טקטיקה 2018/19: לילה ראשון בלי אינייסטה

ברצלונה

(chen10) #269

מה אתה רוצה שאענה לך?
שיבוא כדי לשחק עם מסי? בשביל סיכוי גבוה יותר לזכות בתארים? נכון, אלה שיקולים נחמדים.
לדעתי הוא יהנה יותר באנגליה. הוא כבר 9 שנים בליגה הספרדית, כבש נגד כל הקבוצות וניצח את כל הקבוצות. באנגליה הוא יקבל חוויה אחרת, ירוויח יותר, יקבל אתגרים חדשים, יהיה כוכב גדול יותר.


(aldrrian) #270

יש אנשים שמעדיפים דווקא להשאר באותה מדינה. בעיקר אם המדינה היא ספרד והאופציה היא אנגליה עם כל המזג אוויר. זה בלי להזכיר את הסבל הכרוך, כנראה, בלשחק תחת נגיד, מוריניו. אבל כמובן שכל אחד ודעתו.


(moshe34) #271

סבל תחת מוריניו? מה ההבדל בין מוריניו לואלורדה בראית העולם שלהם, מעבר לעובדה שהראשון הוא מאמן הרבה יותר טוב ולשני יש את מסי?

גריזי מגיע לברצלונה, מעבר לעניין של השכר (לפי ההדלפות, הוא היה השחקן השני בברצלונה) כי ברצלונה זה מותג עולמי והסיבה השנייה זה מסי. בקרוב מסי יעלם ואז הסיבה הראשונה כבר לא תהיה רלונטית יותר.


(Aimarito) #272

@mos34 ברוך שובך :). אתה באמת חושב שאין הבדל בין מוריניו לוואלוורדה? אתה בטוח שהיחס שלהם לשחקנים, או לספסל אחד לאחד? מוריניו עונה אחר עונה מכוון לאותו סגנון, ו-ואלורדה נשפט אצלך רק אחרי עונה אחת? אני מבין שאתה לא מתחבר אליו, אבל זה דיי קיצוני לדעתי.


(moshe34) #273

שאני אומר שמוריניו מאמן יותר טוב, זה לא עלבון לואלורדה. מה לעשות מוריניו עשה כמה דברים בכדורגל העולמי שמצדיק את המוניטין שלו. יחס לשחקנים? ספסל? לכל מאמן יש שחקנים שהוא מסתדר איתם יותר ושחקנים שהוא לא…

גם פפ האהוב עלי, יש שחקנים ששונאים אותו. אז מה זה הופך אותו למאמן עם יחסי אנוש רעים?

ובאמת שאנחנו צריכים לצאת מהבועה. מבחינת הסגנון אין הבדל בין ראיית העולם של מוריניו לואלורדה. הסגנון שמוריניו שיחק נגד סביליה בחוץ אותו דבר כמו ואלורדה ברומא. ובלי דה חאה בכושר שיא גם התוצאה היתה זהה. וזה סתם לדוגמא.

לכתוב שגרייזמן יסבול תחת מוריניו בניגוד לשחק תחת ואלורדה זה לא נכון. דרך אגב, אתם שוכחים מאיזה מאמן הוא מגיע עכשיו…

אני סתם אורח :slight_smile:


(dmitrys) #274

אני לא יודע למה, אבל הרבה אוהדי כדורגל נהנים לרדת על קבוצתם.
אנחנו עם דאבל ו 15 נקודות מעל ריאל וכמעט 100 שערי זכות. ומה? המאמן חרא, חלק מהשחקנים הביתה, ובלי מסי היינו יורדים ליגה. פתאום רק ליגת האלופות חשובה. ואם היינו זוכים גם באלופות, זה לא היה משנה כלום, כמו שירדו פה על לואיס אנריקה וההנהלה כשעשו זאת.
מעניין אם אוהדי סיטי, באיירן, יובנטוס ו PSG יורדים ככה על קבוצתיהם. שלא לדבר על יונייטד, צ’לסי, מילאן, אינטר, דורטמונד ופחחחחח ארסנל. ובפורום השכן יורדים על המאמן הדגול זידאן.

