכם לאגנדה אתם שמים ז על ההנחיה הזו. ממציאים לי תאורית קונספרציה על דניס שלא משקיע לעומת אחרים בלי שום יכולת לבסס את זה.

אותו דבר על גרימאלדו בארטרה סאמפר מונטויה ועוד…

עכשיו אם לכם מותר, אז גם לי מותר. התאוריה שלי מדברת על מאמן שאין לו שום מילה ומתפקד בצורה של בובה של ההנהלה וסוכן שחקנים חזק בשם מנדש שבחוכמה מושך בחוטים ודואג לדקות לגומש. לעומת שחקן (דניס) שאין לו סוכן שחקנים חזק …

בסוגיה של סמדו, סמדו ככל שמשחק יותר דקות כך הוא מקבל יותר כסף. וזו הסיבה לזה שהוא לא משחק באופן רצוף.

עכשיו אין לי הוכחות או ביסוס לזה. אבל מכיון שלכם זה לא מפריע אז גם לי זה לא יפריע יותר.

לגבי ואלורדה, אין לי טענות גדולות אליו, ביחס לסגל שהוא קיבל ועם הפציעה של דמבלה קשה לשחק טיקי טאקה עם סגל כזה. ובטח שאני לא מאשים אותו במצב של שחקני הבית.

הבעיה שלי איתו מסתכמת בעיקר בשתי נקודות :

  1. לואיס סוארז בשיטה שלו מסורס. קשה לי לבוא לסוארז בטענות שאני רואה שואלורדה גורם לו לשחק בתור קיצוני.
    במשחק אתמול, הוא פשוט לא הפסיק להגביה מחוץ לרחבה. אני לא מבין מה הוא עושה שם.

  2. והסוגיה הכי מתסכלת, זה דניס. אין שום הסבר או תירוץ למה דניס סוארז בארבעת המשחקים אחרונים של ברצלונה שותף רק במשחק אחד, . מול אולימפיאקוס הוא היה חייב לפתוח במקום איניסטה או פאוליניו.

בקצב הזה אנחנו נאבד גם אותו, אבל היי לפחות היה לנו את התירוץ: X (תשימו את גומש או ראקי זה לא משנה) נראה באימונים כמו אנדרס אינייסטה הצעיר לפחות זה היה לנחמה עבורנו.

דרך אגב, שלא היה ספק, בעיני ראקיטיץ הוא השחקן הגרוע של ברצלונה השנה. (אני אוהב את השחקן אבל צריך להגיד את האמת) גומש במשחק מול אתלטיקו לא היה נורא.

זה מה שעוד יותר מעצבן אותי, כי הקישור של ברצלונה לא מורכב מיותר מידי שחקני על שלא מאפשרים לדניס לקבל דקות…
אם מוציאים את בוסי ואינייסטה אז זהו, נגמרו השחקנים שעומדים בקנה מידה עולמי בקישור.

(ההודעה נראית כך בגלל שהפורום קרס לי באמצע אני ינסה לתקן אותה בבוקר)


(Aimarito) #19

אחת האמירות הכי לא הוגנות שלך מאז שהגעת לפורום. אני לא קבעתי שום אמירה בצורה חד משמעית אלא העליתי פה שאלה על משהו שאני באמת לא מצליח להבין. אני לא מטיל ספק בכישרון של דניס, וכמובן בחוסר התרומה של גומש למשחק. אני פשוט לא מצליח להבין למה האחד רואה הרכב לעומת האחר. בעבר דיווחו בבארסה מאניה שכן נאמר בתקשורת (לא זוכר באיזה עיתון) שגומש כן נראה טוב באימונים ובמגרש הוא ממש לחוץ.

לגביי עניין הסוכנים, מין הסתם אני לא יכול לפסול את זה, אבל באמת שכולם נהנו להאשים את ההנהלה בערך בכל דבר שקרה לנו, אבל אני מנסה להבין גם את כל האינטרסים פה. לדוגמא, מה שאמרת על סמדו באמת הגיוני (המעשה עצמו מטופש כי אני לא מבין מה הטעם בלהחתים שחקן מבלי שתוכל להשתמש בו בעת הצורך, אבל זה מתאים להנהלה שלנו שמנסה בכל כוחה להראות ריווחיות במועדון), אבל זה עדיין לא מצליח להבהיר לי למה דניס לא עולה לא משנה מה. או שאינייסטה משחק על מגה גלופלקס, ראקי עולה למרות שמתקשה התקפית, ונראה שכמעט כל אופציה באגף מועדפת על חשבון דניס.

