טקטיקה 2018/19: לילה ראשון בלי אינייסטה

ברצלונה

(Paul Heyman) #41

אני לא חושב שלנעול את מסי בעמד קשר, עם כל העבודה הטקטית הנלווית לעמדה הזאת - זה רעיון חכם.

אם מסי נודד לעבר הקישור - הוא צריך לעשות את זה תוך כדי משחק בצורה חופשית, ועבור רווח טקטי מיידי. לשים אותו באופן קבוע על עמדת הקשר זה למנוע יותר מדי את איזור הרחבה מהקלאץ’ הכי טוב שלך בהתקפה.

העמדה המהפכנית של מסי ואולי העמדה הכי תואמת אותו הייתה העמדה שפפ המציא לו עם ה-9 המזוייף. וזה בדיוק המהות של הוצאת המקסימום ממסי:

קרוב לרחבה, עם הדסקרציה לרדת לקישור איפה שצריך ולהציק להגנה ע"י כפייה של החלטה של “האם לצאת או לא לצאת” אליו כל הזמן.


אגב נדב, לתהייה שלך:
קישור דפנסיבי זה בוסקטס (הלוואי סאמפר) וראקיטיץ ובמקרה הצורך, גומש.
קישור צד שמאל זה אינייסטה, דניס ואם צריך גומש כי הוא יכול לשחק בשני הצדדים.
קישור צד ימין זה וראטי, ראקיטיץ’ ואם צריך גומש כי הוא יכול לשחק בשני הצדדים.

זה גם אולי חלק מה-Appeal של גומש, הוא סותם חורים בכל העמדות בקישור.

הבעיה שלי עולה יחסית מההגיון של עצמי - זה רוברטו. אבל אולי אם רוטציה של כלויבניק בכל העמדות (מה שהוא היה בשנתיים האחרונות בערך) הוא עדיין ירוויח מספיק דקות גם בלי להיות שחקן רוטציית קישור מלא…


צריך גם להודות, שהבאה אם וכאשר תהיה של וראטי, היא לא כי חסר לנו בהכרח “כמות” בשחקנים על עמדות הקישור. זה יותר הודאה בעובדה שחסר לנו “איכות” בשחקנים בעמדות הקישור. במהלך העונה האחרונה, אם היית סוגר את אינייסטה, או הוא היה במשחק חלש - אז היצירתיות בקישור שלנו הייתה על גבול האפס. בעיה שכמובן הוחמרה בגלל הגישה הכללית הטקטית של הקבוצה.


(Aimarito) #42

ההבדל ביננינו בנוגע לניתוח מצב הקישור הוא שאתה מאמין שאנחנו נשאר במצב בו היינו תחת פפ של של שני קשרים תואמים משני הצדדים. אני מנגד חושב שאנחנו נעבור לשחק עם שני קשרים אחוריים, שוראטי (אם יבוא) ישחק לצד בוסקטס.


(aldrrian) #43

אני גם אשמח לראות מגן ימני רציני, אבל בתור מחליף, אני כן מאמין שסרג’י, שכבר למד לשחק בעמדה, הוא סביר לגמרי.
בין אם ישחק מדי פעם מגן ובין אם לא - לא הייתי רוצה לראות אותו מקבל דקות משמעותיות בקישור. עם כל החיבה אליו, הוא מסמל מבחינתי בינוניות מסויימת שהתדרדרנו אליה בסטנדרטים שאנחנו מציבים לקשרים. אגב, אני גם חושב משהו דומה על ראפיניה, אם כי הוא כן יותר מוכשר ומגוון מרוברטו.

מה שאתה אומר נכון כאשר משחקים עם קשר אחורי אחד ואז גם שני הקשרים האחרים צריכים לעשות עבודה -“50\50”. מצב בו משחקים עם שני קשרים אחוריים די משחרר את השחקן הקדמי לגמרי. העמדה הזו של מאחורי החלוץ אגב קצת נעלמה (הקבוצות בהן שחקנים לדוגמת חאמס, דה ברוינה וכו’ יכולים להשתלב בלי לשנות את עצמן הולך ופוחת) מהעולם ואולי צריך לחשוב למה.