אני נהניתי ברוב המשחקים, סבלתי יחסית מעט העונה, ואין לי שום בעיה לסיים ככה גם בשנים הבאות. יש לנו סגנון יפה, אנחנו כובשים הרבה, אנחנו עדיין מושכים שחקנים הכי טובים בעולם (למעט אחד) ויש לנו קבוצה תחרותית שלא צריכה מאמן חדש או מהפכות גדולות בסגל.


(moshe34) #275

יש לך קבוצה שבלי מסי לא מסוגלת לנצח את לבנטה… (אתה מוזמן לבדוק את אחוז הניצחונות שלנו בלעדיו. אני בדקתי המצב לא טוב)

הסגל שלך מורכב משתי בלמים כשירים. ובלי קישור מתפקד. (איניסטה בחוץ)

לבוסקטס אין שום מחליף ראוי (ראקי לא טוב בתור קשר אחורי נגד קבוצות שעושות לחץ) ראקי טוב בתור הקשר בצד ימין. גם גורדי אלבה, משחק ללא מחליף…

הספסל שלך מורכב : פאוליניו גומש וידאל ועוד כמה מצורעים. רוב הקבוצה מורכבת מלא מעט שחקנים מבוגרים…

אבל בסדר, הכל נפלא… אין מה לדאוג. יש את מסי אז הכל בסדר.

מתוך בארסה מניה:

מסיבת עיתונאים של ואלורדה:

“ואלוורדה אומר שהאידיאל הוא שמסי ינוח מחר. הודה שהוא סחב את הקבוצה העונה והעומס הוליד חוסר נוחות שהארגנטינאי סוחב זמן מה. הוא צריך לנוח. בדרום אפריקה הוא שיחק בגלל ענייני חוזה (המענק לשחקנים היה נחתך בחצי אם הוא לא היה משחק).”

אבל תמשיכו לשקר לעצמכם ולאחרים שאין צורך בשינוי חד בסגל. והעתיד מתוק. המאמן בעצמו מודה בזה. אבל אתם תקברו את הראש בחול…

גריזמן הוא שחקן נפלא, אבל אנחנו חייבים שנה הבאה שני קשרים יצירתים ולפחות בלם אחד צעיר ואמין בתור הבלם השלישי.

ארתור, למשל שמדברים עליו, הוא יבוא רק בינואר. ובכל מקרה צריך קשר דומיננטי בנוסף אליו.


(Aimarito) #276

מכל מה שכתבת, מה המאמן קשור? השינוי החד צריך לקרות, אבל השאלה היא מי היד המנווטת. הרכישה של גריזמן, המשחק באפריקה, גומש ופאוליניו, הרוב מגיע מאותו מקום- ההנהלה.

מסי סחב את הקבוצה על הגב, והסגל לא שלם או מאוזן, מה שממחיש מבחינתי את העבודה הקשה שעשה וואלוורדה בעונה הזאת. עונה הבאה אתייחס לדברים בצורה שונה (בהתאם לסגל הקבוצה לעונה הבאה).


(moshe34) #277

אתה במגננה כל השנה על ואלורדה. אבל אני לא מתיחס בהודעה שלי בהכרח לזהות המאמן.

דעתי על ואלורדה ידועה. זה ברור שהוא לא הבעיה אצלנו. אני גם מעדיף אותו, על האלטרנטיבות שאני חושב שההנהלה הזו תביא במקומו. הממ הממ אוזביו…

דוגרי אתה צודק, עכשיו אני שם לב לכותרת… טעות שלי.זה התרד של ואלורדה…


(t-rix) #278

@mos34
כדי להשתמש במילים גדולות כמו “לשקר לעצמכם” צריך ואחד קייס בשביל זה.
אבל חבר, לדעתי כולם חושבים כמוך. אני בעצמי כתבתי על כמה צריך חריש וכמה שאין לנו ספסל ראוי ושהסגל לא מאוזן. החיזוקים לסגל שאתה כתבת אני מסכים איתך לחלוטין וגם מבחינת עדיפות גריזמן/קשרים-בלמים…

אז בוא נדבר על מה באמת צריך ולא בהטחת האשמות.

