טקטיקה 2017/18: ה-4-4-2 של וואלוורדה

ברצלונה

(Aimarito) #229

אגב, במקרה נתקלתי בהודעה שלך שוב ותהיתי לגביי הלוגיקה מאוחרי הטיעון שלך. אם בעטו פחות בעיטות השנה פר משחק לעומת שנה שעברה, אז גם אם טר שטגן היה מספק את אותו מספר הצלות פר משחק הוא היה משיג אחוז הצלות גבוה יותר כי בעטו אליו פחות. אז עשיתי השוואה נוספת עבור מספר הצלות פר משחק:

ter stegen

התוצאה מפתיעה כפי שאפשר לראות. טר שטגן סיפק יותר הצלות פר משחק שנה שעברה לעומת השנה.

שוב, ההשוואה הזאת גסה, ואין לי דרך לדרג את דרגת הקושי של כל הצלה (בעיטת דרדלה לעומת ההצלה מדיבאלה בטורינו), אבל אני לא מוכן להוריד מהקרדיט של ההגנה השנה במספר השערים הקטן. טר שטגן, טוב ככל שיהיה השנה לא לבד (הדיון המקורי למי ששכח).


(Oriabrbnel) #230

האמת שלא היה לי מושג לאיפה להכניס את זה אבל זה קשור בעקיפין לטקטיקה…

אני מדבר על אי הזימון של דולפאו, אני חושב שעצם העובדה שוואלוורדה לא זימן את דולפאו למשחק גביע כשאין לו אף שחקן התקפה בכיר אומר שדולפאו נהפך למצורע בערך ברמה של ארדה, בניגוד לארדה הוא יקבל דק׳ כי יש לו מחויבות לקבוצה אבל כנראה שלא יקבל דק׳ במשחקים חשובים.

בניגוד אליו וידאל חווה פריחה מאוחרת ואולי וואלוורדה מצא את הנישה שלו, שחקן מחליף שעולה בסוף המשחק כשלהגנה של היריבה אין אוויר ועם המהירות שלו יוצר בלאגן חיובי.

לגבי גומש וסוארס זה מרגיש לי (מבוסס על ההרגשה שלי ועל כמות וחשיבות הדק׳ שהם קיבלו עד עכשיו) שוואלוורדה יבחן אותם בחודש הקרוב ויחליט האם להיפטר מהם, או שיש להם סיכוי להמשיך איתו לשנים הבאות.


(Shusaku) #231

זה לא מפתיע. לפי כל הדיווחים בשבוע שעבר, וואלורדה עדכן את דאולופאו שהוא לא חלק מברצלונה יותר, והוא מוזמן לחפש לעצמו קבוצה אחרת או לעשות מנוי ביציע.

אין לי מושג למה קנו את דמבלה אם אנחנו לא מתכננים להישאר עם ה4-4-2, ואין לי מושג למה המאמן הזה כל כך הזוי אם אנחנו כן מתכננים לחזור 4-3-3.


(Oriabrbnel) #232

זה שופך אור על אי זימנו של דולפאו למשחק.

לא ממש הבנתי אותך, בכול מקרה לדעתי לוואלורדה הייתה תוכנית משחק שספגה מכה רצינית בצורת עזיבת ניימאר. לאחר מכן התאמת תוכנית המשחק להגעת קוטיניו ודמבלה ולבסוף שיוני שלישי בעקבות הפציעה ארוכת הטווח של דמבלה.

טקטיקה בונים עוד במחנה האימונים כאשר ניימאר עדיין היה בקבוצה, לאחר עזיבתו לדעתי ההנהלה הבטיחה לו שהם יביאו את דמבלה וקוטיניו ועל זה הוא ביסס את הטקטיקה ולבסוף לאחר הפציעה הוא יצר את הטקטיקה הנוכחית.

לפני הפציעה של דמבלה ראינו שוואלוורדה ניסה לשים את סוארס באגף כאשר מסי משחק כחלוץ מזויף ודמבלה באגף השני, בהנחה שקוטיניו יבוא אני חשוב שנראה מעין4-2-3-1 כאשר לצד בוסקסט ישחק שחקן פיזי בצורת פאולינו, ראקטיץ וכו׳, איינסטה ישחק באגף שמאל או שהוא ישמר למשחקים מיוחדים ולמשחקים בהם נחזור למערך 4-3-3.