(josepe) #44

אני קצת מופתע למצוא את עצמי בדעת מיעוט בנוגע לסרג’י רוברטו.
זה שחקן שאני אוהב כי הוא שחקן בית שנתן ונותן את הנשמה שלו לקבוצה. וכשקיבל הזדמנות רציפה בקישור הראה שיש לו מה לתרום.
אני חושב שמה שדפק אותו זה כל מיני רעיונות של קישור דפנסיבי \ מגן ימני. הוא לא מתאים לזה כל כך. הוא אולי ידע לעשות משחק לחץ כשצריך אבל הוא לא השחקן ההגנתי החכם שידע לעצור התקפות או לחסום שחקנים. אם היה פה דיבור על מהירות המשחק של הקבוצה, אז תפקידים הגנתיים מאטים אותו.
מצד שני ראינו שכשנותנים לו חופש להיות קשר התקפי עם אוריינטציה קדמית לכל דבר - כלומר לא צריך לחשוב קודם כל על הגנה - הילד יודע להניע כדור קדימה ולתת מסירות טובות.
אז אני הייתי רוצה לראות אותו פותח את השנה כשחקן הרכב לצד וראטי.
אני תוהה למה אני קורא הודעות שאומרות שרוברטו הוא סמל לבינוניות בקבוצה. האם יש ספק שדפקו לו את ההתקדמות עם הרעיון המוזר של מגן ימני? - אגב, תפקיד שהוא קיבל כי הוא התחיל להצטיין במשחקים הרצופים שעשה כשאינייסטה (נדמה לי) היה פצוע.
לגבי אינייסטה, היום אני חושב שהוא צריך לראות ספסל יותר מהכל. אחד מהגדולים בלי ספק, אבל לא בכושר לסחוב עונה שלמה וזה לא דבר חדש. אני לא סופר אותו במצבת הקישור. לא כי הוא לא שינה משחקים בעונה החולפת אחרי שחזר מפציעות, אלא בגלל שהוא נפצע. ועייף. ורואים את זה. המקום של אינייסטה הוא בספסל. משם יש לו יכולת לתרום ולתת את העומק שאנחנו מקנאים שיש לקבוצה בלבן.

לסיכום, אם מביאים את וראטי אז ראקי וראפיניה יכולים לעזוב ולממן חלק נכבד מהמחיר שלו. בוסקי באנקר ביחד עם וראטי, אבל את העמדה הקדמית יותר הייתי משאיר כרגע במצב רוטציה בהיררכיה הבאה: רוברטו, גומש, דניס.
דניס לדעתי עוד צעיר ויש לו זמן להתפתח כשחקן, ולכן שילך לרוטציה.
אנחנו צריכים את השנה הקרובה בשביל לדעת מי באמת שווה ומי לא .עם מאמן שמאמין בקישור ויודע מה לעשות איתו אני מאמין שזה יהיה ברור יותר. הקישור של לוצ’ו לא היה אינדיקציה לכלום.


(gomeadler8) #45

אני מסכים אתך באופן חלקי.
על סרג’י- גם אני מאוד אוהב את סרג’י, אבל אני לא חושב שהיכולת שלו כל כך גדולה שהוא יוכל להשתחל להרכב הפותח של קבוצה כמו בארסה. לדעתי סרג’י הוא שחקן ספסל פשוט מושלם. הוא לא אלבס, אבל הוא שיפור משמעותי על כמעט כל מגן ימני אחר שהיה לנו בשנים האחרונות. אני אוהב את אלייש, אבל היכולת ההגנתית שלו צריכה שיפור. שלא לדבר על דוגלאס, מונטויה (שלא התלהבתי ממנו בכלל) או אלתור מקרטע בדמות אדריאנו. סרג’י משחק כמעט בכל עמדה על המגרש, ומשחק שם בצורה טובה בסך הכול. סרג’י רוברטו הוא כלי טקטי מטורף. כשהיריבה רואה את דין, לדוגמה, מתחמם, הם יודעים מי הולך לצאת, איפה דין הולך לשחק ובאיזה מערך, פחות או יותר. כשסרג’י מתחמם היריבה לא יודעת כלום על מה שעומד להתרחש. וזה יתרון משמעותי.