במצב הנוכחי אנחנו זקוקים לשני בלמים, קשר אחורי וקשר 50/50 אחד לכל הפחות…
במקביל להיפטר מצמד הבלמים, מגומש מווידאל…

עם זאת, חשוב מאוד להחליט על המערך בטרם מחליטים את מי מנחיתים.

הסגל/מערך שלי לשנה הבאה;
מאטס/סליסן
אלבה/דין אומטיטי/בלם פיקה/בלם רוברטו/סמדו(ואולי גם פה כדאי מגן).
קוטיניו/דניס ראקי/פאוליניו בוסקי/קשר דמבלה/קשר
סוארז/פוקו מסי/קוטיניו

זה יוצא 21 שחקנים, ועם ההצטרפות הצפויה של גריזמן אנחנו נעמוד על 22 שחקנים עם חתיכת שחקן להתקפה.
הבעיה שהוא יאכול את רוב התקציב לקיץ, וישתה חלק גדול מתקציב המשכורת שניתן לתת לשחקנים אחרים.


(moshe34) #279

לא מטיח האשמות באף אחד. אבל שכותבים “אנחנו כובשים הרבה” “קבוצה תחרותית” “סגנון יפה” “שלא צריכה מהפכות גדולות בסגל” , אני ינסה לכתוב את זה בעדינות. זה ליצור מציאות אלטרנטיבית…

מתוך שנה שלמה בכל המסגרות, אני יכול לזכור בקושי שלושה משחקים ששיחקנו כדורגל יפה יותר מ 45 דקות, והיו לא מעט משחקים ששיחקנו כל ה90 דקות חרא… משחק בגביע נגד סלטה והגמר נגד סביליה ומשחק הליגה נגד גיורונה…

כמה תוצאות 0-0 היו לנו? לא מעט. אז מה אתה קורא לזה?

פשוט מתחבאים מאחורי מסי, לוקחים אותו כמובן מאליו. והכי גרוע שבשנים הבאות שמסי יחלש ולא יוכל לסחוב אותנו, אותם אנשים יבנו לו את החבל תלייה הכי גדול ויתחילו לקרוא לו “מסי בעונה בינונית”.

קבוצה חזקה לא נמדדת רק ב 11 הפותחים שלה, אלא גם בספסל, אצלנו מספיק שפיקה לא משחק (אני לא מדבר על שחקנים בלבל של איניסטה או מסי ובוסקטס) כבר אז אנחנו קורסים…

בקשר להרכב שלך חוץ מפאוליניו אני יכול לבחור בו, הבעיה שההנהלה מכוונת בכח לגריזמן. רוצה להוריד את קוטניו לקישור שיחליף את איניסטה

בקשר לבלם, רוצה להביא בלם מסביליה , שלדעתי משחק באחת מקבוצות ההגנה הלא טובות בספרד… ובנוסף מתעקשת להביא את ארתור רק בינואר…

דרך אגב, זה גריזמן או קשר. לברצלונה אין כסף להביא את שתיהם ביחד. במיוחד בגלל השכר שלו.(גריזמן הולך להרויח 15 מיליון לשנה)

לדעתי, הפיתרון הוא ברור, לוותר על גריזמן, לחסוך גם את השכר שלו וגם איזה 100 מיליון אירו, להחזיר את מוניר* שהיה גיבוי לסוארז ואז להשקיע בחוכמה בקישור ובהגנה. (החלום שלי לראות שחקני לה מאסיה חדשים בהרכב נגנז לצערי)

התקשורת בקטלוניה מדווחת שטיאגו רוצה לחזור, אבל ברתומאו ושות, לא רוצים להחזיר אותו. יש גם את אריקסן כמועמד.

זה מוניר או פאקו, אבל בגלל שואלורדה לא סומך על פאקו. אז מוניר הוא אופציה מתאימה. (סוארז חייב לנוח שנה הבאה)

הדבר היחיד שלא טוב בהודעה שלי, שהיא נפתחה במקום הלא נכון)


(Aimarito) #280

חצאי הגמר לקראת סיום, רוב הסגל למעט ראקיטיץ’, אומטיטי, דמבלה ו-ורמאלן כבר חזרו ואולי הגיע הרגע להתחיל לדבר על מה היה לנו (בקצרה) בעונה שעברה, מה חסר לנו, ולאיפה הקבוצה עשוייה לשאוף.

