מפגש הקהילה בגמר האלופות נגד היונייטד :: פרטים פה

[רון קעקועים]

אין דברים כאלה.
פנייה יקרה שלי, אני אוהב אותכם.

[Yoav3]

הייתי בטרזינה, היה באמת נפלא!

באמת שמחה גדולה ואווירה מדהימה.
אפילו שהיו שם הרבה לא קשורים לדעתי, שזה היה דיי ברור, אבל בכל זאת.

מקום נחמד מאוד, ובהחלט היה נחמד ומוצלח לדעתי הקטע של ה-40 שקל כניסה, אך כולל אוכל ושתייה חינם.

היה כ"כ כיף להעביר את המשחק שם עם עוד הרבה אוהדי בארסה שמרגישים מה שאתה מרגיש לקבוצה הזו.

[SkiMan]

מפגש עוצמתי במינוס 1 ברמות שלא ייאמנו.
היה פשוט מדהים.

החגיגות אחרי זה ברחובות ת"א לעיני תל אביב המומים שמצלמים אותנו היה פשוט priceless, מהרגעים הגדולים של העונה הזאת והמשמחים ביותר שלה. שימחה עצומה שהתפרצה ולא נפסקה.

פנייה יקרה שלי, אני אוהב אותכם.

כנ"ל

עכשיו קמתי ואני עדיין צרוד.

[toniki]

וואו..זה היה טירוף,אני עם צמרמורות עד עכשיו,היה ערב מחשמל בצורה שאי אפשר לתאר,תודה לקולס שהגיעו ונתנו את נשמתם,חצי תל אביב היו בהלם ממה שעשינו שם בשדרה ליד המינוס 1, שהצוות שם בעצמו אמר לי אחרי זה שבחיים הם לא ראו טירוף מאהבה אמיתי כמו שהיה במינוס 1 , אז אני אומר שוב תודה רבה לכם שנתתם את נשמתכם אתמול ,אוהב אותכם.

דרך אגב,אני עדיין עם צמרמורות , לא ישנתי גם הלילה,רק חגיגות.

[ברינדר]

שמחתי לפגוש עוד אנשים ולהתחבר יותר לפנייה המדהימה הזאת, אין דברים כאלה. שדרות רוטשילד נצבעו כחול-אדום (גם כן התל-אביבים הללו, עשו עלינו סרט של נשיונל ג'יאוגרפיק).

תודה לכולם וגם לתומר התותח, היה אדיר.

עידן, פספסת

[Koeman]

בסה"כ המפגש השני שהצלחתי לבוא אליו השנה (ותודה לשבועות שבזכותו כולם יצאו רבעוש). היה פשוט אדיר במינוס 1.

הפעם, לראשונה בחיי, אני יכול להגיד שהייתי שיכור כמו בוריס. הוא משתייה, אני מהזכייה. נגררתי לעשות אתמול שטויות שלא חשבתי שאעשה (בעיקר אחרי שעזבתי את כולם).

החגיגות בתוך המינוס 1 ובעיקר ברוטשילד היו אדירות. היה גדול לראות אנשים המומים עוצרים כל שנייה לצלם אותנו כאילו אנחנו מופע מיוחד של עיריית ת"א. עוד יותר היה גדול ללכת כמעט את כל שדרות רוטשילד וכל שנייה להיעצר ע"י אזרחים תמימים שרצו ללחוץ לי את היד, כאילו אני הבקעתי שער ובישלתי צמד.

הפעם, לעומת הסופר-קלאסיקו הראשון, יצא לי גם לפגוש חלק מהאנשים. מקווה שבאחד המפגשים תהיה לי הזדמנות לפגוש את רוב המשתמשים הוותיקים של הפורום.