על אינייסטה- אני לא מבין על מה אנשים מדברים כשמזכירים את עניין “אינייסטה דועך”. ראינו כמה צ’אבי תרם כשהוא היה בגיל הזה, וגם מבוגר יותר. לאינייסטה הייתה עונה לא מדהימה, ועדיין הוא היה שחקן סופר-קריטי לעונה שהייתה נחשבת מוצלחת יחסית לולא כמה טעויות שיפוט. אני רוצה להזכיר את המשחק בבלאיידוס, (שאני בטוח שרובנו רוצים לשכוח), בו הקבוצה נראתה כמו פח אשפה אחד גדול עד הרגע שאינייסטה נכנס למגרש. (גם דניס שעליו אני תכף ידבר היה משמעותי). אינייסטה הוא מגדולי השחקנים אי פעם. לדעתי, שני ביכולת למסי בלבד בסגל שלנו. כן, גם היום. הוא אף פעם לא היה אתלט אדיר כמו רונאלדו. הוא לא מהיר, או חזק, או גבוה. הוא אף פעם לא הציג סטטיסטיקה מטורפת. זה ישמע לכם מוזר, אבל לאינייסטה יש בשבע השנים האחרונות 320 הופעות בהן הוא שיחק 23429 דקות, בסך הכל 67 בישולים. רק בישול אחד מכל כמעט 5 משחקים. להשוואה, זה בערך כמו גונזלו קסטרו של דורטמונד, שאמנם הוא שחקן מצוין, אבל לא קרוב בכלל לקליבר של אינייסטה.
התרומה של אינייסטה היא לא בישולים, שערים או הצלות מהקו. אינייסטה משפר את הקבוצה שסביבו. והוא ימשיך לשפר אותה גם בשנה הבאה, ובזו שאחריה. מבחינתי, כל עוד אינייסטה הוא שחקן פעיל, הוא צריך להיות בהרכב. עם רוטציות, כמובן, אבל הוא לא “אס מהספסל”. ראינו מה קרה בבלאיידוס.

דניס- דניס לא כזה צעיר. הוא בן 23, וזה הזמן שלו להתחיל להילחם על מקום בהרכב. רוב האנשים מייעדים אותו לשמאל, בתור “היורש של אינייסטה”. אני חושב שזה יתאים לו, אבל צריך לחשל אותו עוד לפני כן, והקישור הימני לדעתי הוא המקום המושלם. כבר ראינו את הכימיה המצוינת בינו לבין מסי, ובעמדה הזו הם יכולים להחליף מקומות, לאפשר למסי להיכנס לאמצע, או להוציא את דניס לאגף כדי שיוכל להוציא כדור רוחב לסוארז (החלוץ). הוא יודע לתת כדורי עומק טובים, יש לו דריבל קטלני והוא מוסר בצורה פנטסטית. לדעתי הוא צריך להיות שחקן פותח/ מחליף ראשון לקישור (במקרה שיגיע קשר על כמו וראטי).