מהתחתית לפסגה עד לטעם של החמצה

בכנות, אם אחרי תחילת העונה שעברה הייתם שואלים מישהו (או אותי לצורך העיניין) מה לדעתו יצא מברצלונה, הוא היה אומר שאולי נילחם על הליגה או על מקום באירופה, בתקווה לעקוץ איזה תואר. ניימאר עזב, ילד צרפתי צעיר נקנה מתוך פאניקה בסכום מרקיע שחקים, שרצה הגורל והוא נפצע תוך חודש, מסי מאיים לעזוב, כל קאטאלוניה על קוצים, ואי אפשר מבלי להזכיר את הנוקאאוט שבארסה קיבלה בסופר קאפ הספרדי נגד ריאל מדריד, שנראה שכלום לא יעצור בעדה בדרך לטרבל הסטורי מבחינתה. כן, זה היה עד כדי כך רע. בפועל זה נראה אחרת לגמריי.

צעד אחרי צעד וואלוורדה חיבר את הרסיסים ממה שנשאר וניסה עם המעט שהיה לייצר ניצחונות ומומנטום חיובי. ניסויים ביזאריים עם מסי כפאלסו וסוארז באגף, רוטציות מוזרות של שחקני אגף עם דאלופאו, וידאל ודניס, פאוליניו קיבל הזדמנויות, ולבסוף קיבלנו את ה4-4-2 שייצב את הקבוצה לאורך זמן, הצליח לבנות מומנטום חיובי ונצחונות, עד שיא ההצלחה מול אותה ריאל מדריד שפרקה אותנו בסוף אוגוסט- חצי שנה לאחר מכן חטפה מברצלונה 3-0 בבית. הדרך הייתה קשה, זה הרגיש שכל ניצחון הגיע בכיבוש קטן של יארד אחרי יארד (כמו בפוטבול), אבל ברצלונה הצליחה לפחות במחינת ההרשה עד פגרת החורף להסתכל על כל הליגה מלמעלה, ואפילו באלופות נראה שהכל מצליח להתחבר. שינוי דרסטי במוראל, וביכולת תוך חצי שנה, ועוד לחשוב שמחכים לנו קוטיניו ודמבלה בהמשך, מי יעצור אותנו?

דאולופאו הלך, קוטיניו הגיע עם פציעה, דמבלה חוזר לשחק בעצלתיים, ובארסה מורידה הילוך מידי משחק. קשה להסביר בדיוק מה קרה עד כדי הפיאסקו ההוא מול רומא בו הכל התפוצץ, אבל ברצלונה הצליחה לסיים את העונה עם דאבל מצויין, אבל עם מעט מאוד אוויר לנשימה בסוף, והרגשה מסויימת של מיצוי ואי נחת.

אם אאלץ לסכם את כל המלל הזה לנקודות אוכל לדבר על היתרונות והחסרונות של העונה האחרונה של וואלוורדה במספר סעיפים פשוטים:

יתרונות:

  • הכדורגל פשוט וחכם. וואלוורדה עשה לא מעט ניסויים, אבל היה לו State of mind מאוד ברור איך הוא רוצה שהמשחק יתנהל. הוא דיבר המון על איזון וסימטריה, והשאיפה שלו שלאורך כל המשחק ברצלונה תשחק בסבלנות, ושלא תאפשר ליריבה שלה לקבל שום אופציות של נקודות חלשות. בפועל זה עבד מצויין, ונראה שרוב הזמן הוא עושה שיעורי בית על היריבות שלו.

  • שחקנים שנעלמו בשנים האחרונות קיבלו יותר קרדיט ונראו מצויינים. ראיקטיץ’, ג’ורדי אלבה, אינייסטה ואפילו סרג’י רוברטו כמגן ימני נתנו תפוקה מצויינת והצליחו לנצוץ תחת אותו כדורגל פשוט, והביאו את הערך המוסף שלהם בהגנה וההתקפה בעונה החולפת.