לגבי סוארס באגף זו אכן הייתה חוויה לא נעימה אבל נראה לי שכאשר דמבלה יחזור (שהוא הרבה יותר יצירתי מכול שחקן התקפה אחר שיש לנו) יש סיכוי שזה יעבוד. אגב אני הייתי מנסה להחליף את האגפים ולתת לסוארס את אגף ימין, יש לי הרגשה שהוא יהיה יעיל יותר שם.


(khen10) #233

איך בדיוק בארסה תשחק 4-2-3-1 אם קוטיניו יבוא?
זה ישאיר את אינייסטה/דמבלה/קוטיניו בחוץ…
בוסקטס וראקיטיץ/פאוליניו מאחורה, סווארס מקדימה ונשארו 3 עמדות בשביל מסי, אינייסטה, דמבלה וקוטיניו.


(Oriabrbnel) #234

אני חושב שאיינסטה ישמר למשחקים החשובים, אחרת אני לא רואה שם מערך שבו מסי, סוארס, דמבלה וקוטיניו ישחקו יחד.

תחשוב על זה אם קוטיניו יעבור זה יהיה תמורת 140M לפחות, אין מצב שרכשים בשווי 105M ו-140M ישבו על הספסל, כמו כן מסי וסוארס לא ישבו על הספסל, איינסטה וקוטיניו הם בעלי אותו ״פרופיל״ (אין לי ספק שהם לא אותו שחקן וכנראה שקוטיניו לעולם לא יגיע לרמה של איינסטה) כך שקוטיניו יהיה בהרכב ואיינסטה ישמר למשחקים החשובים או שאיינסטה יכנס ב-4-3-3 אבל גם שם לא ברור מי יצא מההרכב. כול ההנחות הנ״ל מבוססות על כך שאיינסטה וקוטיניו לא יכולים לשחק ביחד כיוון שאז יהיה לנו קישור רך מידי ונצטרך בוסקסט וחצי שיעזרו בהגנה…


(titi camara) #235

התקווה הקטנה שנשארה לי כאוהד ריאל זה הצטרפותו של קוטיניו וחזרתו של דמבלה, המאמן יהיה חייב לעשות התאמות כדי ששני אלה ישחקו כמה שיותר וזה יכול להוציא את הקבוצה משווי משקל, ברצלונה בצורה לא הגיונית ושקשה מאוד להסביר אותה הפכה לקבוצה ששואבת נקודות גם במשחקים לא משהו מה שאפשר לה לפתוח פער גדול בליגה, שיוני שיטה וצירוף שחקנים חדשים להרכב(שני שחקנים מצויינים) יכול להוציא אותה משווי משקל.
כלומר צירוף שני שחקנים יותר טובים מאלה שמשחקים היום בהרכב יכול לגרום למצב שהקבוצה עצמה פחות טובה. ימים יגידו.
ולא, קוטיניו זה לא אנייסטה, הוא משחק בליברפול שלי והוא שחקן מצויין, אבל הוא לא אנייסטה ולא שווה את הסכום שברצלונה מוכנה לשלם עליו.


(אוריין יפה) #236

תגובה אוחדה לנושא קיים: העברות וחוזים 2017/18 :: דמבלה, דאולופאו, פאוליניו, סמדו וקוטיניו


(Aimarito) #237

אומנם לאו מסי הוא מלך האיסיסטים של הקבוצה בליגה (7), אבל מי שלא רחוקים ממנו הם המגינים של הקבוצה סרג’י רוברטו וג’ורדי אלבה.

Capture2

לא רק שהם בישלו רבע משערי הקבוצה, הם גם מבשלים לשחקנים ספציפיים. סרג’י רוברטו בישל 5 שערים ללואיס סוארז, וג’ורדי אלבה בישל חמישה שערים למסי. מסתבר שאצל וואלוורדה הכל סימטרי.

שווה להתחיל לשים לב איך המגמה הזאת עובדת, ואיך השחקנים נערכים ביציאה קדימה (המיקום של מסי עם כניסה של אלבה, במידה והארגנטינאי הוא לא זה שבישל מלכתחילה, והמיקום של סווארז כשרוברטו פורץ קדימה).


(Zichelior) #238

הפייבוריטית של השנה

האופי של בארסה העונה באמת מרשים. אחרי כל כך הרבה פעמים בהן הירידה למחצית והדקות הראשונות של המחצית השניה נראו קשות ובעייתיות, ואיבוד הנקודות היה באוויר, בארסה מצליחה עם ולווארדה לחזור בכל פעם ולהדגיש - אנחנו הווינרים הכי גדולים היום. לא רק שננצח, זה גם יהיה בתוצאות גדולות. גווארדיולה סטייל.

חלק מאוהדי בארסה מודאגים מאוד (יש שאומרים בצדק) והם נזכרים בעונות בהן בארסה דרסה כל העונה, ופתאום במאני טיים הכל התפרק. כל הבעיות צצו ברגע האמת.

האם בארסה העונה באמת פייבוריטית לקחת את ליגת האלופות כמו שזה נראה כעת? כן.

העונה יש כמה יוצאים מן הכלל, אותם חשוב להזכיר.

א. בארסה השנה מצליחה חרף הפציעות שפקדו אותה. בעונות קודמות, הפציעות פגעו בתוצאות וביכולת הקבוצה. השנה גברה ההגנה על החיסרון של אומטיטי, והיא מסתדרת עם הפציעות של החיזוקים קוטיניו ודמבלה ללא כל בעיה.

ב. ולווארדה מאפשר מנוחה לשחקנים. הוא משתמש ברוטציה מאוד רחבה, ולא מעמיס על ההרכב הפותח האופטימלי. אינייסטה ובוסקטס מקבלים מנוחה בקישור, פיקה וג’ורדי אלבה בהגנה, וסרג’י רוברטו נח עד כמה שהוא מעוניין, אחרי שסוף סוף הוא מקבל דקות כפי שראוי הוא.

ג. בארסה עם הרבה אופי מתעלה על גבי מכות במשך העונה. פציעת דמבלה הייתה הראשונה, המשבר של סוארס המשיך, ולבסוף באה הפציעה של השחקן החשוב ביותר אחרי מסי וטר שטגן - אומטיטי, שהחזיק את מרכז ההגנה ואת היכולת בחלק האחורי יחד עם השוער הגרמני האדיר. על אף כל הקשיים, הקבוצה מספקת את הסחורה בגדול.

ד. המזל. ברצלונה השנה מצליחה להישאר בעניינים גם כאשר היא משחקת לא טוב. זה קורה בזכות המזל. למדריד היה כזה בכל זכיותיה, פעם עם שער בדקה ה90 ופעם עם אדום לשחקן משמעותי. מבלי להוריד מהצורך ביכולת כדורגל טובה, זהו מרכיב מאוד חשוב להצלחה בליגת האלופות, ונראה שהעונה בארסה מצליחה להיעזר בו במקרים המעטים בהם היא נזקקת לכזה.

ה. הרעב הגדול של השחקנים ואנשי המועדון. אחרי עונות טובות שלא הניבו את התואר, בארסה העונה רעבה מתמיד ורוצה לזכות את ליאו מסי בכדור זהב נוסף. היא תיאבק בכל הכח כדי להצליח בזירה הקשה שבה לא זכתה כבר שנתיים, למרות שבשורותיה משחקים שחקנים מהטובים בתולדותיה.

ו. ליאו מסי. השחקן הטוב בהיסטוריה מספק עונה אדירה וככל הנראה, הוא לא יעצור עד שיביא את כדור הזהב. הדרך אליו עוברת דרך גמר ליגת האלופות. מסי מביט ומכוון לשם, ואין מי שמוכן להמר נגדו.

יוצאי הדופן הללו, מובילים למסקנה כי בארסה הנפלאה של ארנסטו ולווארדה כאן כדי לספק את אוהדיה גם במאני טיים. יש יריבות חזקות אחרות, וזה בוודאי לא יהיה קל (המכשול הראשון הוא קונטה וצ’לסי שלו כבר בשמינית הגמר). יש אמנם חוסר תחרות בליגה, והכל נראה ורוד מדי, אבל לפעמים, צריך לזכור - ורוד מדי הופך להיסטוריה.


(Aimarito) #239

אשים בצד רגע את המנחוס העצום מבחינתי כאוהד לקרוא פוסט כזה (בטוח שהוא אובייקטיבי, אך בכל זאת), אני חד משמעית עוד לא מהמר על בארסה כפייבוריטית לאלופות, ולו רק כי הסיכויים (לפי אתרי ההימורים) מתעדפים את פריז וסיטי מעל ברצלונה.

ברצלונה שומרת על יציבות לאורך זמן, אבל עדיין התלות בהברקות של לאו מסי גדולה, אין מספיק עומק מהספסל, ולא בכל משחק שחקנים בסדר גודל של וידאל, דניס, גומש או דאולו יספיקו לנו מול פריז, באיירן סיטי וכ’ו. כל עוד השחקנים הפותחים כשירים הכל בסדר, נותר רק לקוות שזה ימשיך כך.

טקטית, אני אומנם מלא הערכה וכבוד לוואלוורדה שעושה עבודה יוצאת מגדר הרגיל, אבל הוא הולך למצוא טקטיקנים מהרמה הגבוהה ביותר בשלבים המתקדמים של האלופות. זה מתחיל בשבמינית הגמר עם קונטה של צ’לסי, וזה עשוי להמשיך למשחקים מול מוריניו, קלופ ופפ.

למען הסר ספק, אני לא חלילה מזלזל בברצלונה שעושה רושם שהיא משתפרת כקבוצה ממשחק למשחק, אבל אני לא מוכן לחתום בדם שצ’ינגורי יקח את התואר.


(aldrrian) #240

לא הייתי מציין מזל כסיבה בגללה אנחנו פייבוריטים - מזל בנקודת זמן מסויימת לא אומרת משהו על המשך העונה.

בזמן שאני מבין את התיעדוף של סיטי (למרות שגם הם לדעתי יש סיכוי שיפלו על חוסר ניסיון), זה של פסז’ לחלוטין לא מובן בשלב זה. לא הייתי מהמר נגד ריאל, לא משנה כמה דיז’וניות פסז’ מפרקים. אם יעברו את ריאל, נראה. התחרות השנה לדעתי מאוד צמודה וקשה יותר מבשנים קודמות לחזות מי אפילו יגיעו אפילו לחצי. איני פוסל אפשרות של צ’לסי\מנצ’סטר טקטיות הולכות עד הסוף. גם אם אתלטיקו עוד היו איתנו היה יכול להיות להם סיכוי טוב.


(Michaelpiano) #241

כולם שוכחים את ליברפול וקלופ שזה עתה נתנו רבעיה לסיטי, איכשהו, הם תמיד יכולים להפתיע! וכמובן באיירן, והיינקס. כי תכלס, לדור הזה של באיירן - שהוא אם לא הטוב ביותר בתולדותיהם, השני הטוב ביותר - מגיעה יותר מזכירה אחת. בניגוד לדור הזה של ריאל שזכה 3 פעמים ולדעתי בראיה היסטורית זה יותר ממה שבאמת הגיע להם…אבל אני אוהד בארסה אז…


(aldrrian) #242

מסכים לגמרי שאם מישו עוד כמה שנים יסתכל ויראה את השלוש זכיות האלו של ריאל ואחת של באיירן, הוא יקבל מסר מאוד מעוות לגבי איכות הקבוצות באותה תקופה. ליברפול גם הפסידו לסוואנזי בבית אחרי המשחק מול סיטי ורחוקים לדעתי מלהיות קבוצה גדולה (מבחינת יציבות ואופי) מספיק כדי לזכות לדעתי.


(Michaelpiano) #243

ליברפול הם דוקטור ג׳קיל מיסטר הייד, אבל לפחות יש להם את דר. ג׳קיל, ואי אפשר לדעת מי יופיע.
ארסנל וצ׳לסי היוצר יציבות למשל הן קבוצות שאפילו שאי אפשר אף פעם להספיד אותן, הן לא יוכלו באמת להוציא תצוגת על יש מאין ולהביס את סיטי. זה חלק מהכריזמה של קלופ אני חושב.


(aldrrian) #244

אני מופתע קצת שאתה שם את האלופה פעמיים בשלוש השנים האחרונות באותה שורה עם ארסנל. ליברפול נתנה משחק יפה מול סיטי די עייפה ולא מאוד דרוכה (קשה להאשים אותה עם ההפרש). מה עוד שצ’לסי אמנם הפסידו פעם אחת השנה, אבל לא הייתי מסתכל על זה כעל עומדן חד משמעי ליכולת לשלהם לנצח בעתיד. לא הייתי רואה בליברפול יותר פייבוריטית מצ’לסי בשום מצב. בדרך כלל, כאשר לא מדובר בקבוצות מהדרג הראשון, לעניות דעתי, דווקא הטקטיות והמאורגנות הן אלא שמצמצמות בליגת האלופות את פערי האיכות ויכולות ללכת עד הסוף. מה עוד שגם ככה צ’לסי מהותית יותר איכותית מליברפול לדעתי (ההרכב שלהם עדיין לא ממש מאוזן).


(Santiago_Munez) #245

כתבה שכתבתי על ברצלונה מודל 2017/2018.
איך העזיבה של ניימאר תרמה למסי ולאלבה?
למה פאוליניו כובש כל כך הרבה?
ומה בעצם עשה ואלוורדה?

מוזמנים לקרוא ולהביע את דעתכם.


(Aimarito) #246

היי ליעוז, קודם כל זה מאוד יפה ומפורט. שאפו. נקודה אחת שאני חולק איתך לגביה זו המחוייבות והקילומטראז׳ ששרף ניימאר. הוא אומנם לא השחקן שהכי אהבתי על הדשא, והמשחק נראה יותר זורם בלעדיו, אבל הוא לא ממש “הלך” או “טייל” על הדשא. הוא שרף את האגף לבד והיה הכוח המניע במעבר ממערך הגנתי של 4-4-2 ל 4-3-3. הוא היה רחוק מהשער בעונה שעברה ולקח המון מחוייבות על עזרה בהגנה באגף שמאל, והובלת הכדור לאיזורים המסוכנים של המגרש.

אשמח לראות אם יש לך במקרה מדד כלשהו לקילומטראז׳ שלו בשנים האחרונות. אולי פיספסתי משהו. בכל מקרה, חוץ מהנקודה הזאת באמת שעשית עבודה מצויינת :).


(Aimarito) #247

אני טיפה אעורר את הדיון עם סרטון חביב על המשחקים הראשונים של קוטינו והתפקיד שלו בעידן פוסט אינייסטה:

אני מודה שבהתחלה הייתי מעט סקפטי לגביו. מעבר לאופי ה"גאלאקטי" של ההעברה שיצר מעט אנטגוניזם בחלק מהאוהדים, החשש שלי היה שלמרות שהוא היה איכותי מאוד בליגה האנגלית, הוא יתקשה לשחק בנגיעה, והוא יגרר ליותר מידי כדרורים מיותרים ברגעים בו הוא נלחץ ע"י שחקני הגנה. בפועל הוא באמת הסתמך לא מעט על הדריבל שלו, ונראה שהוא טיפה עוצר את השטף של הנעת הכדור, אבל בהדרגה הוא יותר ויותר מוכיח את עצמו. אני כמובן לא מדבר רק על המשחקים בהם הוא כבש או בישל, אלא גם על משחקים כדוגמת אתלטיקו מדריד בהם הוא הצליח לתרום המון לקבוצה עם לקיחת ההחלטות הטובה שלו.

אני מקווהשהוא יהיה זה שיצליח לתת לנו את הערך המוסף לפחות בליגה, כי נראה שממשחק למשחק מתחילות להיגמר האופציות ההתקפיות לוואלוורדה.


(t-rix) #248

מהמשחק אתמול של ליברפול מול רומא לא יכולתי לא להרגיש את תחושת הפספוס. אם רק היינו משחקים יוזם כמו שאנחנו יודעים וצריכים, הכל היה נראה אחרת.
מצד שני אם זהיתי הבדל עיקרי, זה אנטנסיביות. השחקנים שלנו במשחק הראשון היו ברמה פיזית נמוכה, במשחק השני לא היינו קיימים. אפס לחימה ויכולת תגובה, דבר שעלה לנו כאמור בהדחה כואבת ומשפילה.

הדבר חוזר -איך לא- למאמן שהביא אותנו למני טיים כשאנחנו כבר לא עומדים על הרגליים ועם מס’ דקות לא הגיוני לשחקני המפתח.

ובמקום לשחק לפחות עם הרעננים שבינהם, שוב בחר לעלות עם הסחוטים והלא כשירים.
נותר רק לקוות שבשנה הבאה יפיק את הלקחים ונתחיל לראות שילוב רחב יותר של הסגל ובצורה בריאה.
לשחקן הגדול בהיסטוריה חייב להיות לו לא רק שחקנים מהטופ, אלא גם צוות טכני ברמה המתאימה.