(josepe) #46

אני לא מדבר על דעיכה של אינייסטה. כמו שאמרת, הוא משפר את הקבוצה סביבו אבל לא רק. היכולת שלו לשחרר לחץ ולהזיז את המשחק מנקודה אחורית לנקודה יותר קדמית ופנימית (קרי קרבת הרחבה) היא פנומנלית. לצערי השנה היו לו פחות פעולות טובות אבל אני חושב שזה בעיקר זה בגלל שלוצ’ו ויתר על הקישור וסירס אותו ביחד עם שאר הקשרים שלנו. אינייסטה בשנתיים האחרונות לא מחזיק עונה שלמה בלי להפצע לתקופות ארוכות ואם לוקחים את זה בחשבון מראש אז אפשר להגיע לעונה מוכנים יותר. בהקשר הרעיוני הזה אני מעריך את מה שזידאן עשה עם רונאלדו ואני גם חושב שכדאי להחיל את אותו הרעיון על אינייסטה. תן לי אותו כשיר ונוכח במאני טיים ובשאר העונה שחרר אותו לשמור כוחות ולשחק רק בשביל רצף.
ולגבי סרג’י, כן. אני מסכים עם הרעיון שהוא מגוון טקטית וזה הופך אותו לחילוף לא צפוי שיכול לבלבל את היריבה ולשנות את המשחק. לא אכפת לי לראות אותו כחילוף קבוע ולא כשחקן הרכב, העיקר לראות אותו יותר בקישור. מגן ימני (רחמנא ליצלן) או ייבוש בספסל זה הפסד של שחקן שיכול לתרום הרבה יותר לקבוצה.

נושא אחר שהייתי רוצה לראות בו שיפור הוא שימוש בחילופים בשביל לבנות את הקבוצה. לוצ’ו דיי ויתר על זה ועשה את הרוטציות שלו בהרכב ממשחק למשחק, אבל לדעתי מאמן טוב בונה את הספסל שלו גם במשחקי גביע אבל גם ובעיקר בחילופים החל מהדקה ה- 70. משחק שלא בוצעו בו לפחות שני חילופים (ובחלט עדיף שלושה) הוא משחק מבוזבז שלא תרם לבנייה של הקבוצה. אני לא יודע איך וואלוורדה בהקשר הזה ואם יהיה לו את הכוח לכפות חילופים על הפרימדונות שלנו שלא מוכנים לרדת מהמגרש, אבל אני מקווה לראות שיפור מהותי בהיבט הזה. “פרוייקט 22” יכול להצליח אם לשחקנים הצעירים שבאו לבנות את הקבוצה יינתנו מספיק הזדמנויות לשחק.


(Santiago_Munez) #47

אני חושב שמערך של 4-5-1 עם מסי מתחת לחלוץ יכול לעבוד מעולה (עם השחקנים הנכונים), מבחינה התקפית אין עוררין שהוא יכול לפרוץ כל הגנה, וגם מבחינה הגנתית אני חושב שהוא לא פחות טוב.
תחת לואיס אנריקה כאשר הכדור היה אצל הקבוצה היריבה עברנו ל 4-4-2 כאשר ראקיטיץ וניימאר סוגרים את האגפים ומסי וסוארז במרכז (כשהראשון עושה לחץ מתי שמתחשק לו).
אם נעבור ל4-5-1 אפשר לשמור על ה4-4-2, אבל נוכל להגן עם קיצוני אמיתי באגף הימני ובאמצע נוכל לשחק עם בוסקטס וורארטי (לאחרון יש יותר תיקולים מוצלחים העונה מבוסקטס).
אבל כמו שאמרתי, בשביל המערך הזה אתה חייב את השחקנים הנכונים, זה אומר קשר 50/50 שמשלב יכולות הגנה והתקפה, וקיצוני עם מוסר הגנה מאוד גבוה.

אני באופן אישי לא אוהב לשחק במערך לא סימטרי בעליל כאשר אין לך קיצוני ימני ובנוסף גם אין לך מגן תוקף בצד ימין, הדבר הזה הגבילאותנו ופגע בקבוצה בצורה קשה.