חסרונות:

  • ניהול רוטציות ושחיקת שחקנים. לא לחינם בארסה איבדה גובה, שכן המחיר של שמירה על סגל קצר גובה מחיר כפול: מצד אחד השחקנים שלך מתעייפים ונחשפים יותר לפציעות של שחיקה ועייפות (ראקיטיץ’, בוסקטס, מסי, סוארז וכ’ו עם מעל 3000 דקות העונה בכל המסגרות), מצד שני המחליפים לא באמת מצליחים להביא את הערך המוסף שלהם, ואנחנו עשויים לאבד אותם לשלבים המתקדמים של העונה בשל חוסר חדות, ירידה בכושר משחק או פשוט ירידה בביטחון העצמי. שחקנים שהיו יכולים להיות בלעי ערך עבורינו כמו דניס סוארז, פאקו אלקסר ועוד היו יכולים לעזור לנו בלא מעט משחקים בשאיפה להגיע רחוק יותר העונה, או לפחות שהשחקנים יסיימו אותה עם יותר אוויר בריאות.

  • הסגנון. אומנם זה עיניין של טעם, אבל ברצלונה מאז ומעולם שאפה לסגנון משחק מסויים, או לגישה מסויימת בה האוהדים התגאו לאורך השנים (מאז תחילת העידן של קרוייף). הרבה מהרוח הקרויפיסטית נעלמה במועדון, וזה מתיל ממחלקות הנוער, עד לסגנון בו הקבוצה הראונה משחקת שלעיתים זה נראה שיש התסמכות התקפית רבה מידי בלאו מסי, ואין הרבה תמיכה מהקישור ומההתקפה, ומשהו מהכדורגל המבריק שהיה בברצלונה כבר איננו. זה עשוי להיות כפונקציה מהמערך (4-4-2), חוסר האמון במחלקות הנוער, בחירת השחקנים התמוהה או אפילו היעדר הריענון בסגל הותיק של הקבוצה.

עם מה נשארנו?

פאוליניו צפוי לעזוב, ירי מינה ו-ורמאלן לא בהכרח בתמונה של הקבוצה, וכרגע לא ברור לנו מי מגיע ומי לא, ולמעשה, לא מעט בשל המונדיאל, אנחנו מגיעים לחודש יולי ללא רכש ממשי, או תכנית ברורה לעין, אלא רק עם חרושת שמועות.האם נחזור ל4-3-3? האם אנחנו נכוון ל-4-2-3-1? איך בכלל הסגל יתנהל? מישהו יעלה מהנוער באופן ודאי? בנקודה זו קשה להגיד. מה שבטוח, וואלוורדה סיים את עונת החסד שלו בקבוצה, מהנקודה הזו ואילך הציפיות רק עולות. השאלה המתבקשת כמובן: איך הקישור, או למעשה הקבוצה כולה תראה ללא אנדרס אינייסטה, ובהיעדר נציגות ממשית של ניהול המשחק שעשה את הקבוצה למה שהיא בעשור האחרון.

קצת על הדיון פה

לפני שזה רץ לזריקת הרכבים וטורי דעה, תנסו להיצמד לעובדות, ומה אנחנו צפויים לקבל פה. זה לא דיון פנטזיות בו כל אחד מדבר על כמה בא לו את X, Y, Z, אלא מדובר בפועל מי עשוי להגיע, מה פרופיל השחקן שנראה שהקבוצה מחפשת, וההשלכות שיש על הקבוצה ברמה הטקטית עבור כל החתמה או עזיבה של שחקן כזה או אחר. סטטיסטיקות, ועובדות מגובות במספרים יתקבלו בברכה.

ברוכה השבה ברצלונה!