אני מאוד מעריך את דניס סוארז, אבל אני לא מצליח למצוא את האינטרס של לייבש אותו ככה. יש עוד משהו שאני מפספס?


(moshe34) #20

אם תשים לב, אני לא כותב יותר מידי על גומש, כי גם הוא לא משחק הרבה תחת ואלורדה.

אני רואה מה שהעינים שלי רואות. דניס במעט דקות שהוא מקבל משחק טוב. לעומתו, ראקי לא משחק טוב בלשון המעטה וגומש במעט הדקות שהוא מקבל לא מראה יותר מידי סיבות למה הוא צריך לקבל יותר דקות משחק.

ובקשר לפאוליניו, הוא שחקן מעורר מחלוקת אבל גם הדקות שהוא מקבל לא אמורות לפגוע בדניס כי אפשר לשלב את שתיהם ביחד.

מה המציאות? דניס מתיבש בספסל. אתה מנסה להתחמק זה זכותך. אבל אני מתנגד בתוקף לתאורית הקונספרציה שממציאים פה לגבי כל שחקן שמתייבש בספסל ושלא בצדק ::

“הוא לא משקיע באימונים” זה לא אישי נגדך, זה ההסבר הקבוע של אוהדים מסוימים לקיום של שחקנים כמו מתייה ארדה ועוד לא מעט שחקנים שחירבנו לנו את המשחק בשנים האחרונות.

למה בדקה 60 ואלורדה מכניס את ראקי ולא את דניס? מה הוא יכול להרויח מזה? המשחק של יום רביעי נועד לתת הזדמנות לשחקנים חדשים ולרעיונות שמאמן מפחד לנסות במשחקים קשים. אז למה לעזאזל ראקיטיץ נכנס?

מה הוא יכול להרויח מזה? ומה הוא כבר היה יכול להפסיד במצב של ניצחון ודאי . האם דניס היה משנה לרעה את התוצאה?

אני לא רציתי להשתמש עד עכשיו בקלף של הסוכן או ההנהלה כי אין לי יותר מידי ראיות לבסס את זה פה.
לכן הבלגתי והשארתי את זה בחוץ. אבל גם לכם אין שום ביסוס לטענה של “דניס לא משקיע באימונים” אז למה אתם שונים ממני?

אפשר לכתוב את זה על החלטה של כל מאמן לגבי כל שחקן אפשרי ואז לסגור את הפורום.

נ.ב:

אתם רוצים לראות מצב שבו שהתאוריה של " לא משקיע באימונים" נכונה? והיא לא סתם אמירה כללית שנזרקת ללא ביסוס?

תסתכלו על מה שואלורדה עושה לארדה טוראן. הוא זרק אותו ליציע, למה כי בקיץ למרות שמגיע מאמן חדש ולמרות שהוא מבין שהוא חייב להראות למאמן שהוא מחויב לקבוצה הוא בחר לבלות במסעדות של “אכול ככל יכולתך” וחזר לאימונים תוך כדי שהוא נראה כמו לאפת שוארמה מהלכת. (מי שראה את הכרס שלו בחופשה בים, מבין על מה אני מדבר) .

ואלורדה בניגוד למאמן שהיה לפניו הבין את זה, ואמר לארדה שכל עוד הוא המאמן, הוא לא יקבל דקות משחק. (עד שלא ישנה את הגישה שלו), ואכן ארדה טוראן לא נכלל בסגל אפילו משחק אחד מאז סיום הקיץ.

אתה מבין, ביחס לארדה זה לא תאוריה חסרת ביסוס אלא משהו שניתן לבסס אותו. לגבי דניס אין שום אינדקציה ממשית לזה שהוא לא מתאמן בצורה רצינית או לא נראה יותר מידי טוב באימונים.