(ganjo) #48

לדעתי כשמסתכלים על עונה שלמה קדימה אין דבר כזה להתייחס רק ל-2 עמדות. זה כמו שיהיה בסגל רק שוער אחד. אני גם חושב שכשמאמן בא לעונתו הראשונה והוא עוד לא מכיר את השחקנים לעומק אין שום סיבה לוותר להקטין את הסגל. אפילו לפפ בעונתו הראשונה ואפילו שעשה ניקוי אורוות, היה סגל שמנה 24 שחקנים אאל"ט ור לאחר מכן הוא ירד לאיזור ה20. מבחינת מאמן חדש זה ששחקנים אצל לוצ’ו לא פרחו לא בהכרח אומר משהו.


(dmitrys) #49

אם ספרתי נכון, יש לנו כרגע 21 שחקנים בסגל:
4 שחקני התקפה על 3 עמדות
8 קשרים על 3 עמדות
4 בלמים (כולל מרלון, לא כולל מתיה) על 2 עמדות
3 מגנים על 2 עמדות
2 שוערים על עמדה אחת
בהנחה שיגיע עוד מגן ימני ודלופאו, זה כבר 23 שחקנים.
בכל עמדה, אין יותר מ 2 שחקנים על אותה משבצת. רק בקישור יש עודף שחקנים.
היות ויש קשרים שרוצים לעזוב, ואפשר לעשות עליהם כסף, אני לא רואה סיבה לעמוד בדרכם או לקנות מחליפים במקומם. אלא אם כן זה שחקן בסדר גודל של וראטי.

אני גם מסתכל על ריאל. יש להם עומק מדהים בהתקפה ובקישור ההתקפי, ואנשים פה נתנו אותם כדוגמה לניהול מוצלח של רוטציות. אבל הגיע הקיץ, ו 2 מהם כנראה יעזבו בגלל מחסור בדקות משחק, שחקן בית (מוראטה) ושחקן שניקנה ב 80 מיליון יורו (חאמס).
אני חושב שהשיטה של פפ הייתה טובה יותר - פחות שחקנים, אבל שחקנים ורסטיליים.


(ganjo) #50

גם אני אוהב את הגישה של סגל קצר. אני חושב שזה בריא יותר לטווח הרחוק. פחול קרטיבים על הספסל. פחות מרמור. עם זאת בעונה ראשונה של מאמן הוא צריך כמה שיותר אפשרויות. מבחינת מאמן (ואני מדבר כאן רק על מבחענת מאמן) עדיף לו להשאיר את מי שהוא יכול (כמובן אם זה לא מונע ממנו להביא מישהו חדש).


(josepe) #51

הכל טוב ויפה לגבי סגל קצר ואיכותי, אבל לפפ הייתה יכולת להבהיר לשחקנים מה הוא רוצה כשהוא מזיז אותם מעמדה לעמדה וגם היה לו שלד מצויין. השלד המצוין - תור הזהב של הלא-מאסיה - אפשר לו לשמור על סגל קצר ולכן ניסיונות כושלים כמו צ’יגרינסקי וזלאטן שלא התאקלמו פה ועפו מהר למדי לא פגעו באונסה האיכותית שממילא הייתה פה. כרגע אין לנו שלד איכותי, בין היתר מפני שלא התכוננו בצורה נכונה ל"יום שאחרי". העובדה היא שלא טרחו לחשוב בזמן על מחליפים לצ’אבי ואינייסטה. בהעדרם (צ’אבי בקטאר ואנדרס בפציעות) נוצר לנו קישור של נגרים אומללים שלא יודעים לשחרר כדור בנגיעה. זה כולל גם את ראקי לטעמי. אז מה שאני מנסה לומר זה שכרגע אין לנו שלד איכותי בשביל שנוכל לדבר על סגל קצר וורסאטילי. כרגע צריך בכלל לבנות שלד ואף אחד מאיתנו לא בטוח שלהנהלה הנוכחית יש את היכולת לחשוב נכון בכיוון של בניית סגל.
אני תולה המון תקוות בוואלוורדה, לא כי אני מאמין בו אלא כי הוא כל מה שנשאר לנו לתלות בו תקוות. מאמן טוב יכול להביא את השינוי גם בקבוצה הבינונית שההנהלה שלנו מנסה לעשות מאיתנו. אני מקווה שיש לו את היכולת ומסכים עם ליאור שכרגע צריך לתת לו לבחור מבין כמה שיותר שחקנים. אני רוצה להאמין שהמאמן לומד וחושב לעומק על המשחק והשחקנים. לוצ’ו קיבל קבוצה מפלצת ולא היה צריך לחשוב בעונה וחצי הראשונות שלו אלא רק לבצע קצת התאמות ולתת להם לדרוס את כל מי שבא מולם. לוואלוורדה (יש לו גם איזה שם קיצור לעזאזל??) אין את הלוקסוס הזה והוא יצטרך אשכרה לעבוד קשה בשביל להרים פה קבוצה.