(Aimarito) #281

מסורת אנדאלוסית

images

זה לא באמת חלון העברות מבלי שברצלונה מביאה שחקן מסביליה. אחרי הצלחות כמו ראקיטיץ’ ודני אלבס, ומנגד שחקנים כמו אלייש וידאל שלא תרמו המון לקבוצה, מגיע לקבוצה קלמנט לנגלה הצרפתי בן ה-23, לאחר עונה וחצי בסביליה. לנגלה הגיע לסביליה באמצע העונה תחת שרביטו של מונצ’י וסמפאולי, כך שאולי הגיל הצעיר, ומי שהביא אותו לספרד יכולים להיות נתון מעודד לקראת הבאות. בכל זאת, לפני שנהמר על העתיד, צריך להסתכל קצת על מה הוא הצליח להביא לידי ביטוי עד כה מהקריירה שלו.

כאמור, הרבה אוהבים לדבר על צמד המשחקים מול מנצ’סטר יונייטד, בהם הוא (ולמעשה כל הקבוצה) עשו מעל ומעבר עד כדי ההדחה הסנסציונית של הקבוצה של מוריניו בשמינית הגמר, אך יש לבחון את לנגלה בנקודה שלרוב היא נקודת החולשה של סביליה- יציבות לאורך העונה.

כמה נקודות על ההשוואה:

  • כפי שאפשר לראות ההשואוה נעשתה ביחס לצמד הבלמים הפותח שלנו, שכן אין ל מינה ו-ורמאלן מספיק משחקים עם הקבוצה בעונה החולפת כדי שאוכל לבנות השוואה עם בסיס טוב מול לנגלה.

  • ישנם פערים בחלק מהערכים הנובעים מסגנון המשחק של כל קבוצה. אחוזי הדיוק של לנגלה במסירה, כמו גם מספר המסירות, וכמובן מספר ההרחקות, שכן, בבארסה לא נוטים פשוט להעיף כדורים מההגנה, אלא ממשיכים להתעקש על Build up עוד מהקו האחורי.

  • לנגלה מביא לידי ביטוי גם את ההגבלה בחלק מהערכים של האתר- תיקולים מוצלחים\ כושלים. זה לא שהתיקולים שלו בהכרח יותר טובים, או פחות טובים מזה של אומטיטי ופיקה, אלא הוא פשוט מתקל יותר משניהם, ועל כן הוא מוביל בקטגוריה של מס תיקולים מוצלחים, ואחרון במסגרת מספר התיקולים שנכשלו. אם לחשב את זה בנפרד כ"אחוזי הצלחת התיקולים" נקבל שאומטיטי מוביל עם 50.709% אחוזי הצלחה, לנגלה אחריו עם 46.647% , ואחרון (בפער יש לציין) הוא פיקה עם 34% אחוזי הצלחה בלבד.

  • שאר הפרמטרים מתחלקים באופן דיי שווה בגדול בין שלושת השחקנים, וגם הפערים ביניהם לא גדולים, כך שלנגלה לאורך העונה עומד בסטנדרט בכל הנוגע לסטטיסטיקה שלו בעונה החולפת בלה ליגה.

השאלה היא אם יש בו משהו מיוחד מעבר לסטטיסטיקה? מה יש לסרטון להגיד על לנגלה?

קודם כל, חשוב לזכור שזה סרטון המציג את מיטב היכולות, או “הרגעים הטובים ביותר” של לנגלה, כך שלא צריך להסתנוור מכל מסירה מדוייקת, או תיקול נקי. מה שכן אפשר לדבר עליו זה שהוא מצליח לקרוא את החורים בזמן, הוא כן יודע לתמוך בקישור עם קו הגנה גבוה, וקריאת המשחק שלו סך הכל טובה. הוא על פניו יכול להתאים לדרך בה ברצלונה מתמודדת בהגנה כשהיא עם הכדור, וברגע שהיא מאבדת אותו, שאלה כמובן רגעים קריטיים והשלבים בהם הקבוצה נמצאת רוב הזמן, בנוסף, לקיחת ההחלטות שלו נראית סך הכל מהירה, והוא מצליח לראות לא מעט אופציות מהרגע שהוא חוטף את הכדור. נקודה זו כמובן היא חשובה עבור שמירת המומנטום של ההתקפת ברצלונה באיזור החצי של היריבה, כך שלא תגרר למשחק מרחבה לרחבה.