[Mendieta]

זה התחיל רע, אני וקקון התחלנו לחפש את סבה בת"א, הייתי צריך לעבור את החוק מידי פעם להביא את האידיוט הזה אבל היי-ברסה ב' זה ברסה ב'
סבה, אתה חייב לעשות קעקוע! אמרנו שנעשה ביחד. דוראל, נראה לי שהשפעת על הבחור, הוא התחיל להתפלל לי באותו כמו אחרון הדוסים...

זה נמשך רע-הדקות הראשונות של המשחק היו מבחינתי התסריט הכי גרוע, פאול בדקה הראשונה סמוך לרחבה, ואלדס משמיט. ואז הגיע הגול. טירוף, אני תופס הראש, מתחיל לקפוץ, אבל עדיין תופס את הראש. רץ לחבק את גיא, אבל עדיין תופס את הראש. הפחד הזה להרגיש כ"כ קרוב ואז לפספס הרג אותי, וראיתי שרון מהצד מרגיש בידיוק אותו דבר. במחצית כשישבנו אמרתי "זה כמו בלון, אני מפחד שתוך שניה הוא יתפוצץ" והוא ידע על מה אני מדבר "ועוד עם מנצ'סטר, דווקא הם יודעים לפוצץ..." המחצית השניה התחילה, אני זוכר דאבלים, משולשים, רק חיכיתי לגול השני שלנו. הנרי החטיא בהתחלה והתחלתי לאכול את הלב, אני עם החרדות שלי שאנחנו נשלם על ההחטאות האלה. אבל לא שילמנו, השחקנם עשו את העבודה, ואז הגיע הגול השני-פה כבר חגגתי כמו מטורף, תפסתי אנשים, התפוצצתי עם כולם בחגיגה, לא מאמין שזה אשכרה קורה לנו ושרומא שלנו. שלנו! רומא שלנו!!! רון עדיין תפס את הראש, וגם אני חזרתי לקרקע "לא נגמר, לא נגמר!" ובסוף זה נגמר. ה-15 דקות הכי ארוכות בחיי, והם כמעט כבשו אחרי שכבשנו את השני! למזלינו זה לא קרה, ומשם סופרים את הדקות...

נ.ב
השומר כמעט העיף אותי אחרי שיצאתי אחוצה בסיום, הוא ביקש תעודת זהות ואמרתי לו שהיא בפנים, ירדתי ולא חזרתי, רק אחרי שכולם יצאו. חצוף כזה השומר...

שמחתי לראות את כולכם שוב, ובמיוחד חדשים כמו ברינדר (רון מתחיל לקרוא לו ללכת הביתה, אני כזה "מה?! ברינדר?! הוא פה!?") וישנים כמו דימה (התקלחת, נכון?). טירוף!!!

[ברינדר]

שביט, אני חייב לציין שהתרגשתי כשפגשתי אותך. לא כל יום זוכים לחיבוק מההוא עם החולצה של לארסון והתרגיל המפורסם, ומושא השיר 'שביט סה קמה'
טוב היה לראות אותך, וגם את סבה. וכמובן שאת אור. ובטח שאת שאר החבר'ה מהמפגש מול צ'לסי.

לאחר המשחק אני וחבר שלי שבא איתי הלכנו לאכול במוזס (שום דבר לא מהווה תחליף לשווארמה עם הפנייה החיפאית, בעיקר האנשים), שמעתי את הגרעין הקשה עדיין חוגג ושר ב-2 בלילה ולאחר מכן, אאל"ט ראיתי את החולצה המפורסמת של לירן מרחוק (חבל שהצטרפת רק אחרי זה) וזה אישר את מה שחשבתי.

הייתה עוד דרך ארוכה לב"ש וגם נעלמתם פתאום (בנוסף לעומס האדיר בראמבל'ס התל אביבי), כך שנבצר ממני לשיר 'בוטי בוטי בוטי' עוד פעם הלילה. בעצם, גם ככה לא היה לי קול...

[Dimgold]

וישנים כמו דימה (התקלחת, נכון?). טירוף!!!

אם ציפיתם ממני לחזור הביתה אחרי הקפיצה ההיא - טעיתם!
עם כזה מאגר אמוציונאלי הסתובבתי עד איזה 4-5 בלילה ברחבי רוטשילד מזמר את שירי בארסה, כשהחברים שלי מנסים למונע ממני לעשות שטויות (וזה היה ממש כיף כי אחד מהם אהד את יונייטד).

היום בבוקר קמתי, חייכתי, יצאתי לסלון ואמרתי .... (מה זה אין לי קול!?). לא נורא זה משתפר, יהיה בסדר.

אגב קחו מנייק את הפוסטר של בארסה, אצלי הוא כבר תלוי!

[toniki]

ברינדר, אתה ראית את החולצה שפפ בכבודו ובעצמו הביא לשי אחרי משחק, והראיה לכך היא שהכתובית של השם מאחורה עקומה

[Octavian]

אתם חבורה מדהימה של אנשים.

בוריס, כמה שניסיתי לענות משום מה כל הזמן התנתק, לא ברור למה. בכל מקרה, הייתי באקסטזה כזאת מטורפת שלא ידעתי מה קורה איתי.

TE'AMO PENYA BARCELONISTA D'ISRAEL!!!

[REM4ever]

ראיתי את המשחק בבנה ביץ' והמפגרים כיבו את המסך ישר בשריקה, אחרי קצת תלונות החזירו חזרה ישר להנפת גביע אבל בכל מקרה להגיע לשם הייתה טעות שלא תקרה עוד פעם...

אחר כך גם היה כל הלילה סיבובים ברחובות ת"א וכל בן אדם זורק הערה על המשחק ואני מחייך ונחמד לכולם

טריפלטה

[Shiraninho-FCB1899]

אני מתנצל אם התגובה לא ממש מסודרת אבל רק ככה אני מסוגל להביע את הרגשות שלי בכתיבה.

טוב אז אחרי שבמשך יומיים רק ניסיתי לעכל את מה שהיה ברביעי בלילה אני חושב שאני מוכן לכתוב פה.

אחד הלילות היפים ביותר שהיה לי בחיים!!!
היה כל-כך כיף, כל-כך יפה, כל-כך מדהים, אין לי הרבה מילים לתאר את זה אני רק יכול להגיד תודה להוא שלמעלה כי בשביל הרגעים האלה אני קיים. תודה!!!!!!!!!!

העידוד במשך כל המשחק, הטירוף בגולים, הטירוף אחרי המשחק, איזה כיף היה אחרי שיצאנו מהמועדון ורק קפצנו ושרנו וכל האנשים מסביב מסתכלים ומצלמים והמכוניות מצפצפות, איזה כיף שלא נשארתי בבית!
אחרי שעשיתם את הרכבת חשבתי שאתם הולכים להסתובב בכל תל-אביב אז הלכתי לחפש מונית ואז אני רואה אותכם ליד המיזרקה קופצים כמו משוגעים ליד אלפי אנשים, איזה מזל שראיתי אותכם, איזה מזל שאני ברסלוניסטה, תודה לאל שאני לא מדרידיסטה!!!

הלכתי הביתה עם גרון צרוד כמו שבחיים לא היה ומצידי לקחת סינופד כל החיים רק שאני ימשיך לאהוד את בארסה שלי, את בארסה שלנו!
שילמתי למוניות 110 שקל הלוך-חזור אבל ממש לא איכפת לי כי לאושר שבארסה נותנת לי אין מחיר!!!

תודה לכל מי שהיה שם ושמח יחד איתי אתם אוהדים נהדרים ואני מאושר שיש לבארסה אוהדים ופנייה כזאת.

מאז שאני אוהד בארסה בחיים שלי לא שמחתי ככה והתאריך הזה ישאר אצלי לעד כלילה הכי יפה שחוויתי אי פעם.

.Gracies Barça