(aldrrian) #52

זה זלזול כל כך עמוק בתפקיד המאמן להאמין שהוא יכול לא לעשות כלום ל"לתת לקבוצה לדרוס" על סמך חומר שחקנים כמו בפיפא. זו גם התעלמות מקבוצות ברחבי אירופה שנכשלות למרות סגלים נוצצים, התעלמות מהעובדה שאותו סגל של בארסה, פחות או יותר, כשל עונה לפני כן, ולבסוף, התעלמות מרחיקת לכת מהעובדה החד משמעית שסגנון המשחק שבארסה ניכסה לעצמה עם הגעתו של לוצ’ו היה שונה מזה שהיה לפני.


(dmitrys) #53

אני לחלוטין לא מסכים איתך josepe.
אני חושב שיש לבארסה סגל איכותי מאוד ודרוש שיפור רק בעמדה אחת או שתיים.
לוצ’ו לא הצליח להפיק ממנו את המיטב השנה וזאת אשמתו. חלק מהשחקנים היו מתחת לרמתם, זה לא אומר שהם צריכים לעוף על טיל.
ארדה, גומש, ראפיניה ודניס לא היו נגרים לפני שבאו לבארסה. הם הפכו לנגרים פה. אני רוצה לקוות שמאמן חדש יוכל להפיק מהם את המקסימום, ממי שיישאר פה אחרי הקיץ.


#54

אותו סגל בלי לואיס סוארס ועם ניימאר טרי ושוקיסט זה ממש לא “אותו סגל פחות או יותר”. גם השינוי בסגנון המשחק היה יותר עניין של נסיבות - דעיכה של צ’אבי בעיקר. אפשר לטעון שלוצ’ו התאים את עצמו לסיטואציה ופעל בהתאם, אבל קשה לטעון שהייתה פה איזה תפיסת עולם (אולי בעונה השנייה והשלישית כן).

לא צריך ליפול להכללות - ריאל מדריד של 2003-2004 תחת עציץ כמו קרלוס קיירוש נראתה כמו מפלצת לשלושת רבעי עונה בזכות כשרון התקפי מטורף. ריאל התפרקה כי מה שקרה מהקישור ומטה היה בדיחה, בטח בהשוואה למה שהיה ללוצ’ו בבארסה (כולל העונה). זה לא אומר שאפשר היה להחליף את לוצ’ו בעציץ בעונה הראשונה, אבל זה בהחלט מעלה את האפשרות שהוא לא טרם המון להישגים.


(aldrrian) #55

מה זה ניימאר שוקיסט? הוא היה. גם אלקסיס ופבראגס היו לפני אנריקה ועזבו כשבא - כך שלהציג את הסגל הזה כחלש לא נראה לי רציני.

אין לך בסיס לטענה שלא הייתה תפיסת עולם. מעבר לכך, זה טיעון לא סביר, ושוב מוריד מערך המאמן ומהעבודה שהוא עושה יום יום כאשר אתה לא צופה במשחקים. אני זוכר שינוי ברור של מאמן שמעדיף צורת משחק ישירה, באופן מאוד לא אופייני לבארסה. זה בלט מאוד מהמשחק עם אתלטיקו בעונתו הראשונה עם ה3-1 והלאה.


#56

לא טענתי שהסגל היה חלש, אלא שזה ממש לא היה “אותו סגל פחות או יותר” - וכל ההודעה שלך רק מחזקת את זה. ניימאר עם שנת ניסיון בקבוצה היה טוב מניימאר של העונה הראשונה, לזו כוונתי. הרבה מזה בזכות סוארס, שהובא כתחליף ישיר לאלכסיס, והעזיבה של פברגאס השאירה קשר דומיננטי פחות בסגל, יחד עם הדאיכה של צ’אבי ובסופו של דבר גם של אינייסטה.

מה שכן - הרכישה של ראקיטיץ’ במקום ססק בהחלט יכולה להעיד על שינוי בתפיסה לגבי הקישור. למיטב זיכרוני הוא קושר לבארסה עוד לפני לוצ’ו, מוזמנים לתקן אותי.


(aldrrian) #57

בסדר, אני חוזר בי. שנה את הטענה בדבר “אותו סגל פחות או יותר” ל"סגל עם איכות שלא נופלת בהרבה". וכמו שכתבת, הרכישה של ראקיטיץ’, כמו גם הרכישה של גומש לאחר מכן, בהחלט מעידות על תפיסה לגבי תפקיד הקישור ואיך ואיפה הכדור עובר.
ראקיטיץ’, עד כמה שידוע לי, כמעט בביטחון מלא - קושר לבארסה בתקופת אנריקה, בהקשר ישיר להפטרות מפברגאס שגם היא, אגב, כמו גם ההפטרות מטיאגו שנה אחרי, מעידות באופן ברור על כיוון של מאמן.

בכלל, בהקשר כללי יותר לפוסטים שאני רואה פה - אפשר להתווכח על הסגנון, אבל להגיד שהוא מקרי, לא קיים? כאילו אנשים לא מאמינים שיכולה להיות מחשבה מאחורי כדורגל מהיר שאינו מתיימר להחזיק בכדור בהכרח. גם אם נתמך בכישרון של שחקני ההתקפה (אפשר לחשוב שהסגנון של גווארדיולה לא נתמך בכישרון של שחקני הקישור הפסיכים שהיו לו. לראייה, כמה פחות טוב זה נראה עם שחקנים מאוד מוכשרים אבל כנראה קצת פחות טובים\מתאימים שהוא מאמן מאז).
להגיד שלא היה סגנון ועבודה של מאמן, זה חסר בסיס לדעתי ומעיד על העדר עומק במחשבה על מה שקורה בכל המערכת המורכבת הזאת שנקראית מועדון כדורגל.


(josepe) #58

aldrrian - אתה קצת נסחף באיך שהבנת את מה שאמרתי, לא לשם כיוונתי. ללוצ’ו הייתה תרומה עצומה בעונה הראשונה שבה הוא הפך את הכדורגל שלנו ליותר ישיר ופחות טיקי-טאקה שבלוני וצפוי. זה נתן לנו את הגרוש החסר שהיה לנו ללירה, אבל רוב הלירה כבר הייתה שם. צ’אביאנייסטה, מסי ובוסקטס כשהם עדיין מתואמים מאוד, מסצ’ה עדיין חד, ניימאר אחרי עונת התאקלמות ראשונה וסוארז עם רעב עצום לקחת תואר ולהוכיח שבארסה לא טעתה כשהביאה אותו אחרי הנשיכה בקייליני במונדיאל. כל אלו רק חיכו להתפוצץ ולוצ’ו נתן להם את זה. כמו כן היה לו (ולאונסואה) תרומה גדולה לשיפור וייצוב ההגנה שלנו. ככל הנראה גם בשיפור הדראסטי שפיקה עבר, כשבעונה לפני כן הוא היה מעפאן ואכזב רבים מאיתנו. אני לא אחד מאלו שמבטלים את העבודה של לוצ’ו, אלא שלי נראה שמבחינה טקטית הוא גמר את מה שהיה לו להציע איפשהו בעונה הראשונה. אגב, רבים טוענים שההתפוצצות של מסי בחצי השני של אותה עונה והרעיון שלו להחליף מיקומים עם סוארז היו מה שהוביל לטרבל ולא עבודת המאמן. אני נוטה לחשוב שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. אל תהפוך את האמירות שלי לכאלו שנוטות לצד אחד מובהק.
אני חושב שלוצ’ו הביא איתו קדמה לבארסה השבלונית שפפ וטיטו השאירו אחריהם. בארסה ההיא הייתה כל כך צפויה שכבר לא היה לה את היכולת להגיע לשום מקום ולהיות מפחידה. עם זאת בארסה ההיא השאירה יסודות חזקים של הנעת כדור, שליטה ולחץ על הכדור. אספקטים שאני מאמין שגם אתה רואה שנחלשו בעונה האחרונה משמעותית. נראה שהשחקנים שלנו כקבוצה לא יודעים ללחוץ נכון או להניע נכון. כבר אמרתי בעבר שקבוצות העונה לא פחדו מאיתנו, וזה כי כבר הוכח שוב ושוב שכאשר לוחצים אותנו אנחנו נסדקים ומאבדים את העשתונות. הקבוצה לא הייתה מאורגנת כקבוצה העונה. היינו אוסף של אינדיבידואלים שכבר אין בינהם תיאום עיוור. לוצ’ו לא הצליח לבנות את זה מחדש עם הסגל החדש העונה. אולי זה כישלון של רוברט ב- “פרוייקט 22” ואולי כישלון של לוצ’ו לקחת אסופת שחקנים ולעשות מהם קבוצה. אני לא אומר שהוא לא ניסה ושלא היה לו אכפת מהקישור כפי שנאמר פה לא מעט, אבל בשטח זה לא עבד.


(Aimarito) #59

אלדרין, אני מתחבר למה שאתה אומר בפסקה השנייה שלך. קשה לבוא עד כדי כך ללוצ’ו בטענות ולהגיד שכל דחליל יגיע לאיפה שהוא הגיע. דבר אחד כן ברור לי הוא היעדר החשיבה העמוקה, היצירתיות ויכולת המיצוי של לוצ’ו עם הסגל הקיים. הוא לא הצליח להפוך את אסופת השחקנים החדשים לקבוצה (למעט אומטיטי שחווה עונה יוצאת דופן), הוא לא הצליח לברוח מהשבלונה ההתקפית של הטריו הקטלני (יש שיגידו שזה הגיוני, אבל כבר ראינו העונה שזה לא תמיד מספיק) והוא לא הצליח לבנות רוטציה בריאה עם הסגל הקיים.

לואיס אנריקה ניסה לייצר מעין טביעת אצבע בקבוצה הקיימת. הוא כן ניסה להביא לידי ביטוי את הסגנון שלו, עם דגש על יצירת לחץ ומשחק מהיר ביציאה קדימה, אבל זה כן הוריד את ברצלונה בכמה רמות מהמקום בו היא הייתה במספר אספקטים. הקבוצה תחת וואלוורדה תיאלץ לעבור Reboot כדי לנסות לבנות שיטה אחרת, או גיוון כלשהו, כי למרות ההשקעה של לוצ’ו, הוא לא הצליח לבנות פרוייקט טוב דיו, ולא הצליח לבנות משהו לטווח הארוך.

נ.ב
שימו לב שאיכשהו בדיון ההארכות וחוזים איכשהו נגררים לדיוני טקטיקה. יש לזה דיון יעודי ואני אשמח אם תעברו לשם :).


(josepe) #60

כי אין לנו משהו אחר לדבר עליו :frowning:
אפילו תשובות לגבי סאמפר, דאולפאו ווידאל שאמורות להיות פשוטות ובהירות מבוששות מלהגיע…