אומר בכנות שלא התלהבתי במבט ראשון מהרכישה הזו. סביליה של שתי העונות האחרונות לא הייתה הקבוצה ההגנתית הטובה ביותר בלה ליגה (58 שערי חובה, בטופ 10 של הלה ליגה רק בטיס המשוגעת של סטיין, וז’ירונה ספגו יותר). בנוסף, גם אני נשאבתי למיסקונספציה שלנגלה היה טוב רק בצמד המשחקים מול היונייטד, אבל אני חייב להודות שהופתעתי לטובה. אולי סביליה כקבוצה לא הצליחה להעמיד קו הגנה יציב, אך בכל הנוגע לתרומה האישית של לנגלה, סטטיסטית, הוא לא בהכרח נופל מהתרומה של פיקה או אומטיטי. במידה ואכן וואלוורדה כן התעניין בו (והוא לא רכש שפשוט “נחת עליו” כמו מינה) אני כן חושב שהוא יצליח להוציא ממנו הרבה, שכן, אם יש משהו שוואלוורה כן יודע לעשות, זה לייצב את קו ההגנה של הקבוצה. נותר רק לקוות שזה יביא למצב בו נראה רוטציות בהגנה, ואפשרות למנוחה לפיקה ואומטיטי.

שיהיה בהצלחה :).


(t-rix) #282

צריך לזכור שחלון ההעברות באנגליה ייסגר השנה ב 9/8… כלומר לא נשאר עוד הרבה זמן.
ובנתיים התפטרנו רק מפאוליניו ואולי דוגלאס ודין עוזבים, כאשר לורד גומש עדיין מחייך מהיציע, ווידאל עדיין פה… גם מינה ומוניר/פאקו צריכים לעזוב.

צריך להשלים את החריש ולדחוף לחזרה לשורשים. קישור יצירתי קומפקטי שעובד בעיקר עם הראש.


(chen10) #283

ארתור עושה רושם של בינגו, רק בינתיים יש לי דבר אחד שמפריע אצלו. הוא משחק מהר מדי ולא שולט בקצב המשחק. אני חושב שהוא משחרר את הכדור מהר מדי ולא מרגיע את המשחק כמו שצריך.
אם אני מסתכל לצורך השוואה על מודריץ (הפליימייקר הטוב בעולם בשנים האחרונות), מה שעוזר לו להיות בעל הבית זה שהוא לפעמים מחזיק את הכדור ברגל ובכך מאט את הקצב ומשדר “אני בעל הבית ובעל הכדור”. הוא לא מאיץ את המשחק אלא דווקא בולם אותו לפעמים ומרגיע. ארתור כנראה להוט להרשים במסירות וב"טיקי טאקה" וזה יפה, אבל לפעמים צריך להיות רגוע, נינוח ואלגנטי ולא תזזיתי כל כך.


#284

אני חושב כמוך וגם אני מצפה להרבה מהילד אבל כרגע נראה שהוא עדיין בsafe mode, נקווה שכמה אימונים עם בוסי וחברים ימצו את הפוטנציאל.


(agalma) #285

מהמשחק של אתמול אני רוצה למרקר את ריקי. בתוך כל ליגיון הזרים שמנחיתים עלינו אם לטובה ואם לרעה, נשאר לו מקום בתוך המגרש (והלוואי שגם בתוך הסגל), הוא לא ממלא חורים ידועים כמו הזרים שלנו, הוא מייצר תפקיד משלו בתוך הנראטיב של המשחק. היה אצלנו פעם אחד שידע לעשות את זה, קראנו לו בשמות משונים מה שגרם להקרחתו המהירה והיום הוא עושה קסמים ביפן.
ריקי הזה, הוא כל מה שחסר לנו (גם סאמפר כלול בזה), חוצפה שלא חייבת הוכחות לאף אחד, אין עליו תג מחיר, אין לו שם עולמי, אבל יש לו את הדבר הזה שמחפשים במסטאייה, כישרון לעשות יש מאין והרבה טיקי טאקה. אה, וגם בכורה מרגשת בקאמפ, כדי לשים את הסטאמפה שיש עוד קסמים שמתרחשים